מרכז יכין למחקרים אסטרטגיים לאומיים פרסם מחקר מקיף שלפיו חלה שחיקה מתמשכת בסמכויות הרשות המחוקקת לטובת הלשכה המשפטית של הכנסת.
המחקר, שנכתב בידי החוקר חיים גלעדי תחת ניהולה של נגה ארבל, קובע כי היועץ המשפטי של הכנסת חרג מתפקידו המקורי כגורם מקצועי מייעץ והפך, לטענת המחקר, לשחקן וטו פוליטי ובעל כוח הכרעה בפועל על הליכי החקיקה.
לפי ממצאי הדוח, התהליך הביא להתרחבות מתמשכת בכוחם של מוסדות שאינם נבחרים ישירות בידי הציבור. מחברי המחקר טוענים כי הדבר פגע במעמדה של הכנסת כרשות הריבונית והחליש את יכולתם של נבחרי הציבור לממש את רצון הבוחר.
במרכז המחקר מתואר מעבר סמכויות לידי הפקידות, בין היתר באמצעות "מוסד הנוהל והנוהג". לפי המחקר, כלי שנולד בשנותיה הראשונות של המדינה כפתרון זמני לטיפול בלקונות בעקבות החלטות כתובות של ועדת הכנסת, כולל כיום גם מנהגים כלליים ושבעל-פה שלא אומצו במליאה ואף לא נכתבו.
למרות זאת, נטען במחקר כי מנהגים אלה משמשים כיום כמקור סמכות הגבוה מתקנון הכנסת עצמו. כתוצאה מכך, פרשנותם וזיכרונם של היועצים המשפטיים והפקידות הופכים, לפי הדוח, לנורמה מחייבת עבור נבחרי הציבור.
המחקר מצביע גם על ניסוחים ארוכים ומעורפלים בתקנון ובנהלים, שלטענת מחבריו מייצרים בירוקרטיה שאינה שקופה. מצב זה, לפי הדוח, מביא לכך שחברי הכנסת נעשים תלויים ביועצים המשפטיים ובפקידים לצורך קידום חוקים, תוך שחיקת אחריותם הישירה.
לצד המכשולים הבירוקרטיים, מצביע המחקר על חסם טכנולוגי במערכת המחשוב התפעולית של הכנסת, "סנהדרין". לפי הנתונים המוצגים בו, המערכת אינה מאפשרת לחברי הכנסת לקדם חוקים או להכניס בהם שינויים באופן עצמאי בשלבים שבהם הדבר מצוי באחריותם הישירה לפי התקנון.
עוד נטען כי ההרשאות הטכניות והסמכות בפועל להעביר חוקים לשלב הבא הועברו ללשכה המשפטית. בכך, לפי המחקר, מצטרפת המערכת הטכנולוגית למנגנונים המגבירים את תלותם של חברי הכנסת בגורמים מקצועיים ופקידותיים.
בחלקו המשפטי וההיסטורי של המחקר, הנסמך על ניתוח החל ממגילת העצמאות ופקודות המעבר הראשונות, מודגש כי במדינה דמוקרטית העם הוא הריבון והסמכות החוקית הועברה על ידו לנציגיו הנבחרים. מחברי הדוח מציינים כי לא מצאו מקור חוקי או היסטורי שבו ניתנה ליועצים משפטיים או לבית המשפט סמכות להגביל את הכנסת בסדרי עבודתה או לקבוע גבולות לסמכותה.
במסגרת המחקר מזהירים המחברים, "אם תוך ניסיון לפתור את הבעיות בעבודת הכנסת תתקבל ההחלטה להעניק לגורם לא מייצג את הסמכות להתערב בעבודתה, בהכרח יהיה מישהו שיחליט. אם לא יהיו אלה נבחרי העם, אזי יהיו אלה גורמים שלא נבחרו בידי העם - והם יפגעו בחירותו עוד יותר".
כדי להשיב את הסמכויות לידי הריבון, מציג המחקר שורת המלצות אופרטיביות ותיקונים מבניים. בין היתר מוצע להסדיר את מעמד הייעוץ המשפטי באמצעות הבהרה מפורשת בתקנון או בחוק שלפיה ייעוץ מקצועי אינו מחייב את נבחרי הציבור, ולדרוש שכל המלצה משפטית תוצמד למקור כתוב ומאושר.
עוד מוצע לתקן את הרשאות הגישה במערכת "סנהדרין" כך שחברי הכנסת ישלטו בתהליך החקיקה שלהם, ולקבוע כי נוהג יהיה תקף רק אם אומץ במפורש על ידי ועדת הכנסת ונכתב. המחקר ממליץ גם לבטל את המעמד המחייב של נהלים שבעל-פה ולקיים ימי עיון לצד פרסום תקציר מחייב לחברי הכנסת ולעוזריהם בדבר הסמכויות הקיימות למימוש תפקידם הפרלמנטרי.