ברקע הצהרותיו של נשיא סוריה אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני) כי אינו מעוניין בעימות עם ישראל, טוען ד"ר יוסרי ח'יזראן כי אין לראות בכך שינוי אידיאולוגי מצד המשטר החדש.
ח'יזראן, חוקר ההיסטוריה הפוליטית־חברתית של הסהר הפורה ומרצה בכיר בתוכנית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם במרכז האקדמי שלם, אומר לערוץ 7 כי מטרתו המרכזית של המשטר היא לבסס את שליטתו בסוריה באמצעות הסדר ביטחוני עם ישראל, ולא לקדם הסכם שלום.
לדבריו "פניו של אל-ג'ולני לא להסכם שלום עם ישראל. המקסימום שהוא מוכן לתת בנקודת הזמן הנוכחית זה הסדר ביטחוני".
הוא הסביר כי מבחינת המשטר החדש, פעילות צה"ל בדרום סוריה והתמיכה הישראלית בדרוזים נתפסות כגורמים המאיימים על יציבותו, ולכן "הוא רוצה לעגל את הפינה הזו באמצעות הסדר ביטחוני".
לדעתו, אין ביכולתו של המשטר החדש להציב כיום איום צבאי משמעותי על ישראל. "זה לא נובע משינוי אידיאולוגי. זה נובע ממערכת שיקולים של סדר עדיפויות", אמר,והוסיף "לא הייתי רואה בזה כאינדיקציה לשינוי מהותי, אלא התנהגות פרגמטית שמטרתה לאפשר למשטר לבנות את עצמו ללא הפרעה מצידה של ישראל".
בהתייחס למעמדו של א-שרע אמר ח'יזראן כי הוא אינו פועל באופן עצמאי. "אל-ג'ולני נשען על שלוש משענות", אמר, והסביר כי טורקיה היא המשענת המדינית, הביטחונית והמודיעינית של המשטר, בעוד שקטאר וערב הסעודית מספקות לו תמיכה כלכלית, וארצות הברית והמערב מעניקים לו לגיטימציה מדינית. "זה לא משטר עצמאי. כל קיומו תלוי בתמיכתן של טורקיה, קטאר וערב הסעודית", הדגיש.
גם בנוגע למעורבותה של קטאר הציג ח'יזראן תמונה מורכבת. לדבריו, קטאר אינה מממנת את חיזבאללה אלא "מממנת ארגונים איסלאמיסטים ג'יהאדיסטים סונים", ובמקביל שומרת על קשר עם שחקנים יריבים. "הגישה שלהם היא שהפתיחות של קטאר עוזרת לה למלא תפקיד של תיווך, וזה מה שמעצים אותה", אמר.
באשר לכוחו הצבאי של המשטר החדש, העריך ח'יזראן כי עדיין אין מדובר בצבא סדיר. "זה אוסף של מיליציות ג'יהאדיסטיות". לדעתו גם כיום חלק מהלוחמים אינם פועלים במסגרת צבאית מסודרת, אף שטורקיה "משקיעה מאמצים לא מבוטלים כדי להעצים אותו צבאית".
ח'יזראן ציין כי נפילת משטר אסד היטיבה עם ישראל בכך שניתקה את נתיב אספקת הנשק לחיזבאללה, אך הזהיר מפני ההתפתחויות העתידיות. "בנקודת הזמן הנוכחית אני לא רואה שהמשטר מהווה איום מאוד משמעותי צבאית על ישראל, אבל פוטנציאלית זה עלול להוות איום", אמר.
בסיום הריאיון הזהיר מפני התגבשותו של ציר אזורי חדש בהובלת טורקיה. לדבריו: "המשטר לא עבר שינוי אידיאולוגי מהותי", אלא פועל מתוך שיקולים פרגמטיים, ובמקביל "הולך ומתגבש ציר איסלאמיסטי", שבו "טורקיה תהיה מרכז הכובד".