הגישה לרופא המשפחה, ששימש מאז ומתמיד כחוליה הראשונה והזמינה ביותר במערכת הבריאות בישראל, הופכת קשה יותר.
עבור אזרחים רבים הנזקקים לייעוץ על רקע מחלות עונתיות, מעקב תקופתי או הפניות למומחים, התור הפשוט הפך לאירוע המצריך המתנה של ימים ארוכים ואף שבועות.
בעיתון "ידיעות אחרונות" דווח כי השורש המרכזי של הבעיה נעוץ במחסור בכוח אדם מקצועי. הערכות במערכת הבריאות מצביעות על צורך בתוספת של כ-500 מתמחים חדשים ברפואת משפחה מדי שנה כדי להתמודד עם הגידול באוכלוסייה והגל הצפוי של פרישת רופאים ותיקים. בפועל, כמות המצטרפים לתחום קטנה מחצי מהיעד.
במקביל לעלייה בתוחלת החיים ולריבוי מטופלים המתמודדים עם מספר מחלות כרוניות במקביל, הורחבו בשנים האחרונות תחומי האחריות של המרפאות הקהילתיות.
משימות שבעבר היו בטיפולם הבלעדי של רופאים מומחים ובהן ניהול מחלת הסוכרת, מעקב מורכב וחלק ממערך בריאות הנפש הועברו לרופאי המשפחה.
התארכות התורים למומחים בתחומי הניורולוגיה, פסיכיאטריה ועור מאלצת את רופאי המשפחה להעניק טיפולי ביניים ממושכים וללוות את המטופלים לאורך זמן. לכך מתווספת השפעת אירועי המלחמה והמתח הביטחוני, שהובילו לזינוק בפניות על רקע מצוקות נפשיות, תסמיני חרדה, נדודי שינה וכאבים הנובעים ממתח.
גם השירותים הדיגיטליים, שהיו אמורים לייעל את השירות, מייצרים עומס משרדי כבד. מענה לבקשות מקוונות מחייב את הרופא לבחון לעומק את התיק הרפואי, ההיסטוריה והתרופות, תהליך שאינו קצר בהכרח מביקור פיזי במרפאה. הלחץ המצטבר מוביל לעלייה בדיווחים על שחיקה בקרב הצוותים הרפואיים.
מנגד, בקופות החולים מציינים כי במקרים דחופים ניתן מענה מהיר דרך מוקדי חירום ורפואה מרחוק, וכי זמני ההמתנה הממוצעים נמוכים בחלק מהמקרים.
עם זאת, הן במשרד הבריאות והן בקופות מודים כי המחסור ברופאים מהווה אתגר לאומי. במשרד הבריאות מדגישים כי תקציבי ההכשרה הוגדלו וויעדה מקצועית תגיש בקרוב המלצות לחיזוק הרפואה בקהילה, אך גורמים במערכת מבהירים כי גם לאחר יישום התוכניות, יידרשו שנים רבות עד שהשינוי יורגש בשטח.