שורד השבי אביתר דוד פרסם היום פוסט אישי ברשתות החברתיות, שבו חשף את תהליך השיקום המורכב שהוא עובר מאז שובו מהשבי.
דוד כתב כי הוא מתמודד עם פוסט-טראומה ועם פלאשבקים, סיפר הדרך לחזרה לחיים עדיין ארוכה וביקש את עזרת הציבור במסע השיקום.
בפתח דבריו כתב, "האמת? אני לא יודע למה דווקא עכשיו הרגשתי שאני צריך לשתף. אולי כי אחרי יותר משנתיים בשבי, הייתי בטוח שאחרי מה שעברתי שום דבר כבר לא יהיה גדול עליי".
דוד תיאר את הרגע שבו חייו השתנו, "נסעתי לרקוד בנובה, ובתוך רגע אחד החיים שלי התהפכו. נחטפתי, הוכנסתי למנהרה חשוכה, וכל מה שחשבתי עליו היה לשרוד עוד יום. ועוד יום. עד שאחזור הביתה".
לדבריו, ברגעים הקשים נאחז במחשבות על משפחתו ועל התקווה שישוב, "ברגעים שבהם כמעט נשברתי, מה שהחזיק אותי היו המחשבות על ההורים שלי, על המשפחה, על החברים, ועל התקווה שאף אחד לא יוותר עליי". הוא הוסיף כי לאחר שובו קיבל אהבה רבה מאנשים שלא הכיר.
"כשחזרתי הביתה קיבלתי יותר אהבה ממה שאפשר לדמיין. אנשים שלא הכרתי סיפרו שהתפללו שאחזור. אחרי כל מה שראיתי שם, עם ישראל הזכיר לי שיש בעולם גם טוב", כתב.
עם זאת, החזרה הביתה לא סיימה את ההתמודדות, "אבל לאט לאט הבנתי שגם כשחוזרים הביתה, לא הכול חוזר יחד איתך". הוא המשיך, "אני מתמודד עם פוסט־טראומה ועם פלאשבקים. יש רגעים שבהם אני נמצא במקום בטוח, מוקף באנשים שאני אוהב, אבל הראש עדיין חוזר לשם".
דוד תיאר את השיקום כמאבק נוסף, "הבנתי שלשרוד את השבי זה דבר אחד. להשתקם באמת, זה כבר קרב אחר". לדבריו, הוא אינו משתף את הדברים כדי לעורר רחמים, אלא מתוך רצון להמשיך להיאבק.
"אני לא כותב כדי שירחמו עליי. אני כותב כי אני רוצה לנצח גם את הקרב הזה. החלום שלי הוא להשתקם, להתחתן, להקים משפחה בישראל ולחזור באמת לחיים", כתב.
דוד הוסיף כי חבריו ובני משפחתו פתחו עבורו גיוס המונים, "אבל מסע השיקום ארוך, והחברים והמשפחה פתחו למעני גיוס המונים כדי שאוכל להתמקד בהחלמה". הוא סיים, "אם תוכלו לעזור, בתרומה או בשיתוף, אהיה אסיר תודה. ושוב, תודה שנלחמתם עליי".