משרד האוצר פרסם את דו"ח השכר במערכת הביטחון לשנים 2024-2023, החושף את השפעות מלחמת "התקומה", הסכמי השכר החדשים והשינויים בכוח האדם בגופי הביטחון.
מהנתונים עולה כי שכרם של משרתי הקבע הצעירים המשיך לטפס, מספר האזרחים עובדי צה"ל גדל באופן משמעותי, ובמקביל נותרו פערי שכר בין גברים לנשים.
על פי הדו"ח, השכר הממוצע של משרתי הקבע הצעירים בצה"ל עלה בתוך שנתיים בכ-10% והגיע בשנת 2024 ל-13,845 שקלים בחודש, לעומת 11,786 שקלים בשנת 2022.
בקרב כלל גופי הביטחון, השכר הגבוה ביותר נרשם ביחידות הסמך, ובהן הוועדה לאנרגיה אטומית, שם השכר הממוצע עומד על 34,315 שקלים בחודש. אחריהן ניצבים הגופים החשאיים - המוסד והשב"כ - עם שכר ממוצע של 32,225 שקלים, והמכון למחקר ביולוגי עם 31,932 שקלים.
השכר הממוצע של אזרחים עובדי צה"ל עמד בשנת 2024 על 22,926 שקלים, במשטרת ישראל על 20,562 שקלים, בשירות בתי הסוהר על 18,889 שקלים, ואילו השכר הממוצע בכלל משרתי צה"ל הסתכם ב-18,756 שקלים.
באוצר מציינים כי החל מאמצע שנת 2024 נכנסו לתוקפן תוספות שכר משמעותיות במשטרה ובשירות בתי הסוהר, והשפעתן המלאה צפויה להשתקף רק בדו"ח השכר של שנת 2025.
הדו"ח מצביע גם על גידול משמעותי במספר האזרחים עובדי צה"ל. בתוך שלוש שנים עלה מספרם מכ-6,600 לכ-8,000 עובדים, בעיקר בעקבות קליטת עובדים בתחומי המודיעין, הסייבר והטכנולוגיה במהלך המלחמה. כתוצאה מכך ירד גם גילם הממוצע של העובדים מ-50 בשנת 2021 ל-44 בשנת 2024. במקביל נרשמה עלייה בשכרם, בין היתר בעקבות הסכם השכר שנחתם בשנת 2024, הגידול במספר העובדים הטכנולוגיים והרחבת העבודה הנוספת בתקופת הלחימה.
אחד הנתונים הבולטים בדו"ח נוגע לפנסיות התקציביות של קציני צה"ל. לפי הנתונים, השווי הממוצע של קצבת הפנסיה התקציבית עומד על כ-9 מיליון שקלים לפורש, כאשר גיל הפרישה הממוצע הוא 45, והקצבה החודשית הממוצעת מסתכמת ב-20,019 שקלים. באוצר מציינים כי קיימים סימני שאלה בנוגע לעמידה ביעדי חוק הגמלאות לקראת שנת 2025.
עוד עולה מהדו"ח כי שיעור הנשים במערכת הביטחון ממשיך לעלות. נשים מהוות כיום כשליש ממשרתי הקבע בצה"ל ו-41.2% מעובדי המכון למחקר ביולוגי. עם זאת, פערי השכר בין גברים לנשים התרחבו במעט בשנת 2024, בעיקר בשל תוספות שכר עבור רמת פעילות ותפקידי לחימה, המאופיינים ברוב גברי.