יש הבדל בין בנים לבנות וכו׳...

ובגדול להיות בן אדם שכבר מסתכל קדימה לעתיד- אם זה לימודים לתואר או מקצוע ועבודה.

 לא בצבא ובטח שלא לפני צבא

או לקראת סיום או בעל פטור.

תדבר עם כאלה שהיו בלח"ים והתחתנו בגילאים האלה. הרבה כאלה שאני מכירה במבט לאחור היו נותנים לעצמם עוד כמה שנים של רווקות, עצמאות,  בניה עצמית והתבססות כלכלית.

במחשבה שניה,

אם חז"ל כתבו ש"בן 18 לחופה" מי אני שאתנגד?

כלומר, אני לא אוהבת ששוללים את זה באופן גורף. ממש לא. בעיניי זה מאוד מצמצם.
אבל אני גם לא ממליצה לכל אחד, ברור לי שאם מישהו ניגש לזה בגיל כזה הוא צריך לשבת טוב טוב עם עצמו לראות שזה נכון לו, וגם לוודא עם מישהו חכם ממנו שמכיר אותו...
זה נכון שבכל שלב נצטרך לבדוק שזה באמת נכון לנו, אבל יש שלב שבו כבר יותר סביר להניח שמה שאתה מדבר עליו נאמר מתוך בגרות ולא מתוך רצון נערות חולף...

מתאים

ורובנו לא שם ולא ראינו מספיק בחיים כדי להגיע לשם לפני גיל 21-22

מאשר להרכיב שני עצים.

מאשר גזע

אצל בנים - נגד. אצלם ההתבגרות והבשלות מגיעה בשלב מאוחר יותר, אלו שרוצים מאוד בגיל 18 או 19, לרוב לא מגיע ממקום אמיתי ונכון. אני בעד 20+. כל מקרה לגופו, אבל זה הרוב במציאות.

אצל בנות - אני חושבת ש18 זה עוד מוקדם כי עדיין בתוך מסגרת או רק יצאו ממנה, אבל 19+ אפשר לנסות. אבל כמובן רק אם מרגישים מוכנות.

אני אסביר-

יכול להיות בנאדם שיהיה בן 20 והוא נמצא בדיוק באותה רמה של אדם בן18... אז הוא באמת לא מתאים, צריך להתבגר.

אבל יש להפך.

ואני חושבת שגיל 20 זה בכלל לא כזה מוקדם, אם בנאדם מחליט ומרגיש שהוא מוכן אז אין מה לדחות את זה.

ולא צריך ללכת יותר מדיי רחוק ולהתחשב בתכנון כל החיים שלנו על פי דמיונינו הנרחב. תנו לקב"ה לנהל את העולם, אנו עושים השתדלות, רואים את הנולד של עוד שני צעדים קדימה אבל לא להגיע למצב שאנחנו סוג של מכתיבים לעצמינו את מהלך חיינו. 

מקווה שזה מובן, קצת קשה לי להסביר למסך....

לפני כל צעד חשוב להתייעץ ולהתברך מפי גדול ובעל ניסיון...

 

אומר מדעתו ולא מדעת התורה, וחבל לתת דעה במקום שאין לנו בו ידע, אלא נתוני שווא של החברה המערבית המקולקלת.

לכן ניסיתי להסביר שזה ממש לא קשור לגיל כי יכול להיות גיל מבוגר והאדם עדיין לא בשל...

ואם זה רצון ה' שייבנה בית ושיהיו ילדים וכו' וחז"ל קבעו גיל אז הם לא בודים מליבם ואנחנו צריכים להישמע להוראותיהם.

יש רבנים שאומרים להתחתן בגילאים מבוגרים יותר, חבל לזלזל בהם

ואני ניתלה בכל גדולי הדור,
שמעתי כבר על ראש ישיבה שהגביל ואמר לתלמידיו להתחתן בגיל של 20 ומעלה.
והרב עובדיה כמדומני גער בו ואמר לאברך לצאת לשידוכים גם ללא ידיעת ראש הישיבה, שזה הבל ושטות לעכב.

הרב אליקים לבנון מאלון מורה לא מרשה להתחתן לפני סוף שיעור ג'
הרב צבי קוסטינר ממצפה רמון פחות נחרץ אבל גם הוא ממליץ להתחתן בשיעור ד'-ה'

יש גדולי דור בדור האחרון, שאומרים ההפך.
שאלו את הרב עובדיה, זוג הורים שאמרו לבן שלהם בגיל 20 שהוא לא בשל להתחתן. אמר להם הרב עובדיה שלא ישמע להם ויצא לשידוכין.
אם הגמרא אומרת שאתה בשל, אתה בשל.
כל שאר הקליפות שעוטפות אותך בבית - זה לא חוסר בשלות, זו טיפשות וערפל שהסביבה החדירה.
 

אשלח לך קישור לשיעור ארוך של הרב יצחק כהן, שהם הוא מצטט, כדומני ממעין אומר ויביע אומר/יחוה דעת.

החל מ 03:20:00 (אחרי 3 שעות..זו הרצאה של 7 שעות סהכ)
באופן כללי ממליץ לשמוע הכל, בהפסקים.

מספרים שפעם מאזין התקשר לרדיו כל ברמה והחל להתעצבן "כל אחד פה נהיה איזה "מרן"? למה מי זה היוסף קארו הזה??"

לכתוב מקורות עם הלכה פסוקה של רבנים שמשתווים בגודלם לשמות שציינתי, ולאחר מכן נוכל לדון.

שאלה שאלתה לפני הרב עובדיה.
בן ישיבה בישיבה בבני ברק שהוצע לו שידוך בגיל 21, וראש הישיבה אמר באופן גורף שלא מתחתנים בגיל כזה בישיבה, ואם יתחתן הוא יורה לכל התלמידים לא להגיע לחתונה ולא רק זה הוא יגורש מהישיבה.
כתב הרב עובדיה בתשובה לאביו:
על פי דין אסור לשמוע לאותו ראש ישיבה, שהוראתו הוראת שטות נגד דין התורה וביקש להפציר באביו של הבחור לא לשמוע לראש הישיבה, ויחתן את בנו.


עריכה:
ועוד ראש ישיבה שסילק בחור שנישא בגיל שנגד חוק הישיבה, והרב קנייבסקי גער בו, שמי התיר לך לאסור על גיל שבו קבעה התורה שצריך להתחתן.

אני יכול לספר לך עוד הרבה מאוד סיפורים הרבה פחות יפים על נישואי בוסר.
זו המציאות, סה הרסני, מסוכן וחסר אחריות להגיד שכולם בשלים בגיל 18.
זה גם שקר על הדרך.

זה לא אומר שהם לא צריכים להתחתן, רק פחות להיות בכיינים שרצים ישר לרבנות

בכיינים זה בטח, הרבה מאוד דמעות.

והאמת היא שיש אחוז אפסי של אנשים עם מידות כל-כך דפוקות שהם לא ראויים להתחתן.

אתה השתמשת בביטוי נישואי בוסר, והרחבת את הסטטיסטיקה בהרבה.

אני, לעומתך, טוען שרוב העולם בסדר גמור וצריכים קצת הדרכה ולא שהגיל הצעיר שלהם גורם להם להתגרש.

סליחה אבל אתה חצוף. לך אין מידות טובות תתבייש.

 

למה שאגיד את זה? זאת השיטה שלך, לא שלי. - לקראת נישואין וזוגיות

היא נובעת מחינוך לקוי.

נישואי בוסר לא היו תלויים בגיל של מי שהתחתן, אלא בדרכים העקומות מדרך התורה שבה הוא הלך ולכן הובילו אותו למסקנות שגויות בניהול חיי נישואין.

אם אדוני כתב "הרב חיים קנייבסקי מעולם לא גער בראשי ישיבות"

זאת אומרת שאדוני היה נוכח בכל מאורע שהרב חיים קנייבסקי שליט"א היה נוכח, אחרת איך אדוני יכול לומר בוודאות את המשפט שציין ?

מסקנה: אדוני מדבר מהרגש ולא מהשכל, ולצערי, אם רגשות אינני יכול להתווכח.

 

בנוסף אדוני ציין שאני: "שקרן", "מנוול" ו"כי מי מכיר אותך".

בוא נבחן את כל אחד מתארי הכבוד שהענקת לי.

 

שקר = חוסר התאמה בין המציאות למה שציינתי.

ובכן, בוא נתבונן האם מה שדיברתי שקר.

 

לא חשבתי שאחרי שבוע בצבא אצטרך להשתמש בנשק חם גם בסביבה וירטואלית, אבל בגלל שביקשתה כל כך יפה, ובגלל שאדוני כל כך בטוח שהודעותיו הם רצון השם הטהור, אתן לך חומר למחשבה.

 

1. הרב יצחק הכהן שליט"א בסדרת הרצאותיו על שידוכין (כ - 7 שעות) מצטט מהספר "שידוכין בדרך אבותינו" ומהספר "מעיין אומר" שמביא את דברי הרב עובדיה, את כל מה שאני כתבתי והבאתי בשמו. מוזמן לצפות החל מ- 03:20:00:

 

2. הרב שמואל אליהו שליט"א בתשובה לשאלה שנשאל בשנת 2002 באתר כיפה כותב את הדברים הבאים בשם אביו, הרב מרדכי אליהו זצוק"ל:

מו"ר אבי הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א הדריך אותי ואחר כך גם את כל הילדים שלי שכולם עסקו בתורה בגיל זה כי עדיף להתחתן מוקדם לפני גיל עשרים מהסיבות שאמרת ומעוד סיבות. 

כל מה שחכמינו אמרו על "ילמד תורה ואח"כ ישא אשה, ואם אי אפשר לו בלא אשה - ישא אשה ואח"כ ילמד תורה" כל זה מדבר על לימוד תורה שלפני גיל עשרים. כיון שאם הגיע עשרים ולא נשא הקב"ה אומר עליו - "תיפח עצמותיו" 

כתב השולחן ערוך באבן העזר סימן א: "מצוה על כל אדם שישא אשה בן י"ח.... ובשום ענין לא יעבור מעשרים שנה בלא אשה. 
ומי שעברו עליו עשרים שנה ואינו רוצה לישא, בית דין כופין אותו לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה. 
מיהו אם עוסק בתורה וטרוד בה, ומתירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה - מותר להתאחר". 

 

3. מצורפת תמונת תשובה של הרב עובדיה, אחת מתוך עשרות של תשובות שמובאות בספר "מגיד הרקיע"

שבכולם הכריע הגר"ע זצוק"ל כי אין לאחר את גיל הנישואין משום סיבה שבעולם.

 

 

בחריפות.

וכמו שאומרים בחסידות, אפילו בצדיקים וגדולי הדור יצר הרע מתלבש לפעמים.

וכתב על זה מרן החיד"א כבר בדורו דברים חריפים מאוד.

הדור שלנו בטח לא צדיק יותר מדורו שהוא יכול להגיד שלום עלייך נפשי...

כי אתה החלטת שהוא לא יותר צדיק? מעניין.

זה כתוב בכל פינה במקורות היהודיים מה יהיה בדורו של משיח, ועל צורת השתלשלות הדורות ברמה הרוחנית והתורנית שלהם.

הרמבם והחפץ חיים אינם מקורות יהודיים?
הרבנים בני זמננו אינם מקורות יהודיים.
אותה טעות שוב ושוב.

הוא חשב שהתכוונתי שהדור שלנו רשעים, ואני התכוונתי לומר שהנסיונות יותר קשים.

אז הוא כתב דבר לא קשור, ואתה הבנת למה התכוונתי

לא לדיני שמים בפועל אלא לנסיונות ולנפילות.

 

הדור שלנו צדיק פי כמה מכל דור שהיה אי פעם דווקא בגלל שיצר הרע משתולל.

אבל מי שמכחיש שיצר הרע משתולל, קרי אתה, הוא עיוור לחלוטין.

 

אם אתה חושב שהחיד"א חשב שבדורו הפריצות קשה מבדורנו ועדיין לא התיר את זה בזמנו אבל היה מתיר את זה היום יש לך בעיה בהבנה של המציאות, או בהבנת דברי חז"ל

אנא ראה את תגובתי להודעה היפה שלך למעלה.

אנשים שמתחתנים בנישואי בוסר סוחבים את יגונם עשרות שנים אם לא יותר.
אין הנחיה גורפת לכל יחיד, יש הרבה שלא נשואים באושר ועושר רק כי לא חיכו כמה שנים.

נישואי בוסר הם פירות של דרך לקויה ולא של גיל לקוי.

ההנחייה הגורפת היא זו של חז"ל - בין 18 לחופה, ואת זה פסק גם השולחן ערוך. מי שמתעכב עד לגיל 20 בית דין גוער בו.

והפוסקים מביאים שהאיחור עקב לימוד התורה הוא עד גיל 20 בלבד, ויש כאלה שהרחיבו מעט כלפי מעלה.

מכאן - יש חריגים ויוצאי מן הכלל.

הקלות שבה מרחיבים את הכלל הזה לכל האוכלוסיה רק נובע מחוסר עבודה ודרך תורנית של אותם אנשים.

אף אחד לא אומר לזרוק אדם להתחתן בלי להתחשב במצבו, אבל דרך החיים ודרך העבודה של כל זוג הורים צריכה להיות מכוונת לכך שבנם וביתם יתחתנו בגיל 18. וזה הליקוי הגדול.

 

אתה מצטט רבנים חרדים,

אבל בציבור החרדי מראש מחנכים להתחתן בגיל צעיר, ולכן מי שמגיע לגיל 18 או 20 כבר מוכן לחתונה.

בציבור שלנו לא מחנכים כך, ולכן יש הרבה בציבור שלנו שלא מתאים להם להתחתן לפני גיל 21 או יותר.

יש עובדות.

כדי לפסוק לדור הזה לא מספיק להיות נושא כלים הטור - לקראת נישואין וזוגיות

זה יפה לדחוק את השעה, יש גדולים והם קובעים, לא אנחנו.

לא יקשיבו יותר לשום גדולים, אם אתה לא מכיר אנשים כאלה מקרוב אל תבלבל את המוח.
הגדולים לא קובעים הכל, בטח שלא בהחלטות אישיות, חלאס עם החרא הזה.
הנה, לא כיבסתי את המילים בשבילך.

לא צריך לומר הפוך כדי להבין אחרת. באותה משנה כתוב בן 5 למקרא, והכונה דאס מתחילים ללמוד מקרא, או בן 13 למצוות- שאז מתחיל חיוב מצוות וכו'. אז גם כאן אפשר בקלות להסביר שבן 18 לחופה הכונה לגיל התחלתי בו זה נהיה רולוונטי ולא למספר מוחלט. (דרך אגב יצחק אבינו התחתן בגיל 40, ועיין באברבנאל שם שכתב שזה תלוי בשלות).

אחזיר אותך למפרשי מסכת אבות, שם כולם מדברים על זה, לא משתמע לשני פנים.
עיינתי היטב שם, והגמרא והפוסקים דנים בזה.
תמיד יש יוצאי מן הכלל, אבל אם חזל אומרים שבן 18 בשל, אז הוא בשל, גם אם יקום דור שיחליט שהוא רוצה לשנות סדרי עולם.
אגב, יצחק אבינו זו לא ראיה, כפי שהרבה דברים הם לא טרם מעמד הר סיני.

כמו שלענין סדר הלימוד המופיע במשנה שם (בן 5 ל מקרא וכו') שינו במהלך הדורות, ואל רק יחידים אלא כמעט כולם באופן גורף (עיין בשו"ע הגר"ז שהסביר שהסיבה היא בגלל שבימינו כבר תורה שבעל פה ניתנה להיכתב, אז אין חשיבות גדולה כל כך להיות "סיני" - לדעת הכל בעל פה, לעומת "עוקר הרים", ולכן עדיף להשקיע בהבנה לעומק הענין), כך גם לענין השאר. הטענה שלך צודקת אם המשנה היתה מורה הלכה, אבל היות ובן 30 לכח זו אינה הלכה (ואם כן אשמח לשמוע מה זה אומר, במיוחד החלק  של בן 100 וכו') מאוד הגיוני שגם כאן. יתכן שאידיאלי שבן 18 יהיה בשל וזה שבימינו זה לא עובד סימן שיש לנו דור עם בעיות, אבל זה לא חדש והפיתרון הוא לא להתחתן אלא למצוא דרכים להתבשל מוקדם יותר. 

כידוע שהיא היתה בת 3 בנישואיה - לפני שנולדה טיפה קשה להתחתן

התכוונתי שגם אם היה מחפש אישה קודם הוא לא היה מוצא

זה כלל ביולוגי שהוא בשל בגיל 18, צריך גם לפרנס, צריך גם הכנה נפשית וצריך מאוד להיזהר שלא להרוס לאנשים אחרים את החיים רק כי ככה כתוב במסכת אבות.

הלכה למעשה הולכים לפי הכלל.

נראה שרוצים להבליט את יוצאים מן הכלל כדי לתת לגיטימציה לכלל, רק ללא שום ביסוס הלכתי מאחורי זה.

שולחן ערוך אבן העזר סעיף ג:

 

מצוה על כל אדם שישא אשה בן י"ח, והמקדים לישא בן י"ג מצוה מן המובחר. אבל קודם י"ג לא ישא דהוי כזנות. בשום ענין לא יעבור מך' שנה בלא אשה ומי שעברו עליו כ' שנה ואינו רוצה לישא בית דין כופין אותו לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה. ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר.

 

או שגם השולחן ערוך הוא לא פוסק בעיינך

לק"י

אי אפשר היה להסביר בלי הכותרת הנלבבת הזו?

נגד כל גדולי הדור, ואתה טוען שכולם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה?

 

במקום לבלבל את המוח תפתח את הגמרא באותו מקום שאתה מתווכח עליו פה שעות.

שורה אחת לפני כתוב שיש יתרון להתחתן מוקדם ככל האפשר.

מצויין במפורש גיל 14, ושגיל 16 זה כבר נתינת מקום ליצר הרע.

 

חלאס, חפרת בלי סוף בלי לפתוח מקור אחד. הראית לנו כמה אתה עם הארץ וכמה הפה שלך מלוכלך.

עשית אך ורק נזק פה, לעצמך ולדיון בסוגיה הזאת.

אויש אברעוךךךךךךךךךךךך.

אצלך החוקים של המדינה יותר חשובים מהתורה.

 

ואתה טוען שאחרים מגלים פנים בתורה שלא כהלכה?

יש מימרא כזאת "רשע, שוטה וגס רוח". just sayin'

ע"פ ההלכה מותר לאדם להתחתן בגיל 13.

הגמרא אומרת, בהכי מפורש שיש, שלהתחתן בגיל 14 זה אידאל

"אמר רב חסדא האי דעדיפנא מחבראי דנסיבנא בשיתסר ואי הוה נסיבנא בארביסר הוה אמינא לשטן גירא בעיניך".

ותגיב לעניין.

איך אתה בדיוק אומר שהתורה לא אמרה שיש חשיבות לחתונה בגיל צעיר לאור דברי הגמרא?

תגיב לעניין, אל תהיה טיפש גמור (שים לב, זה לא עלבון, זאת אבחנה מלומדת). זה מקשה על הדיון איתך.

תלמד הבנת הנקרא.

took you long enough!

להגיד שיש שאיפה לשנות את הגישה המערבית לטובת משהו אחר? אהלן וסהלן. צריך פשוט להבין שכל עוד חיים בתרבות הזו וכפופים למשרד החינוך הישראלי עד גיל 18 זה לא אופציה.

 

מה כן אפשר?

ללמוד פחות שנים בישיבה

לקצר 12 שנות לימוד ל-8 (אפשר, לפחות ל-30% מהתלמידים)

להתחיל לימוד מעשי של מקצוע בגיל 15 ולא בגיל 22

לבטל את שירות חובה ולשלם משכורת למי שמתגייס ומתמקצע

לבטל את השירות הלאומי

 

כל זה יכול לעודד נישואין בגיל צעיר יותר.

אני יכול להרחיב על מה שכתבת, אבל הכותרת לטעמי מספקת.

אם נמשיך לחשוב בגישה של אנו חיים בתרבות הזו, וזה מה שיש, סופה של היהדות תגיע.

אתה מתפרנס ממנה, (וברוחב לב).

אם לא היית בתרבות מערבית לא היית יכול ללמוד תורה בכולל כי צריך שיהיה ציבור עשיר מספיק להחזיק אותך.

 

יש לי הרבה ביקורת על התרבות הזו שהופכת את המתבגרים לתינוקות וכפועל נלווה הם לא בשלים לנישואין, אבל צריך לחיות במציאות ולפעול בכללים שלה.

 

 

אתה רוצה להתחתן מוקדם? יש לי (ככלכלן חובב) ערימה של דברים שאם תעשה זה יהיה אפשרי. אתה בא איתי?

בתקופת הגאונים והראשונים חלק לא מבוטל מהתורמים לישיבות היו בארצות ערב, אולי הרוב.

וגם אם תגיד שבאירופה היו תורמים, הם לא התרבות שיש היום.

גם לגבי לימוד מעשי של מקצוע, וכמובן שירות לאומי..

חייב לעודד נישואין בגיל צעיר. או לפחות להגיע לעצמאות כלכלית .. 

 

לא בגמרא ולא בפוסקים.

הגמרא מציינת במפורש גיל 16 וככה נפסק, וגם את גיל 14. וזה באותו מקום.

נכון שבגמרא בקידושין כתוב גם גילאים מוקדמים. הנקודה שטענתי היא שאלו שרוצים להוכיח מהמשנה שצריך להתחתן דוקא בגיל 18 טועים, מכיון שכמו שלמקרא זה גיל אידיאלי להתחיל ככה אפשר לומר גם לגבי נישואין. ההוכחה שלך עוזרת לטענה שלי. מכך שהגמרא מזכירה גילאים מוקדמים יותר, רואים שהגיל של המשנה אינו כלל ברזל אלא גיל מומלץ (הוא גם לא יכול להיות מקסימום, כמו שהגמרא שם מזכירה את גיל 20 וכו'). לכן המשנה יכולה לשמש כקו מנחה (כמו לגבי סדר הלימוד שהשתנה בימינו) ואי אפשר לפסוק הלכה ממשנה (המורה הלכה מתוך משנה וכו').

המציאות טופחת על פניך, מי שלא בשל שלא יתחתן נישואי בוסר, זה יהרוס אותו ואת אשתו יחד וידון אותם לאומללות.

נישואי בוסר הם תופעת לוואי של דרך לא נכונה, ודו"ק.

תמיכה בנישואין בגיל צעיר בדור הזה זה הרסני, מסוכן וחסר אחריות אז מספיק עם השטויות שלך.

וגם נהגו בעצמם אחרת.

אני לא מכיר אחד מגדולי הפוסקים שאמר ככה.

יותר מזה, כל גדול דור נזף מאוד בראשי ישיבות בסביבה שלו ואמר שהם עושים את זה משיקולים זרים (פרט לרב עובדיה ולרב קנייבסקי שהובאו למעלה ודעתם מפורסמת).

החפץ חיים ועוד התירו להתעכב עד גיל 25 לצורך לימוד תורה.

מדובר שם אך ורק באדם שלא מגיע לנסיונות ונפילות.

ואם אתה חושב שיש אחד בדור הזה שעומד בתנאי הזה, אתה מוזמן לשלוח לי כתובת אני רוצה ברכה.

 

ההיתר הזה שייך אולי לאחד מעשר בדור הזה, במקרה הטוב.

ולא בהכרח שהם בכלל אלה שבישיבות.

 

תפסיקו לכתבו היתרים מהאוויר, כאילו שבדור החפץ חיים היו נסיונות כמו היום. לא יאמן.

גם הרב עובדיה והרב חיים קנייבסקי זה לא חז"ל. למעשה רבים וטובים התירו לדחות את גיל הנישואין עד 24/25 לצורך לימוד תורה. אכן בחורי הישיבות הם מן הסתם לא יותר מ10 אחוז מבני גילם בדור, וברור שיש ענין גדול להקדים, אבל לכתוב בצורה גורפת שאין להתיר ואף אחד לא מתיר (רק האויר), זה לא רציני ולא מכבד.

כשהחפץ חיים אמר מה שאמר הוא אמר את זה במסגרת דברי חז"ל.

כשאמרתי שהחפץ חיים לא חז"ל זה לא שונה מהעובדה שהרב עובדיה והרב קנייבסקי הם לא.

 

חז"ל הגדירו שאדם יכול לחכות עד גיל X ולדחות את החתונה בשביל לימוד תורה - כשהוא לא נופל בעבירות.

הפרשה שלנו היא המקור להבנה הזאת. למה? כי יעקב אבינו שמר על עצמו בזמן שלמד תורה ודחה את החתונה.

 

אני חושב שבלי להכנס לפרטים שם ברור לך שזה לא מדבר על ימינו.

והחפץ חיים חי בתקופה שאמנם בעיניי רבים הייתה מתירנית אבל לא התקרבה לצרות שיש היום.

היום, כנראה, שהחפץ חיים לא היה כותב ככה. למה? כי גם הוא פסק, מן הסתם, לפי ההלכה.

 

מעכבים כשאפשר לדחות את יצר הרע.

ז – גיל חיוב המצווה לגברים | פניני הלכה

הבנתי טוב מאוד.

נכון שזה במסגרת של דברי חז"ל, ונכון שזה רק למי שלא עובר עבירות בינתיים. אבל להחליט שאילו הוא היה חי בימינו הוא היה פוסק אחרת זה קצת הגזמה. יכול להיות שאתה צודק, אבל יכול להיות שלא. וגם יכול להיות שלחלק הוא היה פוסק כך ולחלק אחרת.

הטענה המרכזית שלי היא, שיש מקום לדחות את גיל הנישואין במסגרת הילכתית מבוססת היטיב, ומי שעושה כן מן הראוי לא להתנפל עליו כעל חוטא שאינו שולט ביצריו!

אני מכיר רבים וטובים שאפילו בזמנינו הפרוץ עדיין לומדים בשקידה ומנצלים את זמנם לעליה ברוחניות ולימוד תורה, בתור רווקים! (הגישה של אם הוא היה חי הוא היה אומר... היא פתח למדרון חלקלק של שינויים בהלכה, לקולא ולחומרא. לא מומלץ).

תודה על הלינק, להלן לינק לקטע אחר בדבריו שיותר רלוונטי לנידון שלנו (שם הוא מתייחס בפירוש לזמנינו): ט – גיל המצווה למעשה | פניני הלכה

לא החלטתי בשביל החפץ חיים, אני פשוט רואה מה תלמידי תלמידיו פוסקים היום בפועל.

אבל בכל אופן האמירה הזאת לא בעייתית, היא נהוגה מאוד. אולי זאת קצת גאווה מצידי להגיד אותה, אבל זה עניין אחר, לא בעיה באמירה עצמה

 

לא ראיתי איפה הראיה שלך בקישור, אתה יכול להסתכל בדיון שלי עם @ברגוע כדי לחסוך דיון כפול ולהגיד לי מה אתה חושב ששונה ממה שאני אומר.

כל ימיו בהרהורי עבירה".

אתה משום מה חושב שהאחרונים יודעים יותר מחז"ל. יש לך כנראה הפרעה נפשית כלשהי.

 

אתה מוזמן לקרוא קצת כדי לצאת מהטיפשות שלך

ז – גיל חיוב המצווה לגברים | פניני הלכה

"עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, משנולד אדם הקב"ה מצפה לו שישא אשה עד עשרים שנה. הגיע לעשרים ולא נשא אשה, הקב"ה אומר לו: עֵת לָלֶדֶת הוא לך ולא רצית, אין זו אלא עֵת לָמוּת" (קהלת רבה ג, ג).

תלמד פשוט לקרוא.

מעבר לכך, תצטרך לשלם לי על זמני.

וכל השאר לא? מעניין.

יש שמות שאם נשאל עליהם במגזרים שונים, לא תהיה הסכמה מרובה ויש שמות שכן.

לא כל כך קשה לזהות מי גדול דור ומי גדול במגזר שבו הוא חי.

ומקומות אחרים מקבלים גדולים מכל מקום, אז ברור שגדולים מוסכמים יהיו רק מצד אחד.

אני לא חושב שהרב קנייבסקי לצורך העניין גדול מהרב יעקב אריאל, אבל אתה לא תמצא את השו"ת של הרב יעקב אריאל בבית מדרש חרדי.

וכאנשים מאמינים ברור לנו שיש סיבה למציאות הזאת שיש כאלה שגם חילונים פונים אליהם ויש כאלה שלא.

וחוץ מזה, למרות העקיצה המרומזת לציבורים מסויימים, הם קיבלו גדולי דור מהציבור "שלנו" עד לא מזמן.

למשל הרב קוק, הרב שפירא, הרב אליהו. (ולא, קיצונים עם הפרעות נפשיות שלא קיבלו את הרב קוק לא נחשבים).

 

אתה מבלבל גדולה בתורה עם המושג גדול דור.

רבן גמליאל כפה את רבי יהושע למרות שהוא אמר בעצמו שרבי יהושע גדול ממנו בחכמה. ואידך זיל גמור.

 

ובכל מקרה, לגבי גדלות תורנית בהשוואה שאתה משווה אנחנו יכולים להמשיך בפורמט אחר, כאן זה לא המקום.

אבל ההשוואה שלך בכלל לא במקום.

הדור זה לא אתה.
ישר כח.

והמסורתיים הולכים להתברך ולבקש עצות ואל מי רוב הפוסקים, מכל הציבורים, הולכים כדי לשאול שאלות.

אם לך זה לא ברור, לך לכותל, לקבר רחל וכו' ותראה איך כל הציבור, בלי יוצא מן הכלל, מגיב כשמגיע לשם אחד מהגדולים.

ונראה לי שיותר ברור מהעובדה שנותנים לרכב להגיע עד הקיר עצמו, אין.

מכיר אנשים עם המון קשרים ומעולם לא פתחו להם את העמודים המפרידים של החניה הפנימית של הכותל.

תעיין בבקשה שוב בדברים, ובפוסקים שכתבו על השו"ע הנ"ל.

 

רוב הרבנים היום אומרים לבנים להתחתן באזור 20-23, יש לרבנים הבנה של המשנה והמציאות בצורה טובה ממך

תסתכל על כלל הודעות שלי בשרשור הזה, שם הבאתי לא מעט רבנים מהשורה הראשונה שאומרים ההפך מהטענה שלך.

אשמח שתציג נתונים שתומכים את מה שכתבת.

מלבד השכל הפשוט והישר שאומר שכשאדם לא בשל להתחתן אז שלא יתחתן, בנוסף לכך יש היום מספיק דעות תורניות חזקות שאומרות כך, ככה שבכל מקרה יש לי על מי לסמוך. (ואתה מוזמן לעיין פה, תתחתן בגיל הכי צעיר שאתה יכול. - לקראת נישואין וזוגיות, אני לא צריך שכנוע להתחתן בגיל צעיר כשאוכל)

 

אך מכיוון שאתה רוצה לראות את הדעות השונות:

נתחיל מזה שבבירור כל המקורות הקדומים מאפשרים לפחות עד גיל 20. (גמרא, רמב"ם, הרא"ש וכו')

 

בגמרא בקידושין ל. על גיל לפי התאמה אישית: 

א"ל רבא לר' נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי. ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה. 
כתנאי: (משלי כב, ו) "חנ(ו)ך לנער על פי דרכו" 
ר' יהודה ורבי נחמיה. חד אמר: משיתסר ועד עשרים ותרתין. וחד אמר: מתמני סרי ועד עשרים וארבעה: 

 

רבני דורנו שיצא לי לשמוע על דעתם:

הרב אבינר  

הרב ש"ך (מובא בספר אורחות הישיבה, עמ' ת') - אמר, שמי שלומד טוב - לא יתחתן לפני גיל עשרים ושתיים, ומי שלא לומד כ"כ טוב - לא לפני גיל עשרים ואחת, כי לפני גיל עשרים ואחת אדם אינו יודע לנהל בית.

החזון איש (בקובץ מבקשי תורה, ח"ב, עמ' קמ"ג) הורה, שבני ישיבה צריכים להתחתן בין הגילאים עשרים ושתיים ועשרים וארבע. 

ר' יחזקאל לוינשטיין (מובא באורחות הישיבה, שם) אמר, שמי שלומד טוב - לא לפני גיל עשרים וארבע.

הרב איתן אייזמן

הרב יהושע שפירא - נותן הדרכה לכלל ל18 אך מחייב שיתנו הדרכה ייחודית לכל פרט

הרב נריה גוטל

מקור לשלושתם: https://www.yeshiva.org.il/midrash/5848

הרב אליעזר מלמד

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/288601

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/12164

הרב אליקים לבנון (לפי הנהוג באלון מורה)

הרב מרדכי אליהו אומר להקדים כמה שאפשר ובלבד שיהיו יראי שמיים ואחראיים.

הרב יעקב אריאל השיב לשאלה שנהוג להתחתן בשנות העשרים המוקדמות, לא קודם ולא אח"כ.

הרב דב ליאור ענה, שמי שזה לא מפריע לו - יוכל לדחות זאת מגיל עשרים עד גיל עשרים וארבע / עשרים וחמש.

 

ואתה יכול להעמיק ולמצוא עוד הרבה דעות בחיפוש פשוט באינטרנט ושאילת הרבנים בישיבתך. 

 

מלבד זאת, כמו שהזכרתי במילה בתגובה שציטטתי בתחילת ההודעה, רוב קוראי הפורום משתייכים לציבור הדתי לאומי שבענייניו האישיים נוהג לפי מה שמתאים לדרך האישית של כל אחד, במסגרת ההלכה כמובן, ולא לפי הוראות הגדולים (למשל בבחירות לעירייה). כך שטענות כמו כל גדולי התורה אומרים גיל מסוים הן בלאו הכי פחות רלוונטיות, וגם אותן הוראות הן לכלל ולא לפרט (וכאמור, כולם מסכימים שצריך להתחתן בגיל צעיר כשניתן).

 

זה פשוט שמי שלא בשל לא מתחתן.

רק שיש דבר יותר פשוט, התורה אמרה לך שבגיל 18 אדם בשל.

אתה רוצה להתווכח ? להביא דוגמאות נגד ? לומר שהעולם השתנה ? תביא, רק מה שתביא, זה יוצא מכלל התורה, ואותם צריך לדון בנפרד.

כשבאים לחנך דור - צריך לחנך אותם על רגל הכלל ולא על רגל היוצאים מן הכלל.

 

הדוגמאות שנתת נחמדות, אך מכנה משותף אחד לכולם - הם מתנים ומסייגים במילים שדורשות ביאור פרטני.

 

אגב, הרב מרדכי אליהו זצ"ל כפי שהבאתי כאן בשם בנו, מציין לא לדחות אחרי 20.

וכפי שציינתי, הרוב הוא כאמור - במניין, ועם סיוגים רבים.

כל הרבנים שהובאו כאן הם מחוץ לתורה וצריך לדון בנפרד.
אתה חוזר על אותה טעות שוב ושוב ולא לומד.

מה קשור תרבות המערב ?

יש מדרג והוא פשוט, וזה היה לאורך כל הדורות ופשוט הוא.

ואם מבחינתך הרב אבינר והרב אליהו הם באותה שורה, אז סיימתי את הדיון ברשותך.

 

שבת שלום,

כל עוד הם לא כאלה זה לא משנה, על פי המציאות צריך לבחון כמה נמצאים ברמה הזאת בגיל הזה.

כל עוד אתה לא שומר טהרת המשפחה אל תתחתן.

צריך להבין את דבריו של הרב אליהו, והבאתי כאן את בנו שאומר בשמו במפורש ונוקט בגיל של מתחת ל 20, תסתכל למעלה.

 

על כל שאלה בעולם אפשר לתת הסתיגויות ולתת כותרת כללית שאם לא עומדים בה לא נכנסים לקטגוריה.

העניין הוא פשוט יותר.

המשנה באבות, הגמרא, לאחר מכן הפוסקים והשולחן ערוך בראשם מציינים את גיל 18 כגיל שנדרש לחנך את ילדינו שבו צריך להתחתן. שהוא המובחר, והוא לכתחילה. אם אדם עובד לפי הכללים בדרך התורה, בהגיעו לגיל 18, הוא בשל להתחתן.

 

זה שנותנים זמן נוסף כדי להתמודד עם בעיות אחרות - זה לא לכתחילה, זה פועל יוצא של דרך שלא הייתה נכונה.

ולא לכך אנו רוצים לחנך.

 

אתה בא לתת פתרונות למי שהסתבך ולא מוצא את עצמו בגיל 18, זה ברור שיש כאלו.

אך האם הדרך שלנו לכתחילה זה לדון בבעיות האלו ? לא, אנו צריכים להקדים תרופא למכה של התרבות המודרנית, בכך שלא נצטרך למצוא פתרונות למצבי קיצון כאלו.

 

 

 

 

 

אתה כנראה לא מבין שאיסור נידה הוא כרת ועיכוב גיל הנישואים בשעת הצורך זה הכשר מצוות עשה.

אני מודע למקור הזה, אבל יש מקור אחר שמחדד את דבריו.

אין בעיה, תחנך את הילדים שלך איך שאתה רוצה, זה עניין שלך, אבל רצה ה' ורוב הפורום פה לא הילדים שלך...

מה זה משנה אם המצב לכתחילה או בדיעבד? קיצון או לא זה המצב כיום נקודה. בהתאם אילו אנחנו צריכים לפעול, ורוב האנשים שאני מכיר גדלו כפי שהתורה מורה ולמעשה רובם לא בוגרים מספיק, מעבר להתנהגות על פי כללי התורה יש את הנפש והשכל של האדם וזה משהו שקשור גם מעבר לקיום מצוות.

 

בגמרא עצמה יש דעות שמאפשרות עד 24, ויש דעות שונות בפוסקים, היתרים של לימוד תורה, מציאת זיווג  

אין מתוך דברי לפסוק אלא לתת דוגמא לדברים שהבאת.
לפי דבריך אין חוטאים, כי לכל דבר תמצא דעת מיעוט במקורות.
וזה בהחלט קריטי אם זה דיעבד או לכתחילה! לא יוצאים בהצהרה של מותר מעל גיל 20, שכל ההיתר הוא צמוד לקריטריונים מסוימים ופרטיים. האמירה ההלכתית כלפי חוץ צריכה להיות ברורה! לחנך את ילדינו לכיוון ה 18. אחרי זה אפשר לדבר כל מקרה לגופו. אבל לתת לגיטימציה לכתחילה לכן מאן דהוא לחשוב שזה לגיטימי שהוא בגיל 21 ולא נשוי, זה השורש לכל הפרישות מדרך התורה היום.

"יפה שיש מקור אחר לשולחן עצרוך

אין מתוך דברי לפסוק אלא לתת דוגמא לדברים שהבאת."

 

נכון, כל עוד יש גדול תורה שמתיר לעשות משהו אז מותר לעשות אותו... 

 

אם זה לא ברור עדיין הנושא הזה הוא מסוים ופרטי לכל אדם, וגם ברמת הכלל יש ציבורים שונים ואינו דומה מי שגדל בבית חרדי למי שגדל בבית דתי לאומי. אם עדיין לא הבנת, כולנו מסכימים שצריך להתחתן כמה שיותר מהר, אבל בשביל זה צריך להיות מספיק בוגר, וזה לא שאלה רק של גיל. 

"נכון, כל עוד יש גדול תורה שמתיר לעשות משהו אז מותר לעשות אותו..."

זה לא ממש נכון. אלא אם אתה מתכוון לגדול דור.

 

שים לב שלמרות כל הדיונים פה לא הובא גדול אחר שאמר שיש בעיה של בגרות או אי בשלות נפשית.

בגרות זאת המצאה לא תורנית.

 

סיבות לוגיסטיות הן רלוונטיות, ושוב, בתוך טווח ההלכה. לא כמו שאנשים פה מנסים להמציא שאפשר לדחות סתם ככה.

למה שלא נעשה כמו המצווה מן המובחר? שכולם יתחתנו בגיל 13.

חז"ל לא דיברו על בשלות או בגרות.

תמצא לי איפה מוזכר דבר כזה בגמרא.

 

כתוב לבדוק את המשפחה, אפילו בדיקת המידות זאת הבנה שלנו לגבי הנזכר מקודם.

 

קידושין ל.

א"ל רבא לר' נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי. ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה. 
כתנאי: (משלי כב, ו) "חנ(ו)ך לנער על פי דרכו" 
ר' יהודה ורבי נחמיה. חד אמר: משיתסר ועד עשרים ותרתין. וחד אמר: מתמני סרי ועד עשרים וארבעה: 

אם ה"בגרות" הזאת שאתה מנסה לדחוק פה כאילו היא איזה פיל הייתה שייכת היו מזכירים אותה לגבי זיווגים גם.

 

אין שום קשר בין הנכונות של אדם להקשיב לביקורת לבין בגרות.

בגרות זאת המצאה שכוללת דברים שאין להם שום קשר לשום דבר בתורה.

ואדרבה, אתה רק מחזק עוד יותר. אדם שיתחתן אחרי גיל 24 הוא בול עץ שלא ישתנה ומאוחר לו מכדי להצליח להתאים את עצמו לאישה שמולו.

או שיש מושג כזה "עודף בגרות" לשיטתך?

 

כמו שאמרתי, אתה מוכיח את ההפך הגמור לחלוטין. עדיף להתחתן בן 16 כשעוד אפשר לעצב אותך בקלות. ואתה, מיידית, סותר את עצמך שטוען שלא רק שכדאי להתחתן כמה שיותר מאוחר אלא אסור להתחתן לפני גיל 18 (דבר שלא נאמר ע"י אף אחד בשום מקום בשום זמן ובשום צורה)

אדידך על צוארי דבריך - בעוד ידך תקיפה על בנך קודם שיגדיל ולא יקבל תוכחתך השיאו אשה משיתסר שנין הגיע זמן לכנוס ויותר מעשרין ותרתין אל תאחרהו 

אתה מביא לי הוכחה ל"בגרות" מדברי הגמרא שאומרת שצריך להתחתן בגיל 16 כי האדם מוכן לשמוע כראיה לזה שצריך לעכב את הנישואים לגיל מאוחר יותר כשברור לכולם שאנשים פחות שומעים להורים שלהם?

מה נסגר איתך אחי?

כתוב שם מפורש לא לאחר את הנישואים ומשם אתה מביא ראיה?

 

תיכף תגיד לי שלמרות שבמפורש ברור שלא פחות בוגרים היום מאז, וגם לאור העובדה שכל גדולי הדור כותבים אחרת והרב מלמד כתב במפורש שזה לא חילוק בבגרות נפשית אתה טוען שיש חילוק?

 

הסיבה היחידה שאומרים מה שאומרים ולא לפני 18, זה כי המציאות מכתיבה אחרת. וככה גם הכי מאחרים טוענים. וגם זה צריך להיות בתנאי שחז"ל קבעו שהאדם עומד בכל הנסיונות.

 

אתה מוזמן למצוא לי מי שמדייק כמוך.

ייתכן ויש מי שאומר שצריך איזשהי בגרות, אך מכל הדיון הארוך לא ראינו אחד כזה בטח לא בין גדולי הדור.

הטעמים לאיחור, עד הגבול האחרון ביותר שיש, הם אחרים.

ועוד כשהראיות שלך סותרות את עצמך?

כתוב שם שאדם צריך להקדים ככל האפשר כדי שהוא יהיה בר שינוי ותוכחה, ואתה רוצה להגיד לאחר? בשביל מה? שהנישואים יהיו קרים ויבשים וטכניים? או כדי שאחוז הגירושים יעלה?

 

לא מבין...

 

ובסדר, לו ההייתי מניח כדבריך כנ"ל שזה מה שנראה לך עדיף.

יש חנוך לנער על פי דרכו. סבבה. מה הקשר בין החינוך לבגרות?

לא הבנתי מה סותר ומה הקשר לשאר הדברים שציינת.

 

נשאלת השאלה, מתי משיאים את הבנים? תשובה: "אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי. ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה. "
כתנאי: (משלי כב, ו) "חנ(ו)ך לנער על פי דרכו" כלומר לפי מה שמתאים לו.

 

ולפי מה זכור לי יסוד המחלוקת בין שני הדעות זה בגלל אזורים שונים.

ראיתי עכשיו שהרב מלמד כותב בהערות שחז"ל אמרו שגיל 16/18 לפחות זאת הדרכה בגלל בגרות.

אבל זה נראה הפוך מדברי רש"י שהבאת בעצמך.

וגם סותר את דברי הגמרא בשורה שלפני על גיל 14.

וכן אפשר להבין שיש "עודף בגרות".

 

אם אתה חושב שמישהו לא אחראי, ילדותי, בעל מידות מקולקלות יכול להתחתן אז יש פה בעיה...

אז אתה טועה. גם מצד המציאות זה לא באמת שייך, לכל היותר אפשר להפסיד אותו.

 

בכל מקרה, כבר כתבתי פה איפשהו שברור שיש אנשים שהם יוצאי דופן. אבל הם יוצאי הדופן, לא אלה שמתחתנים בזמן שחובה להתחתן.

וההדרכה הכללית היא, כמו שכתבו כל הפוסקים כולם, לא לעבור על דברי חז"ל משום סיבה שלא כפויה עליו.

 

לרוב המוחלט של האנשים יש מידות מספיק טובות להקים בית.

ולצערנו המציאות חזקה מהאמירות שלך...

גבוהים כמו מי שמתחתנים "מוקדם מדי".

בזמן הראוי לזיווג, כל אחד בהקשר אילו...

אנשים מנסים להמציא כללים לדור ולהקטין את אלה שמקיימים את המצווה כראוי לה.

לא עושים חסד עם קבצן כי זה מצווה, לא נמנעים מלרצוח כי זה עבירה, זה מתקשר לתגובות למטה...

אמנם זה לא מציאותי בפועל לרוב העולם, אבל זה האידאל.

"קבלייס עול" בסגנון החבד"י.

 

מי ששואף גבוה ילמד את זה על בשרו בדרך הקשה אם לא יצליח בעצמו.

וכן, גם מי שיודע את זה לא בהכרח עושה את זה רק כי וכו' וכו', כי צריך להכניס בזה את עבודת השכל ועבודת המידות (כלומר מחשבה ושמחה וכו')

בינתיים אני שמח שיש מצוות לא תרצח כי יש אנשים שצריכים שיגידו להם לא לרצוח... (יש על זה מקורות בסגנון דומה לעניין של אי אפשי בבשר חזיר וכו' רק על הצד הפוך, שיש דברים שהם נוראיים מיסודם ולא צריך מצווה בשבילם) 

רואים בדיוק להפך

אל תאמר שאתה לא אוכל חזיר כי אתה לא רוצה.
אלא תאמר שאתה רוצה, אבל ה' ציווה שאסור לי.

ההיגיון הפשוט והישר לא חושב שיש בעיה עם אכילת חזיר, אז לא צריך להמציא שחזיר זה מגעיל כדי לקיים מצוות ה'... אלא גם אם הוא בריא וטעים עושים את זה כי זה רצון ה'

כל מצווה שקשורה ברגש ובנפש, צריך לתת לה את המקום לרגש ולנפש.

נגיד תפילין לא בהכרח קשור למצב הנפשי.. 

כנ"ל שבת.

אבל נישואין זה כל העולם הפנימי של הבן אדם, לכן אי אפשר להגיד לבן אדם "זה מצווה, וזהו. תתחתן. תתמודד לבד." 

אבל ברור שהאידיאל זה להתחתן לשם שמיים. אבל קשה להגיע לשם. 

אולי צריך לבחון האם ההגדרה של "לשם שמיים" והטעם לקיום מצוות ברור...

זה מובא בנפש החיים בפרק ד' אם אני זוכר בע"פ

זה פשט התורה.

גם שבת, גם תפילין. ובטח שבשבת ובתפילין יש המון מקום לרגש.

 

ברור שקשה להגיע לשם, אבל כשיודעים לאן שואפים ומה האידאל משתפרים.

כשלא, לא מצליחים להתרומם.

 

הידיעה ביוקר הנפש של היהודי היא עיקר מה שמעלה אותו מדרגה לדרגה

רק הערתי, שהגמ שאותה הבאת כראיה, אמרה ההפך ממה שכתבת!!
פה-https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1038110#11199432

לעניין הגמ', גם בזה לדעתי טעית.
הגמ טוענת שאנחנו (כיהודים) לא רוצים חזיר כי זה מגעיל אותנו, (לאו דווקא את כולנו) עקב חוסר ההתנסאות עם המאכל.
ולכן אל תדחה את המאכל בגלל הרגש שלך, אלא כי ה ציווה.

לא רואה חילוק מהותי לעניין רצח, שגם אותו צריך לקיים כי ה ציווה.

לעניין נישואים - מצווה מובנת בשכל הפשוט, והיינו מקיימים אותה גם ללא מצווה.

לעניין חזיר - המצווה היא לא הגיונית בשכל הפשוט, ולא היינו מקיימים בלי המצווה.

אם אתה לא רואה חילוק מהותי בין לעניין רצח בין רציחה לאכילת חזיר זה כבר עניין פסיכולוגי שלא קשור אליי...

 

למה אתה מערב את הצד המוסרי של המצווה בעצם החובה לקיים אותה כי כך ה' אמר?

ואולי היו מגיעים לדורנו שברור שבשר חזיר הוא לא תכלית הבריאות, והיו מפסיקים לאכול?

אתה מבין שזה לא נוגע לעצם המצווה?

 

אין משמעות והבדל בין מצווה למצווה בין אם היא הגיונית, בין אם היא חוקה.

בשורה התחתונה אנחנו מקיימים אותה כי כך ה' ציווה.

ואני מניח שברור לך שאנשים מסויימים, כנראה במזל מאדים, היו רוצחים להנאתם אם ה' היה מתיר את זה.

עובדה שיש אנשים כאלה אצל אומות העולם.

אך אני חושב שלא צריך להוכיח לאדם פשוט מן השורה (דהיינו לא פסיכופת) את ההבדל בין אכילת חזיר לרצח ואני פשוט נדהם שהגענו למצב שזה מה שאני צריך להוכיח פה...

יש חילוקים הרבה יותר קשים בלימוד.

אתה צריך ללמוד איך להבין בשכל בלי לערב רגשות.

זה מסביר קצת את הקושי שלך לקבל את העניין של עבודת המידות.

עד שאתה צריך להסביר לאדם למה זה לא מוסרי לאנוס/ לרצוח/ לגנוב למשל או למה זה טוב לאהוב/ לחיות/ לשמוח...

אני לא בא לדון פה פילוסופית ע"פ שיטת יוון או הודו או מצרים או וכו'.

ונכון, טבע האדם לדעת שיש דברים שהם לא מוסריים. לכן אני עוד יותר לא צריך לדון בזה איתו.

 

אבל לגבי העשיה בפועל - ועוד איך שאני צריך לדון איתו.

ואם אעמוד מול אדם שיש לו תאווה לשפיכות דמים, יהיה לי מה להגיד לו (בהנחה שהוא לא חולה נפש, אלא רק מצד מזל מאדים כמו שחז"ל אמרו), לך תלמד שחיטה, מילה וכו'.

@ארי1ישר כח

 

למה אתה מחלק בין אכילת חזיר, שיש בו תאווה ואפשר להתגרות אליו לבין מצוות אחרות?

זה לא נאמר רק על חזיר במקור.

ר' אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם "אי אפשי ללבוש שעטנז. אי אפשי לאכול בשר חזיר. אי אפשי לבוא על הערוה".

 

זה האידאל בכל מצווה, להגיע לשם.

ברור שאדם שהוא צדיק גמור באיזשהו שלב גם מואס את העבירה עצמה.

מכאן ראיה שזה שייך אפילו במדרגות הנמוכות יותר.

 

ולגבי שיתוף הרגש, בוודאי שזה שייך בכל מצווה. אבל רק אחרי שהסתיים התהליך הנפשי שמוביל לשם אך ורק לשם שמים.

זה מה שנקרא עבודת המידות.

וחשבתי, אולי אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו רוצים לעשות את אותו עבירה, אבל נמנעים כי ה' ציווה. זה הרי מה שהגמ לכאורה כותבת.

אבל, רק ברמת המחשבה, בכדי שנקיים את ציווי ה' ולא את הרצון שלך.
מכיון שזה (אולי) הכרח בכדי לקיים מצווה (ואין לה קשר ללשמה/לא לשמה. זה הרבה יותר שורשי)
אבל לעמוד ליד חזיר להריח, ואעפכ להמנע... לא, כי קיימת את המצווה בלי זה, וכן תיהיה פקח, ותתרחק.

לגבי מצוות ולאווים במחשבה, התחבטתי לא ברמה הלוגית, אבל ברמה תהיה פקח ותתרחק

מה אומר?

אבל הלב שלי אומר לי אחרת. תמיד היה לי קשה עם הגמרא הזאת.

מה נעשה? יש דברים שחינכתי את עצמי להגעל מהם ואני גאה בזה, לא חושב שהייתי צריך להכניס לעצמי לראש הפוך.

 

תמיד תירצתי לעצמי שראב"ע אומר את מה שהוא אומר כדי שאנשים לא ירמו את עצמם שהם באמת במדרגה של להגעל מחזיר, מעריות וכו'.

למה? כי כשאתה משקר לעצמך, אתה פחות מפחד וחודשש ואז הסיכויים שלך ליפול הרבה יותר גדולים.
אלא שאדם צריך להכניס את עצמו למצב שבו הוא מתנהג כאילו יש לו את התאוות האלה ועדיין לפחד מהן באותה הרמה. לכל הפחות כדי לא לרמות את עצמו, או לקיים "אל תאמן בעצמך עד יום מותך" (יש פסוק יותר טוב לזה, לא מצליח להזכר כרגע. על זה שאין לה' אמונה בצדיקים אפילו, נראה לי שזה מובא בהקשר של יוחנן כהן גדול בגמרא).

 

לאדם שבאמת במדרגה הזאת, בוודאי שראב"ע לא היה אומר את זה.

יש זוהר שמובא בראשית חכמה על רב יוסף (כן, רב יוסף בזוהר) שראה בחורים ש"סיכנו את עצמם" בזה שהיו במקומות שיש בהם חשש צניעות, והם אמרו לו שהנשמות שלהם ממקום שאין בו גירוי של יצר הרע. זה מובא שם בהקשר של איך ליצור ילדים כאלה.

הרי ברור שנשמות כאלה, וזה מובא במפורש בלשון הזוהר ובראשית חכמה שם, הן לא דבר פחוּת אלא מדרגה גבוהה מאוד.

 

הרי מה נאמר לאדם שבאמת נגעל מבשר חזיר? אדם שבאמת חינכו אותו להדחות מעריות? ברור שלא נגיד שהוא הגרוע.

אולי הוא לא במדרגת בעל תשובה, אבל אין שום אידאל להיות בעל תשובה.

ובטח שלא לחטוא ע"מ להיות בעל תשובה.

 

לגבי מצוות שבמחשבה יש כאן בעיה רצינית.

עצם המחשבה בהן היא עבירה, אז העניין הוא לא להתעסק איתם בכלל.

יש תאווה? תתמודד. אין תאווה? זכית.

ונראה לי שעל המשפט האחרון ראב"ע היה אומר כך גם, כי אין ברירה אחרת. לא?

אבל עם הפשט זה טיפלה מתנגש (אלא יוצר לעצמו טיפשי ואיפשי)

לגבי מה שכתבתי, חשוב לי להדגיש שזה רק ברמה המחשבות.
שרק בראש אני חושב, מותר לי, ולכן הייתי עושה את זה.

אולי באמת צריך לחכות לשלב שבשלים, וזה לא דומה למעמיד עצמו במקום וכו', כי זה ברמה המעשית, ואין דומה תאווה/לאו שאתה על ידו, לחשיבה...

שכוייח!

לגבי המחשבות, זכור שיש מחשבות שגם מצד המחשבה יש בהן עבירה.

 

וראיתי השבת, איפשהו, שמתישהו (אולי אחרי 120? לא זוכר) באים עם האדם חשבון גם על המחשבות שלא מצטרפות למעשה.

 

מה הכוונה לשלב שבשלים? כשהוא מגיע למדרגת "כי קאקי חיוורי"?

יכול להיות.

זה מסתדר עם דברי הבעש"ט על התיקון של הרהורים שכל תלמידיו כתבו שזה לא שייך בכל אדם אלא במי שבאמת הגיע למדרגת ליבי חלל בקרבי.

(אלא יאמר לעצמו איפשי ואיפשי, התיקון אוטומטי)

לגבי איסורי מחשבה, כתבתי בשרשור הראשון שאני לא מתייחס לזה, כי זה בעייתי מתוקף היותו במחשבה.

עדיין לא סגור על זה, כי אדם שחושב רוצה לחשוב מחשבות אסורות אבל נמנע כי ה' ציווה. לא עובר על לאו בעצם המחשבה הזו.

מה שראית בשבת, על אדם שרצה להוציא לפועל איך שה' ציווה. אז לא קשה...

אני לא סגור על זה,
כיון שלא צריך להוציא מניעים זרים החוצה, אם סוף כל סוף מלאת את ציווי ה'.
אולי יש בזה משום "הדור" אבל את המצווה קיימת.

איסורי מחשבה: קיבלתי.

 

הפסקה שאח"כ: אתה מדבר על מחשבה על מחשבה? זה לא אסור, אבל זה דורש מוח בHD (הפרדה גבוהה). לא כל אחד יודע להפריד בין מחשבה למחשבה על מחשבה (זאת מדרגה מעל בעולמות).

 

לגבי שבת: קיבלתי. לא חשבתי על זה, זה כנראה נכון. חבל שאני לא זוכר איפה זה כדי להסתכל אם פשוט טעיתי בהבנה שם.

 

לא הצלחתי להבין את הפסקה האחרונה שלך, אתה אומר שמי שבמדרגה של קאקי חיוורי הוא חסר לפי שיטת ראב"ע?

אפשר להבין אותך גם הפוך, אבל זה קצת לא מתחבר

חשבתי שארי הביא את הגמרא

 

שוב, אתה משליך מהתורה על קטני הדעת. הם לא העיקר של העולם (ע' רמב"ם בהקדמות). גם צדיק יסוד עולם צריך שיגידו לו לא תרצח, מכמה וכמה טעמים (למשל הלבנת פנים ועוד).

אבל כן, יתכן והוא לא רוצח כשבא לו נסיון של כעס רק כי ה' אמר ככה.

ולא כי הוא באמת שוקל לקום ולקחת סכין ביד ולנעוץ אותה באדם שמולו ח"ו.

וגם שם זה לא ברור אם זה לכתחילה, ולמעשה לא אומרים את זה לכתחילה.

כמו שהביא פה @ברגוע קישור לרב מלמד, זה שעת הדוחק.

 

בכל מקרה ברור שאין שום בעיה להתחתן מוקדם, ושבוודאי אין שום היתר לעבור על דברי חז"ל.

למה אדם מתחתן?

תענה לעצמך ותמחיש לנו את כל השלבים.

כי נראה לעניות דעתי שיש בעיה יסודית בתפיסה של אנשים פה ואני מנסה להבין איפה...

אתם מכניסים שיקולים זרים למציאות הזיווג.

 

כן, יש אנשים שנגזר עליהם להיות בזוגיות עם בת/בן זוג מתעלל. אז הם לא יתחתנו?
שכחנו מיונה הנביא?

לא שואלים אתכם. על כרחך נבראת וכו'. הכי הרבה שיש לעשות זה לשפר את המצב העצמי שלנו ולהתפלל.

 

אנשים יכולים להלחם בה' כמה שהם רוצים, רווח הם לא יוציאו מזה.

 

כל התפיסה המעוותת בשרשור הזה לגבי שידוכים נובעת מחוסר באמונה וגאווה שאומרת שגם אני שותף להחלטות של ה'.

ועוד בזיווגים? שזה מה שהקב"ה עוסק בו מאז שנברא העולם?

לא, הם יתעלו רוחנית ויהיה להם בן זוג אחר.

 

אני מבין שלנפש האדם ולרגשותיו הפשוטות והתמימות אין משקל בהחלטה כל כך חשובה... אנשים שמתחתנים כי צריך...

ה' יעזור...

כדאי שתתחיל ללמוד קצת תורה.

 

גם רצון רגשי, גם רצון שכלי, גם רצון בדביקות הם לא לשמה.

הסיבה היחידה שאדם צריך לקיים את המצוות היא כי ככה ה' ציווה.

ומי שלא מבין את זה לא התחיל אפילו בעבודת השם.

 

כן, מותר לקיים מצוות שלא לשמן. אמנם נאמר רק על התורה שמתוך שלא לשמה וכו', אבל בוודאי בחילוקים דקים זה שייך בכל המצוות.

אבל אתה! אתה רוצה להפוך את הדיעבד לאידאל?

וכל השאר זה דיעבד...

אמנם לא מציאותי לחכות להגיע לאידאל הזה, אבל יש לו השלכה על כל המצוות שבתורה. ובכל מקרה צריך מתישהו להגיע לשם.

אני יכול להפנות אותך לספר שיעזור לך לסדר את זה, אני בספק עם שרשור באינטרנט יעשה את העבודה... הוא בהסכמת הרב קנייבסקי, הרב שטיינמן שנראה לי שאוזכרו לא מעט פעמים פה.

אני חושב שיש לך בעיה בהבנת עבודת השם.

אבל בוא נשאר בזה...

בניין הבית, זה נמצא בשער ראשון אבל לא יזיק לקרוא גם קודם.

אני מקווה שלא, אבל אני משתדל לראות שהדרך נכונה.

כבודו חשב מה התכלית של עבודת ה'?

ואם נאמר שאתה צודק, האם אין זה מן הראוי שקודם אפתור את הבעיה הזו? 

אני לא באמת חושב שיש לך בעיה בעבודת השם, סתם הקצנתי כי אתה לא מסתכל על המטרה הסופית.

יש לי מחשבה כזאת שאומרת שאם אדם לא רואה את המדרגה הכי גבוהה כברת השגה, הוא לעולם לא יתקדם גם לצעד הבא.

אני בזמנים אלה נמצא בעניין הזה, לפחות מנסה להסתכל למטרה הרחוקה כרגע...

"ואם נאמר שאתה צודק, האם אין זה מן הראוי שקודם אפתור את הבעיה הזו?".

על איזו בעיה מדובר?

וכאמור, אתה מוזמן לשלוח מקורות.

*מגרד בראש* חשבתי שזה מובן מאליו.

מרוב שפמפמו לנו את זה בישיבה, לא לתת צדקה מרחמנות כי זאת פניה, אלא לתת צדקה כי ככה ה' מצווה (ואז להוסיף את הרחמנות וכו'), אני לא זוכר מקורות כרגע.

שמצוות באות גם בשביל לתקן את מידות האדם...

מהרח"ו בשערי קדושה אומר שהמידות הן לא חובה אלא כמו "קישוט" לקיום המצוות.

 

יש לנו עניין לקיים את התורה והמצוות עם יראה ואהבה, אלה המידות העיקריות.

יש מידות שהן עבירה (כמו גאווה). אבל אם אדם עצלן ובכל זאת מקיים מצוות, אין לו שום חסרון בעצם קיום המצווה.

אולי בהידור שלה.

 

המצוות באות בשביל לקיים את רצון ה'. והמידות הן כבר עניין של דרגה.

בכלל, רוב העולם מדבר רק על תיקון המידות.

אף אחד כמעט לא חושב על עבודת המידות.

 

ובשביל להגיע לעבודת המידות, חייב להבין שמקיימים את המצוות רק כי כך ה' אמר.

קבלת עול היא תחילת עבודת המידות, השליטה בהן. אחרת אי אפשר לעבוד איתן.

לא זוכר בדיוק איפה שאומר שהמידות הן בגדי הנשמה והמצוות הם פתילי הציצית...

(שהמידות הם הבגדים של הנפש)

ויש הבדל גדול

נכון, הוא אומר לבושים... חשבתי שזה אותו דבר.

אבל יש סיבה למה לבוש נקרא לבוש ולמה בגד נקרא בגד

לא מכיר את האמירה שאתה אומר. אמנם ברור שהמידות הן לבושי הנפש (לא בגדים, לבושים). אבל שהמצוות הן ציציות, לא שמעתי.

אבל זה מובא בזוהר יתרו פב ע"ב, המצוות הן תרי"ג עיטין.

 

אולי הכוונה לצד המעשי שבמצוות. ואז זה ברור.

וזאת בדיוק האמירה שאמרתי, שהמעשה ללא עבודת המידות זה בלי אהבה ויראה כאמירה הידועה שציפור בלי כנפיים לא יכולה לעוף.

ועדיין זה לא אומר שיש תכלית במידות עצמן.

המצווה מתחילה מעל למידה ומסתיימת מתחת למידה.

וכן, יש חסרון כשהיא בלי מידות בכלל, אבל בוודאי שאדם יקבל שכר על מצווה שעשה בלי שום מידה משותפת איתה (דבר שלא אפשרי בצד המעשי)

 

במחשבה שניה, גם באמירה שאת שמעת ברור ככה.

מה יותר חשוב? הבגד? או הציצית שמוטלת בו?

ברור שהציצית, בה יש קדושה. הבגד הוא חול גמור.

למרות שכביכול בלי הבגד לא היה חיוב בציציות. אבל בוא נעצור את החפירה כאן כי אנחנו גולשים סתם לעומק

מצד אחד אתה אומר שמצוות הן איברי וגידי הנשמה, ומצד שני שהן תרי"ג עיטין...

אבל זה נוגע קצת לעניינים רוחניים. אפשר להמשיך את הדיון על זה בפורום פרטי יותר (מחילה שפספסתי את התגובה מרוב תגובות)

יצא כפול

לא נראה לי שאגיע ללקנות את זה בזמן הקרוב וחבל לי לאבד את הרעיון שאתה מנסה להעביר

לא קראתי את זה כבר הרבה זמן אז אני לא זוכר מה בדיוק לצטט ויש מצב שהוא מאריך בזה לאורך הרבה חלקים מהספר... בלי נדר אשתדל לשלוח חלק עיקרי משם יותר מאוחר.

לא חושב שיש את הספר בספריות שאני לומד בהן ואין לי אוצר החכמה וכאלה

הספר הוא של רב חרדי אך גם מקובל בקרב הציונות הדתית אז אם יש ישיבות אחרות בסביבתך זו גם אפשרות...

הרב כתב שם שמתחתנים כדי להיות שלמים יחד, זה בצורה ממש פשוטה כי אני לא חושב שאוכל להעביר את כל ההסברים שם כדיוקם.

כמובן שיש בנוסף את העניין של רצון ה', פרו ורובו, חסד וכו' אך שורש העניין הוא שלא טוב היות האדם לבדו (בעומק העניין בכל הקשור) ואת זה אמר הקב"ה. (עוד לפני שהיה מצוות ועוד לפני החטא...)

 (אני לא בטוח אם זה הוזכר בספר במילים אלה)

@לב אוהב (קשור למה שאמרת מקודם)

רק שלא היו חייבים בהן.

ולהיות אחד זה חלק מהמצווה של להדבק בה' ובמידותיו. וזה גם מצווה מצד קיום "לא טוב היות האדם" וגם מצד "כי יקח איש אישה" וכו'.

עדיין אפשר לכוון בזה לשם שמים.

אשמח לראות אם תוכל.

שים לב: מוקש לפניך.

ועוד מהאגדות המוזרות ביותר.

ואם תעיין בדברי, תשכיל להבין דברים לאשורם. ממסכת אבות לא פוסקים הלכה.

אתה לא תיתן ציונים לתלמידי חכמים ואם כן תיתן אז אסור לך להתחתן בגיל צעיר כי אין לך יראת שמים בכלל.

המדרג ברור לכל בר דעת.

סליחה שהטרדתי את מוחך הקודח הוד חוכמתך הנעלה.

אם אומרים לך שהרב פלוני לא באותה שורה עם רב אלמוני, ואתה מסיק מכאן לגבי צדקות..סימן שלא הבנת.
גם רבי יוסף קארו עמיד לפניו כללי פסיקה, שבראשם פסיקה עפ 3 עמודי הוראה. מה תגיד, למה רבי יוסף קארו עושה אפליה?! למה רק הרמבם הריף והראש הם בשורה אחת מעל כולם?
מה קשור בין זה לבין צידקות. דייק בדברים

בתור בוגר ישיבה, לא הייתי מצפה ממך להגרר אחרי השטות שהרבה פה מבינים מעצמם.

 

יש דירוג ברור של רוב חכמה ומניין. חייב לדעת אותו, וגם יודעים אותו בפועל.

אין דירוג כזה.

ואם כן, חבל לך להתערב בדיונים הלכתיים.

אשמח למקורות

שהרב עובדיה לא צודק בכל דבר?

מעיין מהיכן הבאת את הרב עובדיה, שלא ציינתי אותו כאן..

בעצם אני יודע..(:

ב. מי שקובע את ההלכה זה מרא דאתרא בכל מקום.

ג. תנורו של עכנאי.

ד. הרב עובדיה עצמו אמר זאת לחכמי עיראק שאמרו לו שהלכה כבן איש חי בכל מקום והוא הביא 15 להם 15 מקורות למה זו לא דרכה של תורה.

ה. הרב אליהו הביא גם כן מקורות כנגד הרב עובדיה שכל אחד צריך לשמר את מנהגי אבותיו ולא לקבוע הלכה כמו השולחן ערוך.

ואתם לא תתנו ציונים לרבנים כי אז אתם לא יראי שמים בכלל ואני רוצה שתמצא לי מקורות שמותר לך לחלק ציונים לרבנים.

ב. זה לא נכון בכלל, הרבה לפני שהגמרא נחתמה. וגם אז זה רק במקרה שלא היה על זה דיון. כולנו אחרי סוף הוראה.

ג. מה הקשר? היה שם רב מספרי, "אחרי רבים להטות". לא רוב מניין ולא רוב חכמה.

ד. הרב עובדיה היה יחיד שטען את זה, כולם, מכל העדות, חלקו עליו בזה.

ה.  נכון, אתה טוען את מה שאנחנו אומרים.

 

"רב חכמה ורב מניין". זה המקור היחיד שאתה צריך.

לך תפתח ותראה, במקום סתם להגיד דברים באוויר. בחייך!

נראה לי שאתה אפילו לא מבין מה המשמעות של המושג

אבל אם אתה אומר שאני אומר מה שאתם אומרים, אתה אמנם טועה אבל שא ברכה, הדיון הזה כבר נמאס וגם הסגנון שלך.

אתה רוצה אמירות שינחמו אותך בין לבין? בשביל מה? אנחנו לא ילדים קטנים...

 

ושוב, הדירוג הזה קיים. ואם היית פותח ספר, כלשהו, על כללי הלכה, היית רואה שלא רק שיש דירוג כזה, גם דורשים מהפוסק לעשות אותו לפני הכרעה בהלכה.

ומי שלא עושה את זה, הוא לא פוסק. גם אם זה סתם כי לא נעים לו בשם דור הפוליטיקל קורקטיות.

כנראה שלפורום הזה זה לא מתאים, אבל זה דיון לגטימי ויש לו הגדרות ברורות בהלכה

לק"י

לא מתפקידנו.

ניחא אם מישהו היה מביא פה את הכללים ההלכתיים היבשים.
אבל לא מתאים ככה בפורום.

ואם זה צורם למישהו, זאת בעיה שלו.

אני לא חושב לשניה שהוא הטיל ספק בצדיקותו של הרב אבינר!

מוכן לחתום על זה. @יפה עינייםיאשר את דברי...

 

שוב, יכול להיות שזה לא מתאים לפורום כי רוב העיניים פה לא מבינות בכללי הלכה (וחוויתי את זה על בשרי מספיק פעמים). אבל אי אפשר להגיד שאין לחלק ציונים.

לצערי, אנשים מדברים מהרגש ולא קוראים מילה במילה.

דיברתי על כללי הלכה וזה הפך לשרשורפלצת רק כי אנשים לא מבינים בכלל את המשמעות של זה.

ככה גם לי נראה

הבעיה שאנחנו, כנראה, מתבלבלים בין פורום בית המדרש ללנ"ו.

אני חושב אבל שכדאי מאוד שהכלל ההלכתי הזה יצבור תאוצה ויתוודע לציבור הרחב.

 

לדעתי העניה זה ימנע המון החטאת רבים.

מה הבעיה?

בנושאים שההלכה מדברת עליהם..רק שלא מתייחסים אליה אלא לדעות האנשים.

וחושבים שזה מקיף את כל הדעות ושאפשר להוציא מזה הלכה למעשה.

זאת הרעה הכי חולה שראיתי.

 

ולחשוב שגדולי הדור הצטערו על המשנה ברורה כי בעלי בתים חשבו שהם פוסקי הלכה.

מה היו אומרים היום..?

 

רצו להנגיש את הרבנים, אנשים חשבו שקישור באינטרנט זה כמו שאלת רב.

שיש שני סוגים של אנשים בעולם, אחד איש הנוחות והשני איש האמת. בכל אחד מהם יש גם נוחות וגם אמת. מה יקבע אם הוא איש נוחות או אמת? המינון.

מה שאתה כותב זה עצוב, אבל זה לירות חץ ואחרי זה לשרטט מטרה.

אם רק היו מתבוננים מה דעת התורה בענייני שידוכין וכו, לעומק, לא היו שואלים 90% מהשאלות כאן.

אבל לפחות שישאלו רבנים (וימנעו מחובשי המגבעות המזוייפים וכו') ויקבלו תשובות ע"פ התורה...

לא רק שלא עושים את זה, גם יורים חיצים על מי שאומר את דעת התורה.

כנראה שאתה עושה חילוק בין מציאות לתורה, הקטע הוא שהתורה מדריכה אותך לפי המציאות.

אם אתה חושב שכיום רוב הבנים בגיל 18 מוכנים לנישואים אתה כנראה לא מכיר מספיק בני 18, וכנראה שאני מכיר יותר אנשים בגיל הזה ממך...

המציאות היא לא שחור על גבי לבן, אתה צריך להבין שיש הרבה מה לדון לכל אדם בצורה פרטית, אנשים הם לא ממלאי פקודות, יש להם היסטוריה, רגשות, מחשבות, משפחה, לחשוב שכולם יצאו במדויק בימינו זה אבסורד... 

זו אמורה חלקית מאוד

תפתח פניני הלכה תראה מה הרב מלמד שליטא אומר על גיל הנישואין היום לפני שאתה יוצא בצהרות

1. יש קצת יותר גדולים מהרב מלמד שליט"א שחולקים עליו

2. הרב כתב ופסק את החידוש הזה להלכה רק לפני 5 שנים, משמע שזה חידוש, מה עשו לפני ?

 

זה לא קשור לגדול יותר או לא.
הרב מלמד הוא פוסק הלכה ועם ישראל חייב לו רבות על הספרי הלכה שהוא מנגיש לציבור הרחב.
וגם לרב מלמד שליטא יש את רבותיו ויש לו על מי להישען, אז ככה שזה לא שייך.
לעניינו, היום בן 18 לחופה, זה אידיאל אמנם, אבל לא משהו שהציבור יכול לעמוד בו כרגע לאור המצב הנתון. לפני שמתחתנים צריך ללמוד בישיבה להתמלא בתורה ולשרת בצבא.
אין שום עניין שהיום ילדים בני 18 שאין להם מושג מהחיים שלהם בכלל לא בהלכה ולא בעוד תחומים יתחתנו, בגלל הדחף המיני שלהם לוחץ אותם,מבלי שיש להם יכולת לקחת אחריות על עצמם ובטח שלא לנהל קשר בצורה נכונה

לאור המצב הנתון.
תשנה את המצב הנתון, לא את האידיאל.
הניסיון של לטפל בגיל במקום בשורש הבעיה הוא עוול,
להציג גיל שהוא מעל גיל 20, כפסיקה מוחלטת בגלל שזה הדור הזה וכו וכו זה ממש לא הכיוון של אף פוסק, גם לא של הרב מלמד.
מפה לעשות מטעמים ולהתיר לכל אחד ולהפציר שמותר 24 25 זאת פשוט שטות.

בא תגיד לי איך ב20-30 השנים הקרובות אתה מנה את המצב?

1. מעניין מהיכן אתה אומר את דבריך. אומנם מסכת אבות לא באה לפסוק הלכה, אך מעניינים הדברים שכתוב שם, שבעקבותיהם הפוסקים פסקו כך. ולפי דבריך, אז גם בן 13 למצוות..אין לזה ערך.

2. וגם שו"ע הוא לא הלכה?

בגדול בעד
בעיקר בגלל הרווקות שהולכת ועולה

זה אמנם קשה אבל אם אתה מוכן לא שווה להפסיד את זה.

למה להתחתן מוקדם? כי החיים לא מחכים. כי כל דבר שעושים יחד הוא הרבה יותר עצמתי וטוב.
כי ככל שהזמן עובר ואתה מעצב את האישיות שלך יותר ומקבע אותה יותר אתה פחות פתוח להשתנות ולהתגמש עם זוגתך, ולשנות אורחות חיים שהתרגלנו אליהן.
אתה פחות מתרגל ללבד, החיים כזוג הם שונים לגמרי מכל הבחינות. וככל שאתה מתרגל להיות לבד קשה המחשבה לקלוט שזה הולך להשתנות ואז כשזה משתנה יותר קשה...

אחי (19) אמר לי השבוע, רגע, בן כמה אתה? 23? מתי התחתנת? 20? וכבר יש לך ילדה בת שנה, ואשתך בהריון כבר שוב, ואתה כבר חי את החיים כנשוי 3 שנים .. וואו. הספקת!

והוא צודק. זה הספק שאח'כ אתה יכול להצטער על שנים ארוכות שיכלו להיות כ''כ טובות יחד.


חוזר שוב, רק אם אתה מוכן לנישואין ברמה בסיסית...

שאלו פעם את רב אברום, באיזה גיל בחור מוכן לחתונה, הוא ענה כ80. אמרו לו, כ''כ מאוחר להתחתן? והוא ענה, שאלתם מתי מוכן או מתי להתחתן...

אני אישית התחלתי להפגש בגיל מאוד מוקדם והכי הייתי רוצה להתחתן כמה שיותר מוקדם

ועוד אחרים כאלה שאני מכירה.

וה' רצה אחרת.. 

 

 

 

 

הכל מה' וה' יזווג לך ברגע הכי נכון ומתאים לך ובעזרת ה' ה'בעיתו ובזמנו' יהפך ל'בעיתה אחשינה' ומאחל לך שתזכי לשמוח עם בעלך מכל רגע וכמה שיותר.
לרגע לא חשבתי כשכתבתי על הפן הזה
ושוב אני מתנצל שצבטתי.

וודאי לי שהכל בהשגחה פרטית לטוב ולמוטב, ואם ה' מסובב שאדם שרוצה יעבור מסלול מכשולים ארוך בדרך זה מתסכל, קשה, מתיש-אבל הכי נכון לו. ומאחל לכולם שיצליחו להאמין ולהתחזק באמונה ובביטחון בזה.

כתבתי מה שכתבתי כדי להציג צד שונה ממה שהרבה אנשים אומרים. שצריך לחיות לפני, להספיק, ללמוד, לעבוד, לבלות, לחיות את החיים. והיה חשוב לי להציג את הצד השני. שאני חושב שלא פחות נכון. מצטער שוב
ושה' ישלח לך במהרה בחור עם @לב אוהב ותתחתני עוד השנה!
(אם אפשר, אשמח לקבל עידכון על זה... לקחתי לתשומת ליבי שגרמתי קצת צער, וזה עורר אותי להתפלל עלייך ועל שאר החברים כאן... אשמח לשמוע כשתפילתי תתקבל)

ושיש לך מספיק רגישות,
הלוואי ולכולנו יהיה כזו רגישות. תמיד.
ואמן! לכל הרווקים והרווקות.

זה בסדר, זה באמת לא אשמתך... וגם אני נותנת נאומים לאנשים שהכי טוב להתחתן בגיל צעיר

ובעז"ה אני אשמח לבשר כאן שהתחתנתי ולשמח את כולם.

וב"ה שלא יובן לא נכון, אומנם זה קצת צבט לי , אבל באמת אני שמחה במקום שאני נמצאת בו.. 

 

@לעבדך באמת! נשמה שאת ♥

 

את זה משום מה הרבה שוכחים

אכן.. למרות שהכוונות של נחשון מהצפון היו טובות.. 

מהרגישות שלך הלוואי עלי....
חשבתי פעם שאני רגיש.....

הכוונה היא שמה׳ אישה לאיש. ובן אדם לא קובע מתי הוא יתחתן.

הוא אמנם לא העיף, אבל האמירה הכללית (כולל מי זכאי להכנס לריקוד ב'עוזר דלים') היתה שיעור ד' ומעלה וגם זה לא בלחץ ומי שמרגיש שהוא לומד ולא מוטרד מזה, יכול לשבת גם כמה שנים טובות.

מה אעשה ששמעתי סברות אלא מאבנים, יועצים זוגיים למיניהם ו'במקרה' גם חשתי אותם על עצמי?
אה שכחתי, זה בטח רבנים יועצים בלי טעם וריח. ..
הם מבלבלים את השכל

לא כל סברא שאתה לא מסכים איתה זה בלבול מוח

לי זה מתאים.

כשמתחתנים בגיל צעיר גדלים יחד ולומדים הרבה יותר טוב לחיות יחד....
ובאמת בתור נשוי אני לא חושב שיש מישו שכשהיה רווק הבין מה זה חתונה, וכנראה כל אדם נשוי הבין אתזה רק לאחר שהתחתן האמת שהתחתנתי בגיל22+ וההבנה שלי היום היא שפשוט קפוץ למים ותלמד לשחות ואם צריך עזרה מבחוץ אל תחשוך.....

אני יודעת שנישואי בוסר הם דבר מאוד מזיק ומאוד מסוכן.

אולי היו רלוונטיים לפני מאתיים שנה כשרוב הבנים יצאו לעבוד בגיל עשר והבנות היו יושבות בבית ומורטות תרנגולות או שואבות מים, אבל היום אורח החיים כל כך שונה ומסע ההתבגרות ממושך פי כמה וכמה.

 

להתחתן מתחת גיל 26 זו טעות גדולה ואני אומרת את זה בתור אחת שעשתה את הטעות ושילמה וגם משלמת מחיר כבד.

חבל שמורכב לך, בעז"ה שתצליחי להתגבר.
לא כתבת באיזה גיל התחתנת. אבל לא צריך לרוץ לקיצוניות השניה. גם אני התחתנתי לפני גיל 26 ואפילו קודם - זו ממש לא היתה טעות.

אני מסכים גם מהיכרות עם אנשים (את זה לא עשיתי בעצמי) , שרוב הבחורים שהתחתנו לפני גיל 21-22 והבחורות לפני 19-20 עשו טעות.

אי אפשר ללמוד מטעות של מישהו אחד לכולם.
קוראים לזה השלכה..
כל אחד ועניינו, אין בנושא הזה אמת אחת לכולם.

תחשוב על ילד בן 20, מהזן המצוי , מה הוא יודע לעשות.

הוא היה בישיבה עם כולם, אחר כך הלך להסדר עם כולם ורץ כמה חודשים בטירונות.

 

תמיד הייתה סביבו מערכת תומכת, תמיד ארגנו לו הכל.

הוא מסוגל להתחתן? לא. לא עכשיו ולא בעוד חמש שנים.

אצל הבנות, בדרך כלל יותר גרוע.

 

והדבר הכי גרוע, שהחתונה הופכת להיות "העניין", איזה אולם, ואיזו להקה ואיזה הזמנות....

למי אכפת ? מה זה חשוב?

 

מה שמשנה זה הבוקר שאחרי שנה.

מישהי בגיל 20 יכולה לענות על השאלה הזו? לא.

רובן לא מסוגלות לשאול את השאלה, רק "החתונה, החתונה, השמלה, ההזמנות....."

בתור בת, הייתי מצפה ממך לדעת את זה 🤷

בהתאם לחייו האישיים, להבין את מקומו העצמי כללית ופרטית, להבין את המציאות, לחשוב בעצמו, להבין יתרונות וחסרונות מעצמו, להיות מודע לרגשותיו, לפעול בהתאם למה שנכון לו, לדעת במי להיעזר, מידות טובות, הכרת שאיפות ורצונות, הכנה נפשית, היכרות עצמית, הכנה לזוגיות/ חינוך/ פרנסה, הקרבה, בגרות, אחריות...
לפחות ברמה מספקת (שאותה יצטרך להבין לבד)

בעז״ה שכולנו נזכה למעלות הללו.

מכיר יותר מידי מקרים של כאלו שהיו משוכנעים שהם הכי מבינים - או שהבית התפרק (עם 2,3, 4 ילדים). או שאכשהו החזיקו, אבל הגיעו למקומות מאוד מאוד בעייתים.

כי לפי מה שרואים זה מה שהוא צריך להתחיל לעבוד...

זה מופנה לפותח השרשור, שיתחיל מזה - לקראת נישואין וזוגיות

זה לא שונה מנישואין בגיל 25 או 30. עושים את כל החישובים ובונים את התרחישים האפשריים, כגון: 

 

- האם אפשר לגור אצל ההורים שנה-שנתיים ו/או לקבל מהם עזרה כספית

- באילו עבודות יכולים לעבוד בני הזוג שטרם רכשו מקצוע מסודר, ומה יהיו ההכנסות שלהם

- האם הבעל יוכל לכלכל את המשפחה כשאשתו תלד

 

וכן האלה וכן הלאה. אם יש תשובות סבירות לשאלות הנ"ל, אז כן, אין בעיה להתחתן בכל גיל נתון. באופן כללי, עדיף להיות הורים צעירים ועוד 20 שנה לנשום לרווחה

מי שלא מוכן זו בעיה נפשית מהותית!
זה לפני כל עניין כלכלי!
אנשים שעוד לא גמרו להתעצב נפשית אל להם להזדרז ולהתחתן-

אפשר להיות מוכנים נפשית ורגשית, מבלי לדעת לענות על השאלה הפשוטה "מאיפה נביא את הכסף לשכר דירה?"

אז צריך גם וגם.

ושהגדולים יתפוצצו.
לי יש יותר גדול- הרמב"ם.
אם תגיד שהזמנים השתנו מהרמב"ם? אזי אגיד שהזמנים השתנו מאז הגדולים.
כל כך הרבה תיקי גירושין היום, ילדים בני 23 שמתגרשים עם שני ילדים והורסים לעצמם ולגרושותיהם ומשפחותיהם את המשך החיים זה לא דבר שניתן להקל בו ראש.
להתחתן עם יכולת בסיסית להתפרנס זה גם תנאי בסיסי בכתובה.

לימודים ומשפחה - נשואים טריים

לא משל חז"ל.

אולי אפשר לדייק את זה במציאות שהייתה אז של אירוסין שנה לפני, אבל זה לא פשט חז"ל.

 

יש לא מעט כאלה שמתגרשים בגיל 60 אחרי עשרות שנים של נישואין. הסטטיסטיקות הלא מבוססות האלה לא מוכיחות כלום.

אני מכיר יותר אנשים שהתחתנו בגיל צעיר ושורדים, גם כאלה שיש להם בלאגן בזוגיות וגם כאלה שהזוגיות שלהם מדהימה, מאשר כאלה שהתגרשו.

לעומת זאת אני מכיר הרבה יותר שהתחתנו בגיל מבוגר והתגרשו מיד אחרי כבר כבר היו שקועים מדי בהרגלים שלהם.

 

גם הסטטיסטיקה שלי לא מלמדת כלום, לצורך העניין.

ואם כבר,

שיספרו גם כמה בחורים הורו להם לא להתחתן כדי ללמוד ובינתיים היצר פירק אותם

ולא סתם הצדיקים הנסתרים בדור מדברים קשה מאוד על הראשי ישיבות האלה.

ולא סתם גדולי הפוסקים בדור יצאו נגדם בחריפות.

 

אבל ראשי ישיבות יש יותר, והם גם קרובים יותר לתלמידים. אז הרעל הזה פשֹה בציבור ירא השמים.

יבוא יום ומי שצריך יתן את הדין על כל הצער שיצא מההוראה הזאת, ועל כל העבירות שבאו איתם.

 

ודי לראות לאן חוקי המדינה מנתבים את גיל הנישואים כדי להבין שלא ממקור קדוש יצאה ה"הוראה" הזאת.

והרבה יותר קל להבין כשגדולי הפוסקים אומרים כן, ומי שלא פוסקים, או לא פוסקים בעלי אותו שיעור קומה אומרים אחרת.

אני רק תוהה מאיפה העזות פנים לומר כך.
וכי אנחנו נקיים מעוון לא נצטרך לתת דין ?.....

אין בזה שום סתירה

מלהגיד מה דעת גדולי הדור.

אני לא חרדי ליטאי, אתה כן? תמצא מקור ותלך אחריו.

 

פלא שאתה טוען שככה אמר הרב שך והרב קנייבסקי יוצא נגד זה כשהוא אחיינו ותלמידו של מורו ורבו של הרב שך.

צריך לבקש מהם רשימת ips בשביל לחסום אנשים כמוך.

אתה חי בסרט.

ראשי הישיבות האלה שאתה טוען שאמרו מה שאמרו, הם אלה שהולכים נגד גדולי ופוסקי הדור.

אז אצל מי העזות? אצלי שאני נשמע לחז"ל ולגדולי הדור, או אצל כל אחד שפתח ישיבה ורוצה שהשורות שלו יגדלו?

 

הרגת אותי עם "חוקי המדינה". ממש רלוונטי בדיון הלכתי.

הראית מאיפה באת ולאן אתה הולך.

אם היית יודע במי מדובר והיית רואה איך גדולי הפוסקים וראשי ישיבות באים אליהם בשעות הקטנות של הלילה, היית סותם את הפה המטונף שלך.

הרב עובדיה, הרב קנייבסקי, הרב אליהו ובגדול כל הפוסקים שהובאו כאן לא נחשבים.

רק השקרים שלך, שהובאו בלי מקור אחד, נגד פשט גמרא.

 

יש לך הזיות חמורות, אני מציע לך מהר להגיע לפסיכיאטר הקרוב אליך ולבקש ממנו תרופות.

לא רק שאתה לא מבין פשט גמרא, אתה מתנגח בכולם.

וכשבא מישהו שלא שם עליך פס, ועונה לך בצורה המלוכלכת שאתה מדבר בה אתה שוכח שככה אתה מתבטא ומאשים אותו.

יש לך בעיה בתפיסת המציאות, אני מאוד רוצה שתלך לבקש עזרה פשוט.

 

למה אתה לוקח את זה כעלבון?

גם על הגילוי פנים בתורה שלא כהלכה.

גם על ההתבהמות שלך כלפי אנשים פה, גם על הגאווה שלך לחשוב שאתה יודע דברים שלא פתחת ולא למדת אפילו, גם על העובדה שאתה לא מסוגל להבין פשט גמרא (זה בר תיקון, תחזור לישיבה).

בלי שום טעם להתיר ומכניס אותם למציאות שהם נשברים בה רוחנים ואוספרים עבירות של מיתות בידי שמים וכריתות הם לא ראשי ישיבות. הם אלה שצריכים לחזור בהם.

 

ולא, לא כל ראש ישיבה אומר את השטות שאתה מנסה להגיד. יש ישיבות שמעודדים להתחתן מתי שראוי ושייך.

כן, יש ראשי ישיבות צדיקים.

וכן יש מתחזים שעוברים על התורה.

היה צריך לא לומר להם ללמוד אלא למצוא עבודה וככה יוכלו להתחתן.

אם אין לבחור ולהורים כסף לעזור בתור התחלה- אתה צודק.

 

אבל לרוב אפשר לעזור להם להשכיר דירה ואז שיתחיל לעבוד

תחשוב שאם תשלח ילד לעבוד כדי שיהיה לו כסף לדירה בגיל 18 מתי הוא ילמד תורה?

זה נראה לך הגיוני?

(אם כבר הזכרת רמב"ם, הוא לא כותב קודם לקנות בית ואז להתחתן? אם זה ככה... יצליחו להיתחתן אולי בגיל 30 פלוס פלוס , למי יש כסף היום לקנות בית, ועוד לפני חתונה...)

סתם רציתי לכתוב את זה.
אני גם לא בעד להתחתן ב18.

בהלכות דעות פרק ה הלכה יא כתב הרמב"ם:
דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אישה, שנאמר (דברים כ, ה-ז):
"מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו",
"מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו",
"מי האיש אשר ארש אישה ולא לקחה".
אבל הטיפשים מתחילין לישא אישה, ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית, ואחר כך בסוף ימיו יחזר לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה.
וכן הוא אומר בקללות (דברים כח, ": "אישה תארש... בית תבנה... כרם תטע",
כלומר, יהיו מעשיך הפוכין, כדי שלא תצליח דרכיך.
ובברכה מה הוא אומר? (שמואל א, יח, יד)
"ויהי דוד לכל דרכו משכיל וה' עמו".



מי רוצה לעיין לעומק בפנים -
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm

אין לי כח להיתווכח אבל אני רק יעשה העתק הדבק מימה שהבאת...
"...מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אישה...".

או כיוון לקראת עבודה מפרנסת כמתחייב בכתובה.

אה, זה כן, ברור... תודה.

הרמב"ם לא מחייב שהבית יהיה רשום על שמו בטאבו.

אם כי בימי חז"ל אדם היה יוצא לעבודה בגיל 13, מתבסס כלכלית ובגיל 18 מתחתן.

אפשר בהחלט להגיע למשכנתא מאוד נוחה אחרי 5 שנים של פרסה כרווק, אפילו בתל אביב של היום.

היום בחור קובע להתחתן, עד החתונה מוצא דירה להשכרה (ויש מספיק זמן לזה)

ההורים עוזרים קצת, ואז הוא נכנס לעבודה כלשהי ומתשלב בתשלומים.

פשוט מאד...

 

 

אם בחור כיום יצא לעבוד מגיל 13, אפילו עם הארץ לא יצא ממנו...

ואם הוא מתעכב, כבר אמרתי לך מה קורה (ואני לא ממציא סיפורים) 

אז למה לסבך ת'עניינים..

ואני חושד בך שאתה עושה זאת בכוונה.
א) להערכתי זה לא העניין של גדול זה או אחר באיזה גיל תתחתן אלא עסקך ועסק אשתך בלבד, בפרט שכשאצל רבים זה יצר נזק אדיר כשאמרו להם שהם חייבים להתחתן עד גיל x.
ב) למרות שההתבגרות הביולוגית-מינית של האדם היא סביב גיל 18, היום רבים לא מגיעים ליכולת להתפרנס בכבוד בגיל הזה או נכונות נפשית לבנות בית על כל המשתמע מכך (בנית זוגיות, אחריות לילדים ועוד).

עוד כמה נקודות צדדיות:
1) בנק הוא מוסד מאוד עתיק, פעם זה פשוט היה המושל המקומי שהלווה כסף, ושמר כסף תמורת עמלה, זה שלא קראו לזה בנק לא אומר שלא היה קיים.
2) אין שום בעיה אם אנשים רוצים להעזר בהורים וההורים בקטע, אבל לפעמים ההורים לא בקטע וכן זה יוצר מתח בין המתחתנים למחותנים הרבה פעמים.
3) אתה אומר שאם אדם ילך היום לעבוד בגיל 13 אפילו עם הארץ לא יצא ממנו? אני לא בטוח בכלל, את רוב התורה שלי למדתי אחרי שעזבתי את הישיבה הגבוהה, למה אי אפשר ללמוד תוך כדי עבודה? אני אגיד לך יותר מזה, בגיל 13 ידעתי יותר תורה ממה שסבא שלי ידע בחתונה שלו, בגיל 18 ידעתי יותר תורה ממה שאבא שלי ידע בחתונה שלו, שניהם הקימו אחלה בתים, אני התחתנתי בגיל 26, לא היה חסר לי תורה בשביל לבנות בית, היתה חסרה לי פרנסה הרבה זמן אבל, בינתיים רווח לנו ב"ה, אתה לא צריך כל כך הרבה תורה כדי להתחתן.

אני מבין שאתה טוען שהעניין הוא בגרות נפשית.. אם הבנתי נכון א. וב.  בעצם מחוברים

(הכנסת את נושא הפרנסה נטו אז עניתי בהתאם.. זה לא בכוונה )

 

בכל אופן, זה לא שהגדולים קובעים מדעת עצמם... אלא אל פי התורה.

אם זה לא היה עניין של אף אחד, לא היה כתוב על זה כלום 

כמו:  "18 לחופה", מגיל 20 כל ימיו בהרהורי עבירה" או שהקב"ה מחכה עד גיל 20 ואם לא נשא..ח"ו.."

 

ההוראה היא הוראה כללית, ברור שיש יוצא מהכלל...  אבל הרוב כן(!!) אמורים להתחתן.

ואלה שנפלו כנראה ששלחו אותם בלי לבדוק וזה באמת חבל..

אבל אני מכיר גם כאלה שמאד בוגרים - כי ההורים שלהם נתנו להם להתמודד עם הרבה דברים

אפילו שהם לא עבדו (אם אתה רוצה לטעון שרק ככה מגיעים לבגרות)

והם דווקא מסודרים יופי.

 

בקיצור.. זה תלוי.  אבל שוב, ההוראה הכללית היא להתחתן והגדולים לא ממציאים ח"ו    

 

 

 

 

אני דווקא שייך לאלה שמזל שלא התחתנו מוקדם

 

בגיל 20 כבר נהייתי דתי וממש שכנעו אותי להתחתן בגלל הגיל ו"כל הגדולים אומרים" וכו'

והרב שלי אמר לי שלא מדובר עלי.   

ובמבט לאחור- תכלס הוא צדק!!  ממש לא הייתי מוכן ואוי ואבוי אם לא הייתי שומע לו...

 

ככה שלא תבין שאני חושב לשלוח את כולם לחתונה בצורה גורפת

 

הרמב"ם כתב לקנות, לא להשכיר.

גם לא הרמב"ם.

אני אומר שגם הרמב"ם לא התכוון לזה, אלא ציין דרך שהיא אידאלית.

לא שהא בהא תליא.

וזה נכון לגבי כל הפסקה הזאת, לא רק קניית בית.

תפסיקו להמציא דמיונות.

הרמב"ם אמר בדיוק מה שחז"ל אמרו והוסיף בזה עצה טובה.

הוא לא עיוות את כל התורה ודחה את כל העבירות בשם הפרנסה.

 

תפסיקו להוציא את הרמב"ם מהקשרו. זה זלזול בכבוד ת"ח שאין גדול ממנו.

אלה דבר הרמב"ם: "וכן מצות חכמים היא שלא ישב אדם בלא אשה שלא יבא לידי הרהור" (אישות טו, טז).

תפסיק אתה להמציא דמיונות.

יפה, הגדרה חמודה.

קרא שוב את ההודעות שלי, ותמצא תשובה.

הרמב"ם הוא לא ג'וקר ששולפים בדיון הלכתי.

יש עוד ראשונים ועוד פוסקים ולא הכל הוכרע כמו הרמב"ם.

וגם הרמב"ם לא התכוון בכלל למה שאמרת ובטח שהרמב"ם לא היה אומר לאדם להמשיך לעבור על מיתות בית דין, כריתות ומיתות בידי שמים והעיקר לבוא מוכן עם כמה ג'ובות לחתונה.

 

בשיקול היבש עדיף לאדם להתחתן זמנית ולהתגרש מיד אחרי מאשר לאבד כל סיכוי לחלק לעולם הבא.

זה לא סותר שבכל מקרה יש יוצאי דופן.

אף אחד לא יגיד לאדם שהוא רוצח סדרתי להתחתן מוקדם.

אף אחד לא ידחוף קלפטומנית לרוץ אחרי הזיווג.

 

ברור שיש מקרים יוצאי דופן, אבל ההדרכה הכללית היא זאת שנפסקה להלכה ואף אחד לא חולק עליה.

 

אבל אתה רצית להגיד, כשיקול יבש, שאסור להתחתן בגיל צעיר וכו' וכו' מכל מיני טעמים פסואדו הלכתיים. ועל זה אני חולק.

כשמישהו מבין את הרמב"ם או את החפץ חיים ההפך מחז"ל, כנראה שהוא טועה בהבנת הרמב"ם והחפץ חיים.

אתה *אולי* לא כופר, אבל אתה טיפש אמיתי.

עוד אחד מערימה של שוטים שחושבים שהרמב"ם אמר לאנשים "כן, בוודאי. תעברו על מלא עבירות של גילוי עריות שהם יהרג ובל יעבור - העיקר שכשתגיעו לגיל 40 יהיה לכם כסף לקנות בית בלי משכנתא".

חשיבה עקומה, מעוותת ומלאת "אמונה" מדומיינת.

 

הסטטיסטיקות המומצאות שלך, כמו הרבה דברים שכתבת פה, בעולם המערבי פחות מעניינות. מה שיותר מעניין זה העובדה שאחוזי הגירושים בארץ עולים ועולים וכבר קרובים ל50% מהציבור הכללי.

לך תפתח גמרא במקום לדבר שטויות ולהגיד דברים שהתורה לא אומרת.

העיקר אח"כ אתה מדבר על מגלים פנים בתורה שלא כהלכה.

טיפש גמור.

קיללת את כל האנשים פה בשם התורה, כשאתה טועה ומעוות את הגמרא ולא יודע אפילו פשט פשוט.

אתה מדבר?!!??!?

אתה באמת, באמת, צריך טיפול מהיר.

 

אין פה כמעט תגובה שלך בלי ניפול פה. אתה רציני? כדורים, דחוף. נוגדי פסיכוזה יעזרו לך מאוד.

אם אתה מגדיר את הנישואים כב''גיל צעיר'',
האם הכוונה לצעיר מדי? אם כן וודאי שלא כדאי.
אם הכוונה לגיל בו עדיין מרגישים צעירים (אני רואה אנשים צעירים ברוחם גם בגיל 40+), אז אין בעיה כל עוד יש בשלות.
זה מאוד תלוי חברה, אישיות ומשפחה. אי אפשר לענות באופן גורף על שאלה כזו.

יש כאלה שההורים לא פינקו אותם, ונתנו להם מגיל צעיר להסתדר לבד בהרבה דברים..

(מכיר כאלה מהמשפחה)  הם יכולים להתחתן מוקדם בלי בעיה. 

 

אלה שלהפך - לעניות דעתי יהיה קצת בעיה... בכל גיל- עד שיתבגרו

הניסיונות שיש היום ברחוב זה נורא.   

בכללי וודאי שכדאי לחתן מוקדם

לעניות דעתי זה העניין של:  "יש כאלה שיוצאים מן הכלל".. 

 

את זה אני יכול לשמור לעצמי אם אתה רוצה.. אבל אפשר לבקש יותר יפה

אני לפחות אתנדב לעזור לך להבין את הבעיה שלך..  אתה מוזמן לקרוא

 אפקט דאנינג-קרוגר – ויקיפדיה

 

באחת התגובות לאריק הבאתי בקיצור את המאמרים בעניין.. אתה מוזמן לחפש ולעזוב אותנו בשקט

ביי טרול.. (מנופף)

 

"בן 20 ולא נשא אישה כל ימיו בהרהורי עבירה"  

"עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע עשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו"

 

הבאת בעצמך --> שקרים וכזבים 

הלכה בשו"ע שמצווה לישא אשה בגיל 18 ומן המובחר להקדים לגיל 13.

רק שהרמא הוסיף שלא נהגו לכוף על זה..    זה לא אומר שזה לא מצווה ולא חובה אישית במקרה הצורך (הרהורים)

 

והמשימה שלך עכשיו היא: לענות בצורה מסודרת ונעימה. 

אני לא הייתי טורח להוציא עליו עוד אנרגיות מעבר למה שבזבזתי.

רק בגלל התגובות שלך קלטתי שזה טרול משועמם.

את כל האחרונים.

אתה מדבר על טענות?!

אתה חתיכת יצור. זה פשוט לא נתפס.

לך תפתח ספר, יא שדה בור שלא נעבדה.

אתה מגיב בקללות בלי סוף במקום להגיב למקורות.

מתחמק מכל דבר שיש בו מעט שכל, ואז אומר שכולם רשעים ורק אתה צדיק.

אתה פשוט בן אדם לא שפוי.

אמרתי שאתה לא שווה זמן אבל שאין לי משהו יותר טוב לעשות כרגע

עם הארץ זאת גאווה. להיות העם של ארץ ישראל הקדושה.

תיקון חצות, קצת תהילים. קצת לימוד תורה.

אולי ככה לא תטעה בפשט גמרא!

אמרתי נסתרים, מה אתה דוחף לי מילים. חצוף.

 

שוב אתה לא לומד גמרא?!?!

תיכף תגיד לי שהל"ו צדיקים גם כולם צריכים להיות נסתרים.

ואז תעיין בגמרות על הל"ו והמ"ה צדיקים (ביחד). ואז נחשוב לדון איתך בנושא הזה.

עד אז, להת'!!!!! עם הארץ חמודי שכמוך. אני חייב ללכת!

מי שלומד תורה יכול לדחות את גיל הנישואין ל24. וגם מי שלא אבל לא מוכן מבחינה כלכלית, יכול לדחות לגיל הזה. זה נחשב לשעת הדחק ולא לרבים ברמה העקרונית, אבל בימינו שבחור בן 18 צריך לעשות צבא 3 שנים או מסלול הסדר 5 שנים ורק אח"כ להתחיל ללמוד מקצוע לעוד כמה שנים טובות אפשר בהחלט לומר שכולנו בשעת הדחק. מה גם שהרמבם אומר שצריך קודם למצוא עבודה, לקנות דירה (או להשכיר בימינו) ורק אחר כך להתחתן. אני לא אומר לחכות לסוף התואר במיוחד בימינו שאפשר בהרבה תחומים להתחיל לעבוד בתחום מסוים שלומדים בו גם תוך כדי התואר אני רק אומר שאפשר לחכות לגיל 24 ואם התחלת לחפש לפני הגיל הזה גם אם עדיין לא מצאת זה בסדר (לפי אותה הלכה), העיקר שיהיה כיוון בחיים ותשתדל בתוך זה לעשות מה שהרמב"ם אמר.

שציינת.

המצב של ימינו כן מתיר את הדחייה לגיל הזה. וגם עצם זה שהתחלת לחפש, אתה כבר בסדר גם אם עוד לא מצאת. כל מה שכתבתי בתגובה למעלה הוא על סמך הפוסקים של ימינו. לא מדעתי.

ועוד רבים מהפוסקים אומרים שאין להתאחר אחרי גיל 20.

אז מי אלה הפוסקים של ימינו שאתה מדבר עליהם?

 

וברור שלא מדובר בשום מקום כאן על מי שמתעכב בעל כרחו, אלא על מי שדוחה את הזיווג בשתי ידיים.

ט – גיל המצווה למעשה | פניני הלכה

"לפיכך, במצב חיינו המורכב מותר לדחות את הנישואין מעבר לגיל עשרים, כדין שעת הדחק, אבל לא יאוחר מגיל עשרים וארבע."

 

וציטטתי לך בשרשור אחר פוסקים שאומרים שאין בעיה (ולחלק אפילו עדיף) להתאחר אחרי גיל 20

לא דיברנו על זה - לקראת נישואין וזוגיות

כתב שם.

למשל שאחרי גיל עשרים, ולפני גיל 24 בכל מקרה זה "כדין שעת הדחק".

"לפיכך, במצב חיינו המורכב מותר לדחות את הנישואין מעבר לגיל עשרים, כדין שעת הדחק, אבל לא יאוחר מגיל עשרים וארבע".

 

ועוד "בנוסף לכך, למדנו שדחיית הנישואין מעבר להכרח גורמת ליצרו של האדם להתגבר עליו עד שכל ימיו לא יוכל להשתחרר מהרהורי עבירה".

 

ברור לך שכל הקו של הרב שם שונה ממה שאתה מנסה לומר?

 

אגב, תעיין קצת בדברי הפוסקים ותראה משהו מעניין לגבי גיל 24

בינייש פתוח ואני לא דיברנו על לכתחילה בימי חז"ל, דיברנו על דורנו.

הרב מלמד כותב שהדור שלנו הוא במצב של שעת הדחק, ולכן מתירים לדחות את החתונה אחרי גיל 20.

ועד גיל 24 זה לא נחשב "מעבר להכרח" (לפי מה שהרב כתב בעצמו).

ולא כתב שזה המצב של כל הדור, אלא ש"מותר". אתה טוען שהוא כתב "צריך". וזה בוודאי אינו.

וגם זה תלוי במניין השנים, ולכן זה לא סוטה מדברי חז"ל.

 

ולכן הוא, יחד עם כל גדולי הפוסקים בדור, אומרים בפשטות שדברי חז"ל מחייבים להלכה ושאין שום תירוץ או סברא חוץ-הלכתית להגיד אחרת.

 

אצטט את דברי הרב מלמד, שכותב ככה במפורש שאין כמותו:

"דחייה כזו אינה אפשרית להלכה, מפני שלמרות שהסביבה שבה אנו חיים נעשתה מורכבת, מסובכת ומאתגרת יותר, טבעו הנפשי והגופני של האדם לא השתנה, וזמן הנישואין המתאים לו בגיל שמונה עשרה".

 

וכמובן את המסקנה הסופית:
" בנוסף לכך, למדנו שדחיית הנישואין מעבר להכרח גורמת ליצרו של האדם להתגבר עליו עד שכל ימיו לא יוכל להשתחרר מהרהורי עבירה (קידושין כט, ב). על כן צריך להורות לרבים, שלא לדחות את הנישואין מעבר לגיל עשרים וארבע. ותבוא ברכה למי שיכול להקדים את נישואיו בלא לפגוע באופן משמעותי בלימוד התורה, השירות הצבאי וההכנה לרכישת מקצוע שמתאים לכשרונו".

מסכים שזה לא כל הדור, אבל כן רוב הדור (לפחות ככה הבנתי שם).

אצטט את דברי הרב מלמד, שכותב ככה במפורש שאין כמותו:

"דחייה כזו אינה אפשרית להלכה, מפני שלמרות שהסביבה שבה אנו חיים נעשתה מורכבת, מסובכת ומאתגרת יותר, טבעו הנפשי והגופני של האדם לא השתנה, וזמן הנישואין המתאים לו בגיל שמונה עשרה".

 

וכמובן את המסקנה הסופית:
" בנוסף לכך, למדנו שדחיית הנישואין מעבר להכרח גורמת ליצרו של האדם להתגבר עליו עד שכל ימיו לא יוכל להשתחרר מהרהורי עבירה (קידושין כט, ב). על כן צריך להורות לרבים, שלא לדחות את הנישואין מעבר לגיל עשרים וארבע. ותבוא ברכה למי שיכול להקדים את נישואיו בלא לפגוע באופן משמעותי בלימוד התורה, השירות הצבאי וההכנה לרכישת מקצוע שמתאים לכשרונו".

ב"דחייה כזאת" הוא דיבר על גיל 30, לא  20-24

 

"אם נצטרך לדחות את הנישואין עד לסיום לימוד כל יסודות התורה, וסיום לימוד המקצוע המתאים וקניית הבית, רוב הצעירים יצטרכו להתחתן לאחר גיל שלושים. דחייה כזו אינה אפשרית להלכה, מפני שלמרות שהסביבה שבה אנו חיים נעשתה מורכבת, מסובכת ומאתגרת יותר, טבעו הנפשי והגופני של האדם לא השתנה, וזמן הנישואין המתאים לו בגיל שמונה עשרה."

 

האידאל זה גיל 18.

אבל בדורנו לרוב האנשים זה לא אפשרי, ולכן מתירים לדחות.

אבל מתירים לדחות רק עד 24.

זה כל מה שאני אומר.

הוא לא כתב בשום מקום שזאת ההדרכה הכללית.

גם בסיכום כשהוא כתב שההדרכה הכללית היא לא לאחר אחרי 24, הוא כותב במפורש שעדיף 20.

הרב כותב במפורש, אין שום מניעה נפשית או גופנית להתחתן בגיל 18. על זה אתה מסכים?

המציאות היחידה שיכולה למנוע היא הצורך בשירות צבאי/לאומי, רכישת מקצוע וכאלה.

 

וברור שזה לא מחייב אף אחד לדחות נישואים. מספיק אנשים עושים תארים, גם מתקדמים, אחרי נישואים.

מספיק אנשים, גם "חילונים", מתחתנים במהלך השירות הצבאי שלהם (גם בזמני, וגם היום. מכיר אישית).

 

אז ברור לך שאם הרב מדבר על המציאות הזאת, זה בטח לא הדרכה לכל הדור. ובטח שזה לא "בלתי אפשרי".

"על כן צריך להורות לרבים, שלא לדחות את הנישואין מעבר לגיל עשרים וארבע. ותבוא ברכה למי שיכול להקדים את נישואיו בלא לפגוע באופן משמעותי בלימוד התורה, השירות הצבאי וההכנה לרכישת מקצוע שמתאים לכשרונו."

 

ז"א שההדרכה הכללית היא לא לדחות אחרי 24, אבל אחרי 20 אין בעיה.

והבודדים שיכולים להקדים- תבוא עליהם ברכה.

(ואני לא כתבתי בשום מקום שזה "בלתי אפשרי").

ודאי שיש בעיה. במיוחד אם לכתחילה הוא לא מתיר אחרי 20 ובמיוחד אם הוא מוסיף "תבוא עליו ברכה".

צריך להיות מונח במושגים של ספרי הפסיקה. אבל אלה כל-כך בסיסיים...

 

ושוב, אתה מתעלם מעצם הנקודה.

הרב אומר שאין שום מניעה נפשית וגופנית בגיל 18. לא עשרים. אתה טוען אחרת?

כי אם אתה מסכים עם הרב, אז אתה צריך להסכים, מצד המציאות, עם המשך מה שכתבתי.

מי שנוהג כך אפשר לומר עליו "אין בעיה".

הבעיה היא בדור, לא באנשים פרטים.

 

והרב לא כותב רק "תבוא עליו ברכה"- שעדיף לכולם לנהוג כך,

הוא כותב גם תנאי "מי שיכול..".

 

מסכים שאין בעיה נפשית, אבל יש בעיה אחרת:

"מוכרחים לתת לצעירים עוד מספר שנים, כדי שיוכלו להתבסס יותר בתורה ובעיצוב תפישת עולמם, ויספיקו לעשות את הצעדים הראשונים לקראת רכישת המקצוע או לפחות יוכלו להציב תוכנית מעשית לרכישת מקצוע ופרנסת המשפחה."

הרב כותב במפורש שאין שום מניעה נפשית.

 

אז על איזה מצב של דוחק אתה מדבר?

גם בלימוד תורה אין שום בעיה היום. אנשים יכולים ללמוד גם אחרי חתונה.

יש לא מעט אנשים שהפכו לת"חים מחוץ לישיבות.

 

שוב.

נעשה סדר בדברי הרב כדי שהדיון יהפוך לברור.

 

הרב אומר שאין שום היתר לדחות לאחר גיל 24, ובעיקרון גם לאחר גיל 20.

דחיה אחרי גיל 20 עד 24 היא רק בשעת הדוחק (תלויה כמובן בדברי חז"ל, אפשר לראות אותם שם בהערות).

אין שום מניעה נפשית של מוכנות, בניגוד למה שכתבו פה הרבה בשרשור, או גופנית להתחתן גם בגיל 18.

 

הצרכים שנשארו ודורשים מענה הם לימוד תורה, פרנסה, שירות כלשהו.

שלושתם הם מציאותיים מאוד היום, ורוב העולם יכול לעמוד בהם תוך כדי נישואים.

 

בפשטות בשום מקום הרב לא כותב שזה על כל הדוק, זה דקדוק שלך.

ואני מראה לך שאפשר לדקדק אחרת.

 

עכשיו כשברור לנו על מה אנחנו מדברים אז נחזור לפשט דברי הרב.

הוא כותב שההדרכה הכללית היא לא לדחות אחרי 24. שזאת ההדרכה של שעת הדוחק.

הוא לא כותב דבר מפורש על ההדרכה הלכתחילה, לשיטתך.

לשיטתי הוא כן, שהוא כותב שתבוא עליו ברכה (שזה ודאי לכתחילה). הוא לא מצמצם את זה רק למי שמוכן נפשית או גופנית. (אפשר לפרשן את ה"מי שמוכן" לכל כיוון שנרצה).

 

והסיכום הסופי הוא "ותבוא ברכה למי שיכול להקדים את נישואיו בלא לפגוע באופן משמעותי בלימוד התורה, השירות הצבאי וההכנה לרכישת מקצוע שמתאים לכשרונו".

כלומר שבפועל, ורואים את זה במו עיניניו, אין מציאות שבאמת דוחה את החתונה אחרי 20.

 

וגם לו יצוייר שהרב התכוון כדבריך, דברי הרב לא מציאותיים בכלל.

בגיל 21 מסיימים צבא? עם הסדר ב22-23? תואר עוד 3 שנים? ומה עם מי שלא מספיק לו להיות הסדרניק ורואה מסלול ישיבה שלם? עוד 6 שנים בערך?

ברור לך שזה עובר את גיל 24, נכון?

אז מובן לנו למה הרב לא אמר כדבריך?

תראה מה הרב כותב במפורש כמה דפים אחרי:

"לסיכום, גיל הנישואין הראוי כיום לגברים הוא בין עשרים לעשרים וארבע, והגיל המתאים לנשים הוא כשנתיים קודם."

יא – גיל הנישואין לנשים בזמננו | פניני הלכה

תמיהתי על כנה עומדת. אדם לא יכול להספיק מקצוע, תורה ושירות בטווח הזמן הזה. נכון?

 

בכל אופן, ברור לי ולך שהרב מלמד אומר את פשט דברי חז"ל ולא מה שטענו פה.

הוא לא אמר בשום מקום שהמציאות הנפשית השתנתה. נכון?

וגם כשיש שעת הדוחק, הוא לא מתיר לעבור את הגבולות שקבעו חז"ל, נכון?

אז הוא אומר בדיוק מה שאומרים כל גדולי הדור. אולי יש מחלוקת במציאות לגבי שעת הדוחק.

 

ובכל אופן לגבי הכרעת ההלכה כבר דנּו בזה מספיק פעמים ואנשים פה לוקחים את זה למקומות אישיים.

 

אגב, אם יש לך פנאי, תוכל לשאול את הרב מלמד אם הוא יתיר כנ"ל למי שיש לו נסיונות של הרהורי עבירה?

מעניין מה הוא יגיד...

א"א להספיק הכל אבל כן אפשר- "להתבסס יותר בתורה ובעיצוב תפישת עולמם, ויספיקו לעשות את הצעדים הראשונים לקראת רכישת המקצוע או לפחות יוכלו להציב תוכנית מעשית לרכישת מקצוע ופרנסת המשפחה."

 

אני לא לומד בהר ברכה.

אתה יכול לשאול אותו דרך אתר "ישיבה".

הרבה כתבו פה שהעניין הוא נפשי. ושדברי חז"ל או לא מדוייקים או לא נכונים לזמננו.

ושיש היתר מרבנים לעבור על דברי חז"ל.

אתה מסכים עם זה?

הבאתי גם את הרב מלמד כדי להוכיח שכל הנ"ל לא נכון. ועל זה אתה מסכים איתי.

 

כדי להתבסס יותר בתורה לא צריך 6 שנים.

 

אני יודע שאתה לא לומד בהר ברכה, אבל נראה לי שיש לך יותר זמן ממני, לכן ביקשתי ממך

6 שנים זה כולל צבא.

ואיפה לימודי המקצוע?

"יספיקו לעשות את הצעדים הראשונים לקראת רכישת המקצוע או לפחות יוכלו להציב תוכנית מעשית לרכישת מקצוע ופרנסת המשפחה."

וגם אם נניח שלא, אם זה רק לצעדים הראשונים, אז שילמד חודש בישיבה, ישרת חודש בצבא, ילמד לעבוד במחסן ויתחתן.

ואת כל השאר ישלים אח"כ.

מה הקשר?

 

ברור לך שכשאמרתי "חודש ב..." הכוונה הייתה לחודש, להתחתן, ואז להמשיך בהמשך הזמן?

לא תורה וצבא.

למקצוע לא?

למה לצבא חייב 3 שנים?

אין לזה משמעות הלכתית.

נניח שהוא יכול ללמוד שנה מקדימה בישיבה, ולעשות הכשרה כלוחם לפני.

בסה"כ אולי שנתיים, ואז לא חייב לעבור את גיל ה20.

 

בכ"א, למרות שברור לך וגם לי שהרב עצמו אומר שזה דיעבד ושעת הדוחק, צריך להיות ברור לשנינו שהמציאות שכופים עליך X זמן פה או שם וזה מונע ממך להתחתן כמה שיותר מוקדם והופך את המצב לשעת הדוחק, כל זה בהנחה שאי אפשר ללמוד בישיבה ולהיות בצבא תוך כדי נישואין וגם בהנחה שאדם לא נופל בזמן הזה בכריתות ומיתות בית דין ומיתה בידי שמים.

 

המחלוקת במציאות קשה, מאוד. אבל בכל מקרה בהכרעה לדינא לו היו נמנים וגומרים ברור לנו איך ההלכה הייתה.

 

וברור לי, וגם לא, שאף אחד פה שטען "לא בשלים נפשית" או שצריך תואר לא צודק בשום קנה מידה הלכתי ותורני (על המחקרי אפשר לדון, אבל זה לא מעניין אותי).

עוד לא קראתי

 

@ברגוע

השרשורים של הפורום הזה לא משהו, לא מאפשרים לראות למי אתה מגיב...

אתה יותר מדי שוטה

"כל ימיו בעבירה" אלה לא דברי.

פתח כבר גמרא, שה' יעזרני. כמה אתה יכול לבזבז לי את הזמן?

על גזל זמן לא שמעת???

אל תבזבז לי את הזמן!

אתה מגזים כבר עם הרמה הירודה.

 

אני רוצה לומר בדברי, שלאור המציאות המתבררת כאן מעת לעת, שאתה לא ראוי לדון עם דוכס רם מעלה שכמוני.

אני כמובן לא נגד.. רק צריך לוודא שהרצון להתחתן מגיע ממקומות נכונים, ויותר חשוב, לשלול שהוא לא מגיע ממקומות לא טובים.
אני מאמינה מאד, שחשוב לקחת אחריות, ולכן, חובה שיהיה תכנון מסלול מסודר לשני בני הזוג, עם חשיבה גם איך מסתדרים בפן הכלכלי.
(למשל, אני את הפסיכו עשיתי אחרי השביעית, ואחרי השמינית התחלתי מיד ללמוד ת'תואר)

אשמח לפרט ולענות על עוד שאלות בפרטי/כאן

אנחנו התחתנו צעירים וחשבנו שאנחנו באותו ראש בול ובסופו של דבר התפתחנו בכיוונים הפוכים כל כך בגלל שהיינו לא סגורים על עצמנו בעיקר צד אחד. מה שיוצר אתגר גדול מאוד.

אז עם כל האהבה בתכלס אין בלויים ששתינו נהנים ואפילו יותר מזה כשהאחד נהנה השני סובל,משתעמם,מתחרפן וכדו'. 

מגורים אחד רוצה "מצפה ארוונה היבוסי ג"(דהיינו חור עולם ללאכלום) והשני רוצה לב תל אביב, מוזיקה שונה כך שבבית אף פעם כמעט אין מוזיקה, אחד דתי אחד לא דתי. וגם זה לקח זמן עד שנוצרו השינויים בתכלס זה קרה אחרי 2-3 שנים מהחתונה.

מצד שני אנחנו רוצים להישאר ביחד ולא מאונס כך שאם היינו נפגשים מאוחר אולי לא היינו ביחד.

בעלי ואני אוהבים מאוד ומראש ידענו שאין לנו שום תחביב משותף ושאנחנו שונים לגמרי.
אם ה' זיווג בינכם סיכוי סביר שזה היה קורה גם אם הייתם מחכים.
ןמבחינת שינויים דתיים זה גם משהו שיכול לקרות בכל שלב.

כי למשל אצל בנות זה יותר נפוץ חתונה בגיל כזה...

אז מתחתנות יותר מוקדם.

אנחנו במשפחה סך נאה ב"ה של נשואים כולם בן 18 ל20 (גם הבנים וגם הבנות) וממש שמחים בזה  וגם הרבה בני דודים שלי באותו עניין לדעתי זה ממש קשור לחינוך והתכווננות מגיל קטן.

ברור. זה כל אחד בזמן שמתאים לו ומתי שהוא מרגיש מוכן. כניראה שאצלכם זה היה ככה...











אבל אני עדיין חושבת שבנות יותר בוגרות, גם בלי שום קשר לחתונה...

שגם הגבר וגם האשה מפרנסים את הבית

זה יותר מסתדר שהאישה תשאר כדי להניק,
אבל תכלס, לא הייתי מתנגד להשאר עם הילדים בבית.

אני גם יעדיף להיות בבית מאשר לעבוד.
אבל זה לא הולך ככה היום.
לחיות בצימצום זה נאחס. הרגשה של עניים.

לא רואה את בעלי עושה את זה וגם לא מוותרת לו על הזכות להשאר עם הילדים בבית,
וכרגע אני בבית ב"ה עם ילד בדרך ואני כבר יודעת שאני אצא לעבוד אפילו קצת שעות כי אני צריכה את זה בשבילי ולא רק מבחינה כלכלית...

בנוסף שזה חשוב להם.

ברור, אם צריך בגלל הכסף או צריכים/רוצים בשביל עצמך אז כדאי ואפילו צריך לעבוד.
חששתי שאני היחיד שרוצה בנושא הזה הורה בבית, כנראה שלא

עדיף מאשר לראות שכמעט כל הכיתה שלך נשואה והחברות שלך.
וכל המכללה שלך נשואה שהבנות צעירות ממך זה מלחיץ.
לדעתי להתחתן צעיר זה טוב רק כאשר באמת בוגרים ויודעים למה הולכים.
הכוונה שיודעים להקמה של בית שזה דבר אמיתי ממשי ודבר חשוב

דרך העולם הוא שכל בחירה בחיים נעשית בגיל קטן ממה שמצופה.

לבחור חתן בגילאי העשרים זה מצחיק כי שניהם עדין ילדים.

כנ"ל לבחירת מקצוע, מקום לימודים וכו.. כל דבר מוקדם מידי.

אבל, כל בחירה כזאת אם תעשה בגיל יותר מבוגר, היא תהיה יותר קשה והאנשים מתבגרים וקשה להם לקפוץ למים.

כמובן שזה תלוי בבן אדם עצמו וברמת הבגרות שלו...

לא חושבת שצריך לחכות שהחיים יסתדרו ולהתחתן כי לך תדע מתי זה יהיה...

חתונה היא גם עניין הלכתי וגם עניין אנושי. השאלה היא מה חשוב יותר לכל אחד.

בעניין ההלכתי אני מתכוון להגיע להתנהגות מינית נאותה על פי ההלכה, הבאת ילדים והיבטים רוחניים שונים : שלמות האדם, משמעות החיים, התקדמות באמונה וכדומה.

בעניין אנושי אני מתכוון לרצון לאהבה, לחיבור פיזי ונפשי, להיות עם מישהו עם עם תחומי עניין משותפים ועוד.

אז מי שהעניין ההלכתי הוא החשוב אצלו, אני בעד. כי כלכלית בסה"כ אפשר להסתדר(לא אומר מנסיון אישי) אם כל אחד משקיע. ואפשר להספיק ללמוד מספיק תורה בשביל החתונה כבר בגיל צעיר.

אבל מי שהעניין האנושי הוא החשוב אצלו, אני נגד. כי לדעתי רוב האנשים לא סגורים על עצמם בגיל צעיר(אני מתכוון לגיל 18-21) וקשה להגשים את המטרות האלו במצב זה.

אין בנים, מכה.. כל דבר הופכים לוויכוח!...

 

ברור שעדיף להתחתן צעיר!!! פשוט לא כל בחור או בחורה מסוגלים לזה, כי לא הכינו אותם שצריך וכדאי להתחתן בגיל צעיר.

לכו לחסידויות שמה זה ברור ופשוט שבגיל 17 כבר בראש מתחילים לחשוב על חתונה..

 

אם מחנכים ילד מגיל מאוד צעיר ש18-20 זה הגיל לחתונה, אז הוא יהיה מוכן. הכוחות נמצאים בנפש, השאלה אם מגלים אותם בזמן. זה הכל!..

 

(ואני אגיד בשושו שלפעמים בנות מוכנות אפילו בגיל צעיר יותר לדעתי.. ) 

הם מתכוננים ומתבשלים ביחד.

לרב זה עובד כי הגמישות בגילאים הללו היא גדולה יותר כך שקל להתעצב ביחד.

אבל ברור שיש גם מקרים אחרים.

מהיכרות אישית בדיוק שוחחתי עם מישהי חסידית שהתחתנה בגיל 19, ב"ה בנתה בית יפה. אבל היא בכעס על ה"ממסד החסידי" שפועל ככה. לטענתה משליכים זוג ילדים למים, ולא, לא מלמדים אותם לשחות, רק תבררי קצת על ההדרכה החסידית לחתנים ולכלות... טוב אני לא אלכלך...

וגם אני שמעתי הרבה סיפורים.. 

וקצת מכירה מקרוב דברים..

זאת רק הייתה דוג' לזה שבחברה מרגילים להנשא בגיל מסויים .. 

אבל רק ששמה זה לא הגיל, זה גם הדרך שזה נעשה שאולי באמת יכול לגרום לבעיות בהמשך..

 

בכל אופן, לדעתי זה כן אפשרי, לא אמרתי לחייב, אבל זה כן אפשרי אם מחנכים לזה מגיל צעיר בנחת

מקסימום משחקים כמה שנים ב"אבא ואמא"

פעם הבאה נשאל את דעתך לפני שאנחנו כותבים...

 

בציבור שלנו לא מחנכים להתחתן בגיל 18.

לכתחילה, לא בדיעבד.

ואני לא מבינה על איזה ציבור אתה בדיוק מדבר..

כי דווקא בציבור הדתי לאומי תורני מלא מתחתנים צעירים.. (אני רואה במכללה שלי.. חצי משנה א' כבר נשואות או בדרך להתארס)

וגם לא ראיתי הוראה כללית.. ראיתי יותר שיקול דעת פרטי של כל אחד ואחד.. 

אולי יש רבנים מסוימים שממליצים על גילאים יותר "מבוגרים"

אבל שורה תחתונה אני רואה מלא שמתחילים לחפש בגיל 18.. מה שרק מראה שבסופו של דבר זה שיקול אישי

 

דיברתי על הציבור הדת"ל.

לפי מה שאני יודע הרוב הגדול של הרבנים לא מעודדים להתחתן בגיל 18, בעיקר לא בנים.

במכללה שלך הן בנות 18? לא עשו שירות לאומי?

בכ"מ אולי לבנות כן ממליצים להתחיל לחפש בגיל 18.

 

לא דיברנו על זה - לקראת נישואין וזוגיות

ובכללי זה לא הגיל 18 דווקא.. אלא הרעיון 18-20 

 

ואני באמת חושבת שזה שיקול אישי. כי שורה תחתונה יש כאלה שמוכנים נפשית להתחתן בגיל צעיר!

וגם אף אחד לא מבטיח לך שתמצא בשניה שתתחיל לחפש.. אבל להתחיל לשמוע זה יכול להיות טוב.

וזה לא שאם אדם מתחיל לחפש, אז הוא מפסיק את הבניה האישית שלו..

 

בקיצור, באמת כל עניין לגופו.. אני כן חושבת שזה חשוב לפתח את האישיות, ללמוד הרבה תורה, לחזק את היסודות.

אבל מי שמרגיש שהוא כבר שם, והוא משתוקק לזוגיות, ומרגיש מוכן להביא ילדים לעולם. אז למה לא?

 

 

ועדיין, השאלה מה חושבים שמתאים לרוב הבחורים.

ז"א- האם את מחנכת שצריך להתחתן בגיל 20, חוץ ממי שלא מוכן עדיין. או שעדיף להתחתן אחרי- חוץ ממי שמוכן וגם לחוץ אולי להתחתן כבר..

ויש גם את העניין של לימוד תורה (וצבא)

תראי את התשובות שציטטתי שם.

אני אישית אחנך את הילדים שלי בעז"ה להתחיל לחפש בין 18-20

אבל צריך לראות כמובן מי הילד ואם זה מתאים לו.. 

 

מה זה משנה מה מקובל?
מה זה משנה מה צריך?
יש איך שכל בן אדם מרגיש ומה מתאים לו.

שום רב ושום יועץ לא יגיד לבן אדם להתחתן אם הוא לא מוכן לזה נפשית גם אם יהיה בן 40!!

ובאשר לאלו שהתחתנו מוקדם - זה מה שהיה הכי טוב עבורם
ואם אח"כ היה להם קשיים והם חושבים שהסיבה זה כי היו צעירים מידי זה לא באמת כי גם הקשיים האלו היו הכי טובים עבורם אז...

אדם יחלל שבת, כי הוא לא מרגיש סיפוק אם הוא לא הולך לים. מה זה משנה מה כתוב, מה אומרים? מה שהוא מרגיש זה מה שקובע.

גישה אנטי יהודית.

לא משנה מה כל אחד אומר

עשה לך רב אמור לפתור את זה ולא סטטיסטיקות

אלה שמועות שלא שוות שקל.

וכן, אתה מחרטט ומשקר בלי סוף פה בשרשור.

זה לא הוצאת שם רע. מקסימום לשון הרע. אבל צריך מאוד להזהיר מפניך!

תראה כמה אתה מעוות את דברי חז"ל! כמה אתה מגלה פנים בתורה שלא כהלכה! כמה אתה מבזה אנשים במום שלך

ברור!!

תקדים היסטורי: גדולי ישראל בעד חתונה בגיל צעיר • המכתב המלא - היכלי הישיבות - בחצרות - בחדרי חרדים

אתה תוקפן, ותוקף גם אחרים.

אני לא מוכנה לדון ככה או לשמוע בכלל מה שיש לך להגיד.

אפשר להגיד את אותם דברים בצורה נעימה שנכנסת לאוזן.

ואף אחד לא מקבל פה החלטות הרות גורל על סמך דברים שאתה תכתוב או שאני אכתוב.

בסה"כ דנים ושומעים חוות דעת שונות.

 

ובלי נדר מפסיקה להגיב לך. אבל לפחות דיווחתי.

(ולא שנפגעתי . פשוט מגעילה אותי ההתנהגות הזאת.)

חע חע

כאילו חסרים אנשים שנשארים נשואים ושונאים אחד את השני.

 

אני מכירה כלו מאוד מקרוב.

גירושין לפי גיל נישואין: בחינת שיעור הגירושין כעשור לאחר הנישואין מלמדת כי בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי ישנו שיעור גירושין גבוה בקרב המתחתנים בגילאים 18-17 (17.9% בקרב ילידי שנת 1973 ו-14.1% בקרב ילידי שנת 1983) ובגיל 19 (כ-10% בשני השנתונים), כאשר שיעור הגירושין מגיע למינימום במחצית הראשונה של שנות העשרים (גילאים 25-20), אז הוא עומד על כ-7% בממוצע. החל מאמצע שנות העשרים מתחיל שיעור הגירושין לעלות באופן הדרגתי. כך, בחינה של שיעור המתגרשים מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בטווח של חמש שנים לאחר נישואיהם מלמדת כי השיעור דומה בקרב המתחתנים בגילאים 19-17 ובגילאים 36-31 (כ-7%), נמוך יותר בקרב המתחתנים בגילאים 30-26 (5.6%) ונמצא במינימום בקרב המתחתנים בגילאים 25-20 (2.8%).

בכל אופן משמע כאן שעיכוב זמן הזיווג עד אחרי הזמן שהתירו הפוסקים פוגע לא פחות מחתונה "מוקדמת מדי".

הקורלציה שכולם מקבלים כמובנת מאליה בין גירושין לנישואין גרועים.

ההנחה שהדרך לגלות כמה זוגות לא מאושרים בנישואין היא לגלות מה אחוזי הגירושין פשוט לא נכונה, כי אחוז הגירושין תלוי בעוד הרבה גורמים - כמו למשל, הלגיטימציה שהקהילה נותנת או לא.

למה זה משנה? כי זה שחסידים שמתחתנים בגיל 17 לא מתגרשים לא אומר שטוב להם. יכול להיות שכן, אבל אי אפשר להשתמש ב'לא מתגרשים' כאינדיקציה.

לא חסרים זוגות שהתחתנו מוקדם והם חיים באושר ובשמחה... וגם זוגות שהתחתנו בגיל מאוחר יותר אבל לצערינו...התגרשו.

העניין כאן הוא התאמה.

 

אבל עקרונית זה נראה לי נכון

מכירה מספיק זוגות שהתחתנו מוקדם ולא חיים באושר, אבל גירושים הם פשוט לא פונקציה

קישור למחקר?

גם אני ראיתי פעם חדי קרן, ואפילו צילמתי אותם, אבל כל התמונות נשרפו אל תשאל

תודה שעזרת לנו להבין את האמת

עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.    

 

אל תתעצבן רק כי לא חושבים כמוך, זה לא מוסיף לך כבוד.

כתוב שרב צריך להסביר בסבלנות ואם לא אז לא לומדים ממנו

יצאת פארש

רואים מהשרשור הזה בצורה ברורה שיש כאן שתי גישות בעייתיות בעידוד לנישואין בגיל צעיר (אולי יש עוד אבל לא קראתי עוד תגובות):

1) עיוורון דתי - תגובות מהסוג "כל הרבנים אומרים"/  "כתוב בחז"ל"/ הרהורי עבירה/ רבקה התחתנה בגיל 3/ יצחק התחתן בגיל 40 ועוד עובדות לא קשורות. 

2) הליכה אחרי הזרם - כל החברות שלך יתחתנו מהר ותרגישי בודדה, בישיבה כולם צריכים להתחתן אחרי שיעור X.

התגובות האלה מראות על חוסר הבנה מהותי של דורנו, נפש האדם, אמרות חז"ל והלך הרוח של אנשי הפורום.

 

בוודאי כולנו מתחתנים כי זה טוב, ומתוך כך ככל שאדם יהיה נשוי יותר זמן ככה יהיה יותר טוב. העניין הוא שאם הוא יתחתן כשהוא לא בשל אז הנזק עשוי לעלות על התועלת ולא הרווחנו כלום. מצב זה יפגע במטרה ההתחלתית (שיהיה לאדם טוב), זה עשוי לגרום לכך שהנישואים לא יהיו טובים וקצרים וכל התופעות השליליות שעלולות לעלות מכך וכן כל הבעיות הרוחניות החמורות עוד יותר שעשויות להיגרם (למשל גירושין, ואהבת לרעך כמוך). 

עכשיו כשמגיע מישהו שלא יודע כלום על החיים שלך, ומנסה לומר לך מה לעשות לפי נוסחה ועובדות שלא קשורים אליך, זה מראה על חוסר הבנה שנישואים הם דבר מאוד אישי, וכל אדם צריך להבין מתי הוא בשל לפי חייו וסביבתו.

אז שורה תחתונה,הגישה צריכה להיות תתחתן בגיל הכי צעיר שאתה יכול. 

בשלות זה דבר אישי, זה נכון, ונישואי בוסר זה דבר יקר (@אריק מהדרום צודק פה במאה אחוז).

 

אבל אדם שעכשיו החליט שהוא רוצה להתחתן בגיל 19 מסיבה מסויימת, זה עדיין אפשרי.

זה דורש מקצוע (אפילו בסיסי) לאחד מבני הזוג, זה דורש הבנה כלכלית מסויימת וגם בשלות רגשית להתמודד עם בעיות של כל זוג צעיר.

 

לא בלתי אפשרי, אבל יחייב כנראה לוותר על שירות לאומי, שנת מדרשה או יותר מדי שנים בישיבה - לפחות לאחד מבני הזוג.

אני מניח, מההיכרות איתך, שאתה מתכוון למקצוע בפועל ולא לתואר. נכון?

תואר פרקטי (לא מדעי המגדר) עם מקצוע בסופו.
מקצוע בפועל כלשהו עם נסיון של שוליה (נגר, שרברב, מקצועות הייטק-נסיון, אפילו ניהול בפועל של חנות פיצה).
גם מליון שקל בבנק עם 4% ריבית כל שנה עונה לקריטריונים מצידי.

רק לא לתכנן להתפרנס מהצדקה. זה הכל.

הרי זה לא מקצוע, וגם להם אין בעיה להתחתן...

 

לא חושב שמישהו פה חשב שלהתפרנס מהצדקה זאת שאיפה בחיי נישואים

למרות שבמקרים יוצאי דופן כשזאת המציאות בוודאי שאין לדחות אדם מלהנשא בגלל זה.

לצערנו הרב תמיד יש אנשים שמסיבות כאלה ואחרות לא יכולים להתפרנס וגם הם צריכים להתחתן.

בעולם החרדי זו נהייתה שאיפה, וזה מעוות בעיניי.

לגבי מי שלא יכול להתפרנס, אני לא בטוח בכלל. שאלה קשה .

החילוני.

שיעור הגברים העובדים (שזה אומר בלבן) הוא באיזור ה60%. אם תוסיף את שיעור העובדים בשחור הוא, כנראה, לא פחות בציבור החילוני.

אלה נתונים שמפורסמים חדשות לבקרים, האחוזים שציינתי הם מהלמ"ס.

 

בכל מקרה, מתוך היכרות טובה עם הציבור החרדי, אני יכול להגיד לך שלא רק שאף אחד לא שואף לצדקה, אני כמעט לא מכיר אחד שעושה את זה בפועל (היחיד שאני מכיר הוא בכלל לא חרדי, הוא בעל תשובה מבוגר מאוד על גבול הקשיש).

 

אתה חושב שאדם שלא יכול להתפרנס פטור ממצוות פרו ורבו?

השאיפה היא להיות איש כולל מוצלח. המציאות הפרקטית כופה עליהם (ברוך השם) לעשות גם דברים אחרים.

 

ואני בכלל לא חושב שהחרדים חיים על חשבון החילונים. אתה מכיר אותי.

 

לכאורה אדם שלא יכול להתפרנס לא יכול לחתום על כתובה בכלל.

אם הדברים היו תלויים רק בזה, הם היו עובדים מאז ומעולם.

 

והאמת שצריך כאן קצת הסתכלות היסטורית.

למה בכלל חרדים לא עבדו? וממתי?

 

התשובה היא שזאת הייתה הנהגה של החזון אי"ש ע"מ להתבדל מהכפירה שהשתוללה בחוץ.

ובזכותו עולם התורה הוא מה שהוא היום (ומי שטוען שהיה אפשר בלי החרדים, שילמד בגמרות שלפני מהדורת טלמן אז ונדבר).

וכן, הגיע הזמן שאפשר כבר לצאת החוצה. ושהכפירה כבר לא מושלת בכיפה (אם כי בתקשורת ובממשלה).

 

המהלך הזה היה טוב, בריא וחשוב. ותמיד היו ויהיו לומדי תורה "בטלנים" (כלשון ההלכה), וחייב אותם.

לכל הפחות שבט לוי.

וגם אז לא ברור לי איך הם חתמו על הכתובה בלי לערוך בה את השינוי המתבקש. זה ממש להעיד עדות שקר.

ומהיכרות אישית אני יודע שנשות אברכים דאז לא רק מוחלות בלב שלם גם מנעו במו ידיהן את יציאת בעליהן לעבודה.

שוב, מכיר אישית.

 

אין בזה בעיה הלכתית. הוא מתחייב שיהיה אוכל בבית, יש אוכל בבית. אם האישה רוצה לצאת לעבוד - אין בעיה.

אנחנו לא באירופה של ימי הביניים שהאישה סגורה בבית תחת סורג ובריח...

לא צריך להטיל את האחריות על הסבא והסבתא. אפשר לחיות לתקופה מסויימת בצמצום ואז להתפתח מקצועית וכלכלית.

אבל המציאות היום היא שכולם נעזרים בהורים! 

מאוד קשה להתפרנס, מאוד קשה להגיע לדירה, יש מלא הוצאות.

אפילו אם שני בני הזוג יעבדו .. עדיין קשה.

 

אפשר. זה דורש בחירות שרוב האוכלוסיה לא רוצה לבחור אותן, או ההורים של האוכלוסיה לא.

 

צריך הבנה כלכלית, ונכונות לחיות בשנים הראשונות ברמת חיים אפסית. ואם אפשר  - גם לעבוד בגיל העשרה ולחסוך את הכסף הלאה.

העולם השתנה לחלוטין

כללי הכלכלה לא השתנו הרבה מאז. האינפלציה כן, ומחירי הדיור בערים גם כן.

מחירים אחרים דווקא ירדו (תקשורת, מחשוב, מכשירי חשמל, בגדים ועוד).

ההכנסה הרבה פחות מספיקה למחיה. זאת השורה התחתונה.

וכן, בזמן שהיית בן 19 כמעט אף אחד לא נעזר בהורים.

 

היום גם עובדי הייטק נעזרים בהורים.

גם אז היה יקר לחיות בישראל.  

 

מחירי הדירות שזנקו זו בעיה קשה אבל הבעיה האמיתית היא עליית הרמה של הדירות שבאה בעקבות המחירים שלהן.

 

במקומות רחוקים יותר  אפשר לחיות גם היום בלי להעזר בהורים. אם רוצים לגור בגוש דן או בירושלים זה באמת קשה.

וזה נכון גם לגבי שכירות.

 

הרמה של הדירות עלתה? לא בטוח שכולם יסכימו איתך.

לא כל עם ישראל יכול ו/או רוצה ו/או צריך לגור בירוחם/מטולה או בהתנחלות..

השכירות עלתה בשנים האחרונות בכ-60%

מחירי הדירות באמת השתוללו בבערך 80-110%, תלוי איפה.

 

אני מדבר על בניה של דירות חדשות. הסטנדרט שם משתולל ועלה ברמות הזויות בעשור האחרון.

 

מה שכתבת על עם ישראל זה נכון, ולכן המחירים במרכז כ"כ גבוהים. כולם רוצים לגור שם בשילוב עם ממשלה שרוצה שאנשים יגורו בירוחם ובמטולה.

אני הכי בעד. אבל שורה תחתונה נעזרים. ולפעמים ההורים כל כך רוצים שהילד יתחתן שלא אכפת להם כבר לממן אותם לתקופה מסויימת אם זה מה שיעזור לו להתחתן..
@יעל מהדרום

לק"י

רק לא הייתי מציעה להסתמך על זה מראש.

בכלל לא ברור מאליו שנעזרים בהורים

תורה, לקיים למשך קצת זמן "פת במלח תאכל".

מה גם שלא בטוח בכלל, במיוחד שברור שכל מי שלומד תורה המלאכה שלו מתברכת.

מגיל 20 נשוי ולא נעזר ההורים. הם רוצים לעזור ואני אומר שלא צריך. ב''ה חיים טוב. אגב, אני אברך

תמיד קינאתי באברכים בישיבה...

ולא להיות עם עניים גדולות. צריך אח''כ שמוכמה לזה וזה אפשרי. אפשרי מאד. אז גרים במקום שהוא מספיק חור כדי להיות זול ומספיק מרכזי כדי לא להצטרף רכב, אוכלים דברים זולים, מכינים הרבה בבית. לא מבלים במקומות שעולים הרבה כסף, קונים המבצעים וחכם, משוים מחירים. ומתפללים להמון סיעתא דשמיא

ב"ה באיזה שלב לכולם כמעט נפתחת הפרנסה ב"ה.

מצפה למצוא אישה כזאת בע"ה.

ישר כח גדול!

 

זה נפש האדם,
וכל זה אני אומר בשם מורי ורבי שמביא בשם רבו.

משהה זיווגם של צדיקים וממהר זיווגם של רשעים .. מזה שהקב''ה נתן לעשיו להתחתן בגיל 40 ויעקב בגיל 84. רק מניח את זה כאן...

@לב טהור

לבין העובדה שמשמים לא נותנים לך להתחתן.

 

האמת שראיתי את זה בפרשה ועיינתי בזה קצת ויצאו לי מזה כמה רעיונות מעניינים.

יכול להביא את המקור במדרש רבה לכאן?

לב אוהב שכתבה שהיא ועוד הרבה מנסים מגיל צעיר וזה לא הולך. הבאתי את המדרש. יש לי את הספר כאן אבל לא מצליח להעלות תמונות

נ.ב. שלח את החידוש.

וסימנתי בצהוב משהו שנראה לי גם שצריך להתייחס אליו

יותר מידי תגובות שלא מתאימות לרוח הפורום, בשירשור אחד.