שר האוצר ויו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' מסמן בראיון לערוץ 7 את היעדים שאותם הוא מבקש לקדם בקדנציה הבאה, ובראשם שינוי המציאות ביהודה ושומרון.
"השלב הבא, בעזרת השם, לפרק את הרשות, לבטל את אוסלו, לטשטש את הגבולות, להחיל ריבונות", הצהיר בשיחה שנערכה בחוות "חסד עולם".
סמוטריץ' קשר את האפשרות לקדם את המהלכים הללו לתוצאות הבחירות הקרובות ולצורך, מבחינתו, למנוע אובדן קולות של מפלגות ימין שלא יעברו את אחוז החסימה. הוא חזר לבחירות 1992 ולהסכמי אוסלו כדוגמה למחיר שלדבריו עלול המחנה הלאומי לשלם בשל פיצול פוליטי.
"אנחנו שלושים ומשהו שנה מלקקים את הפצעים המדממים של אוסלו", אמר. לדבריו, הממשלה הנוכחית הצליחה לקדם מהלכים שנועדו לשנות את המציאות שנוצרה מאז, אך המהלך מבחינתו רחוק מסיום.
על רקע התמודדותן של כמה מפלגות המזוהות עם הימין סביב אחוז החסימה, תקף סמוטריץ' את עצם ההימור הכרוך, לשיטתו, בריצה עצמאית ללא בסיס אלקטורלי מספיק. בהתייחסו לאפשרות שמפלגות כאלה יפתיעו ויעברו את אחוז החסימה אמר: "גם אם יקרה נס והם יעברו, זה לא בסדר. זה כמו אחד שנוסע 300 קמ"ש בכביש והוא יגיע בשלום הביתה. הוא לא בסדר, כי הוא נסע מהר".
את החשש הזה הוא תולה במשמעות שהוא מייחס לבחירות הקרובות. "צריך להבין מה עומד על כף המאזניים", אמר, ומנה את זהותה היהודית של המדינה, מערכת המשפט, ההתיישבות והביטחון. "לא מהמרים על עתידה של מדינת ישראל".
בהתייחסו לתא"ל במיל' עופר וינטר, הבהיר סמוטריץ' כי היה רוצה לראות אותו משתלב ברשימתו. "באמת אחלה וינטר", אמר, והוסיף כי מבחינתו נכון היה ליצור חיבור שימנע בזבוז קולות. לדבריו, אף הציע "בלוק טכני" שיאפשר לו לשמור על עצמאותו הפוליטית.
לצד המאבק בתוך הימין, סמוטריץ' הקדיש חלק ניכר מהשיחה לאיום שהוא מזהה בחידוש הלחץ להקמת מדינה פלסטינית. לטענתו, גם אם בישראל נשמעות אמירות שלפיהן הרעיון אינו רלוונטי עוד, הלחץ הבינלאומי בנושא נותר משמעותי.
לדבריו, ההכרה החד-צדדית במדינה פלסטינית מצד מדינות בעולם והאפשרות לשינוי עתידי במדיניות האמריקנית מחייבות ממשלה שתוכל לעמוד בלחצים מבחוץ. "אם לא תהיה כאן בישראל ממשלה עם עמוד שדרה יצוק מבטון, ממשלת ימין חזקה, כל ממשלה תקרוס תחת לחץ מהסוג הזה", טען.
סמוטריץ' התייחס גם להשפעת מפלגתו על מהלכי הממשלה בזמן המלחמה. לדבריו, לצד שיחות, ויכוחים וניסיונות שכנוע, היו גם מקרים שבהם הציב קווים אדומים. הוא סיפר כי במהלך המלחמה התנגד לעסקה לשחרור חטופים שכללה שחרור מחבלים.
כשנשאל אם התנגדותו הייתה הצבעה הצהרתית בלבד, השיב: "אם זה היה על הקול שלי, הייתי מונע את זה". לדבריו, הוא סבר כי העמקת הלחץ על חמאס הייתה עשויה להביא לשחרור החטופים בלי שחרור מחבלים. עם זאת, הסביר כי משנוצר רוב ברור בקואליציה ובציבור לטובת העסקה, לא ראה לנכון לפרק את הממשלה כדי למנוע אותה.
"אני מצביע את ההצבעה המצפונית שלי, אבל אני לא מונע את זה, כי אני לא חושב שהייתה לי הזכות לכפות את דעת המיעוט שלי על הרוב המוחלט", אמר.
סוגיה נוספת שתפסה מקום מרכזי בשיחה הייתה האלימות ביהודה ושומרון. סמוטריץ' ביקש להפריד בין מפעל ההתיישבות והחוות, הפועל לדבריו באישור ובסמכות, לבין גורמים אלימים בשוליים.
"אלימות היא רעה, בכל מקום", קבע. "ופה היא גם מזיקה. זה פשוט לתת חרב ביד אויבי ההתיישבות לפגוע בה". לדבריו, התופעה גם מקשה על ידידי ההתיישבות בישראל ובעולם ולכן "צריך למגר אותה".
לצד הגינוי, סמוטריץ' טען כי השיח הציבורי בנושא מציג תמונה מעוותת של היקף האלימות ביהודה ושומרון, והפנה את האחריות לטיפול בעבריינות אל מערכות אכיפת החוק. בהמשך תקף בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה ואת תפקוד מערכת אכיפת החוק גם מול תופעות הפשיעה והפרוטקשן בחברה הערבית.
"מדינת ישראל איבדה את המונופול על הפעלת הכוח בכל הזירות", אמר, והצהיר כי הוא מבקש לקחת אחריות על הנושא בקדנציה הבאה באמצעות תוכנית הכוללת שינויי חקיקה, סמכויות וכלים נוספים.
גם הנגב והגליל נמצאים במרכז התוכנית שהוא מבקש לקדם. סמוטריץ' אמר כי בכוונתו להעתיק לשם את המודל שאותו הוא רואה כהצלחה ביהודה ושומרון - הרחבת ההתיישבות לצד טיפול בפשיעה ובבנייה בלתי חוקית.
אחת מנקודות המחלוקת הכואבות ביותר בתוך המחנה שלו, הודה, היא סוגיית גיוס החרדים. "יש קושי גדול בשותפות עם החרדים ובגיוס. זה כאב בטן ענק, ענק, ענק. והוא כאב בטן צודק. זה חמור מאוד", אמר.
עם זאת, הוא דחה את הטענה שהפתרון יגיע באמצעות עימות עם הציבור החרדי. "הוויכוח הוא איך מגייסים חרדים. אני חושב שזה לא ילך בכוח, זה ילך בהסכמות", אמר. לדבריו, אילו החוק שנידון בקדנציה הקודמת היה עובר כבר לפני שנתיים, אלפי חרדים נוספים היו משרתים כיום בצבא. הוא טען כי מפלגתו גיבשה תוכנית הכוללת הן הגדלת הגיוס החרדי והן שינוי באופן ניצול כוח האדם הקיים בצה"ל.
מול השיח על קיטוב ועל ישראלים המצהירים כי יעזבו את הארץ אם תקום ממשלה דומה לנוכחית, ביקש סמוטריץ' להציג צד אחר של יחסיו עם חלקים בציבור שאינם נמנים עם מצביעיו. "אני כואב על כל יהודי שעוזב את הארץ, ואני רוצה שהם יישארו. אני אעשה הכול כדי שהם יישארו", אמר. הוא סיפר כי כשר האוצר חלק גדול מעבודתו נעשה מול אנשי ההייטק והוסיף: "אני מעריך אותם, אוהב אותם".
לדבריו, החשש בחלקים בציבור מפני ממשלת ימין נובע גם מקמפיין שמציג אותה כמי שעלולה לפגוע בחירויות. סמוטריץ' דחה את הדברים וטען כי תפיסתו הדתית אינה מבקשת לכפות אורח חיים. "היסוד הכי גדול בתורה זה יסוד הבחירה החופשית", אמר. "אין כפייה, בטח בדורות שלנו, שהחירות היא ערך כל כך גדול".
הוא אף הביע תמיכה עקרונית בהקמת ממשלה רחבה יותר, אך טען כי חרמות פוליטיים על נתניהו ועל מפלגות הימין מונעים זאת כיום. לדבריו, הציונות הדתית עצמה מוכנה לשיתופי פעולה רחבים יותר כל עוד נשמרת מדיניות המחנה הלאומי.
כשנשאל על חלוקת התפקידים האפשרית בממשלה הבאה ועל דרישתו של איתמר בן גביר לקבל את תיק הביטחון, סירב סמוטריץ' להציב בשלב זה דרישה משלו. "אני לא אוהב את השיח הזה", אמר. "אני לא מחלק את עור הדוב כשאני בשלב הכנת חץ וקשת לצוד אותו".
מבחינתו, המשימה המיידית היא לא מאבק על תיקים אלא ניצחון בבחירות. "עכשיו צריך לשלב ידיים", אמר, וקרא למפלגות המחנה להתמקד בהצגת דרכן ולא במאבקים פנימיים.
לצד הסוגיות הביטחוניות והפוליטיות, סמוטריץ' סימן גם את העלייה כיעד מרכזי לשנים הקרובות. הוא שיבח את פעילות שר העלייה והקליטה אופיר סופר בתחום ההכרה במקצועות של עולים, ואמר כי ישראל צריכה להתכונן לגלי עלייה גדולים.
לדבריו, המדינה צריכה להיערך לאפשרות של עליית כמיליון יהודים, הן בשל התחזקות הזיקה לישראל והן בשל האנטישמיות בעולם. מבחינתו, גם המשימה הזאת מצטרפת לרשימת היעדים שהוא מבקש להעמיד במרכז הקדנציה הבאה.
מאחורי כל הנושאים שעלו בשיחה - יהודה ושומרון, הנגב והגליל, גיוס החרדים, מערכת אכיפת החוק, העלייה והמאבק על קולות הימין - חזר סמוטריץ' שוב ושוב לאותה נקודה: הבחירות הקרובות, מבחינתו, אינן זמן לניסויים פוליטיים.
"עכשיו צריך להסתער", אמר לקראת סיום, "ולהסביר מה עומד על כף המאזניים".