בס"ד
- 13 שבועות לבחירות המקומיות -
השחיתות במערכת הפוליטית, עליה אנו שומעים לצערנו לא מעט, לא פסחה גם על המערכת המקומית.
אנו שומעים לא מעט על כך שבכירים בעירייה כזאת או אחרת נמצאים בחקירה משטרתית או שיחידת לה"ב 433 פשטה על עוד עירייה במטרה להביא עוד ממצאים לחקירות קיימות. כמו כן אנו שומעים על ראשי ערי ערים או ראשי מועצות שנאלצים להשהות את עצמם מתפקידם ובחלק מהמקרים גם לעזוב אותו לחלוטין. למעשה, מתוך כ-200 ראשויות מקומיות ברחבי הארץ, בבחירות הקרובות יתמודדו כעשרה ראשי ערים שנגדם יש חקירה ולעתים גם כתב אישום.
על פי החוק ראש עיר או ראש מועצה צריך להתפטר רק במקרה של הרשעת בית משפט. כל עוד אין כזאת, חזקת החפות עומדת לרשותו והוא יכול להמשיך לכהן בתפקידו אלא אם זה יפגע בחקירה ואז הוא יאלץ רק להשהות את עצמו לתקופה קצרה. כמו כן, החוק אינו מגביל ראש עיר לשעבר שהורשע ושילם את חובו, להתמודד שוב על אותו התפקיד.
הדילמה כאן היא קשה. אם ימנעו מראש עיר חשוד להתמודד בבחירות ואז יתברר שהוא בכלל חף מפשע, אז תדמיתו הציבורית נפגעה ולא יהיה ניתן לנקות לחלוטין את שמו לעולם. הדברים האלו לא מנותקים מהמציאות. קחו לדוגמה את ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר, שלפני מספר כשנתיים נעצרה במעצר שהפתיע לא מעט אנשים, ולאחרונה דווח בחדשות 'כאן 11' על כך שהפרקליטות צפויה לסגור בקרוב את התיק נגדה. פיירברג-איכר אומנם מתמודדת על קדנציה נוספת, והיא ככל הנראה תזכה בה, אבל הפעם בצל החקירות שהייתה בהם יהיה לה כנראה יותר קשה מפעמים קודמות.
אז מה ניתן לעשות?
לאחרונה התראיין פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, לכתבת לענייני משפט של 'כאן', תמר אלמוג, ואמר שבפרקליטות ינסו לבצע בזמן הקרוב בדיקה מאיצה לפחות לחלק מהתיקים הפתוחים ולעדכן את תושבי המקום האם ראש העיר שלהם עומד בפני משפט פלילי או שמא התיק נגדו סגור. במידה ואמורה להיות חקירה זה כאמור לא אמור לפגוע במועמד להתמודד כל עוד אין הרשעה, אך לדעתו של ניצן הוא מצפה מהתושבים להבין שאם עומד להיפתח משפט, אז האדם לא ראוי לזכות שוב באומנם.
גם על מקרים בהם אדם שכבר היה ראש עיר או ראש מועצה, ועזב אותה בגלל פרשה משפטית, השמיע לאחרונה ניצן את עמדתו. לדעתו לא ראוי שאדם שפשע בתפקיד מסוים יחזור לאותו התפקיד בסוף סיום העונש שלו. את הדברים אמר ניצן עוד בזמן שגרשון מסיקה רק שקל להתמודד לראשות מועצה אזורית שומרון, מה שבסוף לא קרה בעקבות החלטתו של הרב שמואל אליהו בה עסקנו לפני מספר שבועות.
הבעיה שעומדת בפני הפרקליטות ומערכת המשפט היא שלפעמים לתושבים לא אכפת מכך שראש העיר שלהם חשוד בשחיתות בצורה כזאת או אחרת, אלא מספיק להם שהוא דואג לפיתוח העיר ולכך שהיא תהיה יפה ומסודרת, בשבילם זה מספיק כל עוד אין הרשעה. כמו כן חלק מהמועמדים החשודים מנצלים את החשדות נגדם לייצר אפקט של רדיפה, התקרבנות, ודווקא הפרסומים נגדם בתקשורת יכולה אפילו לעזור להם בדרך להגיע לכיסא
מה שבטוח הוא שבשני המקומות (הפרקליטות ומערכת המשפט) האלו לא מרוצים מהמציאות הזאת. כבר לפני חמש שנים, קצת לפני הבחירות הקודמות, היה ניסיון לחוקק חוק בנושא בעקבות עתירות שהוגשו בנושא לבג"צ. על פי החוק, שעבר בקריאה ראשונה ושלישית, ראשי ערים שנאשמים בפלילים יעמדו בפני ועדה מיוחדת במשרד הפנים והיא זאת שתבדוק האם צריך להשעות אותם או לא. אם זאת החוק לא מונע מראשי עיר נאשמים להתמודד לקדנציה נוספת אם ירצו בכך.
עכשיו רק נותר לראות האם הציבור ישלח אותם הביתה או שמא יחליט להשאיר אותם בתפקידם.
דומה מאוד למה שאנחנו רואים בפוליטיקה הארצית. ונראה שלאף אחד אין פתרון נגד זה.
