
אלא שאם בעבר המנהג היה מזוהה כמעט באופן בלעדי עם כפרות באמצעות תרנגול, בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה אחרת. יותר ויותר משפחות בוחרות לקיים את המנהג באמצעות כסף הניתן לצדקה, מתוך רצון לחבר בין המסורת לבין סיוע ממשי למי שנזקק לכך דווקא בימים שלפני החג.
מה עומד מאחורי מנהג הכפרות?
מנהג הכפרות נוהג בקהילות ישראל מאות שנים. הוא מתקיים בימים הסמוכים ליום הכיפורים ונועד לעורר את האדם לחשבון נפש ולהתבוננות פנימית לקראת היום הקדוש ביותר בשנה.
בקהילות רבות נהוג לומר את נוסח הכפרות תוך סיבוב כסף או תרנגול, אולם כבר במשך דורות רבים מקובל לבצע את המנהג באמצעות כסף המיועד לצדקה. אין מדובר בחידוש של השנים האחרונות. גם בספרי ההלכה ובספרי המנהגים מוזכר המנהג לתת את כספי הכפרות לעניים, מתוך הבנה שהנתינה עצמה היא חלק בלתי נפרד ממהות המצווה.
כיום, לצד קיום המנהג בבתי הכנסת ובמרכזי החסד, ישראלים רבים בוחרים לערוך את הכפרות גם באופן מקוון. אחת האפשרויות המוכרות היאפדיון כפרות באמצעות חב"ד אור בלב כאשר התרומות מיועדות לסיוע למשפחות נזקקות ולפעילות חסד לקראת חגי תשרי.
דווקא לפני החגים הצורך גדל
החודשים אלול ותשרי הם התקופה העמוסה ביותר עבור ארגוני החסד בישראל. בעוד שרוב המשפחות עסוקות בהכנות לחג, ישנן אלפי משפחות המתמודדות עם שאלה בסיסית הרבה יותר - כיצד ימלאו את שולחן החג.
הוצאות המזון, הביגוד, ציוד לילדים וההכנות לקראת החגים מצטברות לסכומים משמעותיים. עבור משפחות המתמודדות עם קושי כלכלי, כל הוצאה נוספת הופכת לאתגר.
בשל כך, ארגוני החסד נערכים זמן רב מראש. מחסנים מתמלאים במוצרי מזון, מתנדבים ממיינים ארגזים, מוקדי הסיוע קולטים פניות חדשות ומאות מתנדבים משתתפים באריזת סלי המזון ובהפצתם ברחבי הארץ.
מי שמגיע למחסנים בתקופה הזו מגלה פעילות שאינה נפסקת כמעט לאורך כל שעות היום. משאיות נכנסות ויוצאות, רשימות חלוקה מתעדכנות ללא הרף ומתנדבים מכל הגילים מסייעים בהכנת אלפי חבילות לקראת ערב החג.
נתינה הכפרות לצדקה מעניקה משמעות נוספת למנהג
לא מעט רבנים מציינים כי כאשר הכפרות מבוצעות באמצעות כסף הניתן לצדקה, המנהג מקבל ממד נוסף. לצד ההכנה האישית ליום הכיפורים, נוצר גם מעשה של חסד כלפי אדם אחר.
עבור המשפחה המקבלת את הסיוע, מדובר לעיתים בהבדל שבין שולחן חג מלא לבין מציאות של מחסור. עבור התורם, הידיעה שכספי הכפרות הגיעו למקום שבו הם נדרשים מעניקה למנהג משמעות מעשית, מעבר לסמליות שבו.
בתפילות הימים הנוראים חוזר שוב ושוב הקשר שבין תשובה, תפילה וצדקה. משום כך, הנתינה לקראת יום הכיפורים היא חלק בלתי נפרד מההכנה הרוחנית לקראת היום הקדוש.
גם המנהגים מסתגלים לעידן הדיגיטלי
המהפכה הדיגיטלית לא פסחה גם על עולם הצדקה. אם בעבר היה צורך להגיע פיזית למקום שבו נערכו הכפרות או להעביר את התרומה באופן ידני, כיום ניתן לבצע את כל התהליך גם באמצעות האינטרנט.
האפשרות הזו הפכה את המנהג לנגיש יותר עבור ישראלים המתגוררים בחו"ל, אנשים המתקשים להגיע למרכזי חלוקה, חיילים, סטודנטים ומשפחות המבקשות להסדיר את התרומה מראש.
לאחר אמירת נוסח הכפרות, ניתן להעביר את התרומה באופן מקוון, כאשר הכספים מופנים לפעילות חסד ולסיוע לנזקקים. מבחינת רבים, מדובר בדרך המשלבת בין שמירת המסורת לבין הנוחות שמציעים הכלים הדיגיטליים של ימינו.
מעבר למנהג: המשמעות החברתית של הכפרות
למרות השינויים שחלו לאורך השנים, מנהג הכפרות ממשיך לשמור על מקומו כחלק בלתי נפרד מההכנות ליום הכיפורים. הדורות מתחלפים, אמצעי התשלום משתנים והטכנולוגיה מתקדמת, אך הרעיון העומד בבסיס המנהג נותר כשהיה - לעצור לרגע לפני היום הקדוש, לערוך חשבון נפש ולזכור גם את מי שנמצא במצוקה.
אולי זו הסיבה שמנהג עתיק כל כך ממשיך להיות רלוונטי גם במאה ה־21. הוא אינו עוסק רק במנהג עצמו, אלא באחריות ההדדית שמלווה את החברה היהודית במשך דורות.
לקראת יום כיפור 2026 צפויים רבבות בני אדם לקיים את מנהג הכפרות בדרכים שונות. חלקם יעשו זאת בבתי הכנסת, אחרים במרכזי החסד, ויש מי שיבחרו לבצע את התרומה באמצעות האינטרנט. המכנה המשותף לכולם הוא הרצון לפתוח את היום הקדוש מתוך תשובה, תפילה, ומעשה של נתינה לאחר.
בסופו של דבר, עבור משפחות רבות הזוכות לקבל סיוע לפני החג, המשמעות של אותה תרומה אינה מסתכמת במוצרי המזון שבסל. היא מעניקה להן את האפשרות לשבת סביב שולחן החג בכבוד, ולהרגיש שגם בתקופה המאתגרת ביותר יש מי שחושב עליהן.