ראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת, כיום ראש מכון משגב לביטחון לאומי, מתייחס בראיון לערוץ 7 לחקירת ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי ומעריך כי לכל הגורמים המעורבים יש רצון להגיע לחקר האמת באופן הכי עמוק.
"להתרשמותי, החקירה עד כה מתנהלת בשיתוף פעולה. גם לאמירותים יש עניין למצות את החקירה, להבין מי עומד מאחורי הניסיון הזה ואיך זה קרה, אחרת יהיה קשה גם להם לסכור את הפרצות שאפשרו זאת".
כבכיר לשעבר בשב"כ, אילו צעדי סינון, אבטחה או מודיעין מעשיים צריכים גורמי הביטחון וחברות התעופה לאמץ כדי להתמודד עם תרחיש כזה?
"כמו באירועי 11 בספטמבר, ההבנה המתחדשת ולפיה האיום על ביטחון המטוס יכול להגיע מתוך אנשי הצוות עצמם ולא רק מצד נוסעים, תציב אתגר משמעותי לחברות התעופה ולגורמי האבטחה, במדינות רבות בעולם, ולא רק בישראל. הרבה יותר קשה להתמודד עם אויב מבפנים - מי שכבר נמצא בתוך המערכת: טייס, איש תחזוקה, או כל עובד אחר שנגיש למטוס באופן לגיטימי.
באוקטובר 2015 הופל מטוס רוסי של חברת מטרוג'ט זמן קצר לאחר שהמריא משארם א-שיח' לסנט פטרבורג. כל 224 האנשים שהיו על סיפונו נהרגו. חקירות רשמיות של רשויות הביטחון ברוסיה ובמדינות נוספות אישרו כי ההתרסקות נגרמה כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה שהוטמן בתוך המטוס. החשד היה שהחדרת המטען למטוס נעשתה בסיוע גורם מתוך מערך השירותים של שדה התעופה. האירוע נחשב לאסון התעופה הקטלני ביותר בהיסטוריה של התעופה הרוסית, והמחיש את המשמעות הקטלנית של איום מבפנים.
האתגר הזה נעשה כיום יותר מורכב מבעבר, גם לנוכח המגמות הדמוגרפיות בעולם. למרות שאנו עסוקים כעת בטייס העומאני, צריך לזכור שטייס מוסלמי שעבר "רדיקליזציה אסלאמית" יכול להגיע לא רק ממדינה מוסלמית או ערבית. כמובן, כשמדובר ב"זאב בודד" אז קשה יותר להתחקות אחריו גם במישור המודיעיני".
ויש צעדים אופרטיביים שיכולים לסייע במניעת מצבים מסוג זה?
"מה צריך לעשות? ראשית, במישור הבינלאומי - הסדרת תהליכים שיבטיחו שיתוף במידע בכמה צירים: האחד- בין הרשויות הביטחוניות, השני - בין רשויות התעופה. שנית, בתוך המערכת, הפעלת מנגנונים לסינון, לבדיקות מהימנות ולאבחון ביטחוני. שלישית, מאמץ מודיעיני, במיוחד מול גורמים שכיוון הפעולה הזה נמצא בארגז הכלים או לפחות בסט המחשבתי שלהם. רביעית, הסדרת תהליכים לבקרה ופיקוח. כל זה לא מבטיח מענה הרמטי, אבל יש בו כדי לצמצם סיכונים".
כיצד מערך האבטחה הישראלי צריך להיערך מיידית לאפשרות של גל ניסיונות חיקוי בטיסות בין-לאומיות?
"בתחומים האלה אין זמן לתהליכים ממושכים. כל מה שהמלצתי עליו צריך להתבצע מיידית".
האם להערכתך איראן או גורמי טרור אחרים מזהה את תקופת הבחירות כחלון הזדמנויות להתגרות ישירה, כפי שרמז ראש הממשלה?
"ניסיון הפיגוע במטוס אמנם הסיט את הקשב מהעימות בין ארה"ב לאיראן, אך רק לזמן מה. המצב הקשה שבו איראן נתונה, בהחלט יכול לדחוף אותה לנצל מה שהיא תפרש כהזדמנויות, בין אם בעצמה באופן ישיר, ובין על ידי דחיפת גורמי פרוקסי".
האם ישראל יכולה לרסן תגובות מול חיזבאללה או חמאס בתקופת הבחירות? או שצריך להבין שהביטחון צריך להימשך גם מול טענות שמדובר ב'ניצול פוליטי בתקופת בחירות'?
"הפעילות הביטחונית צריכה להימשך גם בתקופת הבחירות בלי כל השפעה. אין למדינת ישראל את הפריבילגיה לעצור או אפילו להאט עד להשלמת הבחירות והקמת הממשלה ומי בכלל יודע כמה זמן זה ייקח. עלינו להוציא מתוך שיח הבחירות את עניין ההתנהלות הביטחונית ולגבות את המשך הפעילות של צה"ל וגורמי הביטחון מול אויבינו בכל הזירות".
אחד האיומים המרכזיים המדוברים בימים אלה הוא על פיגוע חטיפה שיבוצע על ידי חמאס או אחד מארגוני הטרור העזתיים. למה דווקא עכשיו התעוררו ארגוני הטרור עם תרחיש כזה?
"חמאס במצוקה. מכונת הסיכול של ישראל פועלת ללא הפסקה. מידי יום החרב מתהפכת מעל ראשי בכיריו ואנשיו. הארגון מתקשה כך לייצב את עצמו. לשיטתו, ישראל מפרה את הפסקת האש. הוא והמדינות המתווכות לא מצליחים להפעיל עליה לחץ בינלאומי שירסן אותה בפעילותה ההתקפית ואין לו למעשה שום מנוף לחץ אפקטיבי כדי לבלום אותה ולשנות לטובתו את המאזן. בנסיבות האלה הוא חוזר אל האופציה שמבחינתו הוכיחה את עצמה: פיגועי חטיפה. ישראל חייבת לעשות הכל כדי להכשיל את מזימתו. לא רק בשיפור הערנות ואמצעי האבטחה, אלא גם בהתקפה. מכונת הסיכול חייבת לעבוד ללא הפסקה, בכל מקום ברצועה, בכל הדרגים ובכל זמן. רק כך ניתן יהיה לאלץ את אנשיו להימלט ממקום למקום, להסתתר ולהשקיע את כל מרצם בהישרדות".