הפערים בין הסקרים השונים המתפרסמים באמצעי התקשורת מותירים את הציבור בתחושת בלבול מתמשכת.
בראיון לערוץ 7 סוקר ד"ר עדו ליברמן, סוציולוג וחוקר החברה הישראלית מהמכללה האקדמית גליל מערבי, את הגורמים המרכזיים שיוצרים את הדיסוננס הזה ואת הדרכים לנתח את הנתונים באופן מושכל.
בפתח הדברים מתייחס ד"ר ליברמן למציאות שבה סקרים מציגים תמונת מצב קוטבית ומנוגדת, ומצביע על ההשפעה של הסביבה שבה פועלים הסוקרים.
לדבריו, "יש תיבת תהודה שלוקחת כל סוקר ומכניסה לנתונים שלו נופך סוציולוגי - ולא רק עובדתי. תיבת התהודה הזאת מסמנת את הסוקר כבן אדם שחי בחברה מסוימת, עובד עם אנשים מסוימים, שומע יותר קולות מסויימים והפרשנות שלו לנתונים מושפעת מהסביבה".
מעבר לגורם האנושי, ד"ר ליברמן מפרט את המורכבות המקצועית הכרוכה בהמרת הנתונים הגולמיים למפת מנדטים, תהליך שכולל משתנים עתידיים והערכות שונות. "התהליך הזה רווי בנקודות כשל ואתגרי ניבוי. כשכולנו יודעים שמפלגה כזאת או אחרת עוברת או לא עוברת את אחוז החסימה, זה יכול להשפיע מאוד על הגוש כולו, וגם על מעבר של מצביעים ממפלגה X למפלגה Y. המפה הפוליטית עדיין לא מגובשת דיה וזה מוביל לתוצאה, שלמעשה הסקרים לא מתקבלים כפי שהם אלא עטופים הרבה מאוד פרשנויות".
בכל הנוגע לגודל המדגם ולמידת אמינותו, מדגיש ד"ר ליברמן כי גודל המדגם הוא אלמנט משני לעומת רמת הייצוגיות של האוכלוסיות השונות הנסקרות - ולדעתו האתגרים המרכזיים הם במדגם בקרב חרדים וערביי ישראל.
כדי להתמודד עם הנתונים השונים המוצגים באמצעי התקשורת, מציע הסוציולוג שתי שיטות עבודה מעשיות לניתוח הנתונים על ידי הציבור הרחב. "אני ממליץ לקחת את הסקרים האחרונים, אפשר למצוא את רובם ברשת, ולעשות ממוצע. הנתונים יהיו הרבה יותר ברורים ואמינים מאשר סקר אחד מסויים.
בנוסף, אני מציע לכולם להסתכל על מגמות ולא על תוצאות. דהיינו, לשמור את העיתון משבוע שעבר, או מלפני שבועיים וחודש, ולראות לאן מתפתחים העניינים, מי עולה ומי יורד, מי נשאר יציב, מתחת לאחוז החסימה באופן יציב. הרגישות של הסקר למגמות גבוהה משמעותית מאשר הירידה עצמה. נניח, ראש הממשלה לפני תקופה, אמר שהוא מכוון להקים ממשלה רחבה, זה עזר לו מאוד בסקרים".
בסיום הריאיון מדגיש ד"ר ליברמן את פרק הזמן שבו הנתונים הופכים לבעלי משקל ממשי לקראת יום הבוחר. "אני מתחיל להסתכל בצורה רצינית על סקרים, למחרת היום שבו הוגשו הרשימות. עד אז, פחות או יותר זה שעשוע מעניין ולא הרבה יותר".