בס"ד
לא יפה לקוות, כלפי אף אחד מהנוגעים בדבר. אבל הרי הלכה ערוכה שאפילו בשעת מצור משאירים נתיב מילוט.
בס"ד
לא יפה לקוות, כלפי אף אחד מהנוגעים בדבר. אבל הרי הלכה ערוכה שאפילו בשעת מצור משאירים נתיב מילוט.
בס"ד
חזיון. או משהו כזה. שלכאורה ממש הפוך מבסיפור הקודם.
עומדים זה מול זה שניים. במאבק איתנים נצחי ובלתי מוכרע. אבל הפנים שלהם משתנות. זה יכול להיות קלסיקן ורומנטיקן, זה יכול להיות רמבמיסט וסופיסטן. או רציונליסט ומיסטיקן. איכשהו הצמדים לא לגמרי מתמפים זה אל זה אבל מסתדרים טוב כשזה בזמנים שונים.
אני עומד לנגדם ולא יכול להחליט במי לצדד. אני בעד שניהם. אבל נגד כל אחד. או שלהיפך, אני בעד כל אחד, אבל נגד שניהם.
ומעבר מזה, יש, או שלא, עוד מישו. שגם מרוכז במאבק, אבל עושה מה שבא לו בלי לחשוש. רק כי כל תנועה מלחיצה אותי. הוא בעד שני הצדדים, אבל הכי נגדם. בעצם אולי הוא ממש כמוני. מה כבר ההבדל? שזה בדיוק להיפך? גם לא הגדרה משמעותית מספיק. הרי ארבעתנו בסוף חותרים לאותה הנקודה, כך פתאום עולה מטא-טענה מאחד הנאבקים [איך ההוא החדיר לו את הטענה הזו?] ואולי ממש לא? שואל השני? ושוב- במי לתמוך? הייסורים.
בס"ד
הוא נוקט צד באופן כל כך מובהק בכל כך הרבה עימותים, אבל לא יכול להיות שהוא ממש שם. הוא איתי. זה בטוח במאה אחוז ויש לי הוכחות. רק איך ליישב את זה...
בעיה רצינית שככה זה כאב![]()
בס"ד
שהודיתי בכנות שהמקורות נגדי.
אבל אני צודק.
כי מה? כי עכשיו זה אחרת.
אבל האמת יותר פשוטה.
האמת היא ש.
בס"ד
בני גילאים שונים.
מה שמובן בו, מובן בפני עצמו מספיק. מה שלא מובן, נכתב כך בכוונה.
בס"ד
שואלים אותי מה פתאום מדקדקים ברב כל-כך בכל מילה.
ואני עונה: מה זאת אומרת? ואני לא מתכוון בדקדוק לכל מילה שלי?
שואלים אותי אם ככה למה באמת לא לדקדק בכל אות ומילה גם בכתבי הראשונים.
ואני עונה: מה זאת אומרת? וכי כמה מחשבה אנחנו משקיעים בניסוח של כל דבר שאנחנו אומרים?
ולשאלת הרבנית מהבדיחה אני עונה: הפעם את דווקא טועה.
בס"ד
צריך לחשוב על זה.
בס"ד
זה באמת עושה רושם של עובד קצת, רק חסרה השאלה האם זה באמת מה שאני רוצה..
בס"ד
אז זה הפתרון? להוכיח עצמאות על ידי פעולות של חורבן עצמי?
כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה.
אבל זה עדיין מדבר על משפחות, לא על יחידים.
בס"ד
צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו.
בס"ד
מלא פטפוטים על הוליזם וגישה הוליסטית וחארטות.
זה הכל במקרה הטוב תיאור שקול של אותן העובדות. במקרה הרע זה שקרים מוכווני גריפת רווח על חשבון המונים תמימים.
איפה הפער??
אני יעשה ניסוי כלים
ואהבה לא מתגמלת פחד
מי שרוצה הכל צריך להביא הכל
או כלום
אם לא היית מרוצה לגמרי
פשוט נתחיל הכל מהתחלה
לא קרו מעולם
אף אחד לא עף
ולא חי מתחת למים
לא החיה מתים
ולא חי לעולם
ועם כל זה שמיתוסים לא קרו אף פעם
הם לא מפסיקים לקרות
זה מסובך
לתפוס את זה לחשוב על זה
זה כל כך מסובך שהיא רוצה להקיא את הסיבוך ממנה
פיזית
ואין כלום
לא יוצא כלום
ואולי באמת אנחנו כלום
סתם שמים לעצמנו רגל
דחיה
לא דחיה כזאת דחיה כזאת
להזיז הצידה
אני דוחה דברים
אבל יש גבול
יש דברים שאדחה הכל בשבילם
כשהיא באה ואומרת לי שהחגורה רופפת וצריך להוסיף עוד חור
ישר ארגז כלים
ריכוז
מוודא שהכל ישב בול
שהכל יצא מתאים עד המילימטר
כלי עבודה
וחושב על זה שלפעמים צריך הרבה כח
משהו אגרסיבי
מפתח צינורות מאסיבי כזה כבד
להפעיל כח בשביל להגיע לשחרור
שהכל יזרום
אין תחליף לתזמון שיודע מתי להדק ומתי לשחרר
או בסבלנות
בדרך כלל הקסם האמיתי קורה בדרך
בהמתנה
רגעים קטנים בשקט שקורה בהם משהו שאתה מזהה רק אחרי שהתקדמת הלאה.
אתה אומר לעצמך וואלה היה שם משהו
מתחבר לאט
ריח ממלא את החדר
בסוף זה הפרטים הקטנים
אני צריך לצאת לטיול
לא כזה שיקרע אותי
משהו שישהה במקום
שיפתח את ההסתכלות פנימה קצת
כמו יציאה לכביש פתוח בלילה
בלי מטרה או יעד
בלי מוזיקה
רק הידיעה שאני שולט במכונה
יכול לכוון
כמו בעקידה
הוא לא רצה שיצחק ימות
הוא רצה לדעת האם תהיה מוכן לעשות את זה
בסוף העולם לא השתנה
כלום לא קרה
אבל הכל קרה
יש קצב מסוים לנסיעה כזאת
הרמוניה
זה לא רק ענין של כח זה ענין של רגש
להחזיק חומר ביד ולעצב אותו
להרגיש איפה יש התנגדות
איפה הוא נכנע
לפעמים נגיעה קלה פותחת הכל
רק להתרכז
Giniאחרונהאני כל כך מצטער שאת צריכה לסבול את הכאב הזה, ואין מילים נכונות שיכולות לתקן את התחושה או למחוק את מה שהיה 🌹❤️🌹