בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, ביטל פה אחד את התיקון לחוק שירות ביטחון, שהקפיא את הליכי המעצר, החקירה והאכיפה נגד חייבי גיוס חרדים שאינם מתייצבים לשירות.
ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בעקבות חמש עתירות שהוגשו נגד התיקון.
התיקון נחקק ביולי האחרון והוסיף לחוק פרק שכותרתו "הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה - הוראת שעה".
בפועל הוא הורה על הקפאת כלל הליכי האכיפה כלפי חייבי גיוס בני הציבור החרדי שאינם ממלאים את חובת ההתייצבות לשירות.
את חוות הדעת המרכזית כתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג. כלל חברי ההרכב הסכימו כי התיקון חרג באופן מהותי מנושא הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה.
בית המשפט קבע כי משמעות החריגה היא שלמעשה מדובר בחוק שלא עבר בקריאה ראשונה. השופטים הגדירו זאת כפגם היורד לשורשו של הליך החקיקה וקבעו כי די בו כדי להביא לביטול התיקון.
לצד הפגם בהליך החקיקה, שמונה מתשעת השופטים קבעו כי התיקון אינו חוקתי גם מבחינה מהותית. לפי דעת הרוב, החוק פוגע באופן קשה בליבת הזכות החוקתית לשוויון ואינו עומד בתנאים הנדרשים בפסקת ההגבלה.
השופט דוד מינץ חלק על חבריו בסוגיה החוקתית וסבר אחרת בעניין זה. עם זאת, הוא הצטרף לעמדת יתר חברי ההרכב באשר לפגם שנפל בהליך החקיקה, ולכן ההחלטה הסופית על ביטול החוק התקבלה פה אחד.
בהרכב ישבו המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר ורות רונן.
בתום פסק הדין הוציא בג"ץ צו מוחלט המורה על ביטול התיקון.