ישראל זינקה למקום השני במדד הביג מק: "אנחנו בין המדינות היקרות בעולם"

ישראל זינקה מהמקום השמיני למקום השני בעולם בדירוג "מדד הביג מק" של רשת אקונומיסט המדרג את יוקר המזון במדינה דרך מחיר ההמבורגר.

בריאיון לערוץ 7 הסבירה הפרשנית הכלכלית ב"מקור ראשון" ועמיתת המחקר בפורום קהלת, ריקי ממן, כי אף שמדובר במדד שאינו מדעי לחלוטין, הוא משקף מגמה אמיתית של יוקר המחיה בישראל.

לדבריה, התחזקות השקל בשנה האחרונה השפיעה על מיקומה של ישראל בדירוג, אך אינה מסבירה לבדה את התוצאה. "גם אם מסתכלים על מדדים רחבים ורציניים יותר שבודקים את יוקר המחיה וכוח הקנייה, ישראל נמצאת בין המדינות היקרות ב־OECD. לא משנה אם זה מקום שני או רביעי - אנחנו בין המדינות היקרות", אמרה.

ממן הסבירה כי מחירו של הביג מק אינו משקף רק את עלות הבשר והלחמנייה, אלא את כלל העלויות הכרוכות בהפעלת עסק. לדבריה, מדובר בעלויות של שכר עובדים, ארנונה, רגולציה, רישוי עסקים והתנהלות מול שורה ארוכה של גופים ממשלתיים, שלכולם יש השפעה על המחיר הסופי לצרכן.

לדבריה, שני הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה הם רגולציה ותחרות. היא הבהירה כי אין פסול בדרישות בטיחות ובריאות מעסקים, אך כאשר הדרישות מפוזרות בין רגולטורים רבים, אינן ברורות ודורשות זמן ומשאבים רבים, הן מייקרות את פעילות העסק ומגולגלות בסופו של דבר אל הצרכן.

ממן ציינה כי לאחרונה ביצע משרד הבריאות הקלות משמעותיות ברגולציה החלה על מסעדות ועסקי מזון, מהלך שלדבריה עשוי להפחית עלויות לעסקים. היא הוסיפה כי לצד הפחתת הרגולציה יש צורך בהגברת התחרות, הן באמצעות ריבוי יצרנים מקומיים והן באמצעות הרחבת היבוא של חומרי גלם ומוצרים.

בהתייחסה למדיניות היבוא אמרה כי בשנים האחרונות נרשמו ירידות מחירים בתחומים שבהם נפתח השוק לתחרות, כמו טקסטיל, ריהוט ומוצרי אלקטרוניקה. לעומת זאת, לדבריה, ענף המזון ובעיקר החקלאות עדיין נהנים מהגנה רחבה, דבר שמוביל לריכוזיות ומצמצם את התחרות.

לדבריה, ניסיונות לקדם רפורמות בתחום החקלאות נתקלים לא פעם בהתנגדות פוליטית ובמאבק מצד הארגונים החקלאיים. היא סבורה כי ניתן לשלב בין פתיחת השוק ליבוא לבין תמיכה ישירה בחקלאים, תוך התמקדות בגידולים שבהם לישראל יש יתרון יחסי והרחבת הייצוא שלהם.

ממן הוסיפה כי שוק מתוכנן יוצר לעיתים גם מחסור במוצרים בסיסיים, והזכירה תקופות שבהן חסרו על המדפים מוצרי חלב, ביצים וחמאה. לדבריה, "זה קורה רק בשוק מתוכנן", בעוד שבשווקים תחרותיים המחסור נפתר במהירות באמצעות הגדלת ההיצע.