מיוחד: ממנהרות החמאס לעזה היהודית

שורד השבי יוסף חיים אוחנה ואביו אברהם ביקרו היום (שני) במוזיאון גוש קטיף בירושלים. את הסיור ערכו שי גפן מהנהלת המוזיאון ואבנר פרנקלין, אביה של מיכל פרנקלין הי"ד שנרצחה בפיגוע טרור בגבעה הצרפתית בירושלים בשנת 2002.

במהלך הביקור נחשפו אוחנה ואביו לתמונות, למוצגים ולסיפורים המתעדים את החיים היהודיים בגוש קטיף. בין היתר הוצגו בפניהם ההתיישבות והחקלאות שפרחו באזור ועקירת היישובים במסגרת תוכנית ההתנתקות.

אוחנה סיפר לערוץ 7 כי הביקור עורר בו רגשות רבים, במיוחד לאחר התקופה שעבר בעצמו ברצועת עזה. "יש המון רגשות מעורבים. לראות איזה יופי, איך היהודים חיו שם וכמה האדמה שגשגה, ומצד שני לראות איך המקום נראה עכשיו - זה מאוד כואב".

הוא הוסיף, "אבל יש לי גם תחושה טובה שהגעתי לכאן, כי אנחנו היהודים, אם יש משהו שאנחנו מאוד טובים בו, זה תמיד לזכור ולהזכיר". הוא ציין כי מוזיאון גוש קטיף ממלא תפקיד חשוב בשימור הזיכרון ההיסטורי של ההתיישבות היהודית ברצועת עזה.

"כמו שאנחנו לא שוכחים סיפורים ותקופות אחרות בהיסטוריה שלנו, תמיד חשוב להזכיר את מה שהעם היהודי עבר. המקום הזה בא להזכיר תקופה מאוד מיוחדת של עם ישראל בעזה. זה חשוב מאוד, ואני שמח להיות כאן ולראות. תמיד התעניינתי במה שהיה בעזה", אמר שורד השבי.

בהתייחס להתמודדות האישית שלו עם תקופת השבי אמר אוחנה, "אדם לא יודע לאן בורא עולם ייקח אותו. לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה הדבר הכי קשה שאנחנו מסוגלים לשרוד, ואז פתאום מגיע משהו ענק ואתה לא מבין מאיפה הגיעו לך הכוחות האלה. אני לא אומר שאני חזק, אבל אני כן חושב שבורא עולם נתן לי את היכולת לעבור את מה שעברתי".

בהמשך שיתף במסקנה שאליה הגיע לאחר שיחות רבות שבהן חזר וסיפר על חוויותיו. "אם תגיד לי: יוסף, קח כל שנתיים מהחיים שלך - כשהיית תינוק, בבית הספר, בתיכון או השנתיים שבהן היית חטוף - על אילו מהן היית מוותר? האחרונות שהייתי מוותר עליהן הן השנתיים שהייתי בעזה", אמר.

אבי, אביו של יוסף חיים, סיפר במהלך הביקור על מה שהוא מכנה "נס ארבעת המינים". זמן קצר לאחר שחרורו של יוסף חיים מהשבי, סמוך מאוד לסיומו של חג הסוכות, הוא זכה לתת לבנו ליטול ארבעת המינים.

האב סיפר כי עבורו היה בכך סגירת מעגל מרגשת במיוחד. לפני שבנו נשבה הוא בירך אותו שיינצל מכל סכנת מוות בזכות ארבעת המינים, ולאחר שובו הביתה זכה לראות אותו מקיים בעצמו את המצווה.