ניסיון הפיגוע בטיסת פליי-דובאי מעורר שאלות, לא רק בתחום הביטחוני, אלא גם בנוגע לפיצוי המגיע - אם בכלל - לנוסעים שהיו על סיפון המטוס.
עו"ד אשר רוטבאום, מומחה לדיני תעופה, מסביר בראיון לערוץ 7 אילו נוסעים עשויים להיות זכאים לפיצוי.
לדבריו, נוסעים שחוו אירוע חריג ומסכן חיים במהלך טיסה עשויים להיות זכאים לפיצויים בסכומים שנעים מאלפי שקלים ועד מאות אלפים ואף מיליונים - אך גובה הפיצוי תלוי בנזק שנגרם לכל נוסע וביכולת להוכיח אותו.
הוא מדגיש כי בכל הנוגע לנזק שנגרם לנוסעים כתוצאה מהאירוע עצמו, אין סכום פיצוי אחיד. שני אנשים שישבו זה לצד זה באותו מטוס וחוו לכאורה את אותו אירוע עשויים לסיים את ההליך המשפטי בתוצאות שונות לחלוטין.
"יכולים להיות שני נוסעים שישבו אחד ליד השני. אחד יכול להיות צפוי לפיצוי של אלפים בודדים או עשרות אלפים, והשני יכול גם לקבל פיצוי של מאות ואפילו מיליונים, במקרים חריגים", הוא אומר.
ההבדל, לדבריו, טמון בראש ובראשונה בהשלכות שהותיר האירוע על חייו של כל נוסע. מי שירד מהמטוס, חשש לחייו אך לאחר מכן התאושש וחזר לשגרה, יתקשה להצביע על נזק משמעותי מעבר לעוגמת הנפש ולסבל שחווה בזמן האירוע.
נוסע כזה, מסביר רוטבאום, יכול לומר: "ראיתי את המוות מול העיניים, אבל בסוף התאוששתי, התקדמתי". במקרה כזה, אם לא נותר נזק שניתן להוכיח, הפיצוי יהיה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ועשוי להסתכם באלפי שקלים בודדים.
התמונה שונה לחלוטין כאשר האירוע משנה את חייו של הנוסע לאורך זמן. רוטבאום מתאר מצב שבו אדם יורד מהטיסה כשהחיים שלו, כלשונו, "מחולקים לשניים - עד הטיסה ואחריה". אם בעקבות האירוע הוא סובל מפוסט-טראומה, מחרדות, מהפרעות שינה או מפגיעה שמונעת ממנו להמשיך לעבוד כפי שעבד קודם לכן, היקף הנזק עשוי להיות גדול בהרבה.
כדוגמה הוא מציג אדם בעל הכנסה גבוהה מאוד שכושר עבודתו נפגע באופן משמעותי. במקרה כזה, בית המשפט יידרש לבחון בין היתר את מקצועו, גילו, הכנסתו לפני האירוע ואת היקף הפגיעה שנגרמה בעקבותיו. "אם השכר שלו נפגע בצורה משמעותית, במצב כזה בית המשפט יהיה מוסמך לפסוק לאותו נוסע ספציפי סכומים משמעותיים ביותר", מציין עו"ד רוטבאום ומדגיש עוד פרמטר חשוב: "אם הנוסע, הניזוק, רוצה לקבל פיצוי מחברת התעופה, עליו להוכיח את הנזק".
במקרה של נזק נפשי, ההוכחה יכולה לכלול בין היתר חוות דעת רפואיות בתחום הנפשי. לעומת זאת, נוסע שיגיע לבית המשפט ללא ראיות לנזק ויתבסס רק על תיאור הפחד ועוגמת הנפש שחווה, עלול לקבל סכום מצומצם יותר, בהתאם לשיקול דעתו של השופט.
לצד שאלת הנזק שנגרם כתוצאה מהאירוע עצמו, קיימת סוגיה משפטית נפרדת: הזכויות הנובעות מעיכוב או מביטול הטיסה.
עורך הדין מסביר כי חוק שירותי תעופה קובע שבמקרה של ביטול טיסה או עיכוב העולה על שמונה שעות, הנוסע עשוי להיות זכאי לשלושה סוגי זכויות. הראשון הוא שירותי סיוע, ובהם מזון ושתייה ובמידת הצורך גם לינה במלון עד לטיסה החלופית. השני הוא הבחירה בין טיסה חלופית לבין השבת התמורה ששולמה עבור הכרטיס.
כלומר, נוסע יכול לבחור שלא להמתין לטיסה אחרת של פליי דובאי, לקבל את כספו בחזרה ולרכוש בעצמו כרטיס בחברה אחרת. לחלופין, הוא יכול לבקש מחברת התעופה להסדיר עבורו טיסה חלופית.
לדברי רוטבאום, קיימת גם אפשרות לפיצוי ללא הוכחת נזק, שגובהו נקבע בהתאם למרחק שבין נקודת המוצא ליעד. "ככל שהמרחק הוא יותר גדול, כך הפיצוי יותר גדול", הוא מסביר. לדבריו, במקרה של טיסה מדובאי לתל אביב מדובר בסכום של 2,450 שקלים לכל נוסע.
עם זאת, בנקודה הזאת הוא מדגיש כי הזכאות לפיצוי אינה בהכרח אוטומטית. חברת התעופה יכולה לטעון שהביטול או העיכוב נגרמו כתוצאה מאירוע שלא היה בשליטתה, ולבקש להסתמך על הפטור הקבוע בחוק.
לעומת זאת, לדבריו, בכל הנוגע לשירותי הסיוע ולהשבת התמורה או העמדת טיסה חלופית, החובה אינה תלויה באותה שאלת פיצוי. במקרה שבו הטיסה בוטלה, חברת התעופה מחויבת לספק את הזכויות הללו לנוסעים.
לנוסעים ששוקלים לפנות להליך משפטי יש גם מגבלת זמן משמעותית, והיא משתנה בהתאם לסוג התביעה.
בתביעות הנוגעות לנזקי גוף שנגרמו במהלך תובלה אווירית - בין שמדובר בפגיעה גופנית ובין שמדובר בנזק נפשי מדובר בשנתיים בלבד. לעומת זאת, בתביעות הנוגעות לזכויות בגין טיסות שבוטלו או התעכבו, תקופת ההתיישנות לפי חוק שירותי תעופה עומדת על ארבע שנים.
רוטבאום גם שולל את האפשרות שתביעה ייצוגית תהיה המסלול המתאים עבור כלל נוסעי המטוס. הסיבה, לדבריו, היא בדיוק הפער האפשרי בין הנזקים שנגרמו לכל אחד מהם. "כל נוסע הוא ניזוק פרטני", הוא מסביר. אדם אחד עשוי לסבול מפגיעה משמעותית בכושר העבודה ומנזק נפשי מתמשך, בעוד נוסע אחר שחווה את אותו אירוע לא יסבול מאותן השלכות. "כל נוסע יכול להיות זכאי לפיצוי אחר, ותביעה ייצוגית היא לא המנגנון המשפטי המתאים לדבר הזה".