תנועת "האחים המוסלמים" אמנם אינה מתמודדת בבחירות כמפלגה רשמית, בכינוייה זה, אך סוגיית פעילותה ומעורבות פעיליה במערכת הפוליטית עומדת במרכז השיח הציבורי והפוליטי ב... שבדיה.
דוח שפורסם בישראל בעברית ובאנגלית, מטעם משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות באוגוסט 2026, ממפה את פעילות "האחים המוסלמים" בשבדיה. הדוח מתאר את "האחים המוסלמים" כגורם לא אלים המהווה אתגר לדמוקרטיה השבדית, אף שאינם מוגדרים כארגון טרור.
ממצאי הדוח מראים כי התנועה פועלת באמצעות רשת ארגונים מוסלמיים, תוך ניצול מימון ממשלתי, גישה מוסדית ומעמד בשיח הציבורי. במקביל, היא מקדמת בידול חברתי של הקהילות המוסלמיות והקמת מסגרות חינוך ותרבות נפרדות, תוך שימוש בשיח של זכויות אדם, פלורליזם ורב תרבותיות.
העיתונאי השבדי פר גודמונדסון פרסם מאמר ב-2018, המצוטט גם בימים אלו ברשתות חברתיות רבות, שמתאר שיתוף פעולה פוליטי ארוך טווח לכאורה, בין המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של שבדיה לארגונים הקשורים לאחים המוסלמים.
על פי המאמר, ארגונים מוסלמים תמכו בסוציאל-דמוקרטים בבחירות 1994 ובהמשך חתרו למטרות הכוללות הגדלת הייצוג המוסלמי במפלגה והרחבת החברות המוסלמית במועצות עירוניות, מחוזיות ועוד. גודמונדסון טען שרשתות הקשורות ל"אחים המוסלמים" פעלו באמצעות ארגונים שבדיים שונים ויצרו קשרים עם מספר מפלגות פוליטיות נוספות, מלבד הסוציאל-דמוקרטים, כדוגמת מפלגת המרכז, הירוקים והמפלגות המתונות.
במאמרו ציין כי הארגונים קיבלו מימון ממשלתי משמעותי ואף ציין ש"האחים המוסלמים", באמצעות האוכלוסייה המוסלמית בשבדיה, יכולים "להרים כל מפלגה לגבהים בלתי נתפסים".
בעבודת הדוקטורט של החוקר ד"ר סאמח איג'פטסון, שפורסמה באוניברסיטת לונד השבדית בשנת 2023, נטען באופן חד משמעי כי "ההתאחדות האסלאמית של שבדיה", שהוקמה רשמית בשנת 1995 בסטוקהולם, מעורבת עמוקות ברשת העולמית של האחים המוסלמים, וניתן לראות בה את השלוחה השבדית או "הארגון הלאומי" של התנועה במדינה.
לקראת הבחירות הכלליות שנערכו בשבדיה ב-13 בספטמבר 2026, הודיע מנהיג מפלגת הימין "השבדים הדמוקרטים", ג'ימי אוקסון, כי מפלגתו תקדם חקיקה ליצירת רשימת טרור לאומית שבדית. הצעה זו כוללת הוצאה מפורשת של "האחים המוסלמים" אל מחוץ לחוק בשבדיה (לצד משמרות המהפכה האיראניים), כחלק מהמאבק באסלאם הפוליטי ובאנטישמיות הגואה במדינה.
נכון לשעות כתיבת מאמר זה ולאחר ספירת כ-95% מהקולות, תוצאות הבחירות הכלליות בשבדיה צמודות למדיי ונראה כי המפלגות יתקשו להקים ממשלה. מחד, יתרון קל נרשם לטובת גוש המרכז-שמאל על פני גוש הימין המכהן, אך חילוקי דעות בקרב המפלגות המרכיבות את גוש השמאל עלולים להקשות על הקמת קואליציה. מאידך, ראש הממשלה אולף קריסטרסון מוכן לשתף פעולה עם מפלגת הימין "השבדים הדמוקרטים", הנתפסת כקיצונית, ולהקשיח את מדיניות ההגירה שלו.
מסקנות וסיכום
יתכן ומצאתם במאמר קווי דמיון בין הנעשה בשבדיה לבין הנעשה במדינת ישראל במספר מישורים. ככל שלא מצאתם עניין רב בנעשה בשבדיה הרחוקה, שמא תמצאו עניין, לכל הפחות, בצורך להוציא אל מחוץ לחוק תנועות ומפלגות במדינת ישראל התומכות "באחים המוסלמים", ובכלל זאת הרחקת האישים והמנהיגים המזוהים עמם מכנסת ישראל ומוסדות ציבור אחרים, בהקדם האפשרי.
מסקנות נוספות מהאמור, נובעות מהמאבק הצמוד בין הגושים הפוליטיים בשבדיה ועל אחת כמה וכמה ממערכות הבחירות הרצופות שקדמו להקמת הממשלה האחרונה בישראל. אזרחי ישראל החפצים בהמשך קיומה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית וציונית היושבת לבטח בגבולות הארץ המובטחת לדורי דורות, חייבים לצאת להצביע ולהכריע. מנהיגי המפלגות הדוגלים בקו זה, ללא כחל וסרק, נדרשים לשים את האגו ומשקעי העבר בצד, ולחבור בכל דרך אפשרית בכדי שאף קול מקולות הבוחרים לא ייזרק לפח בדרך אל הניצחון.