הרב אלישע וולפסון התייחס בהרחבה לדברים שנאמרו לאחרונה נגד העלייה להר הבית, ובהם דבריהם של הרב שלמה אבינר והרב צבי קוסטינר.
בדבריו ביקש להראות כי לצד הרבנים האוסרים קיימת שורה ארוכה של רבנים שהתירו את העלייה בתנאים הלכתיים, וחלקם אף עודדו אותה.
בפתח דבריו התייחס הרב וולפסון לטענה שיוחסה לרב אבינר ולפיה "דעת המתירים בטלה ומבוטלת לעומת דעת האוסרים", וכן לדברי הרב קוסטינר שלפיהם גדולי ישראל אסרו את העלייה. "אני באמת מניח, או לפחות רוצה להניח, שהם באמת לא יודעים כמה ענקי תורה מתירים, ומה התוכן של מה שהם אמרו".
הרב הראשון שאותו הציג היה הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב שלמה גורן, שעסק בהרחבה בסוגיית הר הבית. הרב וולפסון ציטט מדבריו, "רוב רובו של הר הבית שלפנינו מותר בכניסה לכל הדעות, כאשר מקפידים לא להיכנס לאזור כיפת הסלע, שמה מקום המקדש", וכן את קביעתו שלפיה "בוודאי ובוודאי שמצווה להיכנס ולהפגין נוכחות יהודית בהר הבית".
בהמשך הביא את עמדתו של הראשון לציון לשעבר, הרב יצחק ניסים. לדברי הרב וולפסון, אף שהרב ניסים היה חתום בתחילה על כרוז נגד העלייה, בהמשך העניק היתר ליחידים ששאלו אותו, בתנאי טהרה ובהתאם להלכה, ואף ראה בהימנעות מעלייה סוגיה בעלת משמעות רחבה יותר.
הרב וולפסון ציטט בעניין זה דברים המובאים לדבריו בספר העוסק בהלכותיו של הרב ניסים, "איסור עלייה להר הבית כמותו כהפקרת הר הבית והסגרתו לידי זרים, וחלילה לנו לעשות כן". הוא הוסיף כי שוחח בעצמו עם בנו, משה ניסים, שלאישר כי עמדת אביו בנושא הייתה חד-משמעית.
דמות נוספת שהציג הייתה הרב חיים דוד הלוי, רבה של תל אביב-יפו לשעבר. הרב וולפסון הביא מדבריו כי המחלוקת סביב האפשרות להיכנס לשטח מסוים בהר הייתה בעיניו קשה להבנה, וכי "דין הכניסה להר הבית הוא מן ההלכות הפשוטות והברורות ביותר".
לדברי הרב חיים דוד הלוי, כפי שציטט הרב וולפסון, היו שחששו כי היתר כניסה יביא אנשים להיכנס למקומות האסורים או לעשות זאת שלא על פי כללי הטהרה. עם זאת, הוא סבר שאין בחששות אלה כדי לאסור על מי שמבקשים לעלות תוך הקפדה על ההלכה.
בהמשך מנה הרב וולפסון את הרב דוד שלוש, שכיהן כרבה של נתניה, וסיפר כי הרב שלוש עצמו עלה להר, מדד ובדק את השטח. הוא ציטט את קריאתו לקבוע שילוט ותחומים ברורים שיבהירו לציבור היכן מותר להיכנס, ואף את דבריו כי "ראוי מאוד לקיים בית כנסת בהר הבית כמקום תפילה".
חלק ניכר מדבריו הקדיש הרב וולפסון גם לרב יעקב ניסן רוזנטל. בשיעורים שהועברו בישיבת נהריה ותועדו, אמר הרב רוזנטל, "מי שיודע על עצמו שהוא טהור, טבל, מותר להיכנס לשטח שהוא מחנה לוויה", ואף הבהיר כי תנועות המעודדות עלייה להר הבית מציינות את שמו בהסכמתו.
הרב וולפסון ציטט דברים חריפים נוספים שיוחסו לרב רוזנטל ביחס למחלוקת עם רבנים אחרים, "היו כמה רבנים גדולים וחשובים, הם אסרו. לכן נפרדתי מהם, הם כעסו עליי, לא אכפת לי". לדבריו, הרב רוזנטל התיר למעשה את העלייה ואף תכנן בעצמו לעלות לאחר שהתכונן לכך, אך הדבר לא התאפשר.
עוד הזכיר הרב וולפסון את הרב שאר ישוב כהן, שכיהן כרבה של חיפה, שלדבריו פעל במשך שנים לכך שהרבנות הראשית תתיר עלייה להר הבית. הוא ציטט ממכתב אישי שיוחס לו, "ההלכה עצמה ברורה, לשטח הר הבית מותר, אפילו מצווה להיכנס", והוסיף כי הרב כהן חתם גם על כרוז המחזק את העולים.
אחד הרבנים המרכזיים שאליהם התייחס היה הרב נחום אליעזר רבינוביץ'. הרב וולפסון ציטט מדבריו כי מצוות מורא מקדש היא "מצווה חיובית המתקיימת בקום ועשה", והסביר שלפי עמדה זו, מי שנכנס למקום המותר תוך הקפדה על ההכנות ההלכתיות ועל גבולות הכניסה מקיים את המצווה.
גם הרב חיים דרוקמן נכלל ברשימה שהציג. הרב וולפסון הביא מספרו את העמדה שלפיה מי שעולה בליווי מדריך הבקיא היטב בתחומי ההר ומקפיד על כל ההנחיות ההלכתיות - רשאי לעלות, לצד הסתייגות מקריאה לעלייה המונית בשל החשש שאנשים יעלו שלא כהלכה.
"החשיבות רבה לנוכחות יהודית בהר הבית, ובתנאי שמקפידים על ההנחיות ההלכתיות", ציטט הרב וולפסון מדברי הרב דרוקמן. הוא הוסיף מדבריו כי לאחר המדידות והבדיקות, כאשר מדובר במקום שנקבע כי מותר להיכנס אליו והעולים עומדים בדרישות ההלכה, אין סיבה לאסור על יחידים המבקשים לעלות.
הרב וולפסון הזכיר גם את הרב משה דוד טנדלר, חתנו של הרב משה פיינשטיין, שלדבריו היה עולה להר הבית בביקוריו בארץ. הוא סיפר כי שוחח עמו וביקש את הסכמתו לספר שכתב בנושא, וכי אף שלא נתן הסכמה, הרב טנדלר שמח בספר והעביר אותו למי שפנו אליו בשאלות בנושא הר הבית.
בהמשך מנה שמות נוספים ובהם הרב אברהם צוקרמן, הרב אליעזר ולדמן, הרב ישראל רוזן, הרב שלמה רענן, הרב יהודה עמיטל, הרב משה בוצ'קו והרב משה צוריאל. לדבריו, מדובר ברבנים שהתירו את העלייה או תמכו בה, כל אחד בהתאם לעמדתו ולתנאים שהציב.
בין הרבנים החיים הציג הרב וולפסון בהרחבה את עמדת הרב דוב ליאור. הוא ציטט אותו, "דעתי ודאי שיש עניין לעלות להר הבית בזמננו, ויש להסביר זאת מבחינה הלכתית ומבחינת החשיבות הלאומית והיהודית", והדגיש כי עמדתו היא לעלות בקדושה ובטהרה ובמסלול המותר.
עוד הביא את דברי הרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונה לשעבר, שלפיהם האיסור שנקבע בעבר נבע מחשש שאנשים יעלו ללא טבילה וייכנסו למקומות אסורים. לפי הדברים שציטט, המציאות הראתה כי דווקא הדרכתם של "יחידים, יראי דבר השם, שעולים בטהרה" יכולה להורות לציבור את דרך העלייה הנכונה.
הרב וולפסון ציין גם את הרב דב קוק, שלדבריו עלה בעבר להר הבית ולאחרונה חיזק תלמידים העולים למקום, וכן מנה שורה ארוכה נוספת של רבנים. בין היתר הזכיר את הרב ישראל אריאל, הרב אליעזר מלמד, הרב אליהו זיני, הרב יצחק שילת, הרב יעקב מדן ואחרים, וטען כי ברשימה שבידיו יותר מ-300 רבנים המתירים ואף עולים או מעודדים את העלייה.
על רקע הרשימה שהציג, דחה הרב וולפסון בחריפות את האפשרות להתייחס לעמדת המתירים כעמדה שולית שאין לה מקום בדיון ההלכתי, "לבוא ולטעון שדעת העולים, המתירים, היא בטלה ומבוטלת - זה לבטל את עולם התורה, לבטל גאוני עולם". לדבריו, הוא מאמין כי מי שמתבטא כך אינו מודע להיקף הרבנים שהתירו את העלייה ולנימוקים שהציגו.
את דבריו חתם בהבחנה בין רבנים שאסרו את העלייה לבין המתירים שלדבריו עסקו בפרטי הסוגיה ובתנאי העלייה. הרב וולפסון אמר כי ההיתר שעליו הוא מדבר מתייחס לעלייה "בטהרה, בקדושה", בהתאם להדרכה ההלכתית ולמסלולים המותרים.