ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה הערב (ראשון) את ראש המל"ל שמואל בן עזרא למנות בודק שיבצע בחינה יסודית ומעמיקה של כלל היבטי האבטחה של התעופה האזרחית הזרה המגיעה לישראל.
ההחלטה מגיעה לאחר שורה של תחקירים וחשיפות שפורסמו ביממה האחרונה ומשרטטים תמונה קשה של מחדל מתמשך במערך שעליו מופקד משרד התחבורה: התרעות שלא טופלו, החלטות שלא יושמו, מידע על צוותי אוויר שלא נוצל ומערך שסבל ממחסור בכוח אדם - בזמן שאנשי צוות בעלי אזרחות של מדינות שאינן מקיימות יחסים עם ישראל הצליחו להגיע לנתב"ג.
ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי חשף את עומק הפרצה. טייס המשנה המאם אל-המאמי, אזרח עומאן שעל פי החשד החזיק בעמדות קיצוניות ואף נפסל בעבר מטיסה במדינתו, הצליח להשתלב בחברת התעופה ולטוס לישראל. רק לאחר שניסה להשתלט על המטוס התברר כי המנגנון הישראלי שאמור היה לזהות את הסיכון לא עשה זאת.
אלא שהכתובת, כך עולה מהפרסומים, הייתה על הקיר במשך שנים.
כבר הבוקר נחשף בגלי צה"ל מסמך פנימי של המל"ל, שלפיו משרד התחבורה לא מימש את האחריות שהוטלה עליו בתחום. לפי החשיפה, גורמי המקצוע במשרד התריעו בעצמם שאין בידיהם היכולות הנדרשות, אך לאחר שורה של דיונים והחלטות האחריות נותרה בידי המשרד. המל"ל אף התריע במרץ 2025 כי משרד התחבורה אינו פועל בהתאם להחלטת הקבינט.
אלא שהחשיפות שפורסמו במהלך הערב הרחיבו משמעותית את תמונת המחדל והעלו שאלות חדשות בנוגע למידע שהיה בידי המדינה, לאופן שבו טופל ולמערך שאמור היה למנוע מאיש צוות מסוכן להגיע לישראל.
המידע על צוותי האוויר - והפרצה במערכת
אחת הסוגיות המרכזיות שנחשפו נוגעת למלא"ן, המרכז הלאומי לאבחון נוסעים, שבו נאספים פרטי הנוסעים ואנשי צוות האוויר בטיסות זרות.
המערכת כוללת מידע שיכול לסייע בזיהוי אנשי צוות בעלי אזרחות בעייתית, ומשרד התחבורה הוא אחד הגופים שרשאים לעשות שימוש במידע לצורך מילוי תפקידם. אלא שלפי הדיווחים, מאז הקמת המאגר משרד התחבורה לא ביקש לממש את הגישה אליו.
בחדשות 13 נחשף הערב כי קיימת בעיה נוספת: על פי הנוהל, פרטי צוותי האוויר מועברים למערכת רק סמוך לסגירת דלתות המטוס ולעיתים אף עד כרבע שעה לאחר שהמטוס כבר המריא. המשמעות היא שגם כאשר המידע מגיע למדינה, הוא עשוי להתקבל מאוחר מדי לצורך בדיקה ביטחונית מקדימה.
גורם ממשלתי הסביר כי מדובר בנוהג המקובל בעולם וכי עד לאירוע האחרון אף גוף לא ביקש לשנות אותו. בעקבות ניסיון הפיגוע הנהלים נבחנים מחדש.
חוסר הבהירות סביב הטיפול במידע בא לידי ביטוי גם בשיחה בין בכירים במשרד התחבורה ובמשרד הפנים, שפורסמה בחדשות 12.
בשיחה ביקש בכיר במשרד התחבורה להבין כיצד ניתן לזהות איש צוות שמגיע, למשל, עם דרכון אמירותי אך מחזיק גם באזרחות עומאנית. נציג משרד הפנים הסביר כי אנשי הצוות אינם מתושאלים ברמה הזו וכי לעיתים רשימות הנוסעים והצוות מתקבלות רק לאחר ההמראה.
כאשר נשאל אם הרשימות מועברות לגופי המודיעין, השיב הבכיר במשרד הפנים כי המידע עובר לגופים הרלוונטיים. בהמשך הבהיר ביחס לטיסה: "אנחנו קיבלנו, השב"כ קיבל, המוסד קיבל, כולם קיבלו את זה".
השיחה ממחישה את אחת השאלות המרכזיות שנותרו ללא תשובה: גם כאשר המידע על אנשי הצוות הגיע למערכות הישראליות - מי היה אמור לבדוק אותו, להצליב אותו עם מידע מודיעיני ולמנוע מאיש צוות מסוכן לעלות על טיסה לישראל.
טייסים ממדינות ללא יחסים הגיעו לנתב"ג
בנוסף התברר גם כי המקרה של הטייס העומאני אינו בהכרח אירוע בודד. בעבר הגיעו לנתב"ג טייסים בעלי אזרחות איראנית, לבנונית, פקיסטנית ואזרחויות נוספות של מדינות שאינן מקיימות יחסים עם ישראל. מרביתם המריאו בחזרה מישראל לאחר זמן קצר.
בחדשות 13 פורסמו נתונים רשמיים שלפיהם בשנים האחרונות נכנסו לישראל גם עשרות אזרחים עומאנים: 10 בשנת 2022, 29 בשנת 2023, תשעה בשנת 2024 ו-11 בשנת 2025. גם במהלך השנה הנוכחית נרשמו כניסות.
עומאן אינה מוגדרת מדינת אויב, אך אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל. ההערכה היא שחלק מהנכנסים היו אנשי צוות אוויר.
רק בעקבות ניסיון הפיגוע חודדו ההנחיות לחברות התעופה הזרות. בשעות האחרונות נשלחו לחברות הנחיות שלפיהן אנשי צוות המחזיקים באזרחות או באזרחות כפולה של מדינה שאינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל לא יוכלו להיות משובצים בטיסות לישראל.
התרעה נוספת שלא יושמה
עוד נחשף הערב כי כבר ביוני 2023 התקיים במל"ל דיון בהשתתפות נציגי שב"כ והמוסד שעסק בהעברת מידע מודיעיני לגופים אזרחיים.
נציגי משרד התחבורה אמרו באותו דיון כי האחריות על אבטחת הטיסות הזרות מוטלת על המשרד, אך טענו שכדי לממש אותה הם זקוקים למידע מודיעיני נרחב יותר וכי המידע שמגיע אליהם אינו מספיק.
בסיום הדיון נקבע כי המוסד יגביר את מאמציו להעברת מידע נוסף למשרד התחבורה. לפי הפרסום, ההחלטה לא יושמה.
גם שב"כ התריע לאורך השנים על נקודות תורפה במעקב אחר צוותי האוויר וזהות הנוסעים. לפי מקורות ששוחחו עם "הארץ", הארגון המליץ להעביר את הפיקוח על הטיסות הזרות ורשימות אנשי הצוות לידי רשות התעופה האזרחית.
מהדיווחים עולה כי גורמים במשרד התחבורה התריעו על מחסור במידע מודיעיני, גורמי הביטחון התריעו על חולשות במנגנון, והנושא נדון בדרגים הבכירים - אך הפתרון לא יושם.
האגף שאמור לשמור על התעופה - עם כוח אדם מצומצם
שאלות נוספות עולות ממצבו של אגף ביטחון, חירום וסייבר במשרד התחבורה, שאחראי בין היתר על תחומי ביטחון התעופה.
לפי נתונים שפורסמו ב-ynet, בשנים 2022 עד 2025 עזבו את האגף שמונה עובדים. מספר התקנים הרשמי ירד מ-21 ל-19, כאשר שישה מהם מיועדים למשרות חלקיות של סטודנטים ואזרחים ותיקים ולפחות שתי משרות בכירות מוגדרות כפנויות ללא תקציב.
בפועל, לפי הפרסום, המערך מתופעל באמצעות כעשרה עובדים קבועים בלבד במשרה מלאה - למרות האחריות הרחבה על מערכי הביטחון והחירום בתחבורה האווירית, הימית והיבשתית.
גורמים שעבדו במשרד טענו כי נעשו במשך שנים ניסיונות לשדרג את מרכז המבצעים לאבטחת תעופה ואף להעבירו לשב"כ או למוסד, אך המהלכים לא יצאו לפועל.
בכלכליסט הובאה עדותו של דני שנער, שכיהן במשך שנים כמנהל הבכיר של אגף הביטחון וקצין הביטחון הראשי במשרד התחבורה. לדבריו, כבר בעקבות החלטת ממשלה מ-2003 היה האגף אחראי לבדיקת צוותי האוויר הזרים, וחברות התעופה נדרשו להעביר מידע על אנשי הצוות כחלק מהליך אישור הנחיתה בישראל.
שנער טען כי בעבר המערכת פעלה ברמה גבוהה, אך כיום היקף האחריות גדול מכדי להישען על מערך מצומצם במשרד ממשלתי וכי נדרש גוף ביטחוני-ממלכתי שיישא באחריות.
בכירי מערך האבטחה - ועבודות נוספות
גם זהות האנשים המופקדים על המערך עלתה הערב לכותרות.
בחדשות 12 נחשף כי דביר רובינשטיין, המוגדר כמנהל מרכז המבצעים לאבטחת תעופה במשרד התחבורה, אינו עובד מדינה אלא מועסק באמצעות מיקור חוץ. במקביל לעבודתו עבור המשרד הוא מחזיק בעיסוקים נוספים.
משרד התחבורה אישר כי רובינשטיין אינו עובד מדינה ומסר כי עיסוקיו הנוספים אושרו כחוק ומתבצעים מחוץ לשעות עבודתו במסגרת ההתקשרות עם המשרד.
בנוסף פורסם ב"הארץ" כי מנהל אגף הביטחון אברי כהן עובד במקביל לתפקידו כ"קב"ט עתודאי" במערך אבטחת התעופה בחו"ל ומקבל על כך תשלום נפרד. במשרד התחבורה טענו כי כהן קיבל אישור לעבודה הנוספת כבר עם כניסתו לתפקיד בשנת 2018.
המסמך שהזהיר: משרד התחבורה אינו מממש את האחריות
כל החשיפות הללו מצטרפות למסמך המל"ל שנחשף הבוקר בגלי צה"ל, וממנו עולה כי שאלת האחריות לא הייתה חדשה.
כבר ביולי 2021 התקבלה החלטת קבינט בנוגע לחלוקת האחריות על אבטחת הטיסות. בהמשך הנושא הופיע גם בדוח סודי של מבקר המדינה ממאי 2024, ובעקבותיו הוקם צוות בהשתתפות המל"ל, משרד התחבורה, רת"א, שב"כ, המוסד ומשרד האוצר.
לפי גל"צ, גורמי המקצוע באגף הביטחון במשרד התחבורה התנגדו לקבלת האחריות וטענו כי אין בידיהם הכלים הדרושים. למרות זאת, באמצע 2025 הכריע נתניהו כי האחריות תוטל על משרד התחבורה.
לפי הפרסום, גם לאחר מכן אגף הביטחון במשרד התחבורה לא פנה לשב"כ או למוסד בבקשה לסיוע באבחון ביטחוני או בתחקיר של איש צוות או נוסע.
משרד התחבורה דוחה: "אין לנו כלים מודיעיניים"
משרד התחבורה דוחה חלק ניכר מהטענות וטוען כי בפרסומים נעשה ערבוב בין טיסות זרות לבין טיסות חכורות.
לדברי המשרד, האחריות להסדרי הביטחון בתעופה הזרה נמצאת בידיו כבר עשרות שנים, אך אין משמעות הדבר שהוא אמור לבצע בעצמו בדיקות רקע מודיעיניות. "משרד התחבורה אינו גוף מודיעיני, ואין בידיו הכלים לבצע בדיקות רקע מודיעיניות לאנשי צוות ולנוסעים", נמסר.
במשרד טוענים כי הנהלים שלהם אושרו בידי המל"ל וגורמי הביטחון, וכי הם נשענים על הסדרי האבטחה במדינות המוצא, התחייבויות חברות התעופה ובקרות שמבצע האגף.
באשר לטיסת פליי דובאי, במשרד טוענים כי החברה קיבלה הנחיות מפורשות, התחייבה לבצע בדיקות רקע לאנשי הצוות ואף הודיעה בכתב כי הטמיעה מגבלות לאום במערכת השיבוץ. לטענתם, רשימת אנשי הצוות בטיסה המדוברת לא התקבלה במשרד.
עוד טוענים במשרד כי שתי ועדות שפעלו בעבר המליצו על הקמת רשות ממלכתית לאבטחת התעופה שתתכלל את האחריות על כלל הטיסות, וכי משרד התחבורה תמך במהלך - אך ההמלצות לא יושמו.
כעת יידרש הבודק שימנה ראש המל"ל לחבר את כל חלקי התמונה: החלטות שלא יושמו, התרעות שלא הובילו לסגירת הפרצות, מידע שלא נוצל בזמן ומחלוקת מתמשכת על האחריות - ולברר כיצד כל אלה אפשרו לטייס שנחשד בקיצוניות להגיע פעם אחר פעם לישראל, עד לניסיון הפיגוע שכמעט הסתיים באסון.