בפעם הקודמת הייתה מפלגת יחד, בפעם הנוכחית הייתה "הימין החדש". בגדול יש 4 מנדטים שלא יצביעו לבנט ועוד כ-4 שלא יצביעו לחרד"לים.

שלא לדבר על פייגלין והקפיטליזם שלו. תזכורת: המפד"ל הישנה הייתה אדומה כמעט כמו מפא"י.

במקרה החריג שבו הייתה רק מפלגה אחת, זה קרה בגלל שלא היה מי שיתפלג. הכל התפרק.

כל פעם יהיה איזה חכמולוג סטייל יוני שטבון שיכעס על המנהיג של המפלגה הגדולה וינסה להתמודד מולו.

דבר ראשון- איחוד מלא לעולם לא יהיה. יש חברי כנסת סרוגים שלעולם לא יעזבו את הליכוד.

דבר שני- כל מערכות הבחירות האחרונות השמאל מביא מועמד שמנסה להפיל את ביבי, אז הדת"לים נוהים אחרי ביבי כמו עיוורים, רק כדי להציל את המדינה.
 

חוץ מזה, כולם מדברים על מילת הקסם, "אחדות". ושוכחים את המחירים של האחדות. חרד"לים יברחו מחיבור עם לייטים, ולייטים יברחו מחיבור עם חרד"לים. כמו שבבחירות הנוכחיות, היו פנאטים שלא רצו להצביע לרב רפי פרץ ולעידית סילמן, והיו ממלכתיים שברחו מהאיחוד עם עוצמה. מה שהותיר לבית היהודי 5 מנדטים עלובים.

להערכתי, מפלגה מאוחדת לא תשיג יותר מ5-6 מנדטים. בנפרד הם משיגות יותר - 8-9 מנדטים, אבל קיים בזה סיכון (כמו שראינו) שכל אחת מתנדנדת על קצה אחוז החסימה.

בנט קיבל הרבה בבחירות 2012 מכל מיני סיבות: הוא היה חדש במגרש הפוליטי ונתן תקווה חדשה, השמאל עוד לא למד עליו מספיק כדי להשחיר את דמותו, וביבי התאחד עם ליברמן (מה שהבריח מנדטים לבנט).

אם כבר להפך, גם בבחירות אז עוצמה לישראל רצו בנפרד, וזה עשה לבנט רק טוב.

זה יהיה כמו כחול לבן עם כיפות וכיסויי ראש. 

תפיסות העולם שונות בתכלית באינספור נושאים - אז איך ירוצו ביחד? 

זו פשוט הסתכלות לא נכונה. 

חוץ מהנושא של ארץ ישראל - שגם לגביו לא כולם נמצאים באותו עמוד - מה מאחד את כל חובשי הכיפות הסרוגות? 

בכל התחומים שציינת, יש מגוון רחב של דעות. 

היחס לבתי המשפט דומה בקרב רוב אזרחי מדינת ישראל ולא רק בקרב דתיים לאומיים. ליריב לוין, אין כיפה על הראש. 

גם ביחס לתפיסה בטחונית - יש כאלה שחושבים שצריכים לצאת למבצע על כל רקטה כדי לגבות מחיר ויש כאלה שחושבים שיש לצאת למבצע רק אם יש תכלית כלשהי מאחורי. 

בנושאיים חברתיים וכלכליים יש את הפערים הכי גדולים וגם בנושאי דת ומדינה - אפשר לעשות שינויים גדולים שיהיו מקובלים על החרדים. 

איך אני יכול להצביע לאדם שבעיני הוא חצוף - כמו סמוטריץ' - שרוצה להגיד לי מה להכניס לגוף שלי ומה לא? אני אומר לו לא לאכול בורקסים בישיבות ממשלה? 

לא יכול להצביע לו. 

לא יכול להצביע למי שלא רוצה לקדם צבא מקצועי כשסיבת המוות הכי נפוצה בצה"ל בשנים שבהן אין מבצע צבאי, היא התאבדות. 

אבל סמוטריץ' לא יהיה בכלל מוכן לשמוע. 

בסוף, הילדים שלי יילכו לצבא הזה - זה לא ענין ערטילאי בעיני - זה ענין אישי. 

לא רוצה אותו בכנסת. 

זה לא ש"סבבה שהוא יהיה אם נציגים שאני רוצה גם ייכנסו" - זה "אני לא רוצה אותו בכנסת. נקודה". 

מצד שני, יש אנשים שמבחינתם "צבא של שכירים" זה רע. (אבל צבא של עבדים זה סבבה...). 

הם לא יצביעו למישהו שרוצה לעבור לצבא מקצועי. 

אז סבבה, הוא אומר שהוא יילחם נגד פינוי יישובים - זה נושא אחד שבו אנחנו חושבים בצורה דומה. 

מה לגבי כל שאר הנושאים? 

חוץ מזה, שכמעט עם כל מפלגה אני יכול למצוא נושא אחד שבו אסכים עם עמדת המפלגה. 

ברוב, אנחנו חלוקים. 

יהיו כאלה שלא יהיו מוכנים להצביע למפלגה שבה יושב איתמר בן גביר "כי יש לו תמונה של ברוך גולדשטיין בסלון". 

יהיו כאלה שלא יצביעו לבנט בגלל שאישתו לא דתיה. 

לכל אחד יש את הסיבות שלו לגבי "למה הוא לא יסכים להצביע למפלגה שבה יושב פלוני אלמוני".

השלם קטן בהרבה מסך כל חלקיו. 

מבחינת אנשים שהצביעו לבנט, העובדה שאיתמר בן גביר מחוץ לכנסת זה רווח נקי ולהיפך. 

והבעיה ברעיון שלך היא שאין קונצנזוס דתי לאומי. אין חיה כזאת.  

1. סבבה. שסמוטריץ' לא ירוץ וכולם יצביעו זהות. אני לגמרי איתך... 

2. לא נכון. אנשים יישארו בבית.

התנגדות לתכנית טראמפ? 

לא ידעתי שהוא כבר פירסם אותה. 

תקציבים לחינוך הדת"ל? 

ממש ממש לא. 

התנגדות ל"כיבוש הלהט"בי"? 

שיעשו מה שהם רוצים. שלא יפריעו לי ולא אפריע להם. 

אני גם לא רוצה שהמדינה תעודד ערכים. המדינה, מורכבת מפקידים שונים עם ערכים שונים. 

לא מעוניין בערכים שלהם. 

הורים צריכים לחנך לערכים - לא פקידים. 

אתה רואה? 

אפילו מה שאתה חושב שנמצא בקונצנזוס, מבחינתי, הוא קו אדום. 

ואני עם כיפה סרוגה, מתפלל במנין, שומר כשרות, בוגר מוסדות דתיים לאומים וכל שאר הגעשעפט. 

צריכים אחת כמוך שתסביר זאת לכל קהל הימיניים 

גם אני מאמין בזה

השכלת לנתח!!!

כפי שכתבתי לך - אני למשל **לא רוצה** את סמוטריץ' בכנסת.

אם הוא לא יעבור את אחוז החסימה, זה רווח נקי מבחינתי. 

בקרב הרבה דתיים לאומיים יש מחשבה שגויה שהדבר היחיד שחשוב זה "ימין מדיני". זה נכון בעיקר לגבי צעירים שרק יצאו מהישיבה התיכונית. 

זה לא המצב. 

יש עוד נושאים - ושומו שמים - לא פחות חשובים. 

עדיף כמה שפחות מפלגות כאלו. 

גם מבחינת מעבר לצבא מקצועי - החרדים כנראה לא יתנגדו לפתרון הזה. 

יש שודדים ויש שודדים חמושים - אבל יש גבול להשפלה שאני מוכן לעבור. 

אז אתה בעצם אומר: "כולם גונבים, לפחות תהנה מזה". 

מצטער. 

ההורים שלי חינכו אותי אחרת. 

אני לא אתן את קולי למי שנתפס בעיני כשודד. 

אני גם לא אתן את קולי לאדם שיילחם על כך שהילדים שלי ישועבדו למשך שלוש שנים ללא כל צורך או בחירה. 

אני לא אתן את קולי לאדם שרוצה להגיד לי מה מותר לי להכניס לגוף שלי או לא. 

אני לא אתן את קולי לאדם שרוצה להכריח אותי לחנך את הילדים שלי לפי הערכים שלו. 

גם אם הוא אומר שהוא יתנגד לפינויים. (מה שלא יעזור בכל מקרה). 

הפוליטי הוא אישי. 

בדיוק כמו שאדם שחי במאחז יודע שאם יפנו את המאחז שלו, אז גם הבית האישי שלו ייחרב - כך נכון גם לגבי כל אדם אחר. 

ואני אלחם על זה כמה שאוכל - ואם אתייאש, אז פשוט אעזוב. (אני כבר הייתי עוזב. אני פה בגלל אשתי וגם היא כבר מתחילה להתייאש...). 

אבל דבר אחד לא אעשה - לא אצביע לשודדים. 

הוא היחיד שלא רוצה לשלוט לי בחיים בכל אספקט אפשרי. 

זה או זהות, או לשבת בבית. 

אנשי ימין מפחדים מפינויים? רוצים את הקול שלי? 

אין בעיה. 

שחררו.

תפסיקו לקחת לי את הכסף שהרווחתי, תפסיקו להכריח אותי ללמד את הילדים שלי מה שאתם רוצים ותנו לי לבחור, תפסיקו להגיד לי מה מותר לי להכניס לגוף שלי ומה לא. 

שחררו. 

תחליטו מה יותר חשוב לכם - לשלוט לי בחיים או הקול שלי? 

את שניהם, לא תקבלו. 

הפעם היחידה שאני לא מתחרט ומכה על חטא על ההצבעה שלי, היא ההצבעה האחרונה לזהות. 

(הצבעתי לעוצמה יהודית, לאיחוד הלאומי-מפד"ל ואפילו לבנט ושקד. מתחרט על כל הצבעה. הייתי צעיר ולא היתה לי את ההבנה שיש לי היום).  

אגב, זו אחת מהביקורות שלי על פייגלין שהצביע בעד העלאת אחוז החסימה. (כמו גם שקד). 

אחוז החסימה צריך לעמוד על מנדט אחד (וגם זה אילוץ טכני, כדי שלא נצטרך לנסר חברי כנסת ל-2...) והסכמי עודפים צריכים לחול גם על מי שלא עבר את אחוז החסימה. 

אני כבר מזמן טענתי שאחוז החסימה צריך להיות שווה למנדט בדיוק.

ככל שיהיו יותר מפלגות - יכולת התמרון של הממשלה תגדל, יהיו יותר גורמים שיתחרו על לב הציבור, והציבור רק ירוויח.

על דבר אחד דומני שיש הסכמה היום מקיר לקיר: הבחירות הבאות מיותרות לחלוטין.

נבחרי הציבור יורקים בפניו כשהם בעצם אומרים לו: "לא הצבעת טוב. נסה שוב".

בחרנו בכם כדי שתסתדרו ביניכם ותנהלו את המדינה.

לא כדי שאחרי חודש בהינף יד תחליטו לגזול מכיסינו כמה מליארדים.

תמנע מהמטומטם הבא בתור לצאת לאיזה מהלך "גאוני" שרק יגרום לסכסוך בתוך המחנה שלנו. אני רוצה להאמין שנבחרי הציבור שלנו כבר הבינו שמפלגה אחת שתייצג את כולנו זה מה שאנחנו צריכים וזה שרוב הציבור שלנו רוצה לראות

מדובר בציבור שיש לו מפלגה ולא במפלגה שיש לה ציבור.

לכן הציבור יצביע למפלגה הזו ולא ינסה "להעניש" אותה, כי כך הוא יפגע רק בעצמו.

לא הפוליטיקאים יפסידו אלא אנחנו.

ה"כיסא" לא מעניין את רובם (בניגוד למתרחש במפלגות אחרות)

אלא ההצלחה - והשליחות! - להביא את הציבור הזה לידי ביטוי פוליטי.

את ה"איומים" האלה שמענו ערב בחירות תשס"ט

ורבים היו בטוחים שלפחות אחת משתי המפלגות תימחק.

הסקרים גם הם טענו כך אבל זה לא קרה בדיוק מהסיבה הזו.

השאיפה כרגע צריכה להיות שמירה על רשימת איחוד הימין כפי שהיא (כמובן - תוך תיקון העוול שגרם בג"ץ לעוצמה יהודית).

בנוסף יש לקוות שחברי הימין החדש לא ייגררו להרפתקה מסוכנת נוספת.

פספסת את העיקר - אקטואליה וחדשות

כולם יודעים שהוא מזיק וממילא גם יודעים שהוא לא מתכוון לבצע אותו?

כולם יודעים שהליכוד לא יועיל כלום וממילא יודעים שלא תצביע לו בכל מקרה.

במה אתה מאיים בדיוק?

בדבר שלכולם ברור שלא תבצע כי גם אתה יודע שהוא מזיק?

למה שתייחסו ברצינות לאיום לא רציני?

אם יש לך שכל, אתה לא תהמר על דברים כ"כ משמעותיים בגלל תסכול.

מרוב שאתה רוצה 10 מנדטים, אתה לא מוכן שיהיו לך רק 5.

מבחינתך הגישה היא 10 או 0.

כל הגישה, במחילה, נשמעת ילדותית.

אני חושב שאתה טועה בגישה שלך.

אם "ברור" שבסוף לא תעשה כך - אין לך שום איום.

אין לי עניין לשדר ש"נמאס לי" כשלא נמאס לי. אני לא "מוותר בקלות", אלא מבין שלא הכל בידיים שלי.

האיום הזה לא רלוונטי והבעיה לא תיפתר ככה.

ראינו כבר בבחירות תשע"ג ש-12 מנדטים לא פתרו שום דבר.

רק יצרו בעיות חריפות יותר.

הימין החדש: "נרוץ שוב- עם איילת שקד או בלעדיה" - סרוגים

"גורמים בימין החדש אמרו כי המפלגה תתמודד בבחירות ותבצע חבירות".

ובכל מקרה לא תשיג את מבוקשך אם רבים ממצביעיו בבחירות הקודמות יצביעו למפלגה עימה ירוץ.

ותבחר את החבר'ה שם.

(בעשיריה האחרונה יש כמה אנשים שלא שונים בכלל מאנשי איחוד מפלגות הימין)

הוא לא טועה - אקטואליה וחדשות

האיש כבר מזמן לא שם. ההתפקדות עדיין נכונה.

אם הייתי ב"מנהיגות יהודית" ואיני חבר זהות, מה המסקנה המתבקשת?

דן מרידור, בני בגין ושות'.

עבדו אז לבית היהודי והפעם לאיחוד הימין.

יש עוד כמה הבדלים.

הפיצול אז היה לגמרי מפד"ל-חרד"ל.

הפעם מורכב יותר. גם בפעם הקודמת עם יחד.

שתיהן קיבלו יחד 7 מנדטים בתשס"ט.

בתשע"ג 12 (למרות ששני מנדטים של מצביעי האיחוד הלאומי הלכו לעוצמה לישראל)

בתשע"ה 8 (כשהחרד"לים הצביעו יחד)

בתשע"ט 5 (כשהלייטים הצביעו לימין החדש והחרד"לים חזרו לאיחוד הימין).

אלו לא "ארבעה מנדטים לכאן ולכאן".

הסיפור כאן מורכב בהרבה, אך אכמ"ל.

במקום שאנשים יסתכלו על הדברים שכולם מסכימים עליהם ויתחברו ביחד כדי לממש אותם  (והם כשלעצמם מספיקים בשביל שיהיו חיים טובים יותר) ואח"כ אפשר לדבר על הפרטים השונים,

במקום זה, כל אחד חושב שחובה קדושה להתעקש על כל הדרך שלו כולל הכל, ואז רק מפסידים!

אותו דבר בענייני שידוכים, וכן ובכל התחומים.   

דתיים לייט ומסורתיים שלא כ"כ מתחברים לראיון מצביעים לליכוד (יש שם דתיים כמו יולי אדלשטיין מקום שני ברשימה ועוד הרבה) ודתיים מרכז - תורניים לטב.

אפילו שני חברי כנסת לפחות שייכים לציבור הזה -ציפי חוטובלי (וותיקה) ואריאל קלנר ממחוז חיפה.

כי אפי איתם לא היה שר השיכון כבר בתשס"ג, - אקטואליה וחדשות

ראה מהודעה זו^^ ואילך.

רץ בעבר יחד עם בני בגין, רחבעם זאבי, אריה אלדד ואפילו אביגדור ליברמן.

ובמציאות שהיתה בבחירות הקודמות א"א היה לצפות לייצר מציאות אידאלית.

בכל מקרה, בנט הזיק לציונות הדתית הרבה יותר מהמעט שהואיל.

מוטב שלא יהיה גם בכנסת הבאה.

סתם אופורטוניסט.

לכן מספיקים 6 מנדטים עם שני שרים וסגן שר+נורווגי מורחב.

ראלי מאוד ובכל מקרה סיכוי הרבה יותר גבוה מאשר מקום 45 בליכוד.

את איחוד השורות לא בנט קידם אלא הרב זלמן מלמד וכצל'ה.

הוא פשוט הגיע בעיתוי הנכון לקטוף את הפרות.

עוד לפני שהוא חשב להצטרף לפוליטיקה היו מהלכים מתקדמים לאיחוד השורות.

אתה רק מוכיח שלא עיינת היטב בשרשור אליו הפניתי אותך.

ראה כאן:

במחילה, לא היה ברור אז שום דבר - אקטואליה וחדשות

שים לב: באלול תשע"א כצל'ה כבר מדבר על מפלגה מאוחדת והסקרים צופים לה 9 מנדטים: https://www.inn.co.il/News/News.aspx/225947

בניסן תשע"ב הוא מזמין סקר נוסף שצופה 12 מנדטים לרשימה כזאת: לפרוטוקול - וסליחה על ההקפצה - - אקטואליה וחדשות

אחרי בואו של בנט עלו ל-14-15 אבל לא באמת הגיעו לתוצאה הזו.

כל שאר הדברים שכתבת הם ספקולציות.

א"א לדעת כמה יקבל איחוד הימין כאשר לא ברור כלל מי יהיה חלק ממנו ומי ירוץ לצידו..

החלוקה היא אחד מהאיחוד הלאומי ואחד מהבית היהודי.

מסתבר שבן דהן ייכנס במקום העשירי במקום דוידי בן ציון,

וייתכן שיעדיף לפרוש מהחיים הפוליטיים במצב כזה.

ראינו את ההצלחה של בנט ב"אי המגזריות" עם ינון מגל ואלי אוחנה...

האיחוד הלאומי תמיד נתן עדיפות קודם כל לענייני א"י והכלל ואח"כ דברים "מגזריים".

על המחלוקת הזו היה הפיצול ברגע האחרון בבחירות תשס"ט, אבל אכמ"ל.

1. בית יהודי (הרב רפי).

2. איחוד לאומי (בצלאל)

3. בית יהודי (מוטי יוגב)

4. איחוד לאומי (אופיר סופר)

5. עוצמה יהודית (מיכאל, עכשיו איתמר)

6. בית יהודי (עידית סילמן)

7. איחוד לאומי (אורית סטרוק)

8. עוצמה יהודית (איתמר, עכשיו -?)

9. איחוד לאומי (יוסי כהן)

10. בית יהודי (דוידי בן ציון, עכשיו בן דהן שהגיע מקום אחד לפניו בבחירות במרכז המפלגה)

הרב מלמד לא היה בעל הבית ולא החליט בנושא הזה.

ההימורים של בנט בשריונים התבררו למפרע כשגויים (כל אחד מסיבתו).

הציבור היום אוכל את עצמו על כך שבחר בבנט ע"ח אורלב.

הציונות הדתית התרסקה כמעט לחלוטין בגללו.

הדגשתי שהוא הפך לשמונה רק בגלל פסילת בן ארי>>

המפלגה לא במשבר כפי שהיתה לפני שלושה חודשים.

בכל מקרה, נתניהו הודיע כבר הודיע להם שלא יעשה זאת:

במקום בן דהן? אפשרות ששקד תשוריין במקום 28 בליכוד - סרוגים

"ביום שני האחרון, בפגישה נרחבת של חברי האיחוד הלאומי – הבית היהודי אצל נתניהו, הבהיר להם ראש הממשלה, כי לא יחזור שוב על שיריון נציג מטעמם בליכוד, כפי שהיה בבחירות האחרונות, כאשר על פי ההסכם בין הליכוד לבית היהודי שוריין הרב אלי בן דהן במקום ה28 בליכוד".

ברור שמבחינת מיקומים הוא מעדיף לא לשריין. אבל אם נניח יראה שיש שוב בעיה והבית היהודי מתלבטים אם לשתף את עוצמה לתוך איחוד הימיןן גם הפעם, יש מצב שהסקרים שלו יראו לו שזה יכול לדרדר את המפלגה מתחת לאחוז החסימה, והפעם הוא עוד יותר יודע מקודם שאסור לו לקחת שום צ'אנס, הוא חייב לוודא שכמעט אפס קולות ימניים מתבזבזים. כי על 1400 קולות הלכנו עכשיו לבחירות חוזרות, אני מאמין שנתניהו יודע שאם שוב פעם בגלל קולות שיתבזבזו, הקמת הממשלה בראשותו תימנע - זה כנראה יבשר את סוף החיים הפוליטיים שלו, בלי שום קשר לשאלת הגש כתב האישום.

לכן, בימים שטרם הגשת הרשימות, אם יווצר תרחיש כזה, והוא שוב ירצה נואשות לחזק את הדבק בין המפלגות, יש מצב שהוא שוב יציע את השריון הזה. אולי במקום מעט יותר נמוך (כלומר מספר יותר גבוה), מי יודע.

לכן, כמו שחבר שלי כתב באיזו קבוצת וואצאפ, וחזרתי על זה כאן למעלה - בתכל'ס, עיקר הדרמה והעניין מתרחש בימים שלפני הגשת הרשימות וספציפית ביום/יום וחצי של הגשת הרשימות. ראינו את זה כבר בפעם הקודמת. אז שוב נאלץ למרוח עכשיו זמן בהמון ספינים וכו' עד שנגיע לישורת האחרונה.

[ אגב, ספקולציה שלי שכמובן יכולה להתרחש במציאות: כמו שכחול לבן נוצרה ביום השני של הגשת הרשימות, ככה גם הפעם אולי נוכל להתעורר לבוקר השני של הגשת הרשימות עם בשורה נניח על מיזוג של העבודה / העבודה ומרצ לתוך כחול לבן ליצירת גוש אחד, או לחיבור של העבודה ומרצ יחד - בנפרד מכחול לבן - וכן הלאה, חיבורים שיצריכו אולי גם מהצד הימני במפה לבדוק במהירות אפשרות לחיבורים ומניעת כל גרם של בזבוז קולות. ועוד לא דיברנו על אורלי לוי ומה היא תעשה בבחירות הקרובות, אם תעשה ]

משמעותית. נתניהו לא שש לעשות את זה (ובסבירות לא נמוכה - גם אשתו...). אומנם אף פעם אי אפשר להגיד שבטוח שמשהו לא יקרה, ויש מצב שאולי עד הבחירות תרחישים שיקרו ומקורבים לראש הממשלה שאולי ילחצו, יגרמו כן לשריון כזה או אחר, אבל נכון לעכשיו נראה שנתניהו לא חושב אפילו לשריין את שקד. הספיק לו השריון של כחלון, שבכלל לא בטוח שיוכיח את עצמו מספיק כמגדיל מנדטים (דהיינו שהליכוד יקבלו סך של כ39 מנדטים בבחירות). זאת אגב סיבה שנתניהו ניסה לרכך את חברי מפלגתו והציע להם אופציה של חוק נורווגי מרובע שיכול כך מסתבר, גם על המפלגות הגדולות, וככה 4 שרים בליכוד יוכלו להתפטר על מנת להכניס את הבאים בתור בסוף הרשימה. 

הוא קשור לפיצול ובדיוק בגלל זה כצל'ה ניסה להביא לאחדות.

לא ראיתי הצלחות גדולות של בנט כשר הכלכלה.

גם לא כשר החינוך. היו לציונות הדתית שרי חינוך טובים יותר.

את סוגיית המסתננים הציפו חברי האיחוד הלאומי עם ארבעה מנדטים מהאופוזיציה;

בן ארי חרש את דרום ת"א וכצל'ה היה יו"ר הוועדה בכנסת לטיפול בסוגיה.

הם לא קיבלו אח"כ יותר מדי קולות בדרום ת"א.
 

את הגרעינים התורניים הקים אורי אריאל, בעיקר (ברמה הפוליטית).

הם עשו זאת בגלל הסתכלות כללית. בנט הסתפק בדיבורים.

לא ראיתי שום מהלך משמעותי שהוא קידם.

האיחוד הלאומי תמיד היה כללי.

כאמור - רחבעם זאבי, בני בגין, ליברמן רצו עם האיחוד הלאומי.

הרב בני אלון עסק לא מעט גם הוא בנושאים מאוד מאוד כלליים.

גוש אמונים היה המיזם הכלל ישראלי ביותר בחמישים השנים האחרונות.

הוא יצא מבית המדרש של מייסדי מפלגת תקומה.

לא יודע מה הופך את בן ארי לכללי יותר.

אילו דברים כלליים הוא עשה?

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

כמובן מי שרואה שחור לבן- 'טבח נתניהו' 'טבח הפקידים שקשרו את ידינו' וכדומה, אז אין הרבה מה להתעכב איתו. הוא בא לצעוק ולא לשמוע. אז שיבושם לו עם עצמו וחבר קפלניו...

אבל האמת מורכבת, מורכבת וארוכה...

אבל בקצרה הצבא האשם הישיר- מהראש ועד הקצין זוטר כל מי שקשור לגזרת עזה, כל אחד לפי חלקו ו(חוסר) פועלו.

בדרג המדיני האשמה מחולקת לשנים-

בפן הצבאי- שר הביטחון וראש הממשלה משניהם, במיוחד משר הביטחון אבל גם מראש הממשלה במידה רבה מאד, היה מצופה לשאול שאלות, לרחרח האם הכל דופק כמו שצריך. יש מגמות בצה"ל שהם לא סוד. יש כשלים ביטחוניים שאנשים שונים (יצחק בריק למשל) העלו. מצופה שיעמדו על הרגליים האחוריות שיטפלו בזה וזה לא תירוץ מספק "אבל אמרו לי שהכל בסדר"- בגלל זה בחרו בך לראש ממשלה/שר ביטחון, שתבדוק מבחוץ.

בפן המדיני- מדיניות סבבים, העשרת חמאס והתעצמותו היחסית. ועוד. צריך דיון רציני ולגיטימי מה האשמה אם וכאשר. ואכמ"ל

ועדיין זה לא אומר שהם צריכים להתפטר, ואפילו לא נאמר שמצופה מהם לא להתמודד שוב. יש הרבה מאד שיקולים נוספים לשקול, ותן לעם לומר את דברו בבחירות.

-הם עשו את זה בגלל הקונספציה לא בגלל שידעו שיוכלו לזרוק את האשמה הלאה.

-לא רואה עניין לענות בדמגוגיה.

האם המגיבים הנ"ל תמכו באוסלו ובהתנתקות? האם רצו שנתניהו יתחשב בשיקול דעתה של הצמרת הביטחונית?

ב-99% כל התשובות תהיינה חיוביות. אז מה המגיבים רוצים מביבי? השמאל זרע את זרעי הפורענות, והימין חסר המשילות המשיך לטפח את הערוגה. השמאל קבע עובדות בשטח, ביבי פעל לפי תכתבי השמאל, העביר כסף לעזה בהתאם להמלצות של שלל הגורמים כולל בג"ץ, ומינה אנשים שהשמאל חיבב, ע"ע יואב גלנט.

■ העם יצא לקלפי ובחר.

מצע מפלגת הליכוד הינו שימור הסטטוס קוו הקיים:

אין כיבוש או הרחבת גבולות גיזרה, אין תפיסת שטחי אש באופן יזום ופינוי אוכלוסיית אויב או יציאה למלחמה יזומה.

מנגד יש מפלגות ימין המצילות את ישראל וממלאות את החסר כפי יכולתם - ומפלגות שמאל (כן כן גם הם מביאים את ברכתם) יחסי החוץ שלהם טובים יותר ממפלגות הימין, רובם אנשי השכלה גבוהה, ממלאים את משרות הצבא, מכניסים תרומה כספית נכבדת, והם גאוותו של ביבי.

ביבי עצמו הוא שחקן הנותן הופעה חיצונית מושלמת, דובר אנגלית רהוטה וחשובה לייצוגיות ישראל בעולם ובזה הוא טוב יותר.

ביבי אינו פועל עצמאית,

תמיד הוא שותף מלא לכל חלקי האוכלוסיה,

מנתח נכון וסבלני.

ביבי הוא השתקפות החברה הישראלית המחפשת מנהיג שלא יתפוס צד בסיכסוך הימני - שמאלני - פלסטיני.

ישנה התחזקות בקרב כלל עם ישראל לכיוון ימני יותר - בגלל אין סוף הפיגועים, טבח שמחת תורה והפחד הגדול שהיה באותו היום.

הכלכלה הישראלית תצמח רק על ידי ביטחון צבאי ימני ומשילות.

הביטחון לצאת למלחמה יגיע רק על ידי צדקת הדרך:

יהדות אמונה תפילה, צדקות אמיתית באמת.

הישועה לא תגיע מביבי -

אלא תגיע מתוך העם עצמו!!!

עם ישראל צריך לעשות שינוי גדול מאוד בכלליות ובפרטיות כל אחד ואחד.

התשובה היא אותה תשובה ביחס לסיני, אוסלו יהודה ושומרון, עזה ולבנון.

מה נתנו? שטחים עצומים.

מה קיבלנו? כלום.

מה הערבים הבינו?

מלחמת יום כיפור - הצליחה.

אינתיפאדה 1987 - הצליחה.

פיגועי עזה - הצליחו.

חיזבאללה - הצליחו.

חזון השלום?

הערבים מעולם לא ביקשו שלום.

מישהו זוכר מתי הערבים ביקשו שלום?

אנחנו פשוט עושים עסקאות גרועות מאוד.

נתנו אדמה ששווה טריליונים בחינם!!!

ולמה? כי רצחו אותנו.

וככה אנחנו תמיד נחיה על חרבנו.

ירצחו אותנו אז נברח.

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.

אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה

ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.

אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר

מי שיצר אותה מתחרט על זה ואמר שהיא לא יכולה לשמש כאנציקלופדיה

גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.

כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.

כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.

חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.

מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.

נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.

'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.

כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.

מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!

גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.

ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.

לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.

נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.

רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.

ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.

הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.

"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.

נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.

זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.

‏‏16‏ רגשות‏ · ‏‏12‏ תגובות‏ | התנתקות ביו"ש. 2 מהיר 2 עצבני | Yotam Zimri

ומעוור לחלוטין מאג'נדה

כדי להאמין שהם לא ירו כי "הוראות פתיחה באש" או שקר אחר שתנסה למכור כאן

מאשר שמאלן כמוך.

אני בטוח שהם לא נצמדו לפרוטוקול. אבל במידה רבה או עיקרית זה מגיע מהוראות הפתיחה באש.

מידת איום שלא משחקת עליהם ממש.

-אבל הם יירו באוויר!!

-מה אכפת לך שהם יירו באוויר, מה אתה ציפור?

במיוחד כשהפוסל...

כל מי ש(כנאאה בניגוד אליך) מודע למציאות,

כל מי שיודע שרבש"ץ יצהר הודח כי הוא "מדי התקפי" (כלומר ירה באויר בסיטואציה דומה), כל מי שמכיר לוחמי הגמ"ר שהודחו,

כל מי ששמע שרבש"צים רבים בגזרה קיבלו שיחות נזיפה, שמילואמניקים קיבלו תדרוכים ארוכים על הגזרה שהתמקדו בסכנה מהיהודים

כל מי שראה את הסרטונים מהאירוע שבו היהודים מותקפים ולא מגיבים באש עד שיש נפגעים - מבין שמשהו רע מאוד עובר על המערכת.

יש כמה 'לא טיפשים', שלא מכירים את הגזרה והמציאות בכלל, אבל כיוון ש'רק מי שמאוד מאוד טיפש' - אז הם מביעים עמדות נחרצות על בסיס 0 הכרות.

ולא ירה בכלל, ולא הודח, וקיבל לוויה צבאית יפה במקום להיות מודח

כן. נשמעת תוצאה הרבה יותר טובה. אני בטוחה שכולם חושבים ככה

כמובן שאם היו יודעים שזה מה שיקרה, אז כל אדם יודע את מה שהביא להקמת 'חוננו' - עדיף עו"ד גרוע מחזן טוב.

אבל, הסיבה שלא החיילים ולא האזרחים שהיו שם, לא ירו לפני הרצח - היא הוראות הפתיחה באש ההזויות והמחירים ששילמו אלו שכן ירו בסיטואציות דומות.

פול חייל שלי פול

בחור שלי עדין

אם לא תיפול היום

מחר תעמוד לדין

המפקד שלך

משפט ועוד משפט

אליו לא נשלחה

מילת עידוד אחת

הרשו לו להרשות לך

עבור האגו

לירות קליעים של פלסטיק

ולשחק בלגו

מהערוץ של אלחנן גרונר:

*חייל הגמ"ר שהודח כותב לי:*

"בעיקבות הארועים הכואבים בימים האחרונים אני רוצה לשתף בארוע שקרה לי לפני כשנה בהיותי חייל הגמר בסוסיא.

בזמן סיור בערב שבת אני רואה עשן מכיוון אתר סוסיא וקופץ למקום. מתברר שיש כמה מוקדי הצתה ביער אורנים הסמוך כ100 מטר מהבתים של המתישבים במקום.

כשאני מגיע לנקודה חבר'ה מהאתר כבר עובדים על כיבוי ההצתות. במקביל אני שומע עימות וצעקות בעיברית וערבית בלולים הקרובים. אני עולה בקשר מול המפקד שלי ומקבל הוראה לצמצם למקום על מנת להגן על האזרחים שבמקום.

כשאני מגיע אני רואה יהודים תחת מטר של אבנים כאשר הערבים מצמצים לכיוונם. ברגע שכמה ערבים מתקרבים לטווח קצר ממנו אני מבצע נוהל מעצר חשוד שמסתיים בירי באוויר.

ב"ה זה גרם להם להתרחק.

זה מצב מאוד מסוכן שבשניה היה יכול להיגמר בחטיפת נשק ופגיעה בנו.

כאות הערכה על התפעול של הארוע זימנו אותי לחקירת מצ"ח, נעצרתי בכלא צבאי ונשלל ממני הזכות להחזיק נשק ולהגן על הישוב.

זאת הצורת חשיבה שגורמת לאויבינו להרים הראש ולשפוך את דמינו!

שנזכה במהרה לראות בעינינו מלכות דוד בתפארתה ויחד עם מלך המשיח נעשה נקמות גדולות!"

מי שחוטפים לו את הנשק צריך לירות

ואם הוא מבלבל במוח על זה שהוא "מפחד" לא צריך להיות לו נשק

הוא יותר פושע שמסכן את הציבור, מ"גיבור" שמגן עליו

ובעיקר, אין לכם מושג מה זה "הוראות פתיחה באש" ומה הפקודות, אם אתה טוען שבאירוע כזה יש קשר אליהן, או שהייתה לו סיבה לפחד ש"יעצרו אותו" (עדיף להיות מת?)

שאר האמירות על שאני לא מכירה את הגזרה והמציאות לא נכונות. טכנית. הן לא נכונות.

אבל אתה יכול להאמין במה שתרצה, ובאירוע הבא לעמוד ולשחק מטקות עם המחבל כי מה אכפת לך, זה לא שאתה יודע מה אמורים לעשות

אז כבר מאוחר מידי, צריך לירות הרבה קודם.

אבל כשמי שיורה, מוזמן לחקירות, מוחרם לו הנשק, מודח - חושבים יותר מידי לפני שיורים.

את כולה

אבל צריך להיות עם עמוד שדרה ולעשות את הדבר הנכון גם במחיר שלילת נשק מעצר וכו'.

אתה לא יכול בגלל הוראות מטומטמות לעמוד מול סיטואציה מסוכנת ולא לפעול, ובטח לא לפעול בצורה מסוכנת של פיזור התקהלות פיזית עם גוף הנשק.

העברתי את ההודעה למקום

כאן לא פופולארי לומר את זה, וגם זה יכול להתפס - אקטואליה וחדשות

שההוראות 'סירסו' את החשיבה הבריאה וזה אסון

מניח שתטעני שגם מי שמאמין לו הוא מאוד טיפש...

"פחדתי לירות בגלל שתמיד מוציאים אותנו הפוגעים והחסרי מוסריות, יכולתי להפוך לקורבן": עדות החייל שנפצע בפיגוע בסוסיא

אחרי שמחבלים חטפו את נשקו בדרום הר חברון ופצעו אותו קשה בראשו, פ' מספר בעדות מבית החולים שפורסמה על ידי עיינה בן אדרת בגל"צ - על נסיון הפיגוע, הרגעים בהם נלחם על חייו וגם על הפחד להשיב בירי בזמן אמת.

"באותה סיטואציה השניות הקריטיות האלה, זה מה שגרם לי לא לירות, וזה מה שגרם לי לסכן את החיים שלי ברמה שהייתי יכול להיות עוד קורבן. ממש ראיתי את המחבל שתפסתי בנשק מכוון אותו אליי. לדעתי הוא חשב שיש שם כדור בקנה"

"מהרגע שהוא תפס לי את הנשק, ניסיתי להיאבק בו. הסתערתי עליו בכל הכוח, אבל ההתלבטות בתוך הראש, אם יגבו אותי אם אני אשתמש בו או לא, זה מה שגרם לי לסכן את החיים שלי ברמה שהייתי יכול להיות עוד קורבן. הרגשתי חסר אונים. לנסות לשמור על הנשק על הנשק כמה שיותר חזק, כי אחרת זה באמת הסוף שלי.

"הגיעו עוד חמישה-שישה מחבלים, עם מקלות וסלעים. הם חיכו שם, והם תכננו את זה מראש, ופשוט הפילו אותי לרצפה עד שאיבדתי את ההכרה, ורק אז הם הצליחו גם לקחת את הנשק, עד אז הצלחתי לשמור עליו אצלי".

"ממש ראיתי את המחבל שתפס לי בנשק מכוון אותו אליי. זה לא חיכוך, זה לא עימות, אני הייתי במרעה עם הצאן שלי, לא פגעתי באף אחד, רציתי את הנחת שלי עם העיזים, רציתי את יישוב הארץ, באמת, בשיא הפשטות, וזה היה פיגוע לכל דבר,לא היה שום חיכוך, שום דבר כזה, זה פיגוע חד-צדדי"

אלישע ירד - ערוץ

אלישע ירד

לקבוצת הווצאפ

אלישע ירד - עדכונים 2