1. את אחד ההישגים הגדולים ביותר של הפריימריז רושם יריב לוין, שהגיע למקום השלישי והתברג שוב בראש הרשימה. אחרי קדנציה שניסו להיאבק בו מכל כיוון.
אחרי שהמורדים מבית חיבלו לו ברפורמה ותקעו לו מקלות בגלגלים - ומצד שני לא מעט פופוליסטים ניסו לעשות עליו סיבוב, עם סיסמאות ריקות והבטחות שווא, הוא מסיים במקום השלישי והמכובד, בלי להיות בדילים ובלי קומבינות.
אם פעם אמרו על משרד האוצר שהוא בית קברות לפוליטיקאים טובים, הפעם היה נראה כי זה תקף גם למשרד המשפטים. אבל יריב לוין ניצח את השיטה.
2. הרפורמה המשפטית חיה וקיימת. מי שהגיעו למקומות הגבוהים הם השרים והח"כים שנשאו את דגל המאבק באקטיביזם המשפטי, ביניהם משה סעדה, בועז ביסמוט, עמיחי שיקלי ועוד. שרים שהובילו סדר יום והבטיחו להמשיך את השינוי בכנסת הבאה.
3. מי שמופתע מהתוצאה של אלי כהן, שהגיע למקום הראשון, לא מכיר את הליכוד. איך אמר לי אתמול בכיר בליכוד: אלי כהן זה אורית סטרוק של הליכוד. לא כאריזמטי או בולט תקשורתית במיוחד, אבל איש עבודה יסודית שעבד כל הקדנציה במקצועיות בכל משרד שהיה וזוכה להערכה. נטו עשייה סזיפית ותוצאות מעשיות של קידום פרויקטים.
4. ההחמצה הגדולה של הפריימריז זה עמית הלוי. לא יתכן שחבר כנסת רציני כזה, חרוץ, יסודי, אידיאולוג, לא יהיה בכנסת הבאה. גם אריאל קלנר היה ח"כ מצוין שלמרבה הצער מצא את עצמו מחוץ לספסלי הכנסת.
5. כמה התעסקו כאן בטלי גוטליב. בסקר של ערוץ 12 מסוף שבוע האחרון מיקמו אותה במקום הראשון בפער. בסוף סיימה בתחתית העשירייה השנייה.
6. המקומות בהם נתניהו הפסיד היו אלה בהם המועמדים שרצה בטובתם לא הצליחו להתאחד. למשל במישורך החוף עו"ד שי גלילי כמעט ניצח את אפי נווה והיו חסרים לו 100 קולות, שלקח לו המועמד ד"ר נמרוד מדרר, שגם נתמך בידי קבוצות אידיאולוגיות בליכוד.
או למשל בקרב על האישה החדשה, שם נתניהו רצה לנצח את המועמדת של דוד ביטן, קרן בובליל, אבל הפיצול בין אשת הימין הפופולרית אוסנת זהר לבין ד"ר רות קאבסה-אברמסון, הביא לכך שהמועמדת של ביטן נכנסה.
7. באופן כללי בניגוד לרושם שנוצר, נתניהו לא באמת הקדיש לפריימריז מספיק תשומת לב - וחבל שכך. בטח לא ביחס לכובד המשקל שניתן לכך בתקשורת. אם היה משקיע מאמצים בחיבורים ובהורדת מועמדים חסרי סיכוי, היה יכול להביא להישג גם במישור החוף וגם במשבצת אישה חדשה ולזכות בעוד שני מועמדים ממושמעים שנאמנים לו.
8. את ההישג החשוב ביותר רושמים עמיחי שיקלי ובועז ביסמוט. שני ח"כים שלא היו בדילים ולא עסקו בפוליטיקה של בר מצוות וחתונות, אבל הצליחו להתברג במקומות גבוהים על סמך אהדה אמיתית לעבודת ולערכים שהם מביאים לליכוד.
9. עבור שיקלי זה הפריימריז הראשונים בהם הוא מתמודד, כך שההישג בולט יותר. הוא היה שר פופולרי שהשקיע זמן רב בענייני משרדו, אבל לא עסק בפוליטי בכלל. במהלך המלחמה שיקלי הלך מניחום אבלים לניחום אבלים, גם במקומות שהיו רחוקים מהבייס שלו, אבל מעולם לא פרסם תמונות ולא עשה פוליטיקה על גב משפחות הנופלים. מסתבר שבסוף המתפקדים החופשיים יודעים להעריך את העבודה וההדר הבית"רי גם בעידן הגוטליביזם.
10. הליברלים בליכוד רשמו ניצחון גורף. כל הח"כים והשרים שהתנגדו לרפורמות הכלכליות ולפתיחת השוק, בדגש על רפורמת החלב, הולכים הביתה אחרי שמצאו את עצמם במקומות לא ריאלים.
11. ברשימת הח"כים שהולכים הביתה יש שורה של ח"כים שאיש לא שמע עליהם בכל מהלך הקדנציה, ביניהם אנשים טובים כמו שלום דנינו, ד"ר מגה מלקה ועוד שהיוו "בזבוז הקצאה" במנדטים היקרים והספורים של הימין בכנסת, וזו הבשורה החשובה ביותר עבור הליכוד. בתקווה שהרשימה הבאה תהיה אפקטיבית ומשמעותית ותדע להביא תוצאות.