למה ירמיה מקלל בנבואות?מבקש אמונה

לדוגמא..

 

פרק יח

יט הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם כא לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה כב תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה [שוחה] ללכדני ופחים טמנו לרגלי כג ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו [ויהיו] מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם

 

וזה בכלל הדהים אותי.

פרק כ'

טו "ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו טז והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים" 

 

מה אשם זה שבישר שהוא נולד?  ובכלל, הוא לא אמור לרצות שלא יבואו צרות? 

למה הוא מקלל בכלל? או למה הוא מקלל ספציפית שם?הדוכס מירוסלב

בכלל זה כי הדור שלו היו רשעים מאין כדוגמתם שלא רק שלא הקשיבו לו גם פגעו בו מעשית.

אתה יכול לדמיין מה זה לפגוע בנביא הדור? "עצתם עלי למות" וכו'.

 

לגבי המבשר, לא יודע. פתחת שם את המפרשים? מן הסתם זה לא מישהו שסתם אמר עליו שהוא נולד. נראה מהמלבי"ם שארור בפועל, כי לא זכה לטובה בגלל הבשורה שלו:

"ארור האיש, וכן האיש אשר בשר את אבי היה ג"כ ארור, כי מנשה הרג אותו על שבשר את אבי ושמח שמחהו ולכן הרגו".

במצודות לוקח דרך אחרת:

"שמח שמחהו - אמר בתמיה וכי למפרע היתה שמחה. ארור האיש וגו' - הואיל ולמפרע לא היתה הבשורה טובה בודאי לא היה המבשר איש טוב כי דרך איש טוב לבשר טובה כמ"ש איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא (שמואל ב' י"ח)".

 

כלומר השמחה היא בתמיהה. והאדם שבישר אותו עשה את זה כדי לצער אותו בעצם, ומכאן שכוונתו הייתה לרעה.

 

הפער בין המלבי"ם למצודות ושתיקתו של רש"י קצת מפתיעים, אבל צריך ללמוד את כל הפרק בעיון כדי להבין, ואין לי כל-כך פנאי

עריכה: עברתי על הפרק, נראה שם שהוא בוכה על כל הצער שלו (כידוע שצדיק של דור רשע סובל הרבה, מעבר לסבל שהם גרמו לו ישירות). אז מתוך כך שמי שבישר את אביו בלידתו, אדם שכל חייו סבל, בישר בעצם בשורה ראה - ראיה מכאן שהוא עצמו רשע. וזאת הדרך של המצודות כנראה...

 

אגב, אל תשכח שירמיה היה נביא, הוא לא היה אדם פשוט שמתפרץ מחום ליבו.

הוא אמר דברים שה' רצה שיגיד, וכנראה שהוא ידע בדיוק את מי הוא מקלל.

אם ה' לא היה רוצה שהוא יגיד, הוא היה נוזף בו, כמו עם כל מי שדיבר לא-מספיק-טוב על עם ישראל ונענש (צרעת, גחלים, עליה לשמים וכו').

שניהם..מבקש אמונה

אני מבין שהם היו רשעים,

אבל הוא הרי מתנבא כדי שיחזרו בתשובה וינצלו מעונש.  אז מה הקטע לקלל אותם?   

 

אני אסתכל במפרשים. אבל זה עדיין קצת מוזר

מז"א? מי אמר שאסור לקלל רשעים?הדוכס מירוסלב

מקללים רשעים לאורך כל התורה כולה.

התורה מלאה ב"ארור"ים. דוד המלך מקלל ב"ימח שמם" ועוד...

 

לא צריך להעביר את התורה כיבוס כדי שתתאים לתרבות המערבית המודרנית...

ברוםברום

זה מה שקורה שמעיינים רק במפרשים בויקיטקסט (רש"י, מלבי"ם, מצודות - אוסף הכי לא שיטתי של מפרשים) במקום ללמוד בדרך המסורתית כמו בן אדם

עיין רד"ק - המבשר היה פשחור שהוזכר בתחילת הפרק

 

בכל מקרה, צריך להבין מה קרה אז - כמו שחז"ל אמרו - והביא זאת רש"י - מנשה באותו זמן הרג את הנביאים. עכשיו, איזה שמחה תהיה לחלקיהו אביו של ירמיהו? אם הבן ימשך אחר דרכי אותו זמן, מה הרוויח? ואם יהיה צדיק ונביא אמת - הרי ישנאוהו ושוב אין לשמוח. שזה אכן מה שקרה. אין זאת כי אם המבשר היה בלתי רגיש ורק רצה לקחת קרדיט של מבשר בשורות.

איך ענית על השאלה של למה לקלל אדם שבסה"כ היה חמור קופץ בראש?הדוכס מירוסלב


מכיוון שברום

עדיף תשובה הגיונית מועטה

מריבוי דברים שעוסקים בנושאים אחרים

ומי ולמה במקום להבין את הכתוב הוא נושא ספרים למרחקים ארוכים, 

וזה בדיוק הסיבה שלא אמורים להיות חמור קופץ בראש

נראה לי שאני מכיר את הניק קצת יותר טוב ממךהדוכס מירוסלב

וגם את השאלות שלו במקרא... תרשה לי לדחות את ההצעות שלך.

נראה לי שאתה אומר דברים בלי קשר למה שאמרתיברום

ובלי קשר לנושא הנידון

אולי תהיה קצת פחות מתנשא?ברום
עבר עריכה על ידי ברום בתאריך ט"ו בטבת תשע"ט 06:42

וקצת יותר ענייני?

 

תתחדש על הכינוי...הדוכס מירוסלב


אני לא מכיר אותך, אז עזוב אותי בשקטברום


ובמושב לצים לא ישבברום

וכ"ש העושים ליצנות על חשבון בני אדם, 

אתה תמיד יכול לעזוב את הפורוםהדוכס מירוסלב

במקום להחליף ניקים...

אהה... תראו מי אומר "כמו ילד קטן"ברום
צריך קודם להבין מי זה אותו "איש" שמקלל ירמיהבת מלך!!!!
אותו מבשר היה פשחור בן אימר.
ממליצה לעיין על התקופה ועל אותו פשחור.
המלבים והרדק מסבירים שם את משמעות השם פשחור. תעיין בקידושין עב ותראה את הייחוס ואז תחזור לתרגום ותבין שאותו אחד שהתנגד לירמיה היה בעצם סגן הכהנים! שהוא בעצמו שם אותו במהפכת ..
^^ ישר כחהדוכס מירוסלב
עבר עריכה על ידי הדוכס מירוסלב בתאריך י"ב בטבת תשע"ט 01:01

פתחתי את המפרשים רק במחשב.

אבל התהיה של @מבקש אמונה היא על הסיבה שהוא לא התפלל שיחזור בתשובה...

 

עריכה: עיינתי יותר בשאר המפרשים, נראה שלא כולם מפרשים שזה אותו האיש, וגם הסיבות לקללה, כמו שכתבתי למעלה, הן שונות. אין הכרח מצד הפשט להגיד שזה דווקא פשחור. וגם רד"ק רק מביא את זה בלשון יש אומרים: "יש מפרשים שפשחור הוא היה המבשר לאביו שנולד". @ברום

כן תודה. זו השאלה שלי בעיקרון!!מבקש אמונה


על שאלה זו התשובה אחרת,ברום

אחרת גם ממי שקורא לעצמו דוכס, התשובה הרבה יותר פשוטה - עיין בפסוקים שאתה עצמך ציטטת "זכור עומדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם", זה הוא אומר עוד לפני הקללות - כלומר הקללות מגיעות רק לאחר שהוא הבין שכבר אין סיכוי כי הם לא רוצים בשום אופן לחזור בתשובה והם פשוט "שמים פס" על כל מה שהוא אומר וכבר הקב"ה לא מוכן לשמוע יותר תפילות לטובתם, והקב"ה בעצמו אומר לו בפרק י"ד "...ואתה אל תתפלל בעד העם הזה לטובה.... ויאמר ה' אלי אם יעמוד משה ושמואל לפניי אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו..."

 

והאם להגיד ש"התורה מלאה קללות לרשעים" זה עונה יותר לשאלה ה"ספיציפית" הזאת? או לחפש כל מיני חומרות במעשיהם כדי שיהיו ראויים לקללות? האם זה עונה יותר לשאלה ה"ספיציפית" הזאת?

הקב"ה גם ככה מתכוון להעניש אותם. למה להוסיף קללות?מבקש אמונה


הוא פשוט "מזדהה" עם הקב"ה, ומוסיף בזה גם את נקודת המבט שלוברום

הרי זה בדיוק מה שהקב"ה אמר (בפרק י"ד) "כי יצומו אינני שומע אל רינתם וכי יעלו עולה ומנחה אינני רוצם"

כי הם ניסו להרוג אותוארץ השוקולד
כמו שדרש רש"י (בבבא בתרא דף ט עמוד ב):
"ויהיו מוכשלים לפניך - את אנשי ענתות היה מקלל שהיו מבקשין נפשו:"
חז"ל דורשים בבא בתרא (דף ט עמוד ב) שהוא ביקש כאן מהקב"ה שגם אם הם יעשו טוב, אל תיתן להם הזדמנות. ככה שזה לא רק כי הם לא חזרו בתשובה, כי הוא מבקש שייענשו גם אם ינסו לעשות טוב.

דברי חז"ל בגמרא:
"דדרש רבה מאי דכתיב (ירמיהו יח, כג) ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם [אפילו] בשעה שכופין את יצרן ומבקשין לעשות צדקה לפניך הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנין כדי שלא יקבלו עליהן שכר"
(הדיון בגמרא הוא ביחס לשאלת השכר על צדקה לעני שלא מגיע לו צדקה)
אבל הוא שואל למה לקלל רשע ולא לבקש שיחזור בתשובההדוכס מירוסלב

כמו שברוריה אמרה לרבי מאיר.

 

@מבקש אמונה אתה צריך להבין שברוריה לא אמרה לרבי מאיר שהוא טועה, הפשט הוא כמו רבי מאיר ע"פ הדקדוק. היא פשוט הציעה דרך אחרת, שעבדה במקרה המסויים. ככה ה' רצה שם. זה לא אומר שרשעים מהסוג הזה אסור לקלל.

 

אל תשכח שחז"ל אמרו שיש מקרים שמיתה טובה לרשע וטובה לעולם...

 

ואל תשכח גם את קורח, שמשה ביקש לא רק שלא ישמע אליהם, אלא גם שימותו במיתה שלא נבראה מעולם. משה, העניו באדם.

ועל כך עניתי שהוא נפגע באופן אישיארץ השוקולד
גם אנחנו לעתים כועסים על אנשים שפגעו או ניסו לפגוע בנו יותר ממה שמגיע להם
נביא לא נפגע באופן אישיהדוכס מירוסלב

אם אתה לומד את המורה, אתה אמור להבין שאפילו אדם שמשיג רוח הקודש לא נפגע באופן אישי.

אדם שמנסה להגיע למדרגות גבוהות צריך להגיע להשתוות המידות, ע' חובת הלבבות.

 

ולא צריך בזה פלפול, ע' מה עשה יונה שהספינה חשבה להישבר ומשם תבין.

השתוות המידות אין פירושו העלמת המידותברום

אחרת לא ייתכן "חכם גיבור ועשיר" במידות, וגם "ת"ח הנוקם ונוטר כנחש", 

ובכלל יש כאן כבוד התורה וכבוד הנבואה וכבוד הנביא שהוא בעל הנבואה ושמייצג אותה בעולם

אפילו משה רבנו נפגע באופן אישי אצל דתן ואבירםארץ השוקולד
פעם אחרונה שבדקתי הנביאים היו בני אנוש ולא מלאכים ולכן יתכן שהם נפגעו באופן אישי.
לא היו דברים מעולם. אל תשליך מעצמך על נביאים, בטח לא על משההדוכס מירוסלב

רבנו.

זה לא מופיע במפרשים. ההפך הגמור, למרות כל הזוועות שהרשעים האלה עשו הוא הוריד מכבודו והלך עד אליהם.

וגם מה שכעס והתייאש זה מטעמים אחרים. בכל מקום שחז"ל ציינו שמשה רבנו כעס, לא נזכרה פעם אחת סיבה אישית.

נראה מרש"י שירמיהו היה על משהו אישיארץ השוקולד
"ויהיו מוכשלים לפניך - את אנשי ענתות היה מקלל שהיו מבקשין נפשו:" (רש"י במסכת בבא בתרא דף ט עמוד ב ביחס לתפילת ירמיהו פה)
מה אישי פה? זאת הצלת נפש.הדוכס מירוסלב


הצלת נפש שמעשיהם הטובים לא יצליחו?ארץ השוקולד
חז"ל דרשו שם שהוא מתפלל שאם הם ינסו לתת צדקה, שיתנו לאנשים הלא נכונים כדי שלא יזכו לשכר על הצדקה.
איפה ההצלת נפש?
רש"י אומר שהוא ביקש זאת עליהם כי הם ביקשו את נפשו
כן. אדם שלא מצליח לא מחפש לרצוח בד"כ הוא שקוע בעצמו.הדוכס מירוסלב

קח השוואה מעולם הפשע. אדם נהיה פושע גדול, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה כל עוד יש לו כסף וכבוד וכו'.

מי שיתפלל שהוא ימות, לא בהכרח שמשמים יקבלו את התפילה הזאת מכמה וכמה טעמים.

אם יתפלל שלא יצליח לו בעולם הפשע, ככה שלא יהיה לו כח לפגוע בו והוא יהיה עסוק בלהתגבר על כל הצרות שלו - סבירות הרבה יותר גבוהה שהתפילה תתקבל.

הוא לא יתפלל שלא יצליחו במעשיהםארץ השוקולד
אלא שיתנו צדקה לאנשים הלא נכונים.
ככה שהם יחושו שהם מצליחים, אבל בפועל לא יקבלו על כך שכר
לא הבנתי את התגובה שלךהדוכס מירוסלב


תלמד את הגמרא הזו ואז תביןארץ השוקולד
זה קטע של משבר שחוטף ירמיהו מהרדיפות אחריוארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"ב בטבת תשע"ט 23:04
ולקלל את המבשר על הולדתו זה ביטוי עצום לעצב על הולדתו. כמו איוב המקלל את יומו ואת מעשיו של הוריו שגרמו לו לבוא לעולם.
ולכן עם כל הכבוד לדוכס ובת מלך (ויש כבוד) וכמובן למפרשים, לדעתי מהפשט זה באמת לא משנה מי היה המבשר, זה לא באמת כעס על המבשר אלא על הולדתו.

(כך עולה מדברי רש"י על הגמרא בבבא בתרא דף ט עמוד שהובאו לעיל)
נכון שהכעס היה על הולדתו אבל אי אפשר להתעלם מהכעסבת מלך!!!!
על אותו אדם (פשחור) שבעצם התנגד לנבואת ירמיה ושם אותו במהפכת. האדם הזה היה סגן הכהנים (!),זה לא אדם זוטר וסתמי אלא אדם בעל דרגת חשיבות גדולה וקשור מאד אל הקודש והוא סחף אחריו את כולם ואף אחד לא מחה על שהוא שם את ירמיה במהפכת. ירמיה ממש כועס גם על שלקחו את הכהונה בכח ולא ביושר, שהיו צאצאי עבדים בפומבדיתא וכו..
היה לירמיה קשה מאד שהוא לא צריך להתמודד עם עובדי עבודה זרה אלא אנשים חשובים מהעם!!
(ועוד שפשחור בעצם היותו המבשר זה אומר שהיה קרוב למשפחת ירמיה והוא זה שמבזה אותו!)

(ותודה)
אי אפשר להתעלם, אבל בכתוב הוא לא מקלל את פשחורארץ השוקולד
אלא את המבשר, אז כנראה שזה קשור לבשורה.

כמובן שניתן לדרוש, אבל אפשר גם ללמוד את הפשט מהפשט.
(בשמחה)
קיבלתי בת מלך!!!!
דברי איוב המראים הבנה זו שובארץ השוקולד
"וַיַּעַן אִיּוֹב, וַיֹּאמַר.
יֹאבַד יוֹם, אִוָּלֶד בּוֹ; וְהַלַּיְלָה אָמַר, הֹרָה גָבֶר." (איוב פרק ג, פסוקים ב-ג)
ובכלל ניתן לעיין בכל הפרק.

וכי היום אשם בכך שהוא נולד ביום זה, וכי הלילה אשם בכך שהוא נוצר אז?
אלא שזה דרך ביטוי דרמתי לטרגיות על הולדתו, וסביר שכך גם חש ירמיהו באותו הרגע ולכן נוקט ברעיון דומה.
אני לא חושב שאפשר לדון ככה נביא.הדוכס מירוסלב

קיבל קריזה אז התפלקה לו נבואה מאת ה' כזאת?

ככה אני רואה את הפרק, הוא התחיל בדברי ה' וגם סיים ככה.

נבואהברום

נבואה לא צריכה להיות מנותקת מהחיים של הנביא וההקשר של החיים שלו

האמת שזו מחלוקת הרמב"ם והרב קוקארץ השוקולד
מה שאתה מציג זו דעת הרב קוק.
אבל הרמב"ם במורה נבוכים כותב שההבדל בין נביאים לכתובים היא האם הנבואה הושפעה מהנביא או לא, אם לא אז זה בנביאים ואם כן זה יהיה בכתובים.
הנביאים לא כתבו את הספרים שלהםהדוכס מירוסלב

הם אמרו את הנבואות ויש לזה משקל ביחס לביקורת נוסח המקרא ואכמ"ל.

לנ"ל אני לא אטרח להגיב, כי הוא מעמיד פנים כמו ילד קטן.

אמרו או כתבו?ברום

זה כמובן לא קשור, כי גם אם הם אמרו זה עדיין נבואה באותה מידה, וחלה עליה אותה מחלוקת שהזכיר @ארץ השוקולד, וחוץ מזה שחז"ל אמרו בפירוש "ירמיה כתב ספרו" וכן בשאר הנביאים, בניגוד לדבריך

 

לדברים הלא-ענייניים שאתה אומר באמת לא אגיב

אני מגיב רק כדי שהשטויות שכתבת לא יחרטו פההדוכס מירוסלב

ירמיה כתב את ספרו ואת שאר ספרי הנביאים.

כל שאר מה שכתבת הם שטויות, ואם לא תודה שבסה"כ החלפת ניק לא תזכה ליחס ממני.

ירמיה כתב ספרו ואת שאר ספרי הנביאים?ברום

לפי מי? האם הוא כתב למשל את ספר יחזקאל?

לא כל נביא כתב את ספרוהדוכס מירוסלב

יש שכן יש שלא. יש כמה דעות לגבי חלק מהספרים.

יש פה חלק מהם.

 

מדגיש שאני לא טורח לענות לך, רק כותב למען מי שירצה להרחיב בעניין

Rav Sherki

"לא כל"?ברום

לא כל נביא כתב את ספרו, אבל אלו שנקראים על שם עצמם נכתבו על ידי עצמם, מלבד איוב, ובכל מקרה רק מיעוט מהספרים נכתב על ידי ירמיה.

התגובה הנ"ל היא טעות גמורה.הדוכס מירוסלב


אמר מי שכתב טעויות לאורך כל השרשור...ברום
עבר עריכה על ידי ברום בתאריך י"ח בטבת תשע"ט 23:32

ואין לו אומץ לדון בדברים כפי שהם...

חז"ל כתבו במסכת בבא בתרא מי כתב את הספריםארץ השוקולד
ירמיה כתב את מלכים, איכה וירמיה.

הנה הגמרא:
"ומי כתבן משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה שמואל כתב ספרו ושופטים ורות דוד כתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים ע"י אדם הראשון על ידי מלכי צדק ועל ידי אברהם וע"י משה ועל ידי הימן וע"י ידותון ועל ידי אסף ועל ידי שלשה בני קרח ירמיה כתב ספרו וספר מלכים וקינות חזקיה וסיעתו כתבו (ימש"ק סימן) ישעיה משלי שיר השירים וקהלת אנשי כנסת הגדולה כתבו (קנד"ג סימן) יחזקאל ושנים עשר דניאל ומגילת אסתר עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים עד לו" (בבא בתרא דף יד עמוד ב עד טו עמוד א)
כלומר, מפורש, שלא כל הנביאים כתבו את ספריהם.הדוכס מירוסלב


הרמב"ם כותב בפירוש שאפילו תושב"ע בזמן הנביאים כתבו כ"א לעצמוברום

וכ"ש נבואות של כתב

רק חתימת הספר וקידושו, ו-אולי- חלק מהעריכה- לא הייתה על ידיהם

וזה פשיטא שבפשיטא

וע"ע בגמ' מגילה שלומדת כתיבת מגילת אסתר מהכתוב "ותכתוב אסתר", משמע שהיא כתבה

וע"ע בב"ב רש"י ד"ה "משלי קהלת", שלומד מהכתוב "אשר העתיקו אנשי חזקיה", ומשמע בפירוש שזה היה כתוב כבר לפניהם, וישעיה ג"כ היה מסיעת חזקיה, ומסתמא כתב רוב ספרו של עצמו, ורק לא חתם ספרו, ויחזקאל רש"י אומר שלא ניתנה נבואה ליכתב בחו"ל, וכי בימינו יש איסור לכתוב ספרי נביא בחו"ל, אלא פשיטא כמו שהסברתי, שהוא כתב רק לא קידשו להיכלל בכלל כתבי הקודש

סוף דבר לא צריך למהר לסתור כל דבר שלא נראה לדעתך הפשט

דבריך הולכים עם דברי הרמב"ם במורהארץ השוקולד
עקרונית אני יותר נוטה לדעתו מדעת הרב קוק בנושא הזה (אם כי לא מוחלט), אבל ספציפית כאן חז"ל דרשו זאת בבבא בתרא (הובא לעיל) כתפילה ולא נבואה ולכן קל יותר להבין שתפילה של הנביא תבוא מתחושותיו של הנביא עצמו.
צודק שאין עניין להגיב לדברי זלזול, ועדיף להתייחס לגופו של עניין.
אבל גם לדברי @ברום יש על מי לסמוך
אין לו על מי לסמוךהדוכס מירוסלב

אף אחד לא טוען שכל נביא כתב את ספרו

הרמב"ם כותב בפירוש שאפילו תושב"ע בזמן הנביאים כתבו כ"א לעצמוברום
הרב קוק סבר שנבואה תלויה בנביאארץ השוקולד
אחכה למקור, אני מחפש משהו כזה הרבה זמן.הדוכס מירוסלב

זה מפורש בכמה מגדולי ישראל הקדמונים והמקובלים שלא, הפך הרמב"ם במורה

אחפש את המקור בלי נדרארץ השוקולד
לפעמים יש דברים שהם תגובהארץ השוקולד
ספציפית נראה שחז"ל הבינו שזו תפילה שלו ולא נבואה בגמרא מבבא בתרא שציטטתי לעיל
נראה לי שזה עונה על השאלה שלי.מבקש אמונה

ציטוט מהרמב"ם, שמונה פרקים, פרק שביעי

 

ואין מתנאי הנביא שיהיו לו מעלות המידות כולן, עד שלא תפחיתהו פחיתות כל עיקר. שהרי שלמה נביא, כעדות הכתוב: בגבעון נראה ה' אל שלמה (מלכים א' ג', ה'), ומצאנו לו פחיתות מידותית, והיא רוב התאווה בפירוש. וזאת בהרבות הנשים, שהיא ממעשי תכונת רוב התאווה. ואמר מפורש: הלוא על אלה חטא שלמה (נחמיה י"ג, כ"ו). 

וכן דוד עליו השלום נביא הוא, ואמר: לי דבר צור ישראל (שמואל ב' כ"ג, ג'). - ומצאנו אותו בעל אכזריות, ואף על פי שלא השתמש בה כי אם בעובדי כוכבים ובהריגת הכופרים, והיה רחמן לישראל. אבל בא בפירוש בדברי הימים, שהאלוהים לא מצא אותו ראוי לבנות את בית המקדש, לרוב מה שהרג, ואמר לו:  לא תבנה בית לשמי, כי דמים רבים שפכת ארצה לפני (דה"א כ"ב, ח').


ומצאנו באליהו זכור לטוב מדת הרגזנות. ואף על פי ששמש בה לכופרים ועליהם היה רוגז, בארו החכמים, שהאלוהים לקחו ואמר לו: לא יצלח לבני אדם מי שיש בו קנאה במידה שיש לך, שסופו שיכלם. 

וכן מצאנו בשמואל שנרתע מפני שאול, וביעקב שנמס לבבו מפגישת עשו. 

אלו המידות וכיוצא בהן, הן מסכי הנביאים, עליהם השלום. ומי שהיו לו שתי מידות או שלוש בלתי ממוצעות, כפי שבארנו בפרק הרביעי, נאמר בו שראה את האלוהים מבעד למסכים שניים או שלושה. 
יפה, תודה רבה שחלקתארץ השוקולדאחרונה
מעניין, לא הכרתי ותודה שלימדתני
נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

שוב עם השופר? אני מדבר על לולב!דורש טוב לעמי

לגבי שופר דווקא יש מחלוקת שגדולי ישראל חיוו דעתם לגביה לפני כמאתיים שנה.

מה לוקחים מהדמות של הרב מורדכי אויערבך?אביעד מילוא

כמה דבריםצע
  1. יש סט ש"ס גדול בלי מפרשים(רק רשי ותוס' בלי ראש ריף וכו)?

  2. אני רוצה לרכוש טאבלט(מחשב יקר יותר וגם המטרה היא בלי אינטרנט) שישמש ללימוד תורה..

    יש תוכנה חינמית או זולה שמכילה ש"ס צורת הדף שיהיה אפשר בטאבלט להעיר הערות או לסמן בה?

יש עם מהרשא, אני מכיר 'טלמן' ו'עוז והדר' כאלה125690אחרונה

יכול להיות ש'ספריא' תתאים

גמר חתימה טובה!

שנה טובה לכולםטיפות של אור

לפעמים דברים שנכתבים יושבים על הלב במשך שנים. במיוחד אם יודעים שהדברים עדיין מופיעים

קצת אחרי שנכנסתי לניהול הפורום מחקתי או ערכתי כל הודעה שנראתה לי פוגענית כמה חודשים או שנים אחורה. אם מישהו רוצה שאני אמחק הודעה כלשהי שפגעה בו ופיספסתי אותה, לא משנה מי כתב אותה וכמה שנים אחורה זה קרה, הוא מוזמן לפנות אלי בפרטי. כמובן גם הודעות שאני כתבתי

גמר חתימה טובה לכולם

שנה טובה קעלעברימבאראחרונה

גמר חתימה טובה

להצטער על כך שלא תוקעים בשבת?דורש טוב לעמי

מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?

  • צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?

  • לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...

  • אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת

  • תשובב אחרת

יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!

חלילה שחז"ל יעקרו מצווה מהתורה מצד טעמים פנימייםדורש טוב לעמי

אפשר לצרף טעם רוחני בתןר תוספת חשובה לטעם ענייני, אך לא לטעון שהוא העיקרי.

גם שמעתי את מו"ר הרב אשר וייס, לא השתכנעתי

ברור שבמהלך הדורות דווקא היו הרבה אנשים במצבים שונים, בטח בשנים קשות של שמדות גירושים ופוגרומים שהיו נאלצים ללכת עם שופר ביד למישהו שיתקע עבורם או ילמד אותם איך לתקוע. זו סיטואציה הגיונית ביותר. ובימי קדם היתה שכיחה פי אלף.

תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג

מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]

מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?

בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית

לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

וואי מענייןטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 21:11

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
השאלה לא רק הלכתית אלא של רוח התורהקעלעברימבאר

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

יש אגרות משה על הסכנה של השקפות חיצוניותטיפות של אור

שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'

(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')

"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"

לכן את רוח התורה לוקחיםקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ו' בתשרי תשפ"ז 23:20

רק מתלמידי חכמים גדולים וצדיקים ששימשו את רבותיהם הגדולים בדור שלפני, ואם זה מגובה המקור מאגדתא בארון הספרים היהודי, מה טוב. ואז זה וודאי שזה לא מרוח חיצונית.

אם אדם מהרחוב טוען שדעות ת"חים גדולי הדור (באגדתא או בהלכתא) זה רק תירוץ לשווניזם זה ביזוי ת"ח . כמובן ניתן לחלוק, אך לא לטעו ןשזה תירוץ לשווניזם.

ב. בסוף זה מוכרע אחרי כמה דורות לפי מה שהאומה קיבלה על עצמה לדורותיה בהנחיית חכמיה. בדורו של הגרא היתה שאלה אם החסידות ראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרמבם היתה שאלה אם הפסילוסוטפיה היהודי תראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרב קוק האם התייחסות חיובית לציונית חילונית ראויה לבוא בקהל. אחרי כמה דורות כל אלו הוכרעו כחלק אינטגרלי מרוח היהדות (למרות שבקשר ליחס לצינוות החילנוית עדיין לא הוכרע במלואו , בניגוד לחסידות ופיסלופיה היוהדית). אבל כמובן כל בית מדרש שאין לו בניין אב אינו בית מדרש. אם יש דעה שנאמרת על ידי אנשים שאינם תלמידי חכמים ששימשו את רבותיהם, היא סתם עוד דעה שמנסרת בחלל העולם וצריך להזהר ממנה כמו כל דעה לא תורנית, הלנו היא אם לצרינו.

ג. בכל מקרה כשם שלא מבררים הלכה על ידי אגדתא, כך לא מבררים רוח תורה על ידי הלכה. אחרת ניתן למצוא היתרים הלכתיים לאשת יפת תואר או להריגת גויים, ולהיות נבל ברשות. כל המערבב הלכה ואגדא עובר באיסור כלאיים, הן בפסיקת הלכה והן בעיון מה רוח התורה

דברים מהמורה נבוכים הם רוח התורה?ארץ השוקולד

ואם המקור של הרמב"ם לכך הוא מקור חיצוני ולא דגרי רבותינו, זה משנה?

לא מספיק מורה נבוכים, צריך את הפרשנותקעלעברימבאר

של חכמי דורינו גדולי הדור לזה, והאם ראוי להכירע כמורה נבוכים להנהגת דורינו.

כשםששאתה לא פוסק מהגמרא להלכה אלא על פי ראשונים ואחרונים עד פסוקי דורינו, כך לא נתין להכיע ברוח התורה להנהגות ציבוריות ממורה נבוכים על פי פרשנות של אדם מהרחוב, אלא רק על פי גדולי חכמי התורה ששמשו את רבותיהם.

ב. מה כתוב בעניין זה במורה נבוכים?

ג. בכלל לא נכנס ספציפית למחלוקת הספציפית הזו של נשים בפוליטיקה

לא נכנס לנושא הספציפי גםארץ השוקולד

דיברתי בכללי על הספר, לא על עניין זה, כי לא מכיר התייחסות במורה נבוכים לנושא הזה.

בסופו של דבר, המורה נבוכים מבוסס גם על חכמת יוון ולא רק ענייני קודש, לכן תהיתי איך אתה מתייחס לספר שרב חשוב כתב שמסתמך על מקורות חיצוניים, האם זה נחשב רוח התורה או שלא?

המורה נבוכים מבוסס רק על לוגיקה ושכל ישר ולאקעלעברימבאר

על שום ערך מערכי יוון.

לוקיגה היא אוניברסלית בין אם יווני גילה אותה ובין אם סיני.

משפט פיתגורסלא הופך להיות יווני כי יווני גילה אותו, כנל לוגיקה אריסטוטלית. אריסטו לא המציא כלום, הוא גילה.

כשם שכוח הכבידה אינו אנגלי רק בגלל שאנגלי כילה אותו.

שמע האמת ממי שאמרה. חכמה בגוים תאמין,תורה וערכים בגוים אל תאמין.

ב. לעיתים יש ערכים גויים שנקלטים באומה היהוגית לדורותיה אחרי זיכוך ובירור ורגולציה, ורק אחרי אישורחכמי ישראל וקבלת האומה. קוראים לזה ליקןט ניצוצות. אבל דווקא מורה נבוכים אינו דוגמא לזה, מאחר שהוא מבוסס 100 אחוז על שכל ולוגיקה, וכלל לאעל מיסטיקה וערכים

מאיפה מוכיחים מה רוח התורה?ארץ השוקולד

מתחלק לשניים:קעלעברימבאר

א. מקורות של אגדתא שמלאים בארון הספרים היהודי

ב. יותר חשוב - דעות בעניינים אלו של תלמידי חכמים גדולים ותצדיקים ששימשו את רבותיהם בדור הקודם.

(ג. במקרה של מוסר טבעי - מצפון שכל ישר ואינטואיציה)

מענייןארץ השוקולד

א. ככלל, נשמע נכון, אבל לפעמים ההבנה של התובנה הנכונה מאוד קשה, אתן לדוגמא את המחלוקת על מידת השכרות הרצויה בפורים התלויה בהבנת האגדתא על רבה ורבי זירא.

ב. גם כאן, לעיתים רבות יש מחלוקות בנושא.

ג. שכר ישר ואינטואיציה שונה לרוב בין בני אדם.

אז:קעלעברימבאר

א. לכן יש את ב'. וכמובן לא רק גמרא אלא דברי אגדתא של חכמינו שאחרי הגמרא בכל הדורות. למשל ברור שיש התייחסות לשכרות בפורים מהגמרא עד ימינו אצל ראשונים ואחרונים.

ב. מחלוקת יש גם בהלכה. לגיטימי. כבר אמרו רבותינו עשה לך רב.

ג. דיברתי ב ג על מוסר טבעי, לא על מוסר תורני שאינו טבעי

מענייןארץ השוקולד

א. ועדיין יש מחלוקת בכך מן הקצה ועד הקצה.

ב. זה עונה לפרט, אבל זה נותן טווח גדול במה הכלל חושב.

ג. גם בהנחה מה טבעי יש הבדל בין בני אדם.

אז:קעלעברימבאר

א. גם בהלכה יש מחלוקות מהקצה אל הקצה. אין הבדל. בסוף יש ליהדות גבולות גזרה ברורים של רוח תורה, ויש גם דברים שמוכרעים לדורות (למשל ברור שכל רב יטען היום שנגד רוח התורה לשאת שתי נשים בימינו, גם אם יש היתר הלכתי). בכל מקרה הרבה פעמים רוח תורה אינה חד משמעית אלא יותר מגמה וכיוון תרבותי מאשר שאלה חד משמעית של אסור/מותר.

ב. כנ"ל בסוף האומה לדרות מכריעה בכלל מה נשאר ומה נופל וכמה חלק כל דעה ושיטה מקבלת.

לגבי דילמות ערכיות של פוליטקאי - ראוי שייתיעץ בענינים ערכיים עם כמה שיותר מגוון רחב של רבנים גם אם חולקים אחד על השני , כמובן בתנאי שהם מתאימים להשקפת מפלגתו (למשל אין סיבה שסמוטריץ יתייעץ עם הרב לנדוי). בסוף כיו םבדמוקרטיה אתה יכול להביא להצבעה בקלפי את כל הדעות. באשר למה יקרה בימי המלך המשיח או מה קרה בבית ראשון ושני - אני מעריך שהשליטים התייעצו עם כל המגוון של החכמים

בדור (ונבאים כשהיתה נבואה ושתהיה בעתיד). וכמובן אין מנוס מכוחניות פוליטית כי כך העולם עובד, למשל ראה את נידוי רבי אליעזר או נידוי רבי מאיר ורבי נתן או חרם הגרא על החסידים, אך בסוף גם פה האומה לדורותיה תכריע. אך כמובן זה תפקיד מלך אידאלי שיש לו רוח קודש - שהוא בסוף זה שמכריע בעצמו לבד בשורה התחתונה בעניינים ערכיים, ושאר דעו תהחכמים הם רק המלצה לגביו.

ג. בחלק - ג , דברתי על דברים שברורים שהם טבעיים. ובענין הזה אין הבדל בין יהודי לגוי. אי אפשר ללמד זכות על אייכמן, כי עשה משהו שברור שהוא נגד המוסר גם אם לפי החוק

יישר כח על ההרחבהארץ השוקולד

א. שים לב שהדוגמא שהבאת היא משהו שבו הוטל חרם בנושא של רבינו גרשום.

ב. טענה מעניינת.

ג. סבבה, זה מאוד מסייג את האמירה בסוף לדברים מוסכמים.

אזקעלעברימבאראחרונה

א. דברתי על זה שגם רב תימני יאמר לתימני היום שזה נבל ברשות התורה לשאת שתי נשים, למרות שמותר לו הלכתית ולא חל עליהם חרד"ג (אפילו אם התימני גר במדינה שזה מותר ואין דינא דמלכותא).

ב. זה בסוף נאמר על המשיח שנחה עליו רוח ה שבאמצעותה ידע את הערכים לשפוט , וגם שלמה ביקש לב חכם לדעת טוב ורע לשפוט , והיתה חכמת אלוקים בליבו.

ג. במוסר טבעי זה נכון. אבל יש דברים שהם מוסרברור והפוסטמודרנה והפרוגרס חוטאים בהם ברמה התרבותית

הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב באלול תשפ"ו 0:30

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

ישר כח. תודה👍פתית שלג

שבתאי טבת טוען שחלק מההתנגדות נבעה מצניעותארץ השוקולד

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

עיין מה הרב קוק מנמק בענייןקעלעברימבאר

תן הפניה בבקשהארץ השוקולד

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

אגב, זכור לי שבאותו זמן היה כאן רוב דתי-חרדימתוך סקרנות

ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.

סתם, אנקדוטה מעניינת.

מאגרי ספרים תורנייםחזק וברוך

אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:

ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית

כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:

http://www.halachabrura.org/library/library8d.htm

חוברת להורדה וקישורים ללימוד כל ההלכות לחגי תשריעיתים לתורה

ערב טוב,

מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.

ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf

כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.

כתיבה וחתימה טובה לכולם!

קיצור הלכות ראש השנה

  1. ערב ראש השנה

  2. תפילת ערבית

  3. הסימנים וסעודת הלילההסימנים לשנה טובהסעודת הלילההנהגות יום ראש השנה

  4. תקיעת שופרהכנות לתוקעסדר התקיעותתקלות בתקיעות

  5. תשליך

  6. קידוש וסעודה בליל יו"ט שני

  7. דגשים לראש השנה שחל בשבתערב החגסדר היוםלקראת ערב שני

קיצור הלכות יום הכיפורים

  1. ערב יום הכיפורים

  2. התארגנות לצום

  3. איסורי יום הכיפוריםאיסור רחצהאיסור סיכהנעילת הסנדלראישות

  4. קטן בתענית

  5. מעוברות ומניקות וחולים בתעניתנטילת תרופותאכילה ושתיה ל"שיעורים"

  6. התפילות ביום הכיפורים

  7. סוף הצום

קיצור הלכות ארבעת המינים

  1. הלכות לולב

  2. הלכות הדס

  3. הלכות ערבה

  4. הלכות אתרוג

  5. כללי הפסול בארבעת המינים

 

קיצור הלכות סוכה

  1. בניית הסוכה

  2. דפנות הסוכה

  3. סכך הסוכה

  4. סוכה בפרגולה

  5. ליל יו"ט ראשון של סוכות

  6. מצוות ישיבה בסוכהחיוב ישיבה בסוכהברכת לישב בסוכה    ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים    ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים    ◦ מנהג תימן

קיצור הלכות יום טוב

  1. מבוא להלכות יום טובמלאכות שהותרו לצורך אוכל נפשמלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפשהיתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפשהלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב

  2. מוקצה ביום טוב

  3. בעלי חיים ביום טוב

  4. הכנה מיום טוב ליום אחר

  5. טוחן ביום טוב

  6. מכשירי אוכל נפש

  7. בורר ביום טוב

  8. רחצה ביום טובטיפול בשיער ביום טוב

  9. הדלקת אש ביום טוב

  10. כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טובכיבוי אש ביום טובגרם כיבוי ביום טוב

  11. 'על האש' ביום טוב

  12. הדלקת הנרות

  13. הוצאה ביום טוב

  14. בונה ביום טוב

  15. ערוב תבשילין

  16. שמחת יום טובהכנות ליום טובשמחת החג

קיצור הלכות חול המועד

  1. מבוא וכללי המלאכות

  2. שמחת המועד

  3. אוכל נפש

  4. מכשירי אוכל נפש

  5. צרכי הגוף

  6. תיקון רכב

  7. תספורת גילוח וציפורניים

  8. בגדים – תיקון וכביסה

  9. צורך המועד

  10. כתיבה

  11. מסחר במועד

  12. דבר האבד

  13. צרכי מצווה

 

 

אולי יעניין אותך