על רקע מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, המצביע על פערים גדולים בין יכולות המורים בישראל לבין מורים במדינות ה-OECD, טל לוריא, מייסד ומנכ"ל לשעבר של ארגון "מורים מובילים שינוי" וכיום פעיל חברתי בתחום מדיניות החינוך, מצביע על שלושה גורמים מרכזיים שלדבריו משפיעים על מצב החינוך בישראל.
לוריא אומר כי נושא החינוך אינו מקבל לדבריו חשיפה מספקת, אף שהבעיות במערכת משמעותיות. לדבריו, הבעיה הראשונה קשורה למבנה הגילים של האוכלוסייה בישראל. "יש במדינת ישראל אוכלוסייה הרבה יותר צעירה משאר המדינות המערביות ולכן אנו צריכים יותר מורים כשיעור מהאוכלוסייה, ולכן היכולת לסנן את איכות המורים יורדת".
הבעיה השנייה, לדבריו, היא ריכוזיות משרד החינוך. "בארץ יש משרד חינוך מאוד ריכוזי שמונע שינויים עם בירוקרטיה מסובכת ותפיסות מיושנות".
הבעיה השלישית שעליה מצביע לוריא היא השפעתם של ארגוני המורים על הסכמי השכר במערכת. "הסכמי השכר מייצרים מצב בו אופן תגמול המורים מושפע רק מוותק", במקום שייכללו גם גורמים שיתמרצו מורים להיות טובים יותר. לוריא טוען כי מבנה השכר מקשה גם על גיוס ושימור כוח אדם איכותי. וכאשר מורים איכותיים רוצים לעזוב, אין למערכת אפשרות להציע להם תמריצים בשל הסכמי השכר.
"בגלל שלושת הגורמים הללו איכות המורים נמוכה, וזה אסון משום שמערכת החינוך לעולם לא תוכל להתעלות על איכות המורים שלה", מדגיש לוריא. לדבריו, איכות המורים "יורדת עם הזמן" וקיים חשש שהמערכת תגיע "למצב של מערכת חינוך ברמה של מדינת עולם שלישי".
הוא סבור כי בינה מלאכותית עשויה לסייע בהתמודדות עם איכות המורים, אך לדבריו הדבר מחייב שינוי רחב במערכת. "ייתכן שהבינה המלאכותית תוכל לעזור לכפר על איכות המורים הירודה אבל בשביל זה צריך לעשות שינוי רוחבי וגדול", אמר.
לדבריו, ריכוזיות משרד החינוך מקשה על ביצוע שינויים כאלה. "מנהל לא יכול לעשות על דעת עצמו שינוי בבית הספר אלא שינוי חייב להיעשות בכל הארץ".
לוריא התייחס גם לשיח הפוליטי סביב מערכת החינוך ואמר כי הוא שמח לראות מפלגות מתחילות לעסוק בנושא. לדבריו, "למעט מפלגת זהות שמדברת על שיטת השוברים כבר שנים, רק מפלגות האופוזיציה מדברות על הנושא". הוא הוסיף כי היה רוצה לראות גם מפלגות ימין עוסקות בסוגיה. "עוד לא שמעתי את הליכוד או עוצמה יהודית מזכירות את הנושא".