נעם ארנון מחברון, דובר היישוב היהודי, שניהל את שחזור ובניית בית הכנסת העתיק אברהם אבינו, משחזר כיצד החל המהלך - למרות התנגדות של ערביי האזור.
הראיון מתקיים במסגרת מיזם "תיעוד ותיקי ומייסדי ההתיישבות" - יוזמה של משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מטרת המיזם, הכולל מאות ראיונות, היא לתעד את פרקי הקמת ההתיישבות בחבלי הארץ השונים ולשמר את סיפורי הראשונים לדורות הבאים. מיזם התיעוד נערך בבקעת הירדן, יהודה, שומרון, בנימין, הגולן והגליל על ידי מורדי קרשנר ונעם דמסקי.
"התחלתי להיות פעיל בתחום של ההתיישבות, בעיקר בחברון, וכאן פגשתי בפעם הראשונה את פרופ' בן ציון טבגר. הוא הגיע לקריית ארבע, ראה את החורבן בבית הכנסת אברהם אבינו, ושאל: 'אז מה עושים?'. התשובות הרגילות של הנהגת היישוב בקריית ארבע, שגדלה ב"מרכז הרב", היו שהם רוצים שהממשלה תגאל את המקום ולא דרך יוזמות פרטיות", משחזר ארנון.
"אני זוכר, באחת הפעמים שהלכנו לבקר ברובע היהודי החרב, ראיתי את הפרופסור עומד וחופר בתוך האשפתות. שאלתי אותו 'מה אתה עושה פה?'. הוא ענה: 'אם יהודי רואה בית כנסת מלוכלך וחרב, הוא לא יכול לחכות לממשלה. עליו לפעול בעצמו'. זה כל כך הרשים אותי והתחלתי לעזור לו", הוא מוסיף.
בשלב הזה, מנסים הערבים השכנים למנוע את המשך העבודות. "בהתחלה עבדנו בתוך הדיר של הכבשים. הערבים הלכו למשטרה וטענו שהם חכרו את השטח הזה מהשלטון הירדני - והשלטון הישראלי המשיך את החוזה. קראו לנו משיגי גבול וכמה פעמים עצרו אותנו. את פרופ' טבגר אף שפטו בשל כך. למרות הכל, העבודה המשיכה, והממשלה הבינה שהיא לא יכולה להפסיק אותה".
ארנון לא ויתר. "אני זוכר שהרב לוינגר לקח אותנו לפגישה עם פרס, שהיה שר הביטחון, בצריפים בקריה בתל אביב. נכנסנו לאחד הצריפים ללשכת שר הביטחון, והרב לוינגר נכנס והסביר לשמעון פרס את קדושת בית הכנסת ואת המקום הזה, ואיזה עבר יש לו. פרס אומר לו: 'הרב לוינגר, אתה חושב שאני גוי? שאני לא יודע מה זה בית כנסת?'. בעקבות הפגישה הזאת, הוא נתן אישור לחשוף את בית הכנסת, לנקות אותו ולחשוף אותו".
להפתעתו, הוא עצמו היה זה שנבחר, להוביל את גאולת בית הכנסת. "הרב לוינגר קרא לי ואמר לי: 'אני רוצה שאתה תרכז ותנהל את העבודות האלה'. לא היה לי ניסיון בכלום, לא בחפירות, לא בעבודות, לא בארגון, לא בניהול, אבל עבדתי שם. הייתי מחובר לפרויקט הזה נפשית. היה צריך לפעול בעדינות מול כל הכוחות. לא רצינו שיתחילו עימותים עם הערבים. התחילו להופיע שם צבא, משטרה, עיתונות. עבדנו וחפרנו שם חצי שנה בתוך זבל. בסופו של דבר, לקראת ראש השנה תשל"ז, הגענו למפלס הרצפה. הגג לא היה, אבל חלק גדול מהקירות עדיין ניצב. כך גילינו את ממדי בית הכנסת.
הבאתי חומרי חיטוי לרסס, וכתבתי מודעה גדולה בקריית ארבע: 'בית כנסת אברהם אבינו נגאל מחרפתו, בואו להתפלל שם בראש השנה'. כך התפללנו שם בראש השנה תשל"ז. זאת הייתה חוויה מדהימה. אני זוכר את התפילה, בעיקר את ההפטרה של היום השני של ראש השנה 'ושבו בנים לגבולם". אני קראתי את ההפטרה הזאת. זה היה רגע מדהים", מסכם ארנון.
לצפייה בראיון המלא:
לחצו כאן וצפו בפרוייקט הראיונות המלא "הראשונים"