שבוע טוב
גילוי דעת בגט
מדין התורה, פעולת הגירושין, דהיינו מתן הגט לאישה, יכול להעשות רק ע"י הבעל. חידשה התורה, שגם אם הבעל ממנה שליח לכך, יד השליח נחשבת כיד הבעל ואפשר לגרש גם באופן זה.
לפי זה מובן שלא ניתן לתת גט לאישה ללא רצון הבעל, ואף במקרה שהבעל כתב גט ונתנו לשליח, אם הבעל חוזר בו ביכולתו לומר לשליח שהוא מבטל את הגט, ואכן הגט יתבטל (ונחלקו הראשונים האם הביטול הוא על השליחות, אבל הגט נשאר כשר ויהיה אפשר לגרש בו אם הבעל יחזור בו בשנית, או שהבעל יכול גם לבטל את הגט עצמו, ואי אפשר יהיה להשתמש בו שוב).
בגמרא (גיטין לד.) מובא מעשה באדם ששלח גט לאשתו, וכשהגיע השליח לאישה -שככל הנראה לא רצתה להתגרש - דחתה אותו שיבוא מחר. בינתיים השליח חזר לבעל, וכששמע שהבעל שהגט עדיין לא נמסר, אמר "ברוך הטוב והמטיב". ניתן להסיק מכך שהוא חזר בו מרצונו לגרש, אך מאידך לא אמר בפירוש לשליח שהוא מבטל את שליחותו ושלא יתן לה.
לגבי מקרה זה נחלקו אביי ורבא. רבא סובר שגילוי דעת לגבי גט נחשב כמו ביטול, מאחר וראינו שאין הבעל חפץ לגרש.
ואביי סבר שכדי לבטל את הגט צריך אמירה מפורשת מצד הבעל, וכל עוד לא היתה כזו - גילוי דעת בגט אינו מספיק כדי לבטל את כוחו של השליח ושל הגט, ולפיכך אם לאחר מכן השליח נתן לאישה את הגט, הריהי מגורשת.
מחלוקת זו, כאמור, היא אחת משש המחלוקות בתלמוד שבהן הלכה כאביי ולא כרבא.
@פה לקצת@רחפת.. @זוהרת בטורקיז@חיהל'ה @פסידונית @שמן פשתן @נפש חיה.@זאת עם השם
@מבקש אמונה@איוושה@אניוהוא@חן,@המטיילת בארץ@דובשניה@ע מ@אור אש@סתם 1... @חסדי הים@אילת השחר@יצוראחד@בבושקה@למה לא?@שום וחניכה
