לפי הרב עובדיה זו לא חובה...

טעות

אם הוא באופן קבוע נכשל בלשון הרע כנראה שהוא לא יהיה דוס.

ולבוש זה לא משהו חד פעמי, לבוש זה החיים. אני מניח שיום אחד לא יקרה והיא תחליט ללכת בלי חולצה כי אין לה כח, היא רק קצת תוריד במידה..

ואגב, באמת סליחה על הכנות

ממילא זה לא בהכרחח מעיד על הרמה הדתית שלה בדברים אחרים.

מי שלא, זה לא מעיד בהכרח דברים לא טובים

שולחן ערוך בסיסי.

בתוך השולחן ערוך יש מקום לסיגנון והכל, אבל אם זה נוגד את ההלכה אז זה לא מקובל

אלה היתרים והיא לא "דוסית", אלא דתייה.

בס"ד

חלקנו באמת מחפשות דעות הלכתיות ולא סתם להתיר ולהקל. אם היינו מחפשות רק להתיר ולהקל תאמין לי שיש מלא דברים אחרים שהיינו עושות גם. יש הבדל בין לחפש היתר דחוק לבין ללכת אחרי דעות שונות משלך.

היא לא בדיוק מחפשת דעות הלכתיות במטרה להגיע אל האמת הצרופה  

כי אם זה מתמונה זה באמת בעיה אבל אפשר לתרץ את זה כמובן בסיטואציה המסוימת, בנוסף לזמן שולי עבר מאז שהיא צולמה..

ואם זה ממידע, אז באמת קצת מוזר שהבנאדם אומר לך ברצף שהיא דוסית עם כזה לבוש..

בכל מקרה זה במת הלכה ברורה כך שיתכן והיא לא דוסית מאוד, או שעם זה ספציפית יש לה בעיה..

אני אמנם לא בסקאלה שאני יכול להבין באמת כמה קשה ללכת בצניעות, אבל ברור לי שמי שהולכת עם חולצה מעל המרפק זה לא אומר דוסית. נקודה.

היא יכולה להיות רצינית עם שאיפות גבוהות ורצונות בשמיים. דוסית היא לא.

תבינו, המילה דוס' הומצאה על אנשים שהם לא עוד דתיים, הם דוסים. (בעצם בהברה ליטאית המילה דתי זה דוס')

אם אין בחיצוניות את ההלכה הבסיסית, אם מי שרואה אותה ויסתכל ויהנה מזה ברחוב קוראים לזה נכשל באיסור 'ולא תתורו', אז זה לא דוס.

עדיף יהיה קודם כל להתחזק בהלכות חיצוניות ואח"כ בעבודת המידות מאשר להיפך.

כמובן, סליחה על התקיפה. רק ישנם דברים שלענ"ד צריכים קצת להתחדד

הגבתי על זה כבר...

לא אמרתי ולא התכוונתי ח"ו - לקראת נישואין וזוגיות

אני לא חרדי....

עכשיו תגידי לי אתם ממאה שערים שלכם, לכו לקוקה קולה...

נו באמת...

 אצל חרדים כולם לבושים כתלמידי חכמים, שזה לא חובה ולא כלום.

 וזה מה שיוצר את הבעיה של חילול ה'.

הבחור פה מדבר על קיום הלכה בסיסי!

לאף אחד אין רשות לעבור על מצווה על חשבון עבודת מידות או משהו כזה.. יש חובות לכל יהודי באשר הוא

אבל המבט צריך להיות שונה.

לא צריך להסתכל על זה כעל מבחן ודוסמטרז', אבל צריך יראת ה', איך אפשר להתפלל לה' אם רק לרגע נפלה לי הכיפה?

זה לא ברור לך שאם את טיפה מעלה את החצאית זה נגד ההלכה?

הטענה הזאת נכונה כאשר החיצוניות היא לא חיוב בעצמה.

וגם, החיצוניות מראה איך האדם רוצה שהחברה תתפוס אותו.

תסכימי איתי שאם יהיה לה מידות כמו של שרה אמנו והיא תלך עם חולצה פרומה היא לא דוסית, נכון?

כמובן, זו היתה הקצנה.

אבל העיקרון הוא מאוד נכון, מידות אפשר למצוא גם אצל החילונים, אנחנו בתור דתיים צריכים להקפיד שו"ע...

הבגד הוא חיצוני, כל מי שרואה אותה רואה מה היא משדרת. אם היא תהיה דוסית ותתחיל ללכת ככה ברחוב כל השכנות ידעו שמשהו עובר עליה, נכון?

האם שמעת פעם על מישהו שנפל בראיה אסורה עם עוד בני אדם גם יחד?

האם כל הנשים 'הדתיות' שהולכות עם 'שרט' בראשם במקום כיסוי ראש נקראות בכלל דתיות??

אז הבעל עם כיפה, מה זה קשור בכלל??

מי אמר שמי שהולכת עם מכנסיים ולא שומרת נגיעה נחשבת בכלל דתייה??????

איפה הגענו?

אני לא רוצה לחשוב כעת, בבקשה.

תחשבי בעצמך מה נקרא דתי על פי ההלכה ולא על פי החברה ותעני.

מסורתי הוא דתי?

חילוני הוא קרוב לדת? הוא מתחזק?

כשהזמר ההוא אנערף שר מי שמאמין זה הופך אותו כבר למסורתי?

מסורתי זה כינוי חיבה לאנשים שזורמים גם עם הדת

לא כמוני....

כמו ש@מול שקיעה כתב, אם יהיה את זה לבד זה לא יהיה מספיק, ואם את זה לבד גם לא.

עבודת ה' היא טבילה, גם של הפנימיות וגם של החיצוניות

בעיני דוס' הוא אחד שגם ילך עם כיפה גדולה, (אולי נפתח כאן דיון על גודל הכיפה, אז לא!) וגם ילמד תורה בקביעות, גם יהיו לו מידות טובות וגם ובעיקר הוא ירצה עוד

להגדיר דוס' יהיה הרבה יותר קשה.

לא עם כל מה שכתבת אני מסכים, אבל אני מבין

אני באמת חושב שזה מורכב - לקראת נישואין וזוגיות

זה בדיוק ההבדל.

שאם אני נכשלתי בשמירת העיניים זה נטו אני מול הקב"ה, וזה שאני לא קמתי לתפילה או התעסקתי בפלאפון זה אני מול הקב"ה, אבל לא כל הדברים הם רק בינינו לבין הקב"ה, בגדים על התפר זה דבר שכולם רואים

אז לא אתחיל עכשיו לחיות רק על פי מה שאומרים, אבל כן אתייחס באופן מיוחד להלכות חכמים קבעו על לבוש חיצוני שיכול להכשיל

ברור שכולנו נופלים מידי פעם וקשה לנו עם דברים מסוימים.

אבל סגנון הלבוש שלנו מעיד על הבחירה שלנו ולמי אנו בוחרים להשתייך,

גם אם אנו לא כאלה באמת.

אם מישהו ילך לבוש שחור לבן כיפת קטיפה שחורה ומגבעת- לכולם יהיה ברור שהוא חרדי.

גם אם הוא ינסה להסביר אלף פעם שהוא בכלל חילוני וזה רק הטעם האישי שלו.

יש מצב שהיא לא יודעת שזה אסור, אולי קשה לה והיא רוצה להשתפר..

ואולי תתחיל לתרץ שהיא עושה מה שלדעתה מותר, ואז כנראה זה לא יתאים לך.

הגדרות זה סתם המצאה שנתונה לפרשנות, וכל אחד יגיד לך על עצמו מה שהוא מפרש..

ככה כל אחד מסתתר לו מאחרי הגדרה במקום להכיר את עצמו.

צריך לברר תכלס - "שומר/ת מצוות" "צנוע על פי ההלכה"  וכו'..

אני בהחלט מסכים, עם כל זה שאני מרבה להשתמש בהם.

אבל, בחורה שלמדה באולפנא 'דוסית' מן הראוי וההגיוני יהיה שתכיר את ההלכה...

לפעמים זה קורה שחושבים שמשהו ברור מאליו ולא אומרים אותו

ואז התלמידים חושבים שזה היה רק הנהגה של המקום

צריך לבדוק מי הבנאדם ולמה הוא מתכוון

סליחה מראש על כל התוקפנות.

אם ראיתי שמישהי כתבה שזיופים של המדוייט גורמים לה לסלידה מוגזמת, אז הנה אני בענייני צניעות. מאוד מפריע לי, אז כואב לי גם.

אם מישהו נפגע אני מבקש סליחה, יכול להיות בהחלט שהקצנתי דברים לצורך הסברה של רעיון.

סליחה

עברתי שוב היום על הטענות ורציתי לחדד דבר שאני חושב שיהיה מוסכם.

בת יכולה ליפול באופן חד פעמי (לא עכשיו מגדיר מה זה חד"פ) וללכת עם בגד גבולי על פי ההלכה.

בת יכולה גם לטעות באופן חד פעמי בכל דבר אחר ולהשאר 'דוסית'

אבל, אני חושב שבתור אחת שמגיעה לפגישות ומגדירה את עצמה דוסית היא לא יכולה באופן מכוון ליפול לפניו.

אם היא רוצה לראות מה הוא חושב על זה נראה לי שהיא צריכה למצוא דרך אחרת..

אם המדוייט היה מגיע לפגישה ותוך כדי מסתכל על נשים אחרות זה היה פסילה במקום..

מקבלים?

@קרן-הפוך?

@מיצ'ל?

@חדשכאן?

@גולני שלי?

@מבקש אמונה?

@אורות הכתובה?

@השתדלות !?

@מול שקיעה?

@פספסתי מישהו?

אשריכם!

נקבל תשובות די אחידות כגון "לבוש צנוע, לא עשתה צבא, לומדת במוסד דתי" וכיוצא באלה. למונח "דתייה" אכן יש טווח רחב של הגדרות, אבל "דוסית" זה משהו די חד משמעי.

כמו כן, לחפץ חיים מייחסים את האמרה הבאה: "כל הבעיות של העם היהודי התחילו מזה שהתחלנו לדאוג לגשמיות של עצמנו ולרוחניות של הזולת, ולא להיפך".

אז שיש פער בין תיאור הבחורה כדוסית לבין ההתנהגות שלה בפועל. אומרים "לא" לשדכן ו/או לבחורה, מבלי להתעמק בשאלה מדוע היא עוברת על הלכה כזאת או אחרת. הוא לא המחנך או הפסיכולוג שלה, אומרים "לא" וממשיכים הלאה.

תברר היכן היא מונחת.

קשה לה בצניעות גם לכם הבנים יש קשיים בצניעות.. אז בתור התחלה אפשר לדון לכף זכות.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.