תיעודים מפעילות כוחות צוות הקרב החטיבתי 7 במרחב נחל הסלוקי | את"צ

אחרי שמונה חודשי לחימה בלבנון, מפקדי צוות הקרב החטיבתי 7 חושפים את פרטי הקרבות בעומק לבנון, את האתגרים בדרך לנהר הליטאני ולרכס הבופור ואת תשתיות הענק התת-קרקעיות שאיתרו והשמידו.

הכול החל בשיחת טלפון שהגיעה בשבת אחת בסוף פברואר. לוחמי הצק"ח, שחזרו לשגרת אימונים לאחר לחימה ממושכת ברצועת עזה, קיבלו הוראה להיערך לעלייה צפונה. בתוך ימים ספורים הושלמו ההכנות, וב-8 במרץ חצו הכוחות את הגבול ללבנון ופתחו בהתקפה על מרחב רב א-תלתין.

בצוות הקרב פעלו יחד לוחמי גדוד השריון 75, לוחמי ההנדסה של גדוד 603 ולוחמי גדוד 13 של גולני. שיתוף הפעולה ביניהם, שנבנה במהלך הלחימה המשותפת בעזה, הפך למרכיב מרכזי בהתקדמות בשטח הלבנוני.

ההתקפה הראשונה התנהלה בתנאי מזג אוויר קשים, כשהבוץ הקשה על תנועת הכלים והכוחות נדרשו להתמודד עם איומי נ"ט מהמרחבים הסמוכים. למרות הקשיים, השלימו הלוחמים את ההשתלטות על היעד.

"גדוד 13 וגדוד 75 כבר מכירים אחד את השני מצוין", סיפר סא"ל מ', מפקד גדוד 13, לצוף מור מאתר צה"ל. "נלחמנו יחד בעזה, וכשאנחנו נכנסים להתקפה, אני יודע בדיוק מי נמצא מאחוריי ומה הוא יודע לעשות".

בהמשך התקדמו הכוחות לעבר הכפר קנטרה, בעומק של כשמונה קילומטרים מהגבול. הכפר מוקף בשטחים גבוהים המאפשרים תצפית ואש לעבר הכוחות כמעט מכל כיוון, וההתקדמות אליו התבצעה תחת איום של טילי נ"ט, ירי מרגמות ורחפני נפץ.

כדי לצמצם את חשיפת הטנקים, החליט מפקד גדוד 13 לשלוח תחילה את לוחמיו להתקדמות רגלית. במהלך התנועה הלילית נפתחה לעברם אש מרגמות וארבעה לוחמים נפצעו.

למרות הפגיעה, המשיכו הכוחות במשימה במקביל לטיפול בפצועים, במטרה לאפשר לטנקים להיכנס למרחב עוד בשעות החשיכה.

"ידעתי שאם לא נצליח לפתוח להם את הציר בזמן, גדוד 75 יצטרך להיכנס באור יום, כשלוחמיו חשופים לנ"ט, וזה לא בא בחשבון", הסביר המג"ד.

לאחר ההשתלטות על קנטרה התגלתה מתחת לכפר מערכת תת-קרקעית נרחבת של חיזבאללה. הכוחות איתרו מסדרונות, חדרי שהייה, מטבחים, שירותים ותשתיות חשמל שנועדו לאפשר שהייה ממושכת של פעילים מתחת לאדמה.

תחילה נחשפה מערכת באורך מאות מטרים, ובהמשך אותרה מערכת נוספת באורך של כמעט שני קילומטרים, שלדברי המפקדים יכלה לשמש מאות פעילים.

"אלה לא מנהרות שאתה נכנס אליהן ומוצא חדר אחד או שניים", סיפר סא"ל א', מפקד גדוד 75. "מדובר בתשתיות עצומות, עם אפשרות לשהייה של מאות פעילים. כשאתה רואה את זה, אתה מבין כמה משאבים האויב השקיע במרחב הזה".

השמדת המנהרות דרשה היערכות ממושכת והכנסת כמויות גדולות של חומרי נפץ לתוואים התת-קרקעיים. הלוחמים עבדו במשך לילות ארוכים עד להשלמת ההכנות לפיצוץ.

מפקד גדוד ההנדסה 603, סא"ל ר', סיפר כי גם לאחר שנות לחימה וניסיון בהשמדת מנהרות ברצועת עזה, המערכות שנחשפו בלבנון הפתיעו אותו.

"אני מתעסק בעולם תת-הקרקע כבר שנים, וראיתי לא מעט מנהרות בעזה", אמר. "אבל מה שמצאנו בקנטרה היה ברמה אחרת: גם מבחינת הגודל והמורכבות של המערכת, וגם מבחינת התנאים שבהם צריך לעבוד כדי להשמיד אותה".

לדבריו, הקרקע הסלעית בלבנון חייבה שימוש בכמויות גדולות במיוחד של חומרי נפץ כדי להשמיד את התשתיות.

במקביל, עסקו לוחמי ההנדסה במשך חודשים בפריצת צירים ובהכשרתם, כדי לאפשר לטנקים ולכוחות החי"ר להתקדם לעבר נהר הליטאני, רכס יוחמור ומרחב הבופור. המשימות כללו פינוי מכשולים, התמודדות עם מטענים ומוקשים ופתיחת דרכים בשטח ההררי.

גדוד 13 המשיך בהתקדמות דרך מרחב א-טייבה עד לנהר הסלוקי, אזור בעל משמעות היסטורית עבור לוחמי גולני. הלוחמים חצו את הנהר ברגל ובהמשך יצאו לפשיטה לילית לעבר רנדורייה.

"גדלנו על הסיפורים של הקרבות שהיו שם, ובשבילנו להגיע למרחב הזה עם הלוחמים של היום היה דבר משמעותי מאוד", סיפר מפקד הגדוד.

גם השריונרים המשיכו צפונה, לעבר הליטאני ורכס יוחמור, תוך התמודדות עם צירים הרריים תלולים ואיומי נ"ט. לצד גדוד 75 השתתפו בלחימה גם גדודי השריון 77 ו-82, שפעלו תחת צוותי קרב שונים והשמידו תשתיות חיזבאללה במרחבים נוספים.

עם סיום שמונת חודשי הלחימה, שלושת המפקדים הדגישו כי ההיכרות המוקדמת בין הכוחות הייתה אחד הגורמים המרכזיים שאפשרו להם להתמודד עם המשימות המורכבות.

"אני מסתכל על הדרך שעשינו", סיכם מפקד גדוד 75. "מהכניסה הראשונה לרב א-תלתין, דרך קנטרה ועד המקומות שאליהם הגענו בהמשך. יש הרבה דברים שלא ידענו בתחילת הדרך שנצליח לעשות בצורה כזו, ובסוף עשינו בריבוע".

לדבריו, השילוב בין כוחות החי"ר, השריון וההנדסה הוא שאפשר את ההתקדמות לעומק לבנון ואת השמדת התשתיות שנבנו במשך שנים.