יש רגעים בפוליטיקה שבהם המסכה נופלת כל כך מהר עד שאפילו הצופים הוותיקים ביותר נותרים בתדהמה. קחו למשל את תא"ל (במיל') עופר וינטר של חודש אחורה מול עופר וינטר של ליל אמש. איזו תהום פעורה בין הגרסאות.
רק לפני ארבעה שבועות עמד וינטר והציג אג'נדה סדורה, ממלכתית לכאורה. הוא דיבר בגובה העיניים על חשיבותם של לומדי התורה, הבהיר שהוא בעד "לומדי תורה בקנאות" שלומדים "מבוקר עד לילה", מתח ביקורת על מי שמשתלח בציבור החרדי כולו ואפילו טען שגיוס חרדים אמיתי יתרחש ללא חוק. הוא הציג את עצמו כמי שרואה את התמונה המלאה, מבין את שורשיו של העם היהודי, ודורש איזון בריא בין שירות לבין עולם התורה.
ואמש? אותו וינטר בדיוק משליך לפח את כל הניואנסים, מיישר קו עם הקלף הכי סחיר בפוליטיקה בת ימינו - לגייס את כל בחורי הישיבות החרדיות - והכול עבור עוד כותרת נואשת שתציל אותו מאחוז החסימה.
מה בדיוק השתנה בחודש אחד? תשובה אחת: פער עצום בין הפנטזיה למציאות.
בחלום המפואר של וינטר הוא דמיין את עצמו רץ אל תוך הכנסת על גל של שמונה מנדטים לפחות. הוא האמין שהציבור נוהר אחריו, שהמדים והרטוריקה הלוחמנית ייצרו לו צבא של תומכים, ושבנימין נתניהו יחכה לו עם שטיח אדום ותיק בכיר. אלא שהמציאות הקרה טפחה על פניו. הסקרים האחרונים לא מחמיאים לו, בלשון המעטה. וינטר מביט באחוז החסימה מלמטה, והפאניקה עושה את שלה.
וכשפוליטיקאי במצוקה מבין שהוא טובע, הוא מוכר את הדבר היחיד שנותר לו כדי למשוך תשומת לב תקשורתית: את ראשם של לומדי התורה.
פתאום, כל ההבחנות הדקות שהוא עצמו עשה לפני חודש בין מי שורץ בישיבה למי שלא - נעלמו. פתאום אין הבחנה, אין כבוד לתורה, ואין ממלכתיות. יש רק תנאי אולטימטום דורסני לנתניהו: חוק גיוס דרקוני, ללא הבחנה, עוד לפני הקמת הממשלה. כשוינטר זיהה שהקלף החרדי הוא הסחורה החמה ביותר כרגע בשוק הפוליטי המדמם, ולא מהסס לגרוף קופה מההסתה הזו.
זה לא אומץ פוליטי; זו הישרדות מביכה של מי שהבין שאין לו שום בשורה אמיתית להציע. מי שפתח מפלגה בשם "עמך ישראל" כדי להוות אלטרנטיבה נקייה, מוצא את עצמו מיישר קו עם הפופוליזם הזול ביותר ברגע שהוא מריח את סכנת ההתרסקות.
הציבור בישראל לא טיפש. מי שמוכר את העקרונות שלו בשביל לגרד את אחוז החסימה מלמטה, מגלה בסוף שגם אם איכשהו יצלח את המשוואה - הוא נשאר בלי שום ערך ציבורי לעמוד עליו. כפי שזה נראה, וינטר יראה את הכנסת הבאה מהבית.
הכותב הוא הפרשן הפוליטי של עיתון 'המבשר'