עם תחילתה של שנת הלימודים האקדמית במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם, מופץ מכתב גלוי מאת איש החינוך ושורד השואה נייט לייפציגר, המתגורר כיום בקנדה.
המהלך יצא לפועל ביוזמת ארגון מצעד החיים העולמי ובשיתוף גופים בינלאומיים בהם הסוכנות היהודית, התאחדות הסטודנטים היהודים העולמית (WUJS), ההסתדרות הציונית העולמית, ארגון IAC, וארגון Students Supporting Israel (SSI).
לייפציגר, אשר שנשלח כנער בן 15 למחנה אושוויץ-בירקנאו ושם הופרד מאמו ומאחותו שנספו, שרד את המחנות ואת צעדות המוות לצד אביו.
באפריל האחרון השתתף במצעד החיים בפעם ה-22. עיתוי הפצת איגרתו נקבע ל-1 בספטמבר, יום פרוץ מלחמת העולם השנייה, והיא מופנית אל צעירים החוזרים לקמפוסים בתקופה שבה זהותם וזיקתם למדינת ישראל מעמידות אותן לעיתים מול אתגרים מורכבים.
במכתבו מציין לייפציגר את התחושות המלוות את הצעירים היהודים בשנים האחרונות: "מאז 7 באוקטובר 2023, אתם נושאים כאב, פחד, כעס והבנה באיזו מהירות אנטישמיות יכולה לחדור למקומות שאמורים לייצג ידע, פתיחות ושייכות. ייתכן שראיתם כיצד רצח וחטיפה של יהודים נענו בתירוצים, בחגיגות או בשתיקה. ייתכן ששמעתם האשמות עתיקות בלבוש מודרני, או שנדרשתם לתת דין וחשבון על אירועים שהתרחשו הרחק מכם, עוד לפני שמישהו שאל אם אתם מתאבלים, מפחדים או מרגישים בטוחים. חלקכם אף אולי שאלתם את עצמכם אם להסתיר מגן דוד, כיפה או את קולכם".
כמו כן מדגיש לייפציגר את חשיבות העמידה על הזהות היהודית: "אנא זכרו: אתם לא אחראים לשנאה שמופנית כלפיכם. אתם לא צריכים להסתיר את מי שאתם כדי לזכות בזכות להשתייך. לעולם אל תאפשרו למי ששונא אתכם להגדיר אתכם." הוא מוסיף ומבהיר: "אל תאפשרו לאיש לכפות עליכם בחירה כוזבת בין הזהות היהודית שלכם לבין מקומכם בעולם הרחב. איש אינו צריך לדרוש מכם להתכחש להיסטוריה היהודית, להתנער מהעם היהודי או לוותר על הקשר שלכם לישראל. עבור אלה מאיתנו שחיו בתקופה שבה ליהודים לא היה מקום בטוח לפנות אליו, מולדת יהודית אינה רעיון מופשט, היא תשובה לחוסר האונים שחווינו בשואה."
לצד זאת, מתייחס המכתב להבחנה בין ביקורת פוליטית לבין פגיעה על רקע זהות: "ביקורת על כל ממשלה, כולל ממשלת ישראל, היא לגיטימית. הטרדה או הדרה של סטודנטים יהודים, חגיגת אלימות נגד יהודים או דרישה מהם להתנער מחלק מזהותם - אינן ביקורת. זוהי אפליה."
הדאגה המובעת באיגרת מושפעת גם מאירוע שהתרחש לאחרונה בטורונטו, במסגרתו נתלשו מזוזות מדלתות דירותיהם של דיירים קשישים בבניין מגוריו, בהם שורדי שואה.
בפנייתו אל הסטודנטים כותב לייפציגר: "זהות יהודית אינה רק תגובה לרדיפות, זוהי מורשת של אמונה, לימוד, משפחה, יצירה, צדק ותקווה. היו אמיצים, אבל אל תעמדו לבד. מצאו זה את זה. תמכו בחבר או בחברה לכיתה שמפחדים או מרגישים מבודדים. בנו בריתות. התייצבו נגד גזענות, נגד שנאה כלפי מיעוטים אחרים ונגד כל צורה של דה-הומניזציה ואפליה. ולא פחות חשוב מכך, למדו בשקדנות את ההיסטוריה היהודית, כדי שתוכלו להתמודד עם השקרים והתעמולה המופצים נגד העם היהודי ונגד מדינת ישראל".
בהתייחסות לקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל הוא מציין כי בעבר נלחמו צעירים בגטו ורשה ובמוקדים נוספים באירופה הכבושה לשמירת כבוד העם, ומוסיף: "היום, בתפוצות, איננו מבקשים מכם לסכן את חייכם, אבל אנא היו מודעים לכך שיש אחרים, בני גילכם, שמסכנים את חייהם מדי יום במדינת ישראל, בהגנה על המדינה היהודית ועל עתידו של העם היהודי".
את מכתבו חותם לייפציגר בקריאה לדור הצעיר: "שאו אותו ללא התנצלות, בחמלה ובעוצמה. אתם שייכים לעם ששרד גלות, רדיפות וניסיונות למחוק אותו, ובכל זאת ממשיך ללמוד, לחגוג, לאהוב ולקוות. האנטישמיות עתיקה. העתיד שלכם אינו כזה".