הפרשן הפוליטי עמית סגל מנתח בטורו ב"ישראל היום" את כניסתו של עופר וינטר למערכת הפוליטית ואת האיום שמפלגתו החדשה עשויה להציב בפני המפלגות בגוש הימין.
לדבריו, דווקא לאחר הציפייה לכניסתו של "דור הניצחון" לפוליטיקה, וינטר הוא אחד הבודדים מבין ראשי המפלגות שלא כיהנו במערכת הפוליטית בשנים שקדמו לטבח.
סגל סבור כי על כך בדיוק מבסס וינטר את הקמפיין שלו - ניסיון למשוך קבוצה גדולה של מצביעים שמזדהים עם עמדות הימין, אך אינם מעוניינים בהנהגת הימין הנוכחית. לדבריו, הניתוח של וינטר הוא שלאותם מצביעים לא בהכרח מפריעה ישיבה עתידית עם נתניהו, כל עוד הרכב הקואליציה והכוחות הפועלים בתוכה ישתנה.
לדבריו, וינטר ניצב בפני דילמה. "אם וינטר רוצה להגיע בשלום לבחירות הוא יצטרך לצבור תאוצה מהר מאוד, ואם הוא לא רוצה לאבד קולות בימין, הוא יצטרך להתחייב במהרה לשבת רק עם נתניהו", כתב.
עם זאת, לדבריו, קיימת סתירה בין שני היעדים. התחייבות ברורה לנתניהו עשויה להרגיע מצביעי ימין שחוששים מאובדן קולות או מהקמת ממשלה אחרת, אך עלולה להקשות על וינטר למשוך מצביעים שכבר התרחקו מהגוש.
בסביבת נתניהו, לפי סגל, קיימים חשדות באשר לכוונותיו העתידיות של וינטר, בין היתר לאחר שדחה הצעה לשריון ברשימת הליכוד. סגל כותב כי אף שנתניהו יכול היה לראות בו הזדמנות, בשלב הנוכחי הוא רואה בו "סכנה ברורה ומיידית" - בניגוד לעמדת חלק מיועציו.
סגל מעלה גם את האפשרויות שיעמדו בפני נתניהו אם יתברר בהמשך כי וינטר עובר את אחוז החסימה בעוד הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' אינה עוברת.
בין התרחישים שהוא מציין נמצאים איחוד בין הליכוד לציונות הדתית או המשך ריצה נפרדת של המפלגות. את התרחיש הנוכחי הוא מותיר בסימן שאלה, "מה הסיכוי שהפעם יסתיים אחרת?".