אות נשיא מדינת ישראל הוענק לרב חיים סבתו, ראש ישיבת ההסדר מעלה אדומים, על מפעל חייו ועל פעילותו בתחומי החינוך, התורה והיצירה.
בנימוקי מתן האות צוין השילוב בין מנהיגותו הרוחנית, יצירתו הספרותית ומצוינותו החינוכית, לצד עידוד לימוד תורה ושירות בצבא.
בדבריו סיפר הרב סבתו כי האמונה מלווה אותו מילדותו, ונזכר בערב יום כיפור כשהיה בן חמש ושמע את סבו קורא, "לך אלי תשוקתי, לך חשקי ואהבתי". לדבריו, "הרגשות האלה של האמונה היו מאוד מאוד עמוקים אצלי".
הרב סבתו סיפר גם על השתתפותו בקרבות הקשים ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, שלדבריו העצימה את חוויותיו הדתיות. הוא נזכר ברגע שבו הטנק שבו שהה נפגע, ואחד מאנשי הצוות אמר לו, "סבתו, נפגענו, תתפלל".
הרב סבתו השיב לו, "תתפלל אתה", אך האיש אמר לו שאינו יודע כיצד מתפללים. "המשפט הזה צרב לי בלב, והחלטתי שאני רוצה להקדיש את חיי לשליחות הזאת", סיפר הרב סבתו.
בהמשך הקים יחד עם חבריו את הישיבה במדבר, שלדבריו הפכה במהלך חמישים שנה ל"גן פורח". הוא סיפר כי תלמידי הישיבה התגייסו לצבא לאורך חמישים מחזורים, ותיאר את בוגריה כאנשים חדים ובעיקר כאנשי ערכים.
הרב סבתו תיאר את תפיסתו החינוכית כ"שקט שמשדר עוצמה", והסביר כי בעולם שבו רבים צמודים למכשירים אלקטרוניים, לימוד שקט של קטע מן המהר"ל מפראג או מן הגאון מווילנה מכניס את התלמיד לעולם אחר. לדבריו, זהו עולם שבו האדם עומד מול עצמו ומול רגשותיו הפנימיים ביותר.
הוא ציין כי כתב 11 ספרים העוסקים בין היתר באמונה, בתפילה, בהיסטוריה ובתורה. לדבריו, ספרו "תיאום כוונות" ליווה חיילים רבים במלחמות ישראל ונקרא בידי רבים.
על הכתיבה הספרותית אמר הרב סבתו כי יש לה כוח "לנגן על מיתר בנפש ששום כוח אחר לא מנגן עליו". הוא הזכיר גם את המדרש בקהלת שבו הקב"ה מראה לאדם הראשון את העולם ומזהירו שלא להחריבו ולקלקלו, ואמר, "זה מוביל אותי כל החיים".