לקראת הבחירות הקרובות, נראה כי ישנו דבר אחד חשוב שעל מפלגות הימין ללמוד דווקא מהמפלגות הערביות: איך לשים את האגו בצד ולהתאחד, לפחות עד לאחר הבחירות, כדי למקסם את קולות המצביעים ולצבור כוח פוליטי שיאפשר את השגת מטרותיהן.
המפלגות הערביות חד"ש, תע"ל ובל"ד, סיכמו על ריצה משותפת ברשימה אחת לקראת הבחירות הקרובות. מפלגת רע"ם מתמודדת נכון לעכשיו בנפרד, על אף ששקלה הצטרפות טכנית בלבד לרשימה.
יו"ר רע"ם, ח"כ מנסור עבאס, הסביר בעבר כי מדובר בהחלטה לאחד מאמצים אלקטורליים בלבד, להבדיל מאידאולוגיים שתכליתם להביא למיזוג פוליטי. הייתכן שהפיצול של רע"ם מהרשימה הינו בסך הכל עוד סוג של תחבולה שתאפשר הכנסת ח"כ ערבי מטעמה לממשלה? הייתכן שהמפלגות הערביות שהתאחדו, מבינות ומטמיעות את עקרונות המלחמה במהלכיהן הפוליטיים, טוב יותר מהגנרלים במפלגות הימין?
עקרונות המלחמה בראי המפלגות הערביות
המפלגות הערביות "דבקות במשימה לאור המטרה", עושות הן כמיטב יכולתן להתגבר על מכשולים, חסמים ויריבים פוליטיים העלולים לסכלן בדרכים שונות, מתוך הבנה כי המטרה לשמה רצות הן יחדיו היא הערך העליון. הערך מגולם במצעי המפלגות הערביות, ועליו ישנה הסכמה רחבה: ביטול הגדרתה של מדינת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" והפיכתה ל"מדינת כל אזרחיה בגבולות 1967". משמע, פינוי ההתיישבות היהודית מיהודה, שומרון, בקעת הירדן ומזרח ירושלים, השבת ה"פליטים" והקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה מזרח ירושלים. בשטח שיוותר למדינת ישראל תקום לתפישתם "מדינת כל אזרחיה", ויבוטל חוק הלאום. בכך יבוא הקץ על מדינת היהודים ותישמט הקרקע, תרתי משמע, מתחת לרגלי הציונות.
המפלגות הערביות מיישמות היטב את עקרון "מיצוי הכוח". מבינות הן כי עליהן למצות היטב את הכוח האלקטורלי של החברה הערבית, לשלב זרועות בכדי להשיג את המטרה שלשמה יצאו לדרכן. על מנת לממש את יעודן נקטו המפלגות הללו "יוזמה" וחתרו למגע על מנת להתאחד, למרות ההבדלים והמחלוקות בינהן.
את עיקרון "התחבולה" מטיבים הנציגים הערבים ליישם האחד כלפי השני, אך גם כלפי המשטר במדינת ישראל המאפשר את פעולת מפלגותיהן, למרות ההתבטאויות הקיצוניות נגד מוסדות המדינה, הבעת תמיכה באויבי ישראל ועוד. המפלגות הערביות זיהו מזמן את התורפות במערכת המשפט ובשיטת המשטר הנהוגה בישראל. מעת שזיהו את אותן תורפות, מרכזות המפלגות הערביות מאמץ לעבר נקודות ההכרעה אליהן כיוונו את מאמציהן, תוך הימנעות מכניסה "לשדות המוקשים", בהם מונחים בעיקר מוקשי נ"י (נגד יהודים). כאלו המכוונים לדוגמא, נגד השתמטות מגיוס, רכישת קרקעות ובנייה או קבלה לאוניברסיטאות, לכאורה.
המפלגות הערביות מבינות היטב את משמעות עקרון "ריכוז המאמץ" ומיישמות אותו במערכות הבחירות. ברור להן כי יש להכפיף את כל המאמצים של הכוחות הפוליטיים לכדי מאמץ מרכזי אחד - הוא מאמץ ההבקעה לכנסת וצליחת משוכת המנדטים. זו שתאפשר את הכנסת מירב הנציגים לכנסת במינימום אבדני קולות ונזק מצטבר לחברה הערבית.
המפלגות הערביות פועלות בהתאם לעיקרון ה"רציפות והמשכיות". מפעילות הן לחץ בלתי פוסק לשם צמצום פיצולים בתוכן ופגיעה במרכיביהן במערכות הבחירות בשנים האחרונות. זאת תוך ניצול החולשה המתגלה במפלגות הציוניות (עם או בלי מרכאות), שמאבקי האגו והשליטה בהן וביניהן מפצלות אותן ואת החברה הישראלית. מאבקים המביאים אותן לפזול לעבר האלקטורט הערבי, כמי שיסייע, בדרך זו או אחרת, להטיית המאזן הפוליטי לצד השמאלי במפה.
הימנעותה של רע"ם מלהצטרף רשמית לרשימה המשותפת אינה בהכרח כשל בתפישה, אלא יתכן ומהווה סוג של "תחבולה" וחלופה הממקסמת את קולות הבוחרים ומונעת את אבדנם. מעשה זה יכול להתפרש גם כשמירה על עיקרון ה"עומק ועתודה" - מפלגת רע"ם, בראשות מנסור עבאס החייכן והמתון לכאורה, תצבור קולות של ערבים המזוהים עם אידאולוגיית האחים המוסלמים, לצד יהודים תמימים מהשמאל שלא ממש מבינים מה ההבדל בין האחים המוסלמים ל"אחים" מסוג אחר. כך, בסופו של דבר תחבור רע"ם בכנסת לרשימה המשותפת ויחד יהוו גוש במאבקים פוליטיים ובהצבעות על נושאים מהותיים, שבינם לבין בטחונה הלאומי של מדינת ישראל פעורה תהום עמוקה.
שילובם של יהודים ברשימות הערביות הינה חלק מעקרון ה"אבטחה" לכאורה. על מנת להימנע מתורפות מסויימות, להשיג לגיטימציה ולמקסם קולות מקרב החברה היהודית מהשמאל, פועלות המפלגות לצירוף יהודים לרשימותיהן, כאלו שביכולתם לרתום קולות נוספים ממקומות פחות מקובלים או צפויים. עצם הדיון על הצטרפותו של ח"כ יואב סגלוביץ' לרע"ם, נתפס כ"מתינות מבטיחה" ועלול לסלול את דרכה של המפלגה בכנסת הבאה אל הממשלה, ככל שתקום בתמיכת קולות הערבים, חלילה.
לסיכום, בימי טרום בחירות אלו, בהן מתגבשות הרשימות והמצעים האידאולוגיים, ראוי להזכיר למנהיגי ישראל הציונים, בהם רבנים, מפקדים בכירים ומנהיגים אחרים, את ערך הניצחון והעמידה במשימה לאור המטרה: שמירה על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הניצבת איתן מול אויביה המאיימים לכלותה ולהחריב את הבית הלאומי היחיד של העם היהודי בארץ ישראל. זה הזמן להתאחד ולהציב נבחרת חזקה ומנצחת למען עתיד עם ישראל במולדתו.