הזמר והיוצר נתנאל ששון משחרר בעיצומו של חודש אלול וימי הסליחות את "התבודדות", שיר חדש שעוסק בחשבון נפש אישי ובמאבק שבין היצר לאמונה.
כבר בתחילת השיר הוא מתאר את תחושת הבושה שמגיעה בעקבות הנפילה, "והאמת אני בוש ונכלם". בהמשך הוא נוגע גם במתח שבין הרצונות הרוחניים לבין המקומות שאליהם האדם נשאב למרות הכול.
ששון מתאר את עצמו כאדם "קרוע, מלא הפכים", ומציב מול החולשה את האמונה באפשרות לתיקון. מתוך חשבון הנפש הוא עובר לבקשה להתחדשות ולרפואה של המקומות הכואבים.
אחד המשפטים שחוזרים בשיר הוא "סתם אני מדבר גבוהות ואז נופל לשם", ובכך מבטא ששון את הפער שבין הדיבור והשאיפות לבין ההתמודדות בפועל. לצד הנפילה חוזרת גם האמונה כי הייאוש אינו סוף הדרך וכי בכל בוקר קיימת אפשרות להתחדש.
את "התבודדות" כתב והלחין ששון יחד עם מור בן סימון. לצד הביצוע, ששון אחראי גם על התופים, העיבוד וההפקה המוזיקלית, הקלידים, התכנותים, הסימפולים והמיקס.