
גלעד כץ, לשעבר קונסול ישראל ביוסטון, מזהיר כי הסנקציות שהטילו בריטניה ואוסטרליה על גופים הפועלים ביהודה ושומרון עלולות להוביל לצעדים דומים מצד מדינות נוספות.
בריאיון לערוץ 7 הוא קורא לממשלת ישראל להגיב בתקיפות, לשקול שימוש במנופי לחץ ביטחוניים ומודיעיניים ולפתח קשרים מדיניים עם מדינות מחוץ לאירופה.
לדברי כץ, הסכנה המרכזית אינה בהכרח הנזק הכלכלי המיידי שייגרם לגופים שעליהם הוטלו הסנקציות, אלא התקדים המדיני שנוצר.
"במערכת המדינית, אחד הדברים הכי רגישים הוא נושא של תקדים", הוא מסביר. "גם אם יש איזשהו אירוע שהוא לא כל כך חמור, או אפשר להכיל אותו, אבל הוא מהווה תקדים שאתה לא יכול לדעת איפה זה ייעצר, אז זה אירוע בפני עצמו".
לדבריו, העובדה שהסנקציות אינן מוגבלות עוד לאנשים פרטיים, אלא מופנות גם כלפי חברות וארגונים הפועלים בשיתוף עם רשויות ביהודה ושומרון, הופכת את המהלך למשמעותי במיוחד.
כץ מדגיש כי חלק מהחברות הללו עוסקות בבנייה ובהרחבת ההתיישבות, ולכן הפגיעה בהן עשויה להשפיע גם על המשך הפיתוח באזור. החשש, לדבריו, הוא שהסנקציות יתרחבו בהמשך גם לגופים נוספים ולאנשים העובדים עמם.
באשר לדרכי ההתמודדות של ישראל, כץ סבור כי יש להביא בחשבון את זהות הממשלות העומדות מאחורי ההחלטות. "אנחנו מדברים על שתי ממשלות לייבור בבריטניה ובאוסטרליה, שהן ממשלות מאוד דומות עם אותה תפיסת עולם, והיא הולכת ומקצינה", הוא אומר, ומשווה את עמדותיהן לאגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית בארצות הברית.
למרות הביקורת החריפה, כץ מדגיש כי ישראל אינה צריכה לנתק את הקשרים עם המדינות הללו, אלא להמשיך לנסות לפעול מולן באמצעים דיפלומטיים. במקביל, הוא קורא לשינוי רחב יותר בתפיסת מדיניות החוץ הישראלית.
לדעתו, ישראל אינה יכולה להסתפק עוד בניסיון לשמר את יחסיה עם מדינות מערב אירופה, כאשר חלק ניכר מהן מאמץ עמדות ביקורתיות כלפיה. לצד גרמניה, צ'כיה והונגריה, שאותן הוא מציין כמדינות ידידותיות יחסית, הוא מציע להפנות מאמצים דיפלומטיים גם לאזורים אחרים בעולם.
כץ מצביע על דרום אמריקה, שבה הוא מזהה התחזקות של כוחות פוליטיים שמרניים, ומזכיר את ארגנטינה, בוליביה, פרגוואי וקולומביה כמדינות שכדאי לישראל לפתח עמן קשרים. הוא מזכיר גם את הודו ואת חשיבותה כמעצמה עולמית וכשותפה אסטרטגית. "יש גם עולם שלם מעבר לאירופה, אנחנו צריכים להבין את זה ולנצל את זה. כשמתחיל להיסגר חלון במקום אחד, הולכים לחלונות במקומות אחרים ופותחים אותם. ככה מדיניות נכונה, אסרטיבית ואקטיבית פועלת".
לצד הרחבת הבריתות, כץ סבור כי ישראל צריכה להבהיר לבריטניה ולאוסטרליה שהמשך הטלת הסנקציות עלול להוביל לפגיעה ביחסים עמן. "אנחנו צריכים להגיד לבריטים ולאוסטרלים שאם הם ידבקו במדיניות הזאת, אנחנו נחליט אם להשאיר את היחסים כמו שהם. יש לנו כל מיני מנופי לחץ, אם זה קשור לנושאים המודיעיניים שהם חשובים להם ואם לשיתופי פעולה ביטחוניים. לא צריך להפעיל הכול, לא צריך להשתגע, אבל צריך לעבוד בחוכמה - בעיקר כדי לגרום לכך שהצד השני שאין מצב שהוא ייתן לנו מכה ואנחנו נוריד את הראש ונקווה שזה יעבור".
בהמשך הריאיון התייחס כץ לטענה הרווחת בשיח הפוליטי בישראל, שלפיה הקמת ממשלה בעלת אוריינטציה מרכזית יותר עשויה להביא לשיפור היחסים עם מדינות אירופה ולהפחתת הלחץ המדיני.
כץ דוחה את ההנחה הזאת באופן מוחלט. "צריך להבין שכדי שהבריטים יהיו מרוצים, אנחנו נצטרך להפסיק את כל המלחמה שלנו מול עזה, לצאת מעזה על כל חלקיה, לצאת לגמרי מלבנון ומסוריה וגם אז לא בטוח שהיחס ישתנה. הם יסתכלו ויגידו: הנה, תראו, רק ככה ישראל מבינה, רק כוח, ואם נפעיל כלפיהם עוד כוח אז הם יתקפלו עוד יותר".
לדבריו, לצד הקשרים המדיניים והאישיים, מרכיב מרכזי ביחסים הבינלאומיים הוא יכולתה של מדינה להרתיע את שותפותיה ויריבותיה מפני הפעלת לחץ נגדה. "יש משמעות מאוד גדולה בעולם המדיני להרתעה. מי שיש לו הרתעה יש לו יתרון. מי שאין לו הרתעה, נתפס כמדינה חלשה שאפשר לשחק בה ולאיים עליה, והיא תיכנע".
הוא מדגיש כי ישראל נמצאת בתקופה מדינית מורכבת, וכי לא בכל עימות דיפלומטי היא תוכל להשיג את מלוא יעדיה. עם זאת, הוא סבור כי אין בכך כדי להצדיק ויתור מראש על עמדותיה. "אני באמת מאמין שהיום מדינת ישראל, אחרי שהיא הצליחה מול שבע חזיתות, יכולה להתמודד גם עם בריטניה וגם עם אוסטרליה. אנחנו חייבים להשתמש בכל הכלים שיש לנו בעולם המדיני כדי להסביר ולהקרין רצינות וכוח".
