פרטים חדשים נחשפים על התוכנית להעברת סמכויות האכיפה בנושאים האזרחיים ביהודה ושומרון מצה"ל למשטרת ישראל, שעל הכנתה פרסם היום (שישי) שר הביטחון ישראל כ"ץ. לערוץ 7 נודע כי בדיונים שהתקיימו בנושא הובהר שהמהלך שנדון מתייחס לשטחי C בלבד, ולא לשטחי A ו-B.
המהלך נועד בין היתר לתת מענה לצורת ההתיישבות שהתפתחה בשנים האחרונות מחוץ ליישובים הוותיקים, בדגש על החוות החקלאיות. מדובר ביותר מ-160 חוות הפרוסות על פני שטח נרחב, אשר לפי הדברים שהוצגו בדיונים מחייבות מענה מבצעי, הגנתי ואכיפתי שונה.
לערוץ 7 נודע כי לפני כשבועיים התקיים דיון ראשון בנושא בהשתתפות שר הביטחון כ"ץ, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף יורם הלוי ומפקד מחוז ש"י במשטרה ניצב משה פינצ'י. הלוי פתח את הדיון והציג את התפתחות החוות בשטחי C ואת הצורך ביצירת מענה הגנתי ואכיפתי עבורן.
יצויין כי הלוי הניח ביוזמתו על שולחן הרמטכ"ל כבר לפני מספר חודשים הצעה לחלוקה מחודשת של האחריות בין צה"ל למשטרת ישראל. בעת האחרונה, לנוכח ריבוי אירועי החיכוך ביהודה ושומרון, הוא גיבש מסמך נוסף אותו הציג לשר הביטחון.
הלוי, שכיהן כמפקד מג"ב וכמפקד מחוז ירושלים, כתב במסמך כי חלק ניכר מהמשימות במרחב דורשות "הכשרה, מיומנויות וסמכויות שאינן בליבת העשייה הצבאית", ולכן "ליחידות צה"ל אין יתרון יחסי בביצוען".
בדיונים נקבע כי מתפ"ש יהיה הגוף שיתכלל את המהלך להעברת סמכויות האכיפה האזרחית למשטרה. במקביל הודגש במפורש כי המתווה שנדון נוגע לשטחי C בלבד, וכי בשטחי A ו-B, כפי שנאמר בדיון, זכות הפעולה נתונה לצה"ל ולרשות הפלסטינית.
אחת הסוגיות המרכזיות בדרך ליישום המהלך היא היקף הכוח המשטרתי שיידרש לפעילות. כ"ץ אמר בדיון כי יש להסדיר את סדר הכוחות של המשטרה כך שתוכל לעמוד במשימה, כאשר מחוז ש"י מונה כיום כ-1,500 שוטרים ולפי הדברים שעלו בדיון יידרש להעמיד כוח של כ-3,000 שוטרים.
הקמת המערך תחייב בהתאם לכך הקצאת תקציבים ומשאבים משמעותיים והקמת כוח משטרתי ייעודי. עד כה פעלה המשטרה בשגרה בתוך הערים והיישובים בשטחי C בהתאם לתחומי האחריות הקבועים בנוהל אכיפת החוק ביהודה ושומרון, ובמסגרת השינוי עולה גם הצורך להעביר את מג"ב איו"ש מכפיפותו המבצעית לצה"ל לפיקוד ישיר של משטרת ישראל.
גורמי ביטחון הסבירו לערוץ 7 כי הרחבת המהלך גם לשטחי A ו-B, שלא נכללו במתווה שנדון, הייתה מצריכה שינויים משפטיים ומבצעיים מרחיקי לכת. לדבריהם, הסדרת סמכות משטרת ישראל לפעול שם תחייב שינוי במעמדם המשפטי של השטחים ובהסדרים הקיימים מכוח הסכמי אוסלו, מהלך שאחד הגורמים הגדיר ככזה שמשמעותו "בגדול לבטל את הסכמי אוסלו".
לפי הגורמים, כדי לאפשר למשטרה להיכנס לשטחי A ו-B באופן עצמאי לצורכי אכיפה אזרחית ופלילית, ללא התיאום הצבאי והביטחוני הנדרש כיום, יהיה צורך ברגולציה ובהסדרה חדשה. במידע שהגיע לערוץ 7 הושווה שינוי אפשרי כזה למודלים שיושמו בצפון השומרון, ונאמר כי מבחינה מעשית הוא עשוי להפוך את מעמד השטחים הרלוונטיים לדומה לשטחי C לצורך פעילות המשטרה.
גם בהיבט המבצעי קיימת מורכבות משמעותית בשטחי A ו-B. גורמי האכיפה מציינים כי המציאות הביטחונית באזורים אלה מחייבת מעורבות של הצבא, וכי במצב הקיים כניסה משטרתית לצורכי אכיפה מול האוכלוסייה הפלסטינית נשענת על ליווי ואבטחה של צה"ל.
עוד נודע לערוץ 7 כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני לוי לא השתתפו בשני הדיונים שנערכו עד כה בנושא. עם זאת, השניים עודכנו על ההתפתחויות בידי הגורמים השונים.
בתוך המשטרה מבקשים להבהיר כי העברת האחריות אינה מיועדת להפוך את הכוח המשטרתי לכלי נגד ההתיישבות. גורמים במשטרה אמרו לערוץ 7, "אנחנו לא הולכים להיות הכוח הרע נגד התיישבות. מטרת המשטרה היא לתת מענה אכיפתי והגנתי לאזרחי ישראל".
לצד ההיבטים המבצעיים והמשפטיים, בקרב גורמי ביטחון ואכיפה ביהודה ושומרון נשמעת גם ביקורת על המהלך ועל העיתוי שלו. לדבריהם, האירועים האחרונים שבהם היה צה"ל מעורב בסוגיות אכיפה אזרחיות גרמו נזק לתדמית הצבא והגבירו את הרצון להפריד בין משימותיו הביטחוניות לבין הטיפול המשטרתי באוכלוסייה הישראלית.
קצין בכיר במחוז ש"י הציג לערוץ 7 פרשנות ביקורתית למהלך, "זה מהלך שנועד בסוף להסית את הביקורת מימין ומשמאל בנושא מהצבא למשטרה". מנגד, התפיסה שהוצגה בדיונים היא שהמשטרה תספק את המענה האכיפתי וההגנתי הנדרש לאוכלוסייה הישראלית, בעוד צה"ל יתמקד במשימות הביטחוניות.