הסערה סביב העברות תקציבי מוסדות החינוך החרדיים של ועדת הכספים מגיעה לפתחו של בית המשפט העליון.
בתגובה לעתירה שהוגשה על ידי עמותת חדו"ש וח"כ נעמה לזימי, הבהיר הייעוץ המשפטי לכנסת כי לא נפל כל פגם בהתנהלותו של יו"ר הכנסת בעת שאישר את כינוס הוועדה במהלך פגרת הבחירות.
במרכז המחלוקת ניצבת שאלת הסמכות: בעוד העותרות טוענות כי כינוס הוועדה ללא הסכמת ועדת ההסכמות אינו חוקי, הכנסת מבהירה כי סעיף 112(ב) לתקנון מעניק ליו"ר הכנסת סמכות עצמאית ובלעדית להתיר כינוס ועדות במקרים של דחיפות מיוחדת, סמכות שהופעלה לדבריהם גם בפגרות בחירות קודמות.
בתגובה המשפטית, שנכתבה על ידי עו"ד יצחק ברט, נטען כי מדובר בהחלטה פנים-פרלמנטרית מובהקת שאינה מצדיקה התערבות שיפוטית.
"בתי המשפט נוהגים בריסון רב בהתערבות בהחלטות מסוג זה", נכתב, תוך הדגשה כי בנסיבות העניין - הכוללות תשלומים לספקים, שכר עובדי הוראה, מימון "בית הספר של החופש הגדול" והיערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ז - מדובר ב"מקרה מיוחד" המצדיק את הדחיפות.
הכנסת הדגישה בתגובתה כי הממשלה הנוכחית אינה ממשלת מעבר במובן הצר, שכן הבחירות טרם התקיימו והכנסת לא הביעה בה אי-אמון, ועל כן חובת הריסון אינה מהווה עילה לביטול החלטות תקציביות חיוניות.
בין שש ההעברות שנדונו נמצאים תקציבים קריטיים, בהם כ-6 מיליארד שקלים לצרכי ביטחון, ותקציבים עבור מוסדות החינוך החרדי, ביניהם: שכר לגננות בהתאם לוותק, הסעות תלמידים ב'חינוך העצמאי' וסבסוד צהרונים במוסדות הפטור והמוכר שאינו רשמי.
כזכור, בעקבות טענות העותרות על "פגמים פרוצדורליים", הוציא השופט אלכס שטיין צו ארעי המעכב את ביצוע חמש מתוך שש ההעברות שאושרו, למעט תקציבי חירום אזרחיים.
כעת מבקשת הכנסת להסיר את הצו, בטענה כי מדובר בפגיעה ביכולת הממשלה למלא את התחייבויותיה השוטפות.
"בהחלטה זו לא נפל כל פגם המצדיק התערבות", סיכם הייעוץ המשפטי, והותיר כעת את ההכרעה בידי שופטי בג"ץ.