בפעם הקודמת הייתה מפלגת יחד, בפעם הנוכחית הייתה "הימין החדש". בגדול יש 4 מנדטים שלא יצביעו לבנט ועוד כ-4 שלא יצביעו לחרד"לים.

שלא לדבר על פייגלין והקפיטליזם שלו. תזכורת: המפד"ל הישנה הייתה אדומה כמעט כמו מפא"י.

במקרה החריג שבו הייתה רק מפלגה אחת, זה קרה בגלל שלא היה מי שיתפלג. הכל התפרק.

כל פעם יהיה איזה חכמולוג סטייל יוני שטבון שיכעס על המנהיג של המפלגה הגדולה וינסה להתמודד מולו.

דבר ראשון- איחוד מלא לעולם לא יהיה. יש חברי כנסת סרוגים שלעולם לא יעזבו את הליכוד.

דבר שני- כל מערכות הבחירות האחרונות השמאל מביא מועמד שמנסה להפיל את ביבי, אז הדת"לים נוהים אחרי ביבי כמו עיוורים, רק כדי להציל את המדינה.
 

חוץ מזה, כולם מדברים על מילת הקסם, "אחדות". ושוכחים את המחירים של האחדות. חרד"לים יברחו מחיבור עם לייטים, ולייטים יברחו מחיבור עם חרד"לים. כמו שבבחירות הנוכחיות, היו פנאטים שלא רצו להצביע לרב רפי פרץ ולעידית סילמן, והיו ממלכתיים שברחו מהאיחוד עם עוצמה. מה שהותיר לבית היהודי 5 מנדטים עלובים.

להערכתי, מפלגה מאוחדת לא תשיג יותר מ5-6 מנדטים. בנפרד הם משיגות יותר - 8-9 מנדטים, אבל קיים בזה סיכון (כמו שראינו) שכל אחת מתנדנדת על קצה אחוז החסימה.

בנט קיבל הרבה בבחירות 2012 מכל מיני סיבות: הוא היה חדש במגרש הפוליטי ונתן תקווה חדשה, השמאל עוד לא למד עליו מספיק כדי להשחיר את דמותו, וביבי התאחד עם ליברמן (מה שהבריח מנדטים לבנט).

אם כבר להפך, גם בבחירות אז עוצמה לישראל רצו בנפרד, וזה עשה לבנט רק טוב.

זה יהיה כמו כחול לבן עם כיפות וכיסויי ראש. 

תפיסות העולם שונות בתכלית באינספור נושאים - אז איך ירוצו ביחד? 

זו פשוט הסתכלות לא נכונה. 

חוץ מהנושא של ארץ ישראל - שגם לגביו לא כולם נמצאים באותו עמוד - מה מאחד את כל חובשי הכיפות הסרוגות? 

בכל התחומים שציינת, יש מגוון רחב של דעות. 

היחס לבתי המשפט דומה בקרב רוב אזרחי מדינת ישראל ולא רק בקרב דתיים לאומיים. ליריב לוין, אין כיפה על הראש. 

גם ביחס לתפיסה בטחונית - יש כאלה שחושבים שצריכים לצאת למבצע על כל רקטה כדי לגבות מחיר ויש כאלה שחושבים שיש לצאת למבצע רק אם יש תכלית כלשהי מאחורי. 

בנושאיים חברתיים וכלכליים יש את הפערים הכי גדולים וגם בנושאי דת ומדינה - אפשר לעשות שינויים גדולים שיהיו מקובלים על החרדים. 

איך אני יכול להצביע לאדם שבעיני הוא חצוף - כמו סמוטריץ' - שרוצה להגיד לי מה להכניס לגוף שלי ומה לא? אני אומר לו לא לאכול בורקסים בישיבות ממשלה? 

לא יכול להצביע לו. 

לא יכול להצביע למי שלא רוצה לקדם צבא מקצועי כשסיבת המוות הכי נפוצה בצה"ל בשנים שבהן אין מבצע צבאי, היא התאבדות. 

אבל סמוטריץ' לא יהיה בכלל מוכן לשמוע. 

בסוף, הילדים שלי יילכו לצבא הזה - זה לא ענין ערטילאי בעיני - זה ענין אישי. 

לא רוצה אותו בכנסת. 

זה לא ש"סבבה שהוא יהיה אם נציגים שאני רוצה גם ייכנסו" - זה "אני לא רוצה אותו בכנסת. נקודה". 

מצד שני, יש אנשים שמבחינתם "צבא של שכירים" זה רע. (אבל צבא של עבדים זה סבבה...). 

הם לא יצביעו למישהו שרוצה לעבור לצבא מקצועי. 

אז סבבה, הוא אומר שהוא יילחם נגד פינוי יישובים - זה נושא אחד שבו אנחנו חושבים בצורה דומה. 

מה לגבי כל שאר הנושאים? 

חוץ מזה, שכמעט עם כל מפלגה אני יכול למצוא נושא אחד שבו אסכים עם עמדת המפלגה. 

ברוב, אנחנו חלוקים. 

יהיו כאלה שלא יהיו מוכנים להצביע למפלגה שבה יושב איתמר בן גביר "כי יש לו תמונה של ברוך גולדשטיין בסלון". 

יהיו כאלה שלא יצביעו לבנט בגלל שאישתו לא דתיה. 

לכל אחד יש את הסיבות שלו לגבי "למה הוא לא יסכים להצביע למפלגה שבה יושב פלוני אלמוני".

השלם קטן בהרבה מסך כל חלקיו. 

מבחינת אנשים שהצביעו לבנט, העובדה שאיתמר בן גביר מחוץ לכנסת זה רווח נקי ולהיפך. 

והבעיה ברעיון שלך היא שאין קונצנזוס דתי לאומי. אין חיה כזאת.  

1. סבבה. שסמוטריץ' לא ירוץ וכולם יצביעו זהות. אני לגמרי איתך... 

2. לא נכון. אנשים יישארו בבית.

התנגדות לתכנית טראמפ? 

לא ידעתי שהוא כבר פירסם אותה. 

תקציבים לחינוך הדת"ל? 

ממש ממש לא. 

התנגדות ל"כיבוש הלהט"בי"? 

שיעשו מה שהם רוצים. שלא יפריעו לי ולא אפריע להם. 

אני גם לא רוצה שהמדינה תעודד ערכים. המדינה, מורכבת מפקידים שונים עם ערכים שונים. 

לא מעוניין בערכים שלהם. 

הורים צריכים לחנך לערכים - לא פקידים. 

אתה רואה? 

אפילו מה שאתה חושב שנמצא בקונצנזוס, מבחינתי, הוא קו אדום. 

ואני עם כיפה סרוגה, מתפלל במנין, שומר כשרות, בוגר מוסדות דתיים לאומים וכל שאר הגעשעפט. 

צריכים אחת כמוך שתסביר זאת לכל קהל הימיניים 

גם אני מאמין בזה

השכלת לנתח!!!

כפי שכתבתי לך - אני למשל **לא רוצה** את סמוטריץ' בכנסת.

אם הוא לא יעבור את אחוז החסימה, זה רווח נקי מבחינתי. 

בקרב הרבה דתיים לאומיים יש מחשבה שגויה שהדבר היחיד שחשוב זה "ימין מדיני". זה נכון בעיקר לגבי צעירים שרק יצאו מהישיבה התיכונית. 

זה לא המצב. 

יש עוד נושאים - ושומו שמים - לא פחות חשובים. 

עדיף כמה שפחות מפלגות כאלו. 

גם מבחינת מעבר לצבא מקצועי - החרדים כנראה לא יתנגדו לפתרון הזה. 

יש שודדים ויש שודדים חמושים - אבל יש גבול להשפלה שאני מוכן לעבור. 

אז אתה בעצם אומר: "כולם גונבים, לפחות תהנה מזה". 

מצטער. 

ההורים שלי חינכו אותי אחרת. 

אני לא אתן את קולי למי שנתפס בעיני כשודד. 

אני גם לא אתן את קולי לאדם שיילחם על כך שהילדים שלי ישועבדו למשך שלוש שנים ללא כל צורך או בחירה. 

אני לא אתן את קולי לאדם שרוצה להגיד לי מה מותר לי להכניס לגוף שלי או לא. 

אני לא אתן את קולי לאדם שרוצה להכריח אותי לחנך את הילדים שלי לפי הערכים שלו. 

גם אם הוא אומר שהוא יתנגד לפינויים. (מה שלא יעזור בכל מקרה). 

הפוליטי הוא אישי. 

בדיוק כמו שאדם שחי במאחז יודע שאם יפנו את המאחז שלו, אז גם הבית האישי שלו ייחרב - כך נכון גם לגבי כל אדם אחר. 

ואני אלחם על זה כמה שאוכל - ואם אתייאש, אז פשוט אעזוב. (אני כבר הייתי עוזב. אני פה בגלל אשתי וגם היא כבר מתחילה להתייאש...). 

אבל דבר אחד לא אעשה - לא אצביע לשודדים. 

הוא היחיד שלא רוצה לשלוט לי בחיים בכל אספקט אפשרי. 

זה או זהות, או לשבת בבית. 

אנשי ימין מפחדים מפינויים? רוצים את הקול שלי? 

אין בעיה. 

שחררו.

תפסיקו לקחת לי את הכסף שהרווחתי, תפסיקו להכריח אותי ללמד את הילדים שלי מה שאתם רוצים ותנו לי לבחור, תפסיקו להגיד לי מה מותר לי להכניס לגוף שלי ומה לא. 

שחררו. 

תחליטו מה יותר חשוב לכם - לשלוט לי בחיים או הקול שלי? 

את שניהם, לא תקבלו. 

הפעם היחידה שאני לא מתחרט ומכה על חטא על ההצבעה שלי, היא ההצבעה האחרונה לזהות. 

(הצבעתי לעוצמה יהודית, לאיחוד הלאומי-מפד"ל ואפילו לבנט ושקד. מתחרט על כל הצבעה. הייתי צעיר ולא היתה לי את ההבנה שיש לי היום).  

אגב, זו אחת מהביקורות שלי על פייגלין שהצביע בעד העלאת אחוז החסימה. (כמו גם שקד). 

אחוז החסימה צריך לעמוד על מנדט אחד (וגם זה אילוץ טכני, כדי שלא נצטרך לנסר חברי כנסת ל-2...) והסכמי עודפים צריכים לחול גם על מי שלא עבר את אחוז החסימה. 

אני כבר מזמן טענתי שאחוז החסימה צריך להיות שווה למנדט בדיוק.

ככל שיהיו יותר מפלגות - יכולת התמרון של הממשלה תגדל, יהיו יותר גורמים שיתחרו על לב הציבור, והציבור רק ירוויח.

על דבר אחד דומני שיש הסכמה היום מקיר לקיר: הבחירות הבאות מיותרות לחלוטין.

נבחרי הציבור יורקים בפניו כשהם בעצם אומרים לו: "לא הצבעת טוב. נסה שוב".

בחרנו בכם כדי שתסתדרו ביניכם ותנהלו את המדינה.

לא כדי שאחרי חודש בהינף יד תחליטו לגזול מכיסינו כמה מליארדים.

תמנע מהמטומטם הבא בתור לצאת לאיזה מהלך "גאוני" שרק יגרום לסכסוך בתוך המחנה שלנו. אני רוצה להאמין שנבחרי הציבור שלנו כבר הבינו שמפלגה אחת שתייצג את כולנו זה מה שאנחנו צריכים וזה שרוב הציבור שלנו רוצה לראות

מדובר בציבור שיש לו מפלגה ולא במפלגה שיש לה ציבור.

לכן הציבור יצביע למפלגה הזו ולא ינסה "להעניש" אותה, כי כך הוא יפגע רק בעצמו.

לא הפוליטיקאים יפסידו אלא אנחנו.

ה"כיסא" לא מעניין את רובם (בניגוד למתרחש במפלגות אחרות)

אלא ההצלחה - והשליחות! - להביא את הציבור הזה לידי ביטוי פוליטי.

את ה"איומים" האלה שמענו ערב בחירות תשס"ט

ורבים היו בטוחים שלפחות אחת משתי המפלגות תימחק.

הסקרים גם הם טענו כך אבל זה לא קרה בדיוק מהסיבה הזו.

השאיפה כרגע צריכה להיות שמירה על רשימת איחוד הימין כפי שהיא (כמובן - תוך תיקון העוול שגרם בג"ץ לעוצמה יהודית).

בנוסף יש לקוות שחברי הימין החדש לא ייגררו להרפתקה מסוכנת נוספת.

פספסת את העיקר - אקטואליה וחדשות

כולם יודעים שהוא מזיק וממילא גם יודעים שהוא לא מתכוון לבצע אותו?

כולם יודעים שהליכוד לא יועיל כלום וממילא יודעים שלא תצביע לו בכל מקרה.

במה אתה מאיים בדיוק?

בדבר שלכולם ברור שלא תבצע כי גם אתה יודע שהוא מזיק?

למה שתייחסו ברצינות לאיום לא רציני?

אם יש לך שכל, אתה לא תהמר על דברים כ"כ משמעותיים בגלל תסכול.

מרוב שאתה רוצה 10 מנדטים, אתה לא מוכן שיהיו לך רק 5.

מבחינתך הגישה היא 10 או 0.

כל הגישה, במחילה, נשמעת ילדותית.

אני חושב שאתה טועה בגישה שלך.

אם "ברור" שבסוף לא תעשה כך - אין לך שום איום.

אין לי עניין לשדר ש"נמאס לי" כשלא נמאס לי. אני לא "מוותר בקלות", אלא מבין שלא הכל בידיים שלי.

האיום הזה לא רלוונטי והבעיה לא תיפתר ככה.

ראינו כבר בבחירות תשע"ג ש-12 מנדטים לא פתרו שום דבר.

רק יצרו בעיות חריפות יותר.

הימין החדש: "נרוץ שוב- עם איילת שקד או בלעדיה" - סרוגים

"גורמים בימין החדש אמרו כי המפלגה תתמודד בבחירות ותבצע חבירות".

ובכל מקרה לא תשיג את מבוקשך אם רבים ממצביעיו בבחירות הקודמות יצביעו למפלגה עימה ירוץ.

ותבחר את החבר'ה שם.

(בעשיריה האחרונה יש כמה אנשים שלא שונים בכלל מאנשי איחוד מפלגות הימין)

הוא לא טועה - אקטואליה וחדשות

האיש כבר מזמן לא שם. ההתפקדות עדיין נכונה.

אם הייתי ב"מנהיגות יהודית" ואיני חבר זהות, מה המסקנה המתבקשת?

דן מרידור, בני בגין ושות'.

עבדו אז לבית היהודי והפעם לאיחוד הימין.

יש עוד כמה הבדלים.

הפיצול אז היה לגמרי מפד"ל-חרד"ל.

הפעם מורכב יותר. גם בפעם הקודמת עם יחד.

שתיהן קיבלו יחד 7 מנדטים בתשס"ט.

בתשע"ג 12 (למרות ששני מנדטים של מצביעי האיחוד הלאומי הלכו לעוצמה לישראל)

בתשע"ה 8 (כשהחרד"לים הצביעו יחד)

בתשע"ט 5 (כשהלייטים הצביעו לימין החדש והחרד"לים חזרו לאיחוד הימין).

אלו לא "ארבעה מנדטים לכאן ולכאן".

הסיפור כאן מורכב בהרבה, אך אכמ"ל.

במקום שאנשים יסתכלו על הדברים שכולם מסכימים עליהם ויתחברו ביחד כדי לממש אותם  (והם כשלעצמם מספיקים בשביל שיהיו חיים טובים יותר) ואח"כ אפשר לדבר על הפרטים השונים,

במקום זה, כל אחד חושב שחובה קדושה להתעקש על כל הדרך שלו כולל הכל, ואז רק מפסידים!

אותו דבר בענייני שידוכים, וכן ובכל התחומים.   

דתיים לייט ומסורתיים שלא כ"כ מתחברים לראיון מצביעים לליכוד (יש שם דתיים כמו יולי אדלשטיין מקום שני ברשימה ועוד הרבה) ודתיים מרכז - תורניים לטב.

אפילו שני חברי כנסת לפחות שייכים לציבור הזה -ציפי חוטובלי (וותיקה) ואריאל קלנר ממחוז חיפה.

כי אפי איתם לא היה שר השיכון כבר בתשס"ג, - אקטואליה וחדשות

ראה מהודעה זו^^ ואילך.

רץ בעבר יחד עם בני בגין, רחבעם זאבי, אריה אלדד ואפילו אביגדור ליברמן.

ובמציאות שהיתה בבחירות הקודמות א"א היה לצפות לייצר מציאות אידאלית.

בכל מקרה, בנט הזיק לציונות הדתית הרבה יותר מהמעט שהואיל.

מוטב שלא יהיה גם בכנסת הבאה.

סתם אופורטוניסט.

לכן מספיקים 6 מנדטים עם שני שרים וסגן שר+נורווגי מורחב.

ראלי מאוד ובכל מקרה סיכוי הרבה יותר גבוה מאשר מקום 45 בליכוד.

את איחוד השורות לא בנט קידם אלא הרב זלמן מלמד וכצל'ה.

הוא פשוט הגיע בעיתוי הנכון לקטוף את הפרות.

עוד לפני שהוא חשב להצטרף לפוליטיקה היו מהלכים מתקדמים לאיחוד השורות.

אתה רק מוכיח שלא עיינת היטב בשרשור אליו הפניתי אותך.

ראה כאן:

במחילה, לא היה ברור אז שום דבר - אקטואליה וחדשות

שים לב: באלול תשע"א כצל'ה כבר מדבר על מפלגה מאוחדת והסקרים צופים לה 9 מנדטים: https://www.inn.co.il/News/News.aspx/225947

בניסן תשע"ב הוא מזמין סקר נוסף שצופה 12 מנדטים לרשימה כזאת: לפרוטוקול - וסליחה על ההקפצה - - אקטואליה וחדשות

אחרי בואו של בנט עלו ל-14-15 אבל לא באמת הגיעו לתוצאה הזו.

כל שאר הדברים שכתבת הם ספקולציות.

א"א לדעת כמה יקבל איחוד הימין כאשר לא ברור כלל מי יהיה חלק ממנו ומי ירוץ לצידו..

החלוקה היא אחד מהאיחוד הלאומי ואחד מהבית היהודי.

מסתבר שבן דהן ייכנס במקום העשירי במקום דוידי בן ציון,

וייתכן שיעדיף לפרוש מהחיים הפוליטיים במצב כזה.

ראינו את ההצלחה של בנט ב"אי המגזריות" עם ינון מגל ואלי אוחנה...

האיחוד הלאומי תמיד נתן עדיפות קודם כל לענייני א"י והכלל ואח"כ דברים "מגזריים".

על המחלוקת הזו היה הפיצול ברגע האחרון בבחירות תשס"ט, אבל אכמ"ל.

1. בית יהודי (הרב רפי).

2. איחוד לאומי (בצלאל)

3. בית יהודי (מוטי יוגב)

4. איחוד לאומי (אופיר סופר)

5. עוצמה יהודית (מיכאל, עכשיו איתמר)

6. בית יהודי (עידית סילמן)

7. איחוד לאומי (אורית סטרוק)

8. עוצמה יהודית (איתמר, עכשיו -?)

9. איחוד לאומי (יוסי כהן)

10. בית יהודי (דוידי בן ציון, עכשיו בן דהן שהגיע מקום אחד לפניו בבחירות במרכז המפלגה)

הרב מלמד לא היה בעל הבית ולא החליט בנושא הזה.

ההימורים של בנט בשריונים התבררו למפרע כשגויים (כל אחד מסיבתו).

הציבור היום אוכל את עצמו על כך שבחר בבנט ע"ח אורלב.

הציונות הדתית התרסקה כמעט לחלוטין בגללו.

הדגשתי שהוא הפך לשמונה רק בגלל פסילת בן ארי>>

המפלגה לא במשבר כפי שהיתה לפני שלושה חודשים.

בכל מקרה, נתניהו הודיע כבר הודיע להם שלא יעשה זאת:

במקום בן דהן? אפשרות ששקד תשוריין במקום 28 בליכוד - סרוגים

"ביום שני האחרון, בפגישה נרחבת של חברי האיחוד הלאומי – הבית היהודי אצל נתניהו, הבהיר להם ראש הממשלה, כי לא יחזור שוב על שיריון נציג מטעמם בליכוד, כפי שהיה בבחירות האחרונות, כאשר על פי ההסכם בין הליכוד לבית היהודי שוריין הרב אלי בן דהן במקום ה28 בליכוד".

ברור שמבחינת מיקומים הוא מעדיף לא לשריין. אבל אם נניח יראה שיש שוב בעיה והבית היהודי מתלבטים אם לשתף את עוצמה לתוך איחוד הימיןן גם הפעם, יש מצב שהסקרים שלו יראו לו שזה יכול לדרדר את המפלגה מתחת לאחוז החסימה, והפעם הוא עוד יותר יודע מקודם שאסור לו לקחת שום צ'אנס, הוא חייב לוודא שכמעט אפס קולות ימניים מתבזבזים. כי על 1400 קולות הלכנו עכשיו לבחירות חוזרות, אני מאמין שנתניהו יודע שאם שוב פעם בגלל קולות שיתבזבזו, הקמת הממשלה בראשותו תימנע - זה כנראה יבשר את סוף החיים הפוליטיים שלו, בלי שום קשר לשאלת הגש כתב האישום.

לכן, בימים שטרם הגשת הרשימות, אם יווצר תרחיש כזה, והוא שוב ירצה נואשות לחזק את הדבק בין המפלגות, יש מצב שהוא שוב יציע את השריון הזה. אולי במקום מעט יותר נמוך (כלומר מספר יותר גבוה), מי יודע.

לכן, כמו שחבר שלי כתב באיזו קבוצת וואצאפ, וחזרתי על זה כאן למעלה - בתכל'ס, עיקר הדרמה והעניין מתרחש בימים שלפני הגשת הרשימות וספציפית ביום/יום וחצי של הגשת הרשימות. ראינו את זה כבר בפעם הקודמת. אז שוב נאלץ למרוח עכשיו זמן בהמון ספינים וכו' עד שנגיע לישורת האחרונה.

[ אגב, ספקולציה שלי שכמובן יכולה להתרחש במציאות: כמו שכחול לבן נוצרה ביום השני של הגשת הרשימות, ככה גם הפעם אולי נוכל להתעורר לבוקר השני של הגשת הרשימות עם בשורה נניח על מיזוג של העבודה / העבודה ומרצ לתוך כחול לבן ליצירת גוש אחד, או לחיבור של העבודה ומרצ יחד - בנפרד מכחול לבן - וכן הלאה, חיבורים שיצריכו אולי גם מהצד הימני במפה לבדוק במהירות אפשרות לחיבורים ומניעת כל גרם של בזבוז קולות. ועוד לא דיברנו על אורלי לוי ומה היא תעשה בבחירות הקרובות, אם תעשה ]

משמעותית. נתניהו לא שש לעשות את זה (ובסבירות לא נמוכה - גם אשתו...). אומנם אף פעם אי אפשר להגיד שבטוח שמשהו לא יקרה, ויש מצב שאולי עד הבחירות תרחישים שיקרו ומקורבים לראש הממשלה שאולי ילחצו, יגרמו כן לשריון כזה או אחר, אבל נכון לעכשיו נראה שנתניהו לא חושב אפילו לשריין את שקד. הספיק לו השריון של כחלון, שבכלל לא בטוח שיוכיח את עצמו מספיק כמגדיל מנדטים (דהיינו שהליכוד יקבלו סך של כ39 מנדטים בבחירות). זאת אגב סיבה שנתניהו ניסה לרכך את חברי מפלגתו והציע להם אופציה של חוק נורווגי מרובע שיכול כך מסתבר, גם על המפלגות הגדולות, וככה 4 שרים בליכוד יוכלו להתפטר על מנת להכניס את הבאים בתור בסוף הרשימה. 

הוא קשור לפיצול ובדיוק בגלל זה כצל'ה ניסה להביא לאחדות.

לא ראיתי הצלחות גדולות של בנט כשר הכלכלה.

גם לא כשר החינוך. היו לציונות הדתית שרי חינוך טובים יותר.

את סוגיית המסתננים הציפו חברי האיחוד הלאומי עם ארבעה מנדטים מהאופוזיציה;

בן ארי חרש את דרום ת"א וכצל'ה היה יו"ר הוועדה בכנסת לטיפול בסוגיה.

הם לא קיבלו אח"כ יותר מדי קולות בדרום ת"א.
 

את הגרעינים התורניים הקים אורי אריאל, בעיקר (ברמה הפוליטית).

הם עשו זאת בגלל הסתכלות כללית. בנט הסתפק בדיבורים.

לא ראיתי שום מהלך משמעותי שהוא קידם.

האיחוד הלאומי תמיד היה כללי.

כאמור - רחבעם זאבי, בני בגין, ליברמן רצו עם האיחוד הלאומי.

הרב בני אלון עסק לא מעט גם הוא בנושאים מאוד מאוד כלליים.

גוש אמונים היה המיזם הכלל ישראלי ביותר בחמישים השנים האחרונות.

הוא יצא מבית המדרש של מייסדי מפלגת תקומה.

לא יודע מה הופך את בן ארי לכללי יותר.

אילו דברים כלליים הוא עשה?

התזה של השמאל הישראלי (הציוני ברובו) בעד פתרון שתי המדינות והחזרת שטחים מבוססת על שילוב של טיעונים דמוגרפיים, מוסריים, ביטחוניים ומדיניים. המטרה המרכזית אינה רק פתרון הסכסוך, אלא הבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

להלן עיקרי התזה מחולקים לנושאי ליבה:

1. הטיעון הדמוגרפי: שמירה על הרוב היהודי

זהו אולי הטיעון המשמעותי ביותר בשמאל הציוני. התזה גורסת כי שליטה ארוכת טווח על מיליוני פלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה מעמידה את ישראל בפני בחירה בלתי אפשרית:

* מדינה יהודית או דמוקרטית: אם ישראל תספח את השטחים ותעניק לפלסטינים זכויות אזרח, היא תחדל להיות מדינה עם רוב יהודי מוצק.

* סכנת האפרטהייד: אם ישראל תספח את השטח אך לא תעניק זכויות אזרח מלאות, היא תהפוך למדינת אפרטהייד ותאבד את אופייה הדמוקרטי ואת הלגיטימציה הבינלאומית שלה.

  הפתרון: היפרדות מהפלסטינים למדינה משלהם כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית.

2. הטיעון הביטחוני: יציבות מול שליטה

בניגוד לתפיסת הימין שרואה בשטח נכס אסטרטגי, השמאל טוען כי:

* נטל ביטחוני: השליטה באוכלוסייה אזרחית עוינת מחייבת הקצאת משאבים עצומים של צה"ל, שוחקת את הצבא ויוצרת חיכוך מתמיד שמייצר טרור.

* גבולות מוסכמים: הסדר מדיני יביא להכרה בינלאומית בגבולות ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני עם המדינה הפלסטינית (שתהיה מפורזת) וקואליציות אזוריות עם מדינות ערב המתונות נגד איומים כמו איראן.

3. הטיעון המוסרי והמשפטי

השמאל מדגיש את ההיבט של "סיום הכיבוש":

* זכות להגדרה עצמית: כשם שלעם היהודי מגיעה מדינה, כך גם לעם הפלסטיני יש זכות להגדרה עצמית.

* השחתה מוסרית: שליטה צבאית על עם אחר לאורך עשרות שנים משחיתה את החברה הישראלית, את ערכי צה"ל ואת המוסר הציבורי.

* המשפט הבינלאומי: השטחים נתפסים כשטחים כבושים (או "מוחזקים") על פי הדין הבינלאומי, והמשך ההתנחלות בהם נתפס כבלתי חוקי ומבודד את ישראל בעולם.

4. הטיעון המדיני-כלכלי: השתלבות במרחב

* לגיטימציה בינלאומית: פתרון הסכסוך יסיר את איום הסנקציות, החרמות (BDS) והבידוד המדיני של ישראל במוסדות כמו האו"ם או בית הדין בהאג.

* צמיחה כלכלית: סיום הסכסוך יפנה תקציבי עתק מהביטחון ומההשקעה בתשתיות בשטחים לטובת רווחה, בריאות וחינוך בתוך הקו הירוק ("דיור ולא שטחים")

כל שכן עזיבה צבאית

אני לא זקוק לתזה המורכבת הזו (של הבגידה).

אני חושב שהבעיה היא יוהרה מטורפת של אנשים מסוימים... נראה לי שברגע שמבינים את זה- זה גם עונה גם על השאלה שלך בקלות יתרה, הם לא חוששים לזה...

איני מכיר את וינטר ואיני יודע מה תכניותיו לחיים ובמה חוץ מפיקוד הוא מוכשר. אם וינטר באמת חושב שהשליחות הבאה שלו בעם ישראל, היא השפעה דרך המסדרונות הפוליטיים - שיתכבד ויכנס כמספר 4/5 ברשימה, שילמד איך נראת הכנסת מבפנים, איך עובדים בוועדות, איך נראים דוחות של מרכז המחקר, יכיר מבפנים את יחסי הכנסת-ממשלה וכד'. אם הקדנציה תהיה מוצלחת, בקדנציה הבאה יוכל להיות ראש וועדה או סגן שר וכו'.

https://traffic.outbrain.com/network/redir?p=mor03zpLbHPE28H8v_I-jQBrSoRk-p5Rd2s5xP2ohFZiBbTv5JNDTzpJhZx6oD9vcKhoXIcvmyzYy_KH5vIbdb9S6GBs38j8q9Tz4euaUfO-hi63DxNubnyUyFD1wcZywN7Yr8twdGnfLQeKlm6FvZpBk2kL3l_3htcCEyAVcoJvZHQjCKY3zfn7L8Y-ko_RG4drApKs94MJ8TWrz8J1VW4q4BIxZ9YUVCKO7z1PkQv_i5n6Q6Q9rXIwWDHU0SJLMyjHMFHn-Upg-PRLWFyh6lXJUxOsU0qy1FrBtE4d7WvF6YOW-yFNREWZPpTu5dJ0zGkkqUqVSk67jmetnmD5mcypYzgDojPkmLXbP1Z-gr9EGUUarGdD9N_6eQC8nLhQuiJo_1bahz3ykByCXEWvuhwbwWXbRxS5L9NK2mmlv5wPEgcDK4-gcm01qIifKeLdjxP4NHr9dfkLOcj9BOGJanr0MDqjTRXsgRfxVqquZf3R1hxdcOqH4FikyJlHunlUEjnJlxud5ZamIgGboxUwmLdHP15NO77yKaVKMzxbhJErbryXvGFVsdJiA25s8x1YWt39TFSeY1b5Ez0wwqJCrq33VAZy1Fms1qw3pFW46sskF4HbgdpxroO1hsRt7fo0mPtbLBM9M01rSiwcQv6ZYNiuJsmMG5E0nrE7hycj0j8KizGg3Np_l3YVIWIoQAzF3Jg-5872N_dx1QqDY3KgYz7qBHRqjjBCrzWkztaTIddTPEIIHovpbOKDZXCxpQzC0EiOsft5vkI-Vi7FOrHTCKzhF9vQiPLbKNKsFHP5PsK0e3C3MCvhvADRC5VQ8QyRq0YGCKEk1U1z3GNaMD4DqsM8VXQk9Dirm0tnKUHCovxjH2ndhjnw7_WheTfbBR5OlkKI2SMdiXWm6zECiwbJ2O9Aa9DTgazrDw_3DEcNZgtCg1cjC1F2sB53q58T4LZFH24kG0nYQH_4lPgWv-hWs9nhZ0qYq5BhPBate89WIMfu8Zpabe-f1PDOhgSFLSj-hSJ3JoJhOKiOgiwMk9iLoQEkV7wMFBxvOH0UZUTp54Ph9vf7kwfxAyIymdeCABWi&c=1d201d22&v=4&ucid=PQL2yZvt

קישרת עם מאמר שאומר בערך כמוני, רק ששניכם מתעלמים באופן מביך מהשאלה לשם מה ולמה מציפים את שמו של וינטר אל מול הפוליטיקאי הדגול בעיני עצמו- סמוטריץ'.

נראה לך שמישהו בליכוד יציע להחליף את נתניהו.

כך או אחרת, בעוד תשעה חודשים- גג, יתקיימו בחירות לכנסת. השאלה שצריכה להשאל כאן ועכשו היא לא מי האיש שיכול להציל את המפלגה מסכנת טביעה והכחדה, אלא מי הוא האמיץ שמסוגל לשכנע את המגזר שתם זמנה של הציונות הדתית כמפלגה עצמאית על כרעי תרנגולת.

כשבקפלן בודקים כל מיני גרסאות של חיבורים פוליטיים כדי למקסם את כוחם, במחנה האמוני- הפוך, לא פחות מחמש מפלגות מתמודדות כל אחת בנפרד על 3.5 מנדטים בסך הכל.

אציע לך לישון על זה לילה, ומחר תחזור לכאן עם תשובה.

לולי מפלגת הציונות הדתית, לא כנראה שלא היינו חוזרים להלחם אחרי הפסקת האש הראשונה ובוודאי שלא אחרי השניה. מוסדות החינוך היו קורסים ומפת ההתיישבות היתה של בלונים על חוטים בתוך מדינה פלסטינית.

מי שלא מבין את זה שיצביע ליכוד, ויתחיל להתאמן מעכשיו על מקהלת 'תפילה לעני'...

מתוך ההבנה הזאת חפשו מי הכי קרוב ליכולת לממש את ענייני הליבה בתפישת עולמכם.

ממה שאני מכיר (ממקורות אמיניים בעיניי, אבל לא מקור ראשון), סמוטריץ' עבד מאוד מאוד קשה לנסות לגייס את וינטר מספר שתיים, וכמו שכתב @איתן גיל, הוא אכן דחה אותו. זאת אומרת שגם הפוליטקאים עצמם, וזה נכון לכולם ללא יוצא מן הכלל, מחפשים כוכבים לקשט בהם את הרשימה שלהם, ובמקומות גבוהים, ממש לא בשוליים-עד לא רייאלי.

בינתיים, זה בכל מקרה נראה שהכיוון שלו זה בכלל ללכת לבד ולא להתחבר למפלגה קיימת. 

האמת שהתווכחנו על עניין דומה, כשאתה תמכת במהלך של סמוטריץ' להחלפת אורי אריאל ואני טענתי שעם כל הכבוד לשיאן הכנסת, הוא רק אחרי קדנציה אחת ויש לו מה ללמוד...

מאז המציאות הפוליטית עברה טלטלות שהמציאות בהן עלתה על כל דמיון - שלוש מערכות רצופות, שתי ממשלות פרטיטיות שלא משלימות את ימיהן ומה לא...

עכשיו, אני מבין, בסופו של דבר הסנטימנט הצבאי חזק בציבור שלנו, תמיד ובמיוחד אחרי השנתיים האחרונות. מפלגה שאין לה אף אחד עם הסטוריה צבאית משמעותית, תהיה בבעיה, למרות שמצד האמת אלו שני תפקידים שונים לגמרי.

הוא ביצועיסט מעולה, אבל מנהיג מפלגה הוא לא, ולא יהיה.

הוא בטוח שאם יקיף את עצמו בכוכבים, מצבו הפוליטי ישתפר, אבל הציבור חושב הפוך, ולראיה- גם אם יציבו מטאטא בראשות הרשימה הוא יביא מספר קולות כפול בקלפי.

לגבי וינטר, כפי שכתבתי קודם, הוא בחור טוב וכריזמתי, אבל לא אפוי פוליטית. מן המעט המצופה ממנו הוא צריך לדלג בין אולפני הרדיו והטלויזיה ולהתראיין בכל נושא רלוונטי, כדי שנדע מה הן עמדותיו, ומהו כושרו הריטורי.

חזרה לסמוטריץ', שילמד ממפלגת העבודה שהצליחה להכנס לכנסת הנוכחית על חודם של קולות בודדים, מה שהביא למסקנה מתבקשת שלמרות עברה המפואר באמת, תם זמנה. ראש המפלגה הודיעה שלא תתמודד שוב, וכל השאר חברו למסגרת פוליטית אחרת בראשות יאיר גולן.

כאמור, סמוטריץ' הוא הבעיה ולא הפתרון. בזמן שהוא מחזר אחר כוכבי קישוט למפלגתו, חברו שמחה רוטמן בורח מן הספינה הטובעת, וזו רק ההתחלה.

הוא לא יכול למכור לנו מפלגה דתית (עלאק) כאשר הנרטיב הדתי נמצא במקום 6 או 8 בסדרי העדיפות, וחבוי בפרשנות עקלתון  תחת מצוות ישוב ארץ ישראל. בכל הכבוד, הציבור לא קונה...

למרות התמיכה הרחבה שיש לו בפורום זה, הוא צריך לעשות מירב מיכאלי ולזוז הצידה, ולאפשר לאחרים לפנות את ההריסות שהוא הרס בשתי ידיו השמאליות. אחריו יבוא מיזוג טכני או ממשי עם גוף פוליטי שאינו אקדח צעצוע.

המשך יבוא.

השאלה המשמעותית היא מה יכולות הביצוע שלו בשדה הפוליטי. מי שרוצה להיות בכיר במפלגה ובוודאי מנהיג מפלגה (כמו שרחש השמועות טוען שוינטר רוצה) - צריך להוכיח יכולות בשדה הפוליטי. להוכיח שהוא מסוגל להעביר חוקים, להוכיח שהוא יכול לנהל סדר יום בוועדות. להוכיח שהוא מסוגל לנהל מו"מ פוליטי ולהגיע בו להישגים, אפילו שהרבה פעמים במגזר יעקמו את האף (לדוגמא - התמיכה בהסכם החטופים הראשון, תמורת הכנסת מנגנון אוטומטי של חזרה ללחימה ברגע שהעסקה קורסת). להוכיח שהוא מסוגל להתנהל עם חבריו למפלגה במנהיגות משתפת.

אגב, הנקודה האחרונה היא עקב אכילס משמעותי של הרבה גנרלים או מנכ"לי חברות, במעבר לפוליטיקה. מפקד (ובדומה מנכ"ל) רגיל לסדר הררכי שאפשר אולי לשמוע דעות אבל בסופו של דבר אם הוא הבכיר - הוא נותן פקודה והיא מתבצעת ואם יש בכיר ממנו - הוא מקבל פקודה ומבצע. המעבר למערכת פוליטית שבה גם אם הוא ראש מפלגה או אפילו ראש ממשלה - יש משמעות להחלטותיו, אבל גם לאחרים יש מילה, צריך לשכנע את הרוב וגם המיעוט במחיר לא כבד מידי יכול לפעול אחרת או אפילו סתם לגרור רגליים - קשה מאוד להרבה גנרלים.

יש הרבה פוטנציאל לוינטר, אבל יש לו הרבה מה להוכיח לפני שקופץ בראש.

בליכוד הוא שרוף, ולכן עליו לבחור בין בנט לבין להשאר בבית.

בנט, על פניו, לא ישוש לצרף אותו בהיותו נתפס "משיחי" ותואם סמוטריץ' שלא יחליק בגרון, ובקפלן.

בשולי הדברים נזכיר שכל הגנרלים שהצטרפו לפוליטיקה אכזבו את בוחריהם. מי יותר ומי פחות...

כולם, היינו כולל יצחק רבין, ששלושה כדורי אקדח הפכו אותו מלא יוצח פוליטי לקדוש, קדוש. 

והשאלה רק למי, לעומתך @מרדכי טוען שהוא רוצה ללכת לבד.

אתה קצת מכליל מידי, היו גנרלים שכן הצליחו כמו רפול ועוד. אתה צודק שרבים כשלו, יש סיבות טובות לכשלון. רבין גם כגנרל היה גרוע, הצליח לבנות הילה של 'ביטחוניסט, אבל מעולם לא לחם בעצמו חוץ מבאלטלנה...

כיוון שרבים נכנסו לפוליטיקה בקול רעש גדול וכשלו נחרצות, אני טוען בתוקף שאם גנרל טוב, רוצה לרתום את כחותיו, יכולת ההנהגה שלו, מסירות הנפש שלו ועוד - לעשיה הציבורית בתחום הפוליטי, עליו להתחיל מלמטה. להכנס כח"כ פשוט, אחרי קדנציה או שתיים מוצלחות להתקדם לסגן שר או יו"ר וועדה. 

ובניגוד ל- @מרדכי  סבורני שהוא לא יקים פלטפורמה חדשה סמוך כל כך לתאריך הבחירות הרישמי וקל וחומר אם יוקדמו הבחירות.

משאת נפשנו צריכה להיות ששתי מפלגות בלבד תתמודדנה זו מול זו, אבל זה לא ריאלי.

בשלוש שעות קורה פה מה שביתר המדינות קורה בשנה שלמה. מכיוון שעד הבחירות יש *לפחות* עוד ארבעה חודשים - זה נחשב לנצח.

מה יש לוינטר להציע לסדר היום הפוליטי שלנו חוץ מכלום.

במחשבה נוספת, יש מצב שיחבור לאבי מעוז, וימוקם ראשון ברשימה. < צ >

מרשים שם סמארטפונים, בנעם הוא פסול...

🤣

מצד אחד ההנחה שלי היא שאולי הוא ימשוך מצביעים לטווח קצר, אבל לא תהיה לו הצלחה משמעותית בפוליטיקה לטווח בינוני ובוודאי ארוך.

מצד שני, אני מאוד מקווה שהפארסה של מינוי זמיר לא תחזור על עצמה והרמטכ"ל הבא יהיה מי שימונה על מנת לנער אתת צה"ל ולהחזיר אותו להיות צבא מנצח.

הצעד הראשון של רמטכ"ל כזה יצטרך להיות החלפת חלק משמעותי מקציני המטכ"ל הנוכחיים, בקצנים ששואפים לנצח ולהכריע. ככל שווינטר, אמונה, סלמון, וינר ואחרים פחות יתלכלכו בפוליטיקה (בה כנראה גם יכשלו) - תהיה יותר אפשרות להחזיר/לקדם אותם בצבא.

וכמוהו, אשכנזי הובא מבחוץ כדי להחליף את חלוץ הכושל, שהתפוטר.

שניהם היו מטבע הדברים, מינויים בדיעבד, ולא לכתחילה, ומועמדים בדרגת אלוף.

וינטר לעומתם, השתחרר בדרגת תת אלוף, ובדרגתו משרתים בשרות פעיל לא פחות מ- 250. בנסיבות אלה הסיכוי הריאלי להשבתו לשרות פעיל שואף לאפס

בתקווה שהגורמים הרלוונטיים הבינו זאת, מוטב מאוחר מלעולם לא, נשאר לקוות שאחרי הבחירות ימנו סוף סוף רמטכ"ל שיבין שאינו יו"ר וועד העובדים של גנרלי הקונספציה, אלא מישהו שבא לנער את המערכת. ככזה הוא יחפש את הקצינים ההתקפיים ובעלי החזון להחליף את משובטי אוסלו במערכת.

יש יעדים ויש מציאות. כאשר שני היהודונים וויטקוף וקושנר בוחשים בקדרה, ואינטרסים אישיים יש להם לרוב... תמשיך לבד.

וזה רע בעיקר אם בלד תהיה בפנים כי הם שרפו להם קולות. משאר הבחינות זה לא כזה דרמטי.

אפשר לקוות שזה ידרבן את הימין להצביע ואולי גם להתאחד גם כדי לשמור על הקולות.

בשאר מסכים איתך. ש"ש

אני לא מדבר עכשיו על מצביעי הדמוקרטים, וגם לא יש עתיד, אלא בעיקר אל אנשי ימין שמצד אחד לא מזוהים עם הממשלה ומצד שני הם עבר נבגדו כבר פעם אחת כשהצביעו לבנט ולימין הממלכתי. כשהם יעמדו בצומת הזו, האם לסתום את האף או לקחת את הסיכון שבממשלה שהם בוחרים תהיה מפלגה שנכנסה לכנסת גם בעזרת מבציעי בל"ד וחדש-תעל, אז הם יבחרו באופציה הראשונה.

לאופוציזיה אין סיכוי ריאלי להרכיב את הממשלה הבאה, אבל בלוק חוסם הוא לא בלתי אפשרי ועל זה הם עובדים חזק.

ומנגד בימין ישנים על האף. בקליפת אגוז, מסתמח שבין 4 ל- 6 לא יעברו את אחוז החסימה.

כנראה טראמפ השיג, באיומים והלחץ שיצר, הסכמים מסחריים לטובת ניצול משאבי הטבע של גרינלנד.  

מה שמלכתחילה היה מעוניין.   

נכון שעכשיו הוא מאוד עקשן. כיוון דאתי למיפלט לא אתי למבלע. אבל עם עוד קצת השתפשפות עם הנוער והערכים האלה הוא איתנו.

רק עכשיו הוא התחיל לצאת לשטח להקשיב ולראות את האותנטיות של הערכים הימניים.

כל הערבים מארץ ישראל

מתוך התנשאות ומקובעות.

ומטבע הדברים הוא גילה זוויות חדשות שהוא לא הכיר.