(זה אגב לא נכון כי משפט הוא בפוטנציה אינסופי ולכן לא יכול להיות סוף למשפטים. אבל אהבתי את הרעיון)

אבל איזה כיף שאני צודקת. שיכנעת

קהלת.

(אבל את שניהם כתב אותו אדם, אז לא קריטי. יאללה פגישה עם אבשלום!)

עדיין יש כמות אינסופית של משפטים שיתכנו.

של אורכים סופיים, יכול להיות משפט באורך של מילה, ומשפט באורך 2 מילים, ו-3, וכן הלאה.

בהנחה שהתכוונת לכלל המשפטים, אז כן, כל אחד הוא באורך סופי, אחד באורך של מילה, אחד באורך של 2, אחד באוך של 17, אחד באורך של 628,158,457 מילים. יש אינסוף אפשרויות.

 למה את מחליטה שאין משפטים יותר ארוכים מ- 17 מילים? תוך שניה אני אמצא יותר. משפט נגמר ברגע שאתה שם נקודה. אם אתה שם נקודה אחרי מילה אז הוא יהיה באורך של מילה, אם אחרי 2 אז הוא יהיה באורך של שניים. אם אחרי 17 אז הוא יהיה באורך של 17, ואם אחרי 628,158,457 מילים אז הוא יהיה באורך 628,158,457 מילים, ועדיין הוא יכול להיות תקני לחלוטין.

לא עובד.

באקראי מלוחות. אבל הם לא בדיוק קופים.

משפט הקוף המקליד – ויקיפדיה

ולא צריך אינסוף זמן, רק כמה גוגולים.

ואשמח לקרוא את הספר הראשון

נמחקו לה הזיכרונות?

לקחה אותך קשה

סלט את נהדרת

ואלו הם:

אני רוצה לכתוב

אני רוצה לכתוב את זה

אני רוצה לכתוב את זה ככה

אני רוצה לכתוב את זה ככה עכשיו

יחי הזיכרון המטורף שלי!

האמת היא, שקשה מאוד לומר שספר זה שבידך שווה את מחירו, האמת- קשה לומר שהוא שווה את מחיר הדפוס, או את מחיר ההשקעה הנפשית לכתוב אותו, או את הזמן שלקחה המחשבה לכתוב אותו, שהתעופפה לה באמצע שיעור בעיון במסכת בבא בתרא.

אבל,

פעמים שדברים מסויימים דוחפים אדם לקחת סיכון, חלקם זה טובת העולם חלקם זה טובת האדם לעצמו, וחלקם- חלקם הם טובה של השכנת שלום בין האדם לעולם ובין העולם לאדם.

ופעמים שהדבר יוצא לפועל והספר נכתב ומישהו קנה אותו, וזה האמון הראשוני והטרומי. ובעמוד האחרון נדע אם האמון הזה נשמר.

@Admin, אולי תעביר?

רוב האנשים הם טובים, ואם הם לא טובים, אז לפחות הם חושבים שהם טובים. מעטים האנשים שקמים בבוקר מתוך שאיפה להרע. ועל כל פנים, מעטים בהרבה מכמות האנשים שקמים בבוקר מתוך מטרה לעשות טוב. המצפון הוא רודן מוצלח.

אולי לפעמים הם עושים דברים מתוך מטרה אנוכית. אבל לעולם לא מתוך מטרה לחולל רוע. וגם אם הם רוצים בתוך ליבם לעשות רע. הם מוצאים בסופו של דבר סיבה למה זה בעצם לא רק מותר אלא גם רצוי. המוח מאוד מוצלח בדברים כאלו.  ומה שהופך את זה למיוחד, זה שהם באמת מאמינים בזה. הם לא יכולים לשאת את המחשבה שהם אנשים רעים. ולכן, שטותי ככל שזה יהיה, הם מעדיפים את זה מהאמת.

ולכן, ד"ר לונדון, המוכר יותר בשם ג'ק. באמת ובתמים האמין שאין לו שמץ של אחריות לנגיף  שככל הנראה ברגע זה מעביר כמה אלפי שמות מספר החיים לספר המתים. ושעד לפני 48 שעות לא היה קיים.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.