1. מהן שתי נקודות התורפה הבולמות את השתלבות הציבור החרדי בהוויה הישראלית? הווה אומר, ההשתמטות מנשיאה בעול ביטחון הציבור; והיעדר לימודי ליבה, בעיקר מתימטיקה ואנגלית.
שני מחדלים חמורים אלה מציבים חיץ בין בוגר מערכת החינוך החרדית- (גילוי נאות: גם אני אישית תוצר שלה), לבין הישראליות וחיי המעשה. את הלקונה הזו מנסה לתקן מפלגת 'הציבור החרדי' שרצה הפעם לכנסת בראשות מהנדס התוכנה וסגן ראש העיר בית שמש מוטי לייטנר, אשר מנהל את קמפיין הבחירות שלו תחת תחת הסיסמה: 'הפעם לוקחים אחריות'. במצעה קובעת המפלגה החרדית החדשה, ברוח הנחיית חז"ל ש"כל שאינו מלמד את בנו אומנות מלמדו ליסטות" (קידושין כ"ט א'), כי "ילדינו זקוקים ללימודי אנגלית ומתמטיקה, למלמדים [מורים] מקצועיים יותר". כך ניסחה זאת במצעה המפלגה החרדית החדשה הציבור החרדי, שקמה במחאה על אוזלת ידן של המפלגות החרדיות הוותיקות, שלא נקפו אצבע למען קהל המצביעים שלהן, פרט לתרומתן השלילית להותרת הציבור החרדי, בוגרי מערכות החינוך החרדיות, בבורותו ובנבערותו, בכוונת מכוון כדי שהציבור החרדי יהפוך ל'קהל שבוי' שימשיך לשלשל בקלפי עד קץ כל הדורות את פתקי ההצבעה שלהן.
ואכן, במצע 'הציבור החרדי' מופיעות התחייבויות ברורות בתחומי גיוסם של חרדים שאינם לומדים תורה ("כל צעיר חרדי שאינו מקדיש את חייו ללימוד תורה, צריך לשרת שירות ביטחון ככל אזרח ישראלי אחר"),ובחתומי החינוך לחיים של פרנסה מכובדת ("ילדינו זקוקים ללימודי אנגלית ומתמטיקה, למלמדים [מורים] מקצועיים יותר"); חוסרים אלה עומדים בליבת המצע ותכנית העבודה של סיעת הציבור החרדי לשנים הבאות, אם ישכיל הציבור החרדי להעניק לה את תמיכתו.
2. על חיוניותה של תכנית עבודה זו ניתן ללמוד מן הטור החושפני שפירסם בוגר מתוסכל של החינוך החרדי, משה בן עטר. גילוי נאות: כשקראתי או הטור של בן עטר, שיוויתי בנפשי שמדובר בי עצמי, שכן אני עצמי הנני בוגר אותה מערכת חינוך שבה התחנך בן עטר - בית ספר של החינוך העצמאי, שמחנכיו היו אמנם תלמידי חכמים בוגרי ישיבות פולין המפוארות(לרבות שיבת חכמי לובלין, שהקים מהר"ם שפירא זצ"ל), אבל נעדרי הכשרה פדגוגית בסיסית; ומוריו ללימודי חול היו בלתי מקצועיים בעליל ולא שלטו במקצועות שלימדו (אנגלית, למשל, לימדו שם באמצעות משפטים סתמיים - ( I go,you go. וכך כותב בן עטר ברוב תיסכול תחת הכותרת:' את החסך בלימודי הליבה סחבתי כל חיי. עלינו להיאבק למען הדור הבא שלנו המאבק הוא בשביל הילדים החרדים':
3."...גדלתי בירושלים... הורי חיפשו בעבורי מסגרת דתית, ואבי - אדם מאמין הנשמע לרבנים - שוכנע שמוסד חרדי הוא המקום האידיאלי בשבילי כדי שאגדל להיות אדם שומר תורה ומצוות. את שנות בית הספר היסודי עשיתי, לפיכך, ברשת "החינוך העצמאי" של אגודת ישראל.
"וכך , מתאר בן עטר את את הלו"ז שרווח בביתי הספר של החינוך העצמאי בשנות השישים: "בכל בוקר, לאחר התפילה, למדנו גמרא ולימודי קודש ברציפות עד 12:00 בצהריים. רק לאחר מכן, כשאנחנו כבר עייפים ופחות מרוכזים, הוקדש זמן ללימודי חול - וגם זה, על קצה המזלג. כילד לא יכולתי להבין את משמעות החסך הזה לעתידי. לא הבנתי שמונעים ממני את הסיכוי להתקדם במסלול שיאפשר לי התפתחות בעולם של מחר. שיעורי חשבון ואנגלית היו מעטים עד לא קיימים, ולימודי מדעי הטבע היו רדודים, בטלים בשישים ועם מורים לא נכונים, שלא עוררו בי כל השראה. הכל היה מכוון למטרה אחת: להסליל אותי להיות 'בן תורה' ולנעול אותי בעמדה שמוֹנעת כל מוביליות חברתית ומקצועית.
4."לימודי הגמרא, ובעיקר מסכת בבא מציעא, נחקקו בי כסיוט. הם נלמדו בשפה מנוכרת, משעממת, ונעדרו כל גישה שעשויה לעורר סקרנות טבעית של ילד. רק בבגרותי הבנתי שהפסדתי את אותה 'גירסא דינקותא' אמיתית - אותן שנות יסוד שהיו אמורות להקנות לי כלים של פיתוח ויצירתיות.
"את חסך לימודי הליבה סחבתי כל חיי. בשנות ה-20 שלי הבנתי לראשונה את גודל הנזק שנגרם לי. זהו חסך קריטי שבגיל מבוגר קשה מאוד להדביק... במשך שנים ארוכות נאלצתי להשקיע מאמצים כבירים וממון רב..., בניסיון להשלים פערים באנגלית ובמדעים - נושאי בסיס שכל אדם בעולם המודרני חייב להכיר, ושבבית הספר ניתנו לי ברמה ירודה ובלתי מספקת. השליטה באנגלית היתה חיונית למסלול המקצועי שרציתי, והיעדרה מנע ממני השתלבות בתפקידים רבים.
"...הזלזול המופגן של מורי כלפי כל דבר השייך לעולם החילוני יצר אצלי תגובת נגד. במקום להסתגר, סקרנותי גברה. בסיום בית הספר היסודי מרדתי. בזתי למורים רבים שהיו מטיפים בשער, אך כשנשאלו שאלות ענו תשובות אינפנטיליות השייכות לעולם האתמול. הבנתי שהמסילה שהעלו אותי עליה אינה הדרך אל העתיד שאני מאחל לעצמי. העולם שבחוץ קסם לי והאיץ בי לפרוץ החוצה מתוך אותה קופסה צרה שבה ניסו לכלוא אותי באופן כה לא הוגן.
5. "היום, בשנות ה-60 לחיי, כשאני מביט בנכדי הקטנים, אני מלא סיפוק. אני רואה את שליטתם בשפה האנגלית, את ידיעותיהם על החלל ועל כדור הארץ, ואת הסקרנות העצומה שלהם בתחום המדע והיצירה. כל זה נמנע ממני, אבל ילדי ונכדי זכו בנקודת זינוק שמערכת החינוך העצמאי גזלה ממני.
..."העסקנים החרדים ממשיכים להוליך דורות שלמים בחושך ולמנוע מהם השכלה מעודכנת , כדי לשמר כוחם.
"אסור לנו לוותר להם. אל תיתנו להם לעשות לדור הבא את מה שהם עשו לי".
זהו, אם תרצו, המניע להקמת מפלגת 'הציבור החרדי' שמן הסתם ימצא עצמו בבחירות לכוד ב'דילמת האסיר': אם לחזק את ידי הגפני'ים והגולדקנופ'פים והדרעי'ים שהביאו אותו עד הלום, כפי שמתארת המפלגה החרדית החדשה במצעה הרשמי: "עקב הזנחה וחוסר טיפול, התעצמו מאוד אתגרי הציבור החרדי, והפכו למצוקות אמיתיות. הגיע הזמן להתחיל לעסוק בפתרון יסודי של צורכי הציבור החרדי, על מנת לשפר את מצבו".
6. ואלה תוכניותיה של מפלגת 'הציבור החרדי': "שירות חרדים. כל צעיר חרדי שאינו מקדיש את חייו ללימוד תורה, צריך לשרת שירות ביטחון ככל אזרח ישראלי אחר. לשם כך, יוקמו מסלולים ראויים ומגוונים, שיאפשרו לשלב בין שירות משמעותי לבין אורח חיים חרדי ודקדוק במצוות".
"החינוך החרדי. נשמור על עצמאות החינוך החרדי מכל משמר, לצד חיזוק משמעותי של זרם הממ"ח (ממלכתי חרדי). ילדינו זקוקים ללימודי אנגלית ומתמטיקה, למלמדים מקצועיים יותר, למבנים בטוחים ולעזרה מקצועית אמיתית למי שמתקשה".
7. אכן דברים כדורבנות שמקבלים משנה תוקף ועוז, על רקע דבריו הנכוחים של בן עטר, בוגר המערכת הכושלת, שהזכיר לי ש"אנחנו שנינו מאותו הכפר", וצמחנו, נטולי מתימטיקה ואנגלית, באותה מערכת חינוך מסלילה ונחשלת, שכדי לשדרגה קמה 'הציבור החרדי'.