הרב גדעון לנגמן, יקיר ירושלים ואחד מסמלי ההתנדבות והעשייה הציבורית בעיר, הלך לעולמו בערב השבת האחרונה.
לנגמן, שנודע גם כלוחם במלחמת ששת הימים ובמלחמות ישראל, הקדיש את חייו לחינוך, להצלת חיים ולשירות הציבור, וזכה בשנת 2011 בתואר יקיר ירושלים על תרומתו רבת השנים.
הוא נולד בשנת 1941 בבני ברק, ובשנת 1960 הגיע לירושלים כדי ללמוד בישיבת חברון. כבר בתקופת לימודיו החל להתנדב במד"א - התנדבות שנמשכה לאורך עשרות שנים והפכה לחלק בלתי נפרד ממסלול חייו.
בשנת 1963 הוסמך לרבנות, ובהמשך מילא שורה של תפקידי חינוך, בהם מורה, סגן מנהל ומנהל בבית הספר התיכון האזורי בקריית חינוך עזתה. לאחר מכן שימש כמפקח במחוז הדרום של משרד החינוך, ובשנת 1977 שב לירושלים כדי לנהל את בית הספר העל-יסודי אוולינה דה-רוטשילד, אותו הוביל עד לפרישתו בשנת 2003. במהלך שנותיו במערכת החינוך זכה בפרס חינוך על הישגי בית הספר.
לצד פעילותו החינוכית, בלט לנגמן בפעילות ציבורית והתנדבותית יוצאת דופן. הוא הקים תחנת מגן דוד אדום בנתיבות וניהל אותה בהתנדבות, ייסד שלוחה של המשמר האזרחי ואף שימש כמפקדה. בנוסף היה חבר המועצה המקומית וסגן ראש המועצה.
עם שובו לירושלים המשיך בעשייתו הציבורית. במשך 33 שנים התנדב במשטרת ישראל והגיע לדרגת ניצב משנה. במד"א ירושלים היה המתנדב הוותיק ביותר והחזיק בדרגת רב-מתן מתקדם - הדרגה הגבוהה ביותר שאליה יכול להגיע מתנדב בארגון. הוא היה גם בין פעילי זק"א מיום הקמתו, חבר במועצת חברה קדישא קהילת ירושלים וכונן פעיל במד"א ובהצלה.
גם בתחום הביטחוני הותיר חותם משמעותי. במשך 46 שנים שירת במילואים בחטיבת השריון הוותיקה, "חטיבת הזקן", והשתתף במלחמות ישראל, ובהן מלחמת ששת הימים.
בעת הענקת אות יקיר ירושלים ציינה ועדת הפרס כי העיטור מוענק לו "על עשייה חינוכית רבת-שנים והישגים ועל פעילותו ההתנדבותית למען תושבי ירושלים, ביטחונם ובריאותם".