למה?
למה?
אז התשובה שלי היא ככה:
כן כן כן לגמרי כן אלוקים יכול לעשות הכל! אז עכשיו תגידו" אבל אז הוא מוגבל" אז תחשבו על זה... אין דבר כזה להיות מוגבל אם זה מהרצון שלו זה כמו שאני עכשיו אומרת למשהו תשים אותי בכלא ואל תוציא, אז אני מוגבלת? לא! כי זה אני עשיתי לעצמי אם אני מגביל את עצמי מרצון זה לא נקרא מוגבלות. אם הוא לא היה יכול לברוא כזו אבן אז הוא היה נקרא מוגבל.
"הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו"
מענייןפסידוניתמשולש מוגדר כמשהו שיש לו שלוש צלעות ומרובע כמשהו שיש לו ארבע. זאת הגדרה של השפה.
אי אפשר להגיד אותו הדבר על השאלה הפותחת
פסידונית(למה אתה לא מסכים? דווקא נשמע לי הגיוני)
טיפות של אור
פסידונית
פסידונית
בוזאומרים ששם הוא עונה.

פה לקצתאחרי ששאלו אותי ודווקא בגלל שהתרגלתי להתייחס אליה כטיפשית, פשוט לא הצלחתי לענות עליה
אבל היא טומנת בתוכה כל כך הרבה וקשורה למושגים כל כך עליונים שבשביל תשובה אמיתית יותר תצטרכי ללמוד לא מעט שנים בישיבה ואז תנסי לשאול רב גדול... אז אם סתם מצאת טיעון טיפשי של אתאיסטים באינטרנט ואת רוצה לשוחח עליו זה דבר אחר, בשביל לרדת לעומק העניין תצטרכי לעבוד...
למעשה זו שאלה ששאלו אותה בנוסחים שונים כבר מאות שנים ויש לה התייחסות במקורות בצורות השונות, אבל בשביל הרעיון המרכזי צריך לדעת איך לשאול...
המקום בו השאלה הזו מוצגת זה בויכוח בנושאי אמונה, השיח בין השואלים לעונים הוא של חירשים, השואלים לא מבינים מה הם שואלים והעונים עונים על משהו רדוד הרבה יותר, בתור צופה מהצד אתה מבין שהטענה כשלעצמה היא טיפשית אבל בתוכה יש סודות תורה שהשואלים אפילו לא מודעים אליהם, ואני אומר את זה ממה שראיתי בעיניי.
המילה יכול אצלנו, היא לא ההגדרה של יכול אצל ה'. הוא כל יכול. ולכן נכנה את המילה יכול בהקשר של אלוקים בשם X.
האם אלוקים X? ואז זה נשמע אחרת ויותר מובן..שבעצם לא מובן, אבל זה לא נכנס להגדרה מקבילה אלינו
אין מושג של "יכולת" במושג מופשט כמו "אלהים".
כשאומרים "אני יכול" זה בן אדם שמסוגל לעשות את נשוא המעשה.
לכן, אין אצל אלהים מושג של "יכולת" כמו שאין אצלו מושג של "רואה". אלהים לא באמת "רואה" כי ראיה זה דבר מאוד גשמי ואסור לנו להגשים את אלהים.
פשוט אומרים שדיברה תורה בלשון בני אדם ולכן אומרים שאלהים "יכול" או "רואה".
המושג אלוהות זה מושג שמנותק ניתוק מוחלט מהעולם הגשמי שלנו. ולכן כל יחוס של "הגשמה" לאלוהות היא לא נכונה מיסודה.
זה כבר להיכנס לוויכוחים בספר הכוזרי..(אני שומע שיעורים בזה עכשיו, אז חד על הנק' האלו..)
בשביל זה יש לנו את "דיברה תורה בלשון בני אדם", כדי שנוכל לקיים את ה "רצון"(שוב, רצון זה מושג גשמי) של אלהים.
יש כאן הנחת המבוקש, ההנחה שעומדת בבסיס ההנחה הראשונה של ה"פרדוקס"* הזה, שקיימת אבן שאלוהים לא יכול להרים.
אבל אם אני כופר בקיומה המציאותי של אבן כזו, שעומדת בבסיס הטיעון - הטיעון לא מתחיל.
אלוהים לא יכול לברוא אבן כזו, לא כי הוא לא יכול. אלא כי לוגית - אין דבר כזה.
ההנחה שקיימת אבן שאלוהים לא יכול להרים. זה משפט סתירתי ומוטעה לוגית.
זה כמו משולש עגול. זה כמו דלת פתוחה סגורה בו זמנית. זה כשל לוגי של דבר והיפוכו - אלוהים ואבן שאלוהים לא יכול להרים.
*הפרדוקס הוא "פרדוקס הכל יכולת"
- אם אלוהים הוא כל יכול - והוא יכול לברוא אבל כזו - אז הוא לא כל יכול כי הוא לא יכול להרים.
- אם אלוהים הוא כל יכול - והוא לא יכול לברוא אבן כזו - אז הוא לא כל יכול.
מסקנה - אלוהים לא כל יכול.
האדם יכול לברוא אבן שלא יוכל להרים? בהחלט.
האם אלוהים (בניטרול ההגדרה שהוא כל יכול) יוכל להתעלות על האדם? לכאורה למה לא?
ואם לומר את האמת, איך אפשר לכפור במשהו שלא יודעים מהו? זו גם בעיה לוגית לא פשוטה.
ואיך אפשר להאמין במשהו שלא יודעים מהו?
ובחזרה לכוזרי רבותי.
החיים קצרים מידי בשביל השטויות האלה.
עריכה: אם עמנואל קאנט ב"ביקורת התבונה הטהורה" מגלה טפח ומכסה טפחיים בכל מה שנוגע לזה אז מי אנחנו אזובי הקיר שנתעסק בזה? למה אין לנו חיים?
כשאומרים שהקב"ה "כל יכול" זה תואר שבא לתאר תכונה טובה, היכולת להיות "לא יכול" היא תכונה לא טובה. והקב"ה הוא הרי רק בעל תכונות טובות.
או במילים אחרות: אם הקב"ה מגביל את עצמו, עצם "היכולת להגביל" איננה ייתרון אלא חיסרון.
אבל הקב"ה ברא גם מקום לחסרונות בעולם, אבל זה רק על מנת לשרת את הטוב, לאם הקב"ה יראה לנכון - הקב"ה יגביל את עצמו, כמו שבעצם בריאת העולם הוא "צמצם" והגביל את עצמו, וכן בתוך העולם הזה. אבל פשוט שזה לא הגבלה "מוחלטת" אלא הגבלה שהוא הגביל את עצמו, כמו שאבא נותן לילד לנצח אותו בשחמט כמו ב"נצחוני בניי"
א"א לומר שכל יכול הוא תכונה, כי אסור לנו לייחס תכונות לקב"ה (חוץ מגדול, גיבור ונורא), אם כך זה תיאור מעשה, והקב"ה עושה גם דברים רעים.
מותר לייחס לקב"ה תכונות רבות (רחום, חנון) רק בתפילה קבעו שלוש תארים קבועים (גדול, גיבור ונורא), וגם זה רק סוג מסויים של תארים. עובדה היא שיש תארים רבים נוספים גם בתפילה ('קל עליון' 'נאמן' ועוד)
הקב"ה "עושה שלום ובורא רע". את השלום הוא עושה בפועל, את הרע הוא רק "בורא" ורק האדם בוחר אם "לעשותו" ממש, וביכולת האדם לבחור שלא לעשות את הרע.
א. רחום וחנון אינם תכונות, אלא מעשים. גם תכונות שכן מייחסים, הם רק על סמך פסוקים.
ב. טוב ורע זה יחסי, א"א לומר שיש מצב של 'רק טוב'.
מי כותב את זה?
א. רחום הוא תכונה של רגש הרחמים, שמביא לעשיית מעשים. אין מעשה "רוחם" אלא רגש "רחמים", אבל רחום גם אינה הרגשת הרחמים, אלא תכונתו של מי שנפשו מתעוררת לרחם, אלו דברים פשוטים בדקדוק לשון הקודש, שראוי להכירם.
זה נכון שמייחסים תכונות על סמך פסוקים, אבל היכן כתוב שאסור לייחס שלא על סמך פסוקים? ראה בפיוטים שחיברו לשנות רבים של שבח לקב"ה.
ב. "טוב ורע" זה יחסי, נכון, לְמה זה בא לענות? בכל מקרה, מבחינה פילוסופית אני חושב שטוב ורע הם לא רק יחסיים (כמו עוד הרבה דברים יחסיים, שמבחינה פילוסופית ניתן להגדירם כלא יחסיים)
ג. עיין רד"ק ומלבי"ם
א. הספורנו כותב שזה מעשים. וגם אם זו תכונה, היא על סמך הפסוק.
ב. אם זה יחסי, איפה עובר הגבול של מה שה' בורא, ומה שהוא עושה (אם אתה אומר שיש בניהם הבדל מהותי)?
ג. קראתי, זה לא מה שהרד"ק אומר. אשר למלבי"ם, הוא רק מציין שרע הוא מציאות שלילית, לא יותר מזה.
א. איפה הספורנו? ואיפה כתוב שאסור להגיד תכונות שלא על סמך פסוקים?
ב.ג. הרד"ק והמלבי"ם מסבירים (כל אחד בדרכו), שהקב"ה עושה רק את הטוב, והרע נוצר מאיליו. כיוצא בדבר, אני אומר: הקב"ה בורא את היצר הרע הוא שטן הוא מלאך המוות, והוא עושה הכל על דעת עצמו, ראה באיוב, שהקב"ה מאפשר לו ונענה לו, אבל אינו יוזם אף דבר קטן מכל רעיונותיו של השטן באיוב.
א. בכי תשא. אני לא יודע מקור, כך אמרו לי.
ב. א"א לומר שיש משהו בעולם שהקב"ם לא ברא, והרד"ק והמלבים בוודאי לא אומרים זאת.
א. עיין בספורנו בשלוש עשרה מידות על המילה "ק-ל". כמדומני שקרתה כאן אי-הבנה באשר למה שכתבת הספורנו. הספורנו רק כתב שהפעולות של הקב"ה נעשות ברצונו ולא מטבע שמכריח אותו. זה לא בא לומר שאין לו "טבע" במובן שהוא מחדש בטובו את טבעו הטוב בכל יום תמיד. כשם שאדם צדיק, אע"פ שהוא בעל תכונה כזו עד שהוא נקרא בתואר 'צדיק' מ"מ אין פירוש הדבר שאין לו בחירה, אלא הוא ברצונו בוחר בכל יום מחדש במעשים טובים.
ב. עיין ברד"ק ובמלבי"ם שמסבירים שברא אך לא עשה. ופשוט. ע"ע מה שהסברתי בעצמי. אני מסכים שהקב"ה בורא, אבל לא "עושה".
א. הספורנו מפרש את רחום וכו' כמעשים.
ב. עיינתי, הרד"ק מסביר איך רע הוא הפך השלום. המלבים מסביר שרע היא מציאות שלילית, והמטרה היא הטוב.
איך הגעת מזה שה' לא עושה רע?
א. זה לא כתוב בספורנו. אלך בשיטתך: מניין לך שזה כתוב? עיינת? צטט מהספורנו ציטוט מדוייק שמראה שזה כתוב.
ב. הרד"ק והמלבי"ם מסבירים שהסיבה שב'שלום' ו'אור' כתוב 'יוצר' ו'עושה', לעומת 'חושך' ו'רע' שכתוב 'בורא' - שניהם מסבירים (כל אחד על פי דרכו) שהסיבה לכך היא שהרע והחושך אינם נעשים במפורש על ידי הקב"ה. מעבר לזה, זה חידוש ידוע, והוא מבוסס על הדיוק הנ"ל בלשונות הפסוקים. גם אם הרד"ק או המלבי"ם לא אמרו את זה, מותר לכל יהודי לחדש חידוש כזה. למה לא?
א. הרד"ק מפרש את רחום וחנון (שאר המידות הן מעשים גם לפי שאר המפרשים) כמעשה.
ב1.לא נכון, המלבים מדגיש שה' כן ברא את הרע והחושך, והרד"ק מסביר רק למה רע הוא הפך הטוב בנושא המסוים שהפסוק מדבר עליו (ולמה זה נקרא שה' בורא אותו, אם האדם גורם אותם לעצמו).
ב2. כי החידוש שאומר שיש ח"ו משהו שה' לא עשה בעצמו אלה נוצר מאליו, הוא קרוב לכפירה.
ואם אתה אומר שהטוב זה מע"י הקב"ה, והרע מע"י השטן, זה כמעט לומר שיש שתי רשויות, ונגד דעה זו כתב רס"ג את פירושו.
א. לא ענית בקשר לספורנו. בכל מקרה אף אחד לא מפרש "רחום" כמעשה, אלא כתכונה המביאה למעשים. האם אתה חולק על זה?
ב1. המלבי"ם והרד"ק מבהירים שישנה הקבלה עניינית בין בורא-חושך ויוצר-אור, ושניהם מפרשים את זה ע"פ הסברא שהחושך נברא כלומר ברמה היותר היולית, ולא נוצר או נעשה בפועל ברמה החומרית.
ב2. והחידוש של בחירה חופשית, האם גם הוא קרוב לכפירה?
א. לא מוכרח שזו תכונה. על מה לא עניתי?
ב1. ההבדלים האלה קיימים רק בהסתכלות גשמית, ומה אכפת לנו מה נברא שלילית ומה נעשה חיובית? ה' יצר את שניהם.
ב2. אם הוא לא היה מתחדש ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו, יכול בהחלט להיות שכן.
(לגבי א - לא ענית על הספורנו)
אני עובר רגע מהדיון לדיון אחר, כיוון שנראה לי שהוא יותר רלוונטי:
ניתן לסכם את טענותיך כך
א. לא מוכרח שזו תכונה. וגם אינך מרגיש צורך לבדוק מה כתוב בספורנו.
ב1. לא משנה הבנות נוספות מעבר להבנה בסיסית שהקב"ה יצר הכל.
ב2. אל לנו לחפש חידושים נוספים.
לסיכום ניתן לומר שאתה הולך בשיטה "דתני תני דלא תני לא תני, וזכותנו לחלוק על כל רעיון אם רק יש אפשרות לחלוק עליו".
מהשיח הארוך איתך התרשמתי שכך אתה עוסק בעניינים הלימודיים באופן כללי.
זו שיטה מעניינת, אלא שהייתי רוצה להבין כיצד אתה חושב שהעולם יוכל להתקדם ולהתפתח אם הוא יהיה עסוק רק בלהימנע מלחדש ולחלוק על מי שמנסה לחדש?
א. בדקתי ושוב ראיתי שרחום וחנון הם תיאור של מעשים. אם אתה בא לייחס תכונה לקב"ה ע"ס פירוש, חובת ההוכחה עליך.
ב1. לא אמרתי את זה. אמרתי שהרד"ק והמלבים רק אמרו שחושך ורע הן מציאויות שליליות, וזה רחוק מדבריך.
ב2. אין רע בחידושים, אבל לייחס מעשים ל'רשות שנייה', זה חידוש גדול שבוודאי מצריך מקור חזק.
ג. תוכל להסביר על מה בדיוק לא עניתי?
בדיון הקודם, המחלוקת שלנו הייתה על ההלכה המקורית, לא על חידושה (שעליו זו שאלה אחרת).
א. ב. ג. אתה ממשיך בדיון הקודם בזמן שאני עברתי לדיון חדש. אינני רואה טעם בדיון כאשר רוב מה שאתה עושה הוא לחפש אפשרויות נוספות שאינם מתאימות לצורת הלימוד המקובלת, וכאשר אני מסביר לך משהו על סמך צורת הלימוד המקובלת אתה רק טוען שיש 'נקודה מקובלת נוספת' שלכאורה לא מתאימה לדבריי. הרשות נתונה לחדש תמיד, אם אינך מרוצה אינך חייב להסכים, אבל לדחות כל טיעון בטיעונים מוזרים כמו שרחום זו פעולה - זה פשוט לא בא בחשבון. זה אינו ראוי כלל לדיון.
גם הדיון הזה התחיל משאלה פשוטה, האם אפשר לייחס תכונות לקב"ה. החולק על זה כחולק על בסיס התפילה ולימוד התיאולוגיה הדתית. גם התווכחת על פירוש לפסוק, שפירושו והדיוק בו מובן כפי שהסברתי, ואתה מתווכח בשם זה שזה לא כתוב בפירוש בפסוק, שוב, כל לימוד בבית מדרש נעשה תוך עיון לעומק בפסוקים או בגמרות, הויכוח על זה הוא פשוט עזיבת הלימוד והעיון.
אני מבין שאינך מקבל את דברי, אבל לקרוא להבנתי (שלא הסברת למה היא נופלת מהבנתך) את הספורנו, מוזרה, ללא כל נימוק, זה לא בא בחשבון.
הדיוק שלך בפסוק לא מסתמך על דבר מלבד סברא (כי לא הסברת איך הוא נובע מהמפרשים), זה בסדר, אבל אז אני יכול להקשות מסברות שלי.
אתה אפילו לא התייחסת לספורנו
ולא אני מדייק בפסוק אלא אני מפרש אותו על סמך דיוק של המפרשים
כל טוב לך
התייחסתי, אתה לא אמרת מה בספורנו קשה עלי, אלא רק שלחת אותי אליו שוב ושוב.
את החילוק הזה אמנם אומרים המפרשים, אבל לקחת אותו רחוק מאוד, לפירוש שונה משלהם.
משחקים בתוך ה"שכל" של האדם.
זו טעות מילולית. "לא להיות מסוגל" זה ההיפך מ"יכול".
אז זו לא "יכולֶת" אלא ההיפך מיכולת..
לפני שאנחנו מנסים להבין את הקב"ה...
פסידונית
פסידוניתיש מישהו שחושב שכן?
הגיוני לומר שהקב"ה יושב על משהו ואם זה יזוז הוא יפול?
הוא חייב להיות חיצוני לאבן וכפוף לחוקי הטבע כדי להרים או לא
לא בכללי - האם הקב"ה מסוגל לעשות שני הפכים בו זמנית.. שעל זה אתה מדבר
זה קשור.
אנחנו האבן שכביכול הקדוש ברוך לא יכול להרים
זה כמו אדם שעושה דיאטה הוא רוצה לרדת במשקל לכן "מגביל" את עצמו לכמות קילוגרמים מסוימת זה נקרא שהוא מוגבל?!
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
לא מפחד לדבר בשם עצמו
וכנראה לא פותח פצלש
אבל היום אני כבר רק מפה כמעט
ולא כ"כ משתמש במקורי
היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו
לפני הרבה שנים
מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש
ארץ השוקולדאוי, עלית עלינו🙈
@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.
אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...
כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..
אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...
ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?
לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.
יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם
מגבשים וכייפים ששווה לקנות?
תודה
שם קוד,
אליאס,
דיקסיט,
עידן האבן,
טיקט טו רייד,
Robo rally,
The crew,
Avalon,
Shadows over Camelot,
Nefarious,
Colloretto,
סושי גו,
אזול,
Draftasorus
מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂
ממש תודה!
מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)
ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.
תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?
האורך? מספר השחקנים?
טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.
לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4
שם קוד (יש לו גרסה לזוג),
אליאס,
דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),
Avalon,
Shadows over Camelot
סושי גו,
ולא בטוח לגבי Draftasorus
תלוי איזה סגנון אוהבים
בס"ד
שלום וברכה אני מחפש קישור לרשימה הכי מקיפה של מנייני קרליבך או אם מתאים לכם מי שמכיר אשמח שיפרט פה בשרשור
מה שאני מכיר בירושלים יש כמה קריית משה (שגם בבוקר קרליבך שזה מיוחד יפה וקצת ארוך) ,
כמה בנחלאות מעיינות, קול רינה , בקטמון יקר , בכותל ואולי עוד כמה.
יש בגבעת שמואל את המניין המפורסם של לכו נרננה
בצפת יש כמה אני מכיר את בירב שממש צפוף ומיוחד שם.
אני מכיר שיש הרבה ישיבות שעושות קבלת שבת קרליבך מרכז בית אל רמת גן מניח שיש עוד הרבה שאני לא מכיר.
מחפש קהילות נוספות בערים ובישובים שעושות קבלות שבת קרליבך שיש אווירה של שירה חזקה ונוצר משהו מיוחד.
ועוד משהו קצת יותר נדיר קהילות שעושות בבוקר מניין קרליבך כמו בקריית משה למי שמכיר .
אשמח לשמוע.