הסנאטור הנבחר ממישיגן, עבדול א-סייד, שב ותקף את ישראל ואת מדיניות ארצות הברית כלפיה. בדברים שנשא בכנס של המגזין "אטלנטיק", האשים את וושינגטון בשותפות למה שכינה רצח עם בעזה, וטען כי ישראל אינה צריכה להגדיר את עצמה על בסיס זהות דתית או תרבותית.
א-סייד הציג את תפיסתו בנוגע לעתידה של ישראל, שלפיה המדינה צריכה להתבסס על שוויון אזרחי ללא זהות דתית או תרבותית מוגדרת.
"אני מאמין שישראל צריכה להיות מדינה המקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה, שאינה מזדהה עם תרבות או דת, ושמכבדת את זכותם של אותם אזרחים לחיות בחופשיות תחת חוקיה. זו, שוב, שאלת השלום, הכבוד וההגדרה העצמית", אמר.
באשר להסדר מדיני עתידי, טען כי יש לאפשר לישראלים ופלסטינים לקבוע בעצמם את אופי ההסדר, ללא התחייבות מראש לפתרון של מדינה אחת או שתי מדינות.
"צריכה להיות תנועה פלסטינית חופשית ופתוחה שתוכל לנהל, מעמדה שוויונית, משא ומתן עם ישראלים יהודים כדי לחשוב כיצד צריך להיראות השלום בסופו של דבר", אמר.
הוא הוסיף: "האם צריכות להיות שתי מדינות? האם צריכה להיות מדינה אחת? האם צריכות להיות 25 מדינות? אני לא באמת יודע. זו לא החלטה שאני צריך לקבל. אבל זו צריכה להיות החלטה ששני העמים האלה, בעלי תביעות שוות להגדרה עצמית בארץ הזאת, מקבלים יחד באופן שנותן מענה לתביעותיהם להגדרה עצמית בדרכי שלום ובצדק".
בהתייחסו לאפשרות שישתף פעולה עם ממשלה ישראלית עתידית, אמר כי יהיה מוכן לקיים שיחות עם ראש ממשלה שיפעל לקידום זכויות הערבים הפלסטינים.
"אם ראש הממשלה הבא של ישראל מעוניין לשאול, 'כיצד אפשר ליצור זכויות שוות לשלום, לכבוד ולהגדרה עצמית לפלסטינים?' אני מצפה מאוד לשיחה. אם לא, אמשיך לפעול למען הזכויות השוות האלה לשלום, לכבוד ולהגדרה עצמית", אמר.
בהמשך מתח א-סייד ביקורת חריפה על הסיוע האמריקני לישראל במהלך המלחמה בעזה, וטען כי ארצות הברית נושאת באחריות למעשים שלדבריו מהווים רצח עם.
"סייענו לרצח עם, סיפקנו לו נשק ונתנו לו יד. פשוט כך, נקודה. ואז בכל פעם שאנחנו מנהלים שיחה, זה כאילו אותו חלק בהיסטוריה שפשוט לא רוצים לדבר עליו. זה מטורף! ממש מטורף שזה לא הנושא שאליו השיחה מגיעה", אמר.
הוא הוסיף וטען: "70 אלף בני אדם - זו ההערכה המזערית - לפחות מחציתם ילדים. אילו מדינה אחרת כלשהי בעולם הייתה עושה זאת, היינו מנהלים שיחה שונה מאוד. שיחה שונה מאוד מאוד".
במהלך הריאיון נשאל א-סייד כיצד הוא מתייחס לטענות שלפיהן התבטאויותיו נגד ישראל מגבירות את החשש מאנטישמיות. בתשובתו הכיר בקיומם של חששות, אך ביקש להבחין בין פגיעה בתחושת הביטחון לבין אי־נוחות הנגרמת מביקורת פוליטית.
"אני מצטער על הפחד שלך. ברור שאיני רוצה לעשות דבר שמגביר את הפחד שלך. בסופו של דבר, יש הבדל בין ביטחון או היעדר ביטחון לבין נוחות. אם הדברים שאני אומר גורמים לך אי־נוחות, מה שצריך לגרום לך אי־נוחות הוא עוול שנעשה לאנשים אחרים".
א-סייד הבהיר כי לא יימנע מביקורת על ישראל בשל הטענה שהיא מעוררת פחד בקרב יהודים.
"ההתייחסות לשאלת הביטחון ולשאלת אי־הנוחות היא שני דברים שונים, משום שאם תחושת אי־הנוחות ו/או הפחד שלך היא שצריכה להשתיק אותי בשעה שאני רואה 70 אלף בני אדם נהרגים, את בתיהם נמחקים, את בתי החולים שלהם נהרסים ואת האוניברסיטאות שלהם נחרבות, ואיני יכול למתוח על כך ביקורת, אז אני חושב שמה שנאמר לי הוא שהאנושיות שלהם חשובה פחות משלך. ואני לא מוכן להשלים עם זה", אמר.
התבטאויותיו של א-סייד בנוגע לישראל, למלחמה בחמאס ולאנטישמיות עוררו ביקורת גם במהלך מערכת הבחירות לסנאט. הוא התנגד לסיוע צבאי אמריקני בלתי מותנה לישראל, ובכמה הזדמנויות נמנע מלהשיב ישירות לשאלה אם למדינה היהודית יש זכות קיום.
בריאיון שקיים לפני הבחירות אף תיאר את הנהגת ישראל כ"מרושעת כמו חמאס".
מוקדם יותר השנה ספג ביקורת גם בעקבות תגובתו לתקיפה בבית הכנסת טמפל ישראל בווסט בלומפילד, סמוך לדטרויט. לצד גינוי התקיפה והאנטישמיות, אמר כי "אלימות היא מעגל" וכי "אנשים פגועים פוגעים באנשים".
בעקבות הביקורת על דבריו התנצל א-סייד בסוף אוגוסט בפני הפורום היהודי הדמוקרטי של מישיגן.