הוא שלט על כל היהודים...........

""אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו וכשאול ודוד שמינם שמואל הרמתי ובית דינו.""

אז הרבי לא יכול טכנית להיות משיח?

ואני הבנתי שחבד לורקחים את הרמבם בהקשר ""רוחני"" וכל השאר רואים אץת המשיח בתור מלך """מדיני""  כזה,

אבל הרבה יותר הגיוני שהרמבם התכוון שהסימנים יהיו רוחנים לא???

המון יהודים כיבדו והעריכו אותו , חבדניקים ולא חבדניקים

אבל היו לו סמכויות כלשהן?

ונראה לך שמלך יכול להיות מלך על היהודים בחוץ לארץ ומשם למלוך?

תכלס, הוא נפטר.. איך הוא יהיה משיח?

זאת אומרת שאם יקום לתחיה יוכל להיות המשיח, במידה וישלים את שאר התנאים כמובן

"אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות"

מה שבטוח:
שהרמב"ם לא פסק כך להלכה בהלכות עליהן מסתמכים חסידי חב"ד,

וכן שדניאל ודאי לא התאים לכל התנאים שהרמב"ם מנה לחזקת משיח ומשיח ודאי. 

אני הבנתי אותה ככה:

היום ראוי רבנו הקדוש

ובעבר, כשדניאל היה חי הוא היה ראוי.

וראיה לכך מהרמבם שכשבר כוכבא נפטר הוא ודאי לא משיח

ורק משום שאף אחד אחר לא התעסק בנושאים הללו.

אני מרשה לעצמי לפקפק בקביעה הזו

פשוט שבמצב כרגע, כשאינו בחיים - אינו לא בחזקת משיח ולא משיח ודאי.

אגב, באוזניי שמעתי את הרב מרדכי אליהו זצ"ל
שהיה מקורב ומיודד מאוד עם האדמו"ר האחרון,
אומר בצער שהואיל ומת, ודאי אינו משיח.

וכי יעלה על דעתנו, שאם מישהו יקום לתחייה, וימלוך ויבנה את בית המקדש ויקבץ נידחי ישראל וכו', הוא לא יהיה משיח, רק בגלל שהוא קם לתחייה?

זו שאלה מציאותית, האם זה יכול לקרות, אבל לא שאלה הלכתית, ולכן לא היה לרמב"ם צורך להביא את זה, גם אם הוא נוקט כך.

כמובן, מי שלא מילא את התנאים הבסיסיים שהרמב"ם מפרט, הוא אינו משיח ואינו בחזקת משיח, גם אם קיימת אפשרות תיאורטית שיהיה משיח בהמשך. זה נכון גם לאנשים שחיים היום, וגם לאנשים שכבר נפטרו, [על הצד שקיימת אפשרות שמשיח יבוא מן המתים].

ניתן לפרש שהגמרא מביאה דוגמאות למי שמתאים להיות המשיח, דוגמא מבין החיים ודוגמא מבין המתים, אבל לא שמי שכבר מת יהיה המשיח.

אתה כתבת שהגמרא קובעת במפורש שמשיח יכול לבוא מהמתים. זה לא נכון, זו פרשנות.

מילא להוכיח שזה אפשרי איכשהו, 

אבל כדי להוכיח שהוא כן זה כבר צריך סימוכין מעל כל ספק

אבל הוא לא מיוחס לבית דוד?

ממה שראיתי, רק בן אחר בת. יש גם בן אחר בן?

אבל זה לא הסימן שהרמב"ם נתן.

אלא באמונה שלימה

בפועל הסימנים מתאימים לפי ההסברים של  אדמור"י חב"ד שהסבירו אותם בלי קשר ישיר אליהם.

החסידים עשו את ההקשר

כלומר, אתה מסכים שהלכתית אינו משיח?

וכך מקובל בחסידות  חב"ד החל מהאדמו"ר הראשון.

עוד לפני הרמב"ם, ובכל מקרה כל הסימנים שברמב"ם מתאימים.

לא מאמין שתסכים לכל ההסברים אך יש דרכים שונות להסביר את הרמב"ם  - וכולן צודקות

והפסיקו להגיד את זה אחרי שהם נפטרו?

אז מה נשתנה האדמו"ר האחרון?

אז למה הרמב"ם כותב שאם מת זה מוכיח שאינו משיח?

אם לא שייכת מיתה בנשיא הדור, למה היא שייכת בכל האדמורים הקודמים?

זה שכתוב משהו בגמרא לא אומר שצריך לעשות אותו,יש לנו הלכה.

בגמרא מובאת דעה של בן עזאי שמצווה ללמד את ביתו,

וגם כתוב בגמרא את דעת יעקב איש כפר נבוריא שדגים טעונין שחיטה.

והפוך,הרמבם לא רצה שכל קבוצה תמנה את רבה למשיח,

לפיכך הוא קבע תנאים-שרק מי שעומד בהם הוא משיח.

ואחד התנאים הוא שאם ה"חזקת משיח" נפטר\נהרג\מת,הוא לא משיח.

על מה בנויה ההלכה אן לא על הגמרא?

שוב, מאיפה הגיעה ההלכה של מי שמת אינו ראוי להיות משיח?

שמבינים מאיפה יש על מה לדון לגופו של ענין, 

אז אני נניח יכול לשחוט דגים כמו בהמות כי כתוב בגמרא סיפור שמישהו אמר כך?

"שוב, מאיפה הגיעה ההלכה של מי שמת אינו ראוי להיות משיח?"

בקשר לזה,אם אתה אומר שמשיח יכול להיות משיח גם אם הוא מת,וחולק על הרמבם,אין מה לדון איתך...

"שמבינים מאיפה יש על מה לדון לגופו של ענין, "

אשמח לדעת אם אתה יודע את מקור כל ההלכות שאתה מקיים.

אבל יש הלכה כזאת,אי אפשר להכחיש,

וזה לא שאם אני אלמד מה מקורה היא תשתנה...

וכך הוכח שאינו משיח.

אם הוא מת בלי סיבה שהוכח שהוא לא , על זה הרמב"ם לא מדבר.

ובכ"מ יש מקורות שלא שייכת מיתה.

לא הכי מובן בשכל  האנושי, אבל  ע"פ מקורות התורה כן.

היא שאתם קודם כל יוצאים מנקודת הנחה שהוא המשיח ,

ורק לאח"מ מחפשים סימוכין לכך.

אמור להיות הפוך, לעניות דעתי

זוהי מהותה של תורת החסידות.

אז אני מאמינה שאבא שלי הוא המשיח

רצה לחפש מקורות

זה לא שאומרים סתם.

יש את תורת  החסידות שהיא תורה שלימה שמבוססת על פנימיות התורה ומשם מגיעות המסקנות השונות

לנו יש ספר אחר, שלפיו הוא ממש בדרגה של משיח.

העניין מאוד פשוט,

הרמבם כתב סימנים לזיהוי מלך המשיח,סימנים פשוטים.

הבעיה היא שהחבדניקים מעוותים את דברי רבנו משה,ומוציאים אותן מהפשט שלהם.

לדוגמא כאן:

יש על זה הסבר קבלי שעדיין זה אפשרי - בית המדרש

מצד אחד אתה טוען שזה מעל כל ספק, צד שני אתה אומר לי אבל אתה חייב להאמין.

לא יודע, זה מזכיר לי את ה"קסמים" של אחיין שלי שאומר לי: "אני יכול להעלים משהו אבל תעצום רגע עיניים"

אתה בעצם בעקיפין משדר שמי לא חושב שהוא המשיח אין לו אמונה.  זה בעצם מניפולציה...

עוד משהו, יצא לי בעבר להתארח אצל בישיבה של חב"ד וגם למדתי את אחת השיחות בחברותא

וראיתי דברים שלדעתי הרבי עם כל הכבוד הוא לא משיח..

מי שרוצה להיות חב"דניק צריך לשנות את דרכו ואת ההלכות שלו..

ולא נראה לי שמשיח אמור להיות ראש של "כת" סגורה אלא צדיק כללי שכולם יכולים להתחבר אליו.

יש דרכים שונות ביהדות

כולם  נכונות.

לדלג על כמה דרכים ביחד זה לא נכון.

יש דרכים שבשביל להתחייב עליהם צריך אמונה, בהחלט

ואתם טוענים שכולם אמורים ללכת לפיה אם הבנתי נכון.

אחותי למדה בחב"ד אמרו לה להתפלל כמו אשכנזים למרות שהיא לא,

ניסו לשכנע את אמא שלי לא לאכול שרויה בפסח.

זו עבודה אישית.

איך לבטא את זה כלפי חוץ

 זה כל אחד עושה בדרך  שונה

אני אומר, שלפי מה שראיתי אצל חבדניקים (ואגב, אחותי למדה בחב"ד)

כולם הולכים לפי אותה הלכה שכנראה הרבי פסק או האדמורים שלפניו..

כך שאם אני ספרדי ורוצה להיות חב"ניק אני אצטרך לשנות את ההלכה..

שינוי נוסח

אוכל  בפסח.

לא חסר יוצאי מרוקו ותימן שהולכים בדרך חב"ד ומשלבים את מסורת  אבותיהם עם ההלכות על  פי החסידות

ולגבי מה שענית על האמונה, אז זה כנראה לא מעל כל ספק. 

משיח אמור להוכיח את עצמו כמה שידוע לי. כל אחד יטען שהוא משיח ויגיד שצריך לזה אמונה.. נשמע בעייתי

בינתיים עם כל הכבוד אני מאמין בדרכו של צדיק אחר

בלי קשר כרגע ליוצא מן הכלל

ישראל הם מעל התורה

וצריכים לשמור על חוקי התורה.

שחוקי התורה מסכנים את היהודי, הכללים משתנים.

יש כללים לתורה ויש פירוש מה זה 'מותר' ו'אסור'.

שמכירים את הכללים הבסיסיים מבינים כל דבר מאיפה הוא נובע.

הכללים הבסיסים נקראים "פנימיות התורה"..

ושחיים איתם הם מחיים את כל חלקי התורה.

ולמשל מבינים , ששיחה בטילה על דברים  מסוימים בשבת הם חילול שבת לא פחות מהדלקת  אור

אבל מה שלא נכון הוא מה שכתבת:"ולמשל מבינים , ששיחה בטילה על דברים  מסוימים בשבת הם חילול שבת לא פחות מהדלקת  אור."

כי העיקר זה לקיים את רצון המלך ולא לעבור עליו, לא משנה מהו.

אולי זה העיקר, ודאי מרכיב חשוב -

אבל ההבדל קיים וכולם כולל בעל התניא יודו בזה.

.

עיינתי קצת בהלכות מלכים לרמב"ם,

הפעם שבהשוואה לרבי.

בהנחה שכולם מקבלים את הרמב"ם לפסיקה בנושא הזה,

כי אף גדול אחר לא פסק ודיבר על כך (ממה שידוע לי).

הלכות מלכים ומלחמות פרק יא

ח.  ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'-הרי זה בחזקת שהוא משיח:  אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל-הרי זה משיח בוודאי.

נסיתי לראות אם הרבי עומד בתנאים:

ואם יעמוד מלך- הרבי לא היה יכול להיות מלך,מכיוון שכדי להמליך מלך צריך "בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא כיהושע"

מבית דויד - ממה שראיתי, רק בן אחר בת.

הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, - ב"ה הרבי היה כזה.

ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, - הוא לא עשה זאת,ולא,לחלק נרות שבת זה לא נקרא.

ויילחם מלחמות ה'- הרבי לא היה מצביא, לא היה לו צבא והוא לא פיקד על צבא ולא עשה מלחמות (ואם תרצו להגיד שזה מלחמות רוחנית, בידוע שרבי עיקבא אמר שזאת מלחמה גשמית כמו שעשה בר כוזיבא,שלא נהיה גדול הדור אלא רק מצביא צבאי.)

-הרי זה בחזקת שהוא משיח:  - אם עמד בכל התנאים, הוא רק בחזקה של משיח, אבל כבר הוכח שהוא לפחות לא עמד בחצי מהתנאים, לכן הוא אפילו לא בחזקה.

אם עשה והצליח,- כאמור, הוא לא עשה והצליח, כי הוא לא עמד בתנאים הבסיסים.

וניצח כל האומות שסביביו, - ברור שלא, כאמור הוא לא היה מפקד או מנהיג צבאי.

ובנה מקדש במקומו,- בית המקדש עדיין לא בנוי.

ולכן הוא לא המשיח!

שמח לשמוע.

אם אתה רוצה לבחון בעצמך - אז נימקו לך יפה למה הרבי לא מתאים לסימנים לבחון מיהו המשיח. [אם חסר לך משהו במה שהסבירו, כתוב ואנסה גם אני להסביר].

אם אתה רוצה לסמוך על אחרים, אז תסמוך רוב גדול של חכמי ישראל וציבור שומרי המצוות, שאומרים שהרבי אינו משיח.

לחסידו כמובן ישנם פירושים ופלפולים כיצד הוא כן ענה על כל התנאים הללו,
אם הם עצמם מודים שהרמב"ם גופא, לא התכוון אליהם

מה? יש גמרא ש770 נחשב למקדש? שלזה התכוון הרמב"ם?

שאלתי שתי שאלות:

האם יש לך מקור מהגמרא לכך ש770 נחשב למקדש?

האם יש לך מקור שההגדרה הנ"ל למקדש היא מה שהרמב"ם התכוון אליו?

תוכל להביא לפה?

ושמקדש במקומו היינו בית המקדש בירושלים.
עיינו שם בהערה וד"ל

מעבר לכך שכל הקונטרס לא מבוסס על פשט

ואולי יש לומר, שמרומז בלשון הרמב"ם (בהלכות מלך המשיח "ובנה מקדש במקומו" – דלכאורה: מהו הצורך להשמיענו כאן שבנין המקדש הוא במקומו? ולאידך, למה אינו מפרש המקום, " ובנה מקדש בירושלים"? – ש"במקומו" רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות (לפני ש"הרי זה משיח בודאי"), היינו, שבהיותו בגלות (ששם יושב וממתין ומצפה לגאול את בנ"י ושכינה עמהן מהגלות) בונה מלך המשיח מקדש (מעט) שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים (כמו "בי כנישתא דשף ויתיב", "שנסע מקדש ויש שם"), בתור הכנה למקדש העתיד, שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב (עם הקב"ה ובנ"י) לירושלים.

מי שאומר שהרבי הוא מלך המשיח הולך לפי המקורות החב"דיים.

שאמרו אותם גאוני עולם

ואתה טוען טענות עמומות על רבנים..

זה פורום תורני, תביא מקורות ולא דיעות אישיות

אבל כפי שאמרתי מקודם. לא על זה הדיון

https://www.psakdin.net/psak_large.pdf

הפסק הזה נכתב לפני הסתלקותו או אחריה?

מכיר אישית את האחראים לזה

גם בפני פונים ושואלים לא ענה ואמר אני המשיח.

יש לו כל מיני רמיזות פזורות פה ושם, לא מעבר

איזה סברא עקומה.

שבית המדרש של הרבי מקום המקדש וחדרו של הרבי הוא קודש הקודשים ששם יש את  השראת עצמותה ומהותה של השכינה.

בכל  מקום שהוא, זו הגישה מתחילתה של יסוד החסידות.

מאמין שמי שלא הולך עם הגישה הזו יחטוף שוק ממנה.

70 פנים לתורה...

על פי פנימיות התורה הדברים מבוארים אחרת

לתת את ההסבר שמתאים לתקופה.

המורה של הבעל  שם טוב היה אחיה השילוני, תעשה חשבון לבד מאיפה המקורות של תורת החסידות

ידע את דברי חז"ל יותר טוב מאיתנו

הסבירו לך מה המסגרת, אם אתה ממש רוצה להבין, תפתח ספרים תלמד ותבין

אתה שולח אנשים "ללמוד ולהבין".
זה נחמד, זה אפילו נכון,
אבל מזמן שלחתם אותי ללמוד לעומק את החומר, למדתי - והקושיות רק נעשו חמורות יותר ורחוקות עוד יותר מהפשט ומדברי חז"ל. וכשאדם כמוני ניגש אח"כ עם השאלות הללו לחב"דניק מצוי, או אפילו למדן, הוא מגלה שגם לו אין תשובות

אבל לשכנע אחרים בדרך הזו, לא תוכל.
אתה אפילו לא מצליח להציג את הדברים כפשטם כדי שיתיישבו על הלב

רק מנסה להסביר שבדרך שרוב האנשים שכאן יהיה להם קשה להגיע למסקנה כמו חבדני"ק..

כי 'כפשוטם' - לכל אחד זה פירוש שונה

אבל אם כל המטרה שלך בדיון היא להסביר למה יהיה לנו קשה להבין ראש של חב"דניק, ניחא

מנסים להסביר לחבדניק למה לומר הלל ביום ירושלים

וחבדניק מנסה להסביר את האמונה שהרבי הוא מלך המשיח.

הסוף ידוע מראש

אם זו המטרה אז הצלחת בגדול.

למי שיודע.. 

וד"ל

לומדת ומלמדת.

יש אגרת מפורסמת  של הבעל  שם טוב לגיסו ר' גרשון מקיטוב שהוא מספר על עליית נשמה שהוא עשה וראה מה יהיה.

דברים שאנחנו בדרגתנו לא מבינים

עכשיו גם על ארץ ישראל שברוח. האם זה יגיע בהמשך גם לישראל שברוח?

ב'ספר החיים' (לאחיו של המהר"ל) נשאלת שאלה: מדוע אין התורה אומרת במפורש שהכוונה היא לירושלים, אלא נאמר סתם "המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו"? התשובה המובאת שם היא, שאמנם מקום הקרבת הקרבנות כפשוטם של דברים הוא בירושלים, אך כל מקום שיהודי מתפלל בו לקב"ה נהפך ל"מקום אשר יבחר ה'". והקשר לירושלים הוא, שבכל מקום בעולם מתפללים לעבר ירושלים.

בביתי, בניתי את בית המקדש?

ב. אז זה נהפך ל"מקום אשר יבחר ה' ". כלומר, ה' בוחר את המקום המדובר, ומעריך אותו. הוא לא נהפך לא לבית המקדש לעניין ההלכה, ובוודאי שכותב ספר החיים לא התכוון שצריך להקריב שם קורבנות, ולכן מן הסתם הוא גם לא התכוון בזה לעניין המשיח.

ג. אני דיברתי בנוגע לדבריך על זה שארץ ישראל זה לא בהכרח מקום גשמי.

תורת  החסידות מתעסקת ומסבירה בדיוק את הנקודות האלו

והיא אוחזת בדיעה שארץ ישראל כיום זה מקום רוחנית כך שזה נוגע באופן ישיר למצוות ישוב הארץ ויציאה לחו"ל 

בחסידות מופיעה הרבה רעיוניות רוחניים על מצוות, אבל ברור שהם לא באים להחליף את הפשט.

הרבה אדמורים עלו לארץ כפשוטו ולא אמרו שמדובר רק על משהו רוחני.

או בגלל שהם לא חשבו שהגיע הזמן לעלות.

בכ"מ הם לא אמרו שא"י היא לא מקום גשמי.

אבל עשו במקומם ארץ ישראל על ידי העבודה הרוחנית

יש עבודת ה' שונה בגלות, אני מסכים.

אבל א"א לקרוא למישהו שעושה את העבודה הזאת "משיח",

א"א לומר שהרבי בנה את בית המקדש.

גם אתה מסכים שבית המקדש השלישי יבנה בירושלים (כפשוטו), נכון?

אבל ההתחלה בזה נעשית על ידי הבניה של בית המקדש במקומו בהתאם תנאים האפשריים בגלות.

אגב, בית המקדש השלישי ירד מן השמים ונצטרך להעמיד רק את השערים.

כך שלא יהיה שייך בניה בבית המקדש בכ"מ

אז למה לקרוא לרבי משיח?

אפשר לומר מק' שיש לו פוטנציאל להיות משיח.

בכ"מ משיח זה מעבר לסימנים , זו דרגא רוחנית גבוהה.

על "המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן".

מה זה מי?

ה' לא ציווה את עמ"י ללכת לא"י? משה - נכנס או לא נכנס לא"י?

אולי גם ברית מילה זו לא מצווה באמת מעשית אלא רק רעיו של הסרת העורלה מהלב?

זה נראה לי כבר הפוך על הפוך

יש את המצוות שאפשר וחובה לקיימם.

יש את העובדה הרוחנית של כל מצוה, אלו שאפשר לקיימם בגשמיות וגם אלו שאי אפשר לקיימם.

הצמח צדק (האדמו"ר השלישי) כתב ספר עם טעמי מצוות ע"פ החסידות, שם  אפשר לראות את ההקבלה בין העישה הגשמית  והרוחנית

אילו סברות עקומות,

ויותר מזה,איזה עיוות של דברי הרמבם...

והגר"א עצמו בפירושו למשלי כותב שאין לפסוק דינים בנגלה ללא ידיעת פנימיות התורה!

אגב-פנימיות התורה זה או פילוספיה או קבלה.

אפשר לפתוח דיון נפרד על זה

יש לנו תורה אחת...

ובזמן הגלות המקום נודד ולא מקדש את  המקום הגשמי באותה קדושה.

הרי גם קודש הקודשים אינו בבחינת מקום גשמי..

בכ"מ,האדמור האחרון של חסידות חבד לא היה רבינו ראש הגולה.

לפי זה, מותר (וצריך) להקריב קרבנות ב770, ולעלות לשם לרגל וכו'.

אבל אם גם הלכתית יש לבית הרבי דין מקדש, למה לחלק? ואיך מותר להיכנס אליו טמאי מתים?

אז למה לא להיות בירושלים? ואיך מותר להיכנס לשם בטומאה?

בנוסף לקדושתה של ירושלים הכותל והר הבית - כל אחד לפי דרגתו.

יש את העבודה הרוחנית שנפעלה על  ידי בית המקדש בתפארתו וכיום היא בצורה אחרת.

לא הבנתי.

הרבי לא אמר לא להיות בירושלים כדי לא לבטל עשה של פסח? אבל למה? הרי ממילא העבודה היא רוחנית בגלות. ואם לא, איך מותר להיות ב770 ולבטל קרבן פסח?

ולפי אחת הדיעות בהלכה יש אפשרות של  הקרבת קורבן פסח אפילו בטומאה.

לצאת מידי חשש כרת הרבי הורה לחסידיו לצאת מירושלים

לאח"כ הרבי אמר שבסיום המלחמה כברב החליטו לא להחזיק במקום כך שלמפרע התברר שהחשש לא היה נכון.

סוג של לימוד זכות על  אלו שנשארו

זה לא עונה על השאלה שלי.

אתה טענת שבימינו אין חיוב קרבן פסח כי העבודה בגלות היא רוחנית.

אם זה נכון, למה הרבי חשש?

אם לא, איך מותר לבטל קרבן פסח באמריקה?

אבל זה לא סותר את החיוב הגשמי.

וזה דוגמא, שהענין של הקורבנות קיים

להקריב את הנפש הבהמית  על ידי תפילה בהתלהבות במזבח הפרטי שבבית המקדש הפרטי של כל  אחד  ואחד שזה אותה עבודה  של הקרבה הבהמה באש המזבח.

אבל  אם יש חיוב גשמי עושים אותו.

בחב"ד יש את עבודת התפילה שנמשכת שעות ארוכות, אבל עדיין  המתפלל שומע לפני קדושה ברכו וכו.

אז לכן אני שואל: למה אתם לא מקריבים ב770?

וההקרבה של הקורבנות וכדו' מוסבר בחסידות איך עושים אותה בצורה רוחנית.

כפי שאמרתי מקודם

הבהמה = נפש בהמית

האש = התלהבות.

יש מזבח פנימי וחיצוני שזה דרגות שונות בהלהבות, אם היא נראית בצורה פנימית או חיצונית

וכן הלאה

אם הבנתי נכון: ב770 העבודה פנימית לא בגלל הדור, אלא בגלל המיקום שהוא בגלות?

מכניסים את א - אלופו של עולם לגולה וזה נהפך לגאולה

צריך לגלות את הכוונה הפנימית של הגלות, לא להגאל  ממנה

אני לא חושב שהם טוענים שהגאולה כבר נשלמה.

אני צודק? @מושיקו

השלבים התחילו אבל לא הסתיימו בשלימותם

אאלט יש ויש.

המחלוקת מה זה אומר כיסוי.

בכ"מ יהיו צדיקים שיקומו ראשונים בתחיית המתים, כך שגם לפי הסברה שמשיח מן המתים הוא יקום ראשון ויגאל  את עם  ישראל

איפה בדניאל? לא זכור לי.

אגב מה זה הר"ת  ע"י?

יתכסה ולא ימות.

לפי איזה פירוש? לא ראיתי מי שאומר כך.

כאן יש ריכוז מקורות
נגלה וחוזר ונכסה – חב"דפדיה

אני למדתי את רש"י אחרת.

ולפי זה, אנחנו יודעים מתי הרבי יתגלה.

אבל זה אחד המקורות שזה מציאותי

ואם עד שנת ה'תת"ג לכל המאוחר הרבי לא יחזור כמשיח, נדע שלא היה משיח.

א' מעיקרי האמונה..

אני לא חושב כ"כ קדימה..

אני מאמין שיבוא המשיח, לא יודע מי הוא.

אז גם אם אומרים על מישהו שהוא המשיח מאמינים שהוא יבוא בכל יום

ולא  אומרים  שאם הוא לא יבוא עד זמן X א הוא לא.

למה חמש?

עוד כמה זמן?

עשרים וארבע.

זה יהיה דיון עקר כי הגישה הראשונית שונה.

המשיחיזם הוא דוגמה (dogma) זרה לגמרי ליהדות האורתודוכסית.
כפירה בעיקר לטעון שהוא המשיח כשאין בחיים חיותו, וכשיהיה בו הקיצו ורננו שוכני עפר אז נדבר.

בוודאי מי שצריך להבין מבין.
הטרמינולוגיה שבה אני משתמש כאן מעידה על עצמה כשייכת לדבר - כפליים לתושיה אם תרצו - גם אם לא יהיה זה נוח לתנועה ולחסידות כולה שעל אף היכרותי רבת השנים אני מותח קו מסויים של ביקורת.
אני מסכים לגמרי עם הרעיון המקורי של בית רבינו שבבבל לאור מה שליובאוויטש לקחו על עצמם לעשות באמריקה, בשנים ובעשורים קשים מאין כמותם ליהדות בהקשר הרוחני והזהות בכלל, כמו עוד לפני כן בברית המועצות, ובחזרה מאמריקה לרוסיה (ושאר הגוש הסובייטי לשעבר) אחרי נפילת הקומוניזם. והיה בזה תורה וגדולה במקום אחד. אבל בכל זאת, יש התעלמות ממש דוגמאטית של החסידות מאסון היהדות האורתודוכסית במלחמת העולם השנייה ובמקומה מין היסטוריה אלטרנטיבית (ושתמיד היתה מעין משיחית) בעניין ההימלטות דרך צרפת. ובמקום זאת, דמוניזציה נוראה והשחרה אינסופית של ימי הבולשביקים - כולל אלו שעוד לפני ההשתגעות הטוטאלית של הסטאליניזם (שלא ארכה שנים כה רבות כפי שמתארים זאת), כאילו ה"גלות" באלמה אטה וכדומה היו ממש אינקוויזיציה שלא נראתה כמוה, ולא היא ואין כאן מקום להאריך, וזו הגזמה ותעמולה.

לא הגיוני שאין לחבדניקים הוכחות והם סתם משקרים......

הרי בגמרא בעירובין מדברים על זה שהוא יכול לבוא פתאום וכו'..

ובדורינו אין בכלל מלך יש בחירות.  

אז מוזר לי לפרש שהמשיח חייב להיות מלך.. אולי יש לזה עוד פירוש?

זה לשונו:

ח.  ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'-הרי זה בחזקת שהוא משיח:  אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל-הרי זה משיח בוודאי.

אבל פתאום נזכרתי ש(כמדומני) הטענה של המאמינים היא שצריך לציית לדרכו כדי להביא אותו.

זה בעצם השלב הבא של הטענה

אין בי שמץ ביקורת על הרבי עצמו, ולא על משנתו

רק על אותם חסידים ששמו דברים בפיו, טועים ומטעים

הם מאמינים

שזה ככה

וכמובן שזה לא נכון, לא בגלל הרמב"ם , אלא בגלל הנביאים והתורה שידעו לתאר איך יהיה המשיח ואיך תהיה הגאולה.

והרבי מלובביץ' הוא בכלל לא שם

היו לו זכויות, הרבה זכויות. אולי היה הוא היה עושה ניסים.

אולי

אבל משיח, לא. לא מה פתאום.

משיח זה משהו אדיר, זה משהו מופלא.

זה בדיוק העניין שאומר הנביא "כי עין בעין יראו"

אבל החבדנניקים חבר'ה טובים ולא רוצה להעליב.

שיאמינו במה שהם רוצים.

אמונה במובן להאמין !- במה להאמין?- במה לא להאמין?- היכן לומדים אמונה? כיצד לומדים אמונה,?

השאלה אם אתה יותר ראציונאלי או רגשי, ולאן אתה נמשך

האם אמונה זה רגש?- שכל,? שניהם יחד??

שניהם, אבל זה תלוי לפי סוג האישיות של כל אדם.

אצלי זה היה רק עם שכל (כלומר קביעת האמונה כוודאית ללא ספקות. אבל הרגל האמונה כהרגל היא מחינוך מילדותי)

כחלק מהשפעתו על מכלול חייו של הלומד.

מתחילים מהתנ"ך, מומלץ בהתחלה להקיף ולאחר מכן ללמוד עם מפרשים נהירים (שקל ללמוד אותם תוך כדי לימוד הפסוקים מבלי להיתקע על כל פסוק)

ולומדים גם מדרשי חז"ל, וראשונים באמונה,

וספרי יסוד כמו ספרי המהר"ל, בהמשך מתקדמים ולומדים ספרים מאוחרים יותר ומתקדמים יותר כמו ספרי רמח"ל ונפש החיים וספרים שמדברים אל האדם בחסידות, כמו גם הוגים מאוחרים יותר, כמו הרב קוק, הרב סולובייצ'יק, ספרים של מחברים בני דורנו, לפי מה שמתחברים.

זו רשימה די מרתיעה וארוכה, וחשוב לזכור שלמרות זאת את רוב הזמן ללימוד תורה חובה להקדיש לענייני גמרא והלכה. אך לא עליך המלאכה לגמור...

לא על מה סדר לימודי הגות והשקפה (מה שבדורינו מכונה לימודי אמונה).

רוב האנשים בהחלט לימודי השקפה והגות יעזרו להם לאמונה שלימה, אבל לא מחייב. תלוי בסגנון האישיות.

הדרך הכי טובה זה פשוט לדבר עם רב אישית ולראות מה מתאים

ואמיתת התורה, יש עוד כמה שלבים, כמו התעסקות שכלתנית בטענות הדתות השונות, האתאיזם, הדאיזם, הקראוּת, והקונסרבטיזם. אך אם זה לא נושא בוער אצלך אולי עדיף קודם לשקוע בעולמהּ של תורה, ובהמשך להגיע כמובן גם לזה.

תלוי בגיל/ בשלב בחיים/ בהתמודדויות כאלה ואחרות.

לאמונה?

או שהיהדות נכונה או שלא. ולגבי אמונה באלוקים איך זה קשור?

גם לא מחייב אולי אין דת נכונה. מה גם יש אלפי זרמי דתות צריך לבדוק את כולן?

אבל יכול להיות שיש כאלה שזה עוזר להם.

(דיברתי רק על מה שעוזר/לא עוזר לי)

לאמונה היהודית.

מי שלא מפריע לו שיש מליוני מאמינים בדתות אחרות - שלא ישקיע בזה, מי שחשוב לו להתמודד עם הטענות שלהם - שיכיר אותן וישלול אותן.

אם לך מעולם לא הציקה האפשרות שהנצרות/איסלאם/בודהיזם/הינדואיזם/שינטואיזם צודקים - אז אדרבה, חסכת לעצמך זמן ועבודה.

אני לא טוען שצריך לעבור דת דת ולשלול, אלא להשקיט שאלות מציקות בטוב טעם ודעת.

ספציפית לגבי הדתות שמקבלות את אמיתת הבחירה בישראל ומעמד הר סיני ומקבלים את אמיתת התנ"ך (במקרה של האיסלאם בערבון מוגבל מאד) - יש יותר עניין לשלול אותן בייחוד, כי הן לא נשללות מעצם השכנוע באמיתת מעמד הר סיני/ אמיתת נבואות התנ"ך.

הדתות הנ"ל הן כמובן

• הנצרות על זרמיה השונים.

• האיסלאם

• זרמי היהדות הלא אורתודקסיים:

  בעיקר הקראות, והקונסרבטיביזם.

  (היהדות הרפורמית רחוקה מלהיות זכאית לתואר 'דת', אם כי גם גישות רפורמיות אחדות מצטרפות לרשימה.

שיש אינסוף אפשרויות לדתות פוטנציאליות שאולי נכונות.

למה ההנחה שזה שיש מליארד מאמינים למשהו הופך אותו לנכון?

אני כן חושב שלימוד התמודות עם דתות אחרות ועם דעות ופילוסופיות המנסרות בחלל העולם מועיל להחכמה, אבל ממש לא תנאי מחייב לאמונה.

לגבי נצרות - התנך בפשט אומר שה' כרת עם ישראל ברית לנצח. זה מספיק לשלול אותה.

כל השאר של העמקה בנצרות והשוואת היהדות מולה (נוסח מה שהרב קוק עושה בישראל ותחיתו) זה מוסיף להחכמה ולהבנת גדולת ישראל ותורתו, אך לא תנאי בסיסי מחייב לאמונה. כמו שלימוד טעמי המצוות לא תנאי מחייב.

לגבי אסלאם - אין להם שום הןכחה לכך שהתנך זויף או שמוחמד קיבל נבואה. כאן זה נגמר מבחינתי לגבי בירור אמונה, כנל כל דת אחרת, אין לה שום הוכחה.

ההנחה היא לא שמליוני מאמינים הופכים אמונה לנכונה, אלא שככל שיותר מאמינים במשהו, גדל הסיכוי שנמצאים ביניהם אנשים חכמים ומשכילים שביררו את העניין בבחינה שכלית, והצורך להתמודד עם הטענות שלהם נעשה משמעותי יותר.

כמובן שמדובר באחוז קטן מאד מכלל אוכלוסיית המאמינים, רובם לא חקרו, וגם לא מאד אדוקים/ משוכנעים/ חכמים/ בעלי מוטיבציה מספקת לסטות מהדרך אליה חונכו.

כמובן שבפועל מדובר בדתות שמבוססות על טיעונים והוכחות חלושים ביותר, כך שאין באמת מה לחשוש מלהתמודד איתם.

אך לא על זה מבוססת אמונתי

הגויים פירשו את רצון ה' (אל אחד) על פי מידותיהם הרעות וחטאיהם.

דומה קצת ליהודים שפרשו מהדת ופירשו ההפך לגמרי.

אתה טוען שה' הפקיר את עם ה'?

אם באמונה היהודית האורתודוקסית עסקינן.

התייחסותו של הרב ארלה הראל לגישתו של ד"ר מיכאל אברהם, מלפני 6 שנים...

הבהרה עבור מי שלא צופה בסרטון המצורף -

מיכאל אברהם אינו מחזיק בעמדה אורתודוקסית , אלא קונסרבטיבית, (או ניאו קונסרבטיבית).

דעותיו ביחס להשגחה וכן למחשבת ההלכה אינן סטנדרטיות. לצד זה, בירוריו הפילוסופיים בעניין העמדת האמונה כאפשרות רציונלית מובהקת, בעוד האתאיזם אינו רציונלי - בזה נראה לי שאין כמוהו.

המליצו כאן על ספרו ''המצוי הראשון'' שעוסק בזה. שני הספרים הנוספים בטרילוגיה שלו עוסקים בנושאים האחרים והם לא תלויים זב''ז.

או שוודאי שיש מצוי ראשון לכל הדברים?

ומה זה בכלל "מצוי". ואיך אפשר לומר על אינסופי "מצוי"?

השכל והרגש, הם שניהם כלים, שאפשג וצריך להשתמש בשניהם, כדי להגיע לאמונה מבוססת. אבל כשהאמונה מתבססת - היא וודאית, כמו החיים עצמם.

הוא לא כותב סתם שהוא רצה ללמד אמונה. הוא כותב שם אריכות דברים, ומסביר שאריכות הדברים היא כי חשוב לו ללמד אמונה. ולכן:

1. קח את מה שהוא כותב שם כדוגמה לאמונה שהיה לו כל כך חשוב ללמד

2. למד את כל ספרי הרמב"ם - כולל הכל - וממילא תראה את כל מה שהיה חשוב לו ללמד

מש"ל

לא טענתי שזה עוזר. אמרתי שאם אתה רוצה לקיים את מה שהוא המליץ עליו, תבדוק איך הוא יישם את זה

אם אתה חושב שהטכניקה שלו לא עובדת, אין צורך להתעקש לעבוד לפי תוכנית העבודה שלו

(אם למשל הרמב"ם היה ממליץ על אוטובוס לפתח תקווה, אין הגיון לפתוח שרשור שעוסק בדיון בהלכות נדרים מהו פתח ובשאלה הקיומית מהי תקווה, אם בהקשר כתוב שהוא בסך הכל המליץ על אוטובוס. ולכן אם מסתכלים במקור שצוטט בהתחלה, רואים שהוא אומר שיקר בעיניו ללמד יסוד מיסודות האמונה - במקרה הספציפי מדובר בשאלת ההשגחה ושכר ועונש, עם הפניה לשיטות פילוסופיות ספציפיות - יותר מאשר ללמד הלכות ברכות.)

שהוא כמעט אנוס בהחלטה לקום בבוקר ולקיים מצוות (או מצוות אורתודוקסיות)

היה נפוץ ברוסיה הקומוניסטית,

בימינו מקרה נדיר אך קיים.

ברגע שגילה זאת,

מטבע הדברים הוא מתחיל לחקור ולהתעניין ביהדות.

חילוני הוא אינו תינוק שנשבה.

הוא פוסק שהקראים הם תינוקות שנשבו, למרות שחיו ליד היהודים הרגילים וידעו את כל הטענות נגדם

ומה כתוב שם?

שהקראי לא ידע שהוא יהודי.

חילוני יודע שהוא יהודי.

הם חיו תמיד בשכנות ליהודים הרגילים וידעו שהרבניים סוברים שהם חוטאים והכירו את הטענות נגדם.

תסתכל בעוד מקומות ברמבם, הוא מנמק בגלל ש"מעשה אבותיהם בידיהם".

והתעלמת מהחזו"א רוב פוסקי דורותינו ומההגיון הפשוט

"..שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם]...'

כלומר גם אם שמע את טענות היהודים, בגלל שחונך לקראות (גם אם ידע שיש רבניים ופגש אותם בילדותו וידע שהם רואים בו חוטא).

גם חילוני בימינו לא חונך בבית ספר דתי.

ודתלש ברוב המקרים מצבו הפסיכולוגי דומה למצב הםסיכולוגי של קראי מלידה בימי הרמבם.

נראה לי החזו"א נימק על דתלשים "שאין ההשגחה ניכרת בימינו וקל לכפור" או משהו דומה

אפשר להגיד על כל היהודים שהם תינוקות שנשבו כי אין להם כוח ללחום מלחמת היצר.

או כי בא להם לפטור את עצמם.

אבל זה ממש לא נכון.

וזו לא ההגדרה של תינוק שנשבה.

רק "כמו" או דמיון מקביל.

הרמב"ם או השולחן ערוך לא סוברים כמוהו שיהודי שפרק עול תורה ומצוות בניו הם תינוקות שנשבו.

ואני לא אוחז מהחזון איש.

חילוני זה לא שיש לו גם יצר טוב לקיים מצוות וגם יצר רע אבל אין לו כוח להלחם.

פשוט במודע אין לו יצר טוב שיאמר לו "יאללה בא נניח תפילין".

אםאין גם יצר טוב וגם יצר רע, אין בחירה חפשית, כי אין בין מה לבחור.

(יש לו בחירה חפשית לקיים מצוות מוסריות בססיות שהוא מבין שזה רע לגנוב. ויש לו בחירה חפשית זעירה לברר קצת על למה להיות דתי, אלא שזה שוגג קרוב לאנוס)

דעת הרבי מליובאוויטש היא כי יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות בדורנו הם בגדר "תינוק שנשבה", - מכוון שחונכו לא לקיים מצוות בדומה לילד קטן שהיה בידי גויים שאיך ידע לקיים מצוות

סתם דוגמא למשהו שקפץ לי לראש במקרה...

איפה כתוב בתורה שמותר לגלח זקן?

אין דבר כזה.

זה שיגעון חדש של ימינו.

היהדות החילונית הציונות בישראל תמיד חיו בין יהודים והם יודעים הרבה מאוד מה מותר ומה אסור - כולנו מחוברים לאינטרנט.

אתה לא יכול להכחיש דבר כזה.

התינוקות היחידים שנשבו היחידים הם העלייה הרוסית לפני 40 שנה וזה עבר מן העולם.

לכל אחד יש בחירה - מי שרוצה שמד ילך לשמד.

שכן 'תינוק שנשבה לבין הגויים' הוא כפשוטו.

יש כמה מחלוקות וכמה שיטות בין גדולי הדור האחרון בעניין, אך מקובל שחילוני רגיל, דינו כתינוק שנשבה, לפחות בצעירותו. בוודאי חילוני שאין לו ממשק כמעט עם דתיים.

לבין דין בדיני שמים תינוק שנשבה.

הראשון דיון הלכתי, השני אמוני

זה אותו דבר.

כמו שמפרידים בין מדינה להלכה כמובן שזה עוד המצאה.

המדינה צריכה ללכת על פי ההלכה.

נפקא מינא לגבי ענישה בבית דין תינוק שנשבה ויחס כלפיו וכו'

הדיון בדיני שמים זה לא דיון הלכתי כי זה נוגע לשאלה האם ה' יעניש אותו או לא. אין נפקא מינא.

לכן יכול להיות תינוק שנשבה הלכתי אבל לא בדיני שמים , וכן ההפך.

ב.מסכים איתך שהמדינה צריכה ללכת לפי ההלכה

בשמיים יש 24 בתי דין,

כל הגזירות נגזרו בשמיים עלינו וכולם ביושר.

בית דין של מטה קובע על פי בית דין של מעלה בין אם נקבל את זה או לא.

ועכשיו השאלה איך בשמיים נתנו לחילונים לשלוט על הדתיים?

ואיך בית המשפט החילוני חזק מהדתי?

וזה בדיוק מה שאמרתי קודם - כי הרבנים אינם הגונים.

השמאל שיקרו שצעקו "משתמטים" "שיוויון" ועכשיו הם קוראים לחרדים בואו ותקבל כרצונכם...

והחרדים מתפתים להם!

חס ושלום אנשי אמת (החרדים) ילכו לשקרנים וישבו בחיקם?

או שהם אינם אנשי אמת כי אם שקר גמור הם...

הלכה זה רצון ה' מה שנעשה פה בעולם.

ה' לא הולך לפי זה.

למשל ה' ממשיך להוריד גשם בשבת.

ב. גם אם תיאורטית נזרום איתך שתינוק שנשבה שחייב מיתה בידי שמים ימות, אז זה תוצאה, לא עונש. כמו שצדיקים מתים יחד עם הרשעים בעוון הדור למרות שהם צדיקים. או כמו שעוזא מת כי נגע בארון ה למרות שהיה אנוס

ג. השאלה איך בשמים נתנו היא נושא אחר כבר

חוקי התורה ניתנו על ידי משה רבינו בהר סיני,

ואלו הם חוקי ה' והיהודים - אם נרצה לשבת לבטח בארצינו ולא תקיא אותנו הארץ.

בתורה כתוב שוב ושוב, אם ילכו בדרכי ה' יצליחו - ואם ירשיעו יענשו.

לכן, חוקי מדינת ישראל חייבים להיות במקביל לחוקי התורה וההלכה היהודית.

ואם לא, הפך קדושה זה טומאה, וחס ושלום גם דינים וחורבן וכו'.

אבל!

(-----) לא לעשות גדולים וללכת אחריהם כמו עיוורים - (-----) זוהי צביעות ושימוש בתורה כקרדום לחפור בה.

דת תורתנו מאוד רחמנית גם על החוטאים אפילו הקשים ביותר, אז אי אפשר להשוות אותנו לערבים חס ושלום.

ומי שמשווה את דת תורתינו לערבים הוא שונא ישראל מובהק וטיפש.

בתורה יש שני חלקים : אגדתא והלכתא

כי עיקר האמונה היא במשה רבינו!!!

הוא נתן תורה והלכה!!!

מה לך ולה'?

התגלה אליך?

ציווה אותך להודיע לעם דרך ה'?

כל התורה האמונה ההלכה מגיע ממשה!

[יש לך ראש ממשלה יום אחד מצטלם עם טלית ותפילין - וביום אחר מצטלם במסעדת חסילונים וסרטנים עם חבריו האמריקאים]

אתה לא יכול להפריד בין הלכה ותורה לאמונה - לא קיים דבר כזה.

וחכמים המשך שלו.

תורה כוללת אגדתא גם

אבל כשם שגם בהלכה אתה מפריד בין דיני שמים לאדם, כך גם בתינוק שנשבה, אין חיוב שתינוק שנשבה הלכתית מקביל אחד לאחד לדיני שמים בגדר תינוק שנשבה

הלכה=מצווה=רצון ה ש **אנחנו** נעשה או לא נעשה משהו.

אבל מה הוא יעשה, זה כבר סיפור אחר

נ=שירת הנפש

נח=שירת האומה

נחמ=שירת האדם

נחמן=שירת העולם

אבל כל אחד אחר, מבתי מדרש אחרים - ימצא את רבו שלו.

האם למדת את כל התורה? כל המדרשים? ראשונים ואחרונים? ספרי חסידות אזוטריים? מוסר? חכמי ספרד?

ככל שמוצאת חן בעיניי הגישה הפרשנית של ר' נחמן, קשה לי לראות בו המילה האחרונה.

אז ענה: "אתם אינכם כל כך חוטאים".

התורה לא ניתנה למלאכי השרת כי בעולם האמת אין שקר, אין רע, אין חטאים - לכן גם לא שייך גם לקרוא לזה בשם טוב/אמת כי אין מציאות של רע או שקר.

דברי תורה/תוכחה/אמת נעשו דווקא על ידי גודל החטאים, השקר, ההתרחקות מה' יתברך.

דווקא עכשיו בדורותינו אלה בגודל החושך הנורא התורה נעשתה גדולה יותר בריבוי חטאינו.

רבי חיים ויטאל פותח את ספר שערי קדושה ומסביר מהי תורה = תיקון האדם.

ואם אדם למד תורה ולא יצא מן החטא? והמשיך בקילקול מעשיו? כי לא העיקר הוא הלימוד אלא המעשה - ראה מעשה עשיו שהיה תלמיד חכם.

רבי נחמן היה גדול ביותר ואמר "ביני לבין משיח אין חילוק" - תורתו היא תורת משיח ממש והוא קיבל אותה מהמשיח מהיכלו של משיח קן ציפור.

התורה של רבי נחמן מבררת את האמונה הנכונה מה שלא קיים בשום ספרי התורה של חז"ל קודם לכן.

על ידי תורתו זוכין לעבוד ה' באמת ללמוד מלחמת היצר הרע מלחמת עמלק. לזכות לתכלית הנצחי.

ועוד אמר רבי נחמן -

"אני מוליך את אנשיי בדרך של צדיקים גדולים מאוד",

"ה' יתברך לא יעשה לי זאת לקחת מאנשיי קודם זמנם עד אשר יזכו בעולם הזה למה שצריכים לזכות",

מעולם לא ירד לעולם צדיק כזה ותורה כזו ולא נשמעו דיבורים כאלה.

ואם אתה חפץ בקיום התורה אז רק ברסלב ולעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

[ואני רואה את כל המתקרבים החדשים לברסלב - בעיקר בחורים צעירים - חלקם מחפשים תיקון באמת לשם שמיים וחלקם שלא לשם שמיים.

אבל אם ישראל עשו עגל - זה לא מעיד על משה רבינו]

להפסיק ללמוד מדרשי חז"ל, ראשונים, מהר"ל, רמח"ל, נפש החיים, חסידות, והוגי ישראל של דור אחרון, (אולי גם תנ"ך?)

מצויין שאתה מתחבר לתורת ברסלב, כל אחד ומה שמתאים לו. אך המחשבה היהירה שמי לא פגש את התורה הזו לא יכול לעבוד את ה' באמת - היא מקוממת. לא רק משום שזו לא אמת, אלא בעיקר כי יש בכך מן הזלזול בשאר התורה שבעל פה.

אך אך דאגה, זה שיגעון ידוע של ברסלברים שהאמת רק אצלם. אני מקווה שזו מחלה חולפת.

אולי אתה מזלזל בתורה שבעל פה?

אולי אצלך השיגעון גדלות?

ואולי רק אתה מחלה חולפת?

יש לך משהו נגד רבי נחמן, ואתה מתבייש בזה?

אז אתה מדבר על חסידיו?

אני לא אמרתי לך שחסידי ברסלב הם הרבי בעצמו,

ולא צדיקים - אבל אשרי מי שמחפש אמת.

ומובטח שלעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

גם נגד חסידיו אין לי הרבה מעבר למה שכבר כתבתי.

אני מקווה גם שרוב חסידיו לא לוקים בחסרונות הללו, ושזה רק מיעוט קטן מהם שלא מעיד על הכלל, אך אני לא מכיר מספיק חסידי ברסלב על מנת לדעת.

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:12

אני לא יכול לדבר בכלליות על כל אדם ואדם.

אבל הכל תלוי ברצון של האדם, בלב, שיבקש רק לעשות רצון ה' יתברך בכל דבר. והאמת תאיר לו, בכל אשר ילמד.

אבל אם האדם מבקש למלא תאוותו לעצמו -

אז הוא יעקם את התורה כרצונו.

לכן נצרך פירוש חדש לסתור את פירוש ההבל.

וכך נוצרה לה תורה על תורה על תורה.

ואני יגיד לך דבר שאולי אתה לא רוצה לשמוע,

הרמב"ם!

רבי נחמן אמר שהיה לו ויכוח גדול בשמיים עם הרמב"ם בעצמו - איך הוא כתב דברים כאלה?!?!?

וככה היו הרבה צדיקים שכתבו ספרים,

וכתבו טעויות כי הם לא מושלמים.

רק אצל רבי נחמן אין שום טעות.

משה רבינו חזר לעולם 5 פעמים:

רבי שמעון בר יוחאי

^

הארי

^

הבעל שם טוב

^

רבי נחמן

^

המלך המשיח

רק הם קיבלו מה' יתברך בעצמו וגילו חדשות בעולם,

וכל שאר הצדיקים קיבלו מהם בכתב ובעל פה.

לכן אל תתפלא אם הרמב"ם או שאר הצדיקים כתבו גם טעויות.

לשאלותיך:

- אני מכוון לאמת.

- ורוצה לעשות את רצון ה'.

ועכשיו הבה נדון בחלק מההבלים שכתבת

'הרבה צדיקים כתבו טעויות' - נכון עובדתית.

בעיקר בהלכה ובענייני העולם הזה.

'רק אצל רבי נחמן אין שום טעות' - אולי, לא יודע לא מאד משנה. הוא לא כתב ספרים על גבי ספרים בהלכה - אם היה כותב - קרוב לוודאי שגם היה כותב טעויות לפעמים.

אך מדבריך משתמע שאתה טוען, (ואני מקווה שאני מבין לא נכון) ששאר הצדיקים טעו בענייני אגדה כי לא לא היו צדיקים מספיק - בשונה מרבי נחמן שהיה צדיק מכולם. גם לוּ היה זה נכון, זו אמירה מזלזלת. זלזול ברוב צדיקי עולם (לאורך הדורות!).

אגב, מעניין שיהושע ושמואל וישעיהו ועזרא לא מופיעים ברשימה התמוהה שלך.

בטח גם הם טעו על ימין ועל שמאל כי 'לא היו צדיקים מספיק' וצריך למחוק פסוקים שכתבו ולשלב במקומם קטעים מליקוטי מהר"ן...

את תורת רבי נחמן זצ"ל.

במקום לדבר נגד תורות אחרות - אולי תדבר בעד תורתו?

במקום לעשות לו פולחן אישיות - ולעשות תחרות כאילו הוא הכי צדיק שקם מאז משה רבנו -

(לא שאני טוען שזה בהכרח לא נכון, אני לא חוקר גליות ולב, אני אני יודע שאתה ושכמותך גם בהכרח לא יודעים אם זה נכון או לא, אך זה לא מונע מכם לעשות מצדיקותו את עיקר האמונה ה-14, אהה אוי התבססתי כאן בטעות על הגות הרמב"ם, שהוא בטח טעה בכל עיקרי האמונה, לא משנה, מחקתי).

אנשים נרתעים מתורת רבי נחמן, כי מריחים מקילומטרים את העיוותים שעשו ממנוּ חסידי חסידיו...

הרבנים של הציונות הדתית משלבים הכל מהכל: תורה, אוניברסיטה, צבא, עבודה, רפואה, תפילה ועוד.

אבל זו לא דרך האמת!

דרך האמת היא לתת הכל לה' יתברך את הרפואה, הפרנסה, המשפחה, שכל מעשינו יהיו לשם שמיים.

תפילה תפילה תפילה.

התאוריה לשלב חיי חומר עם רוחניות היא לא עצת הצדיק, אלא ----

ואין אדם הראוי להיקרא רב"י רק הצדיק הגדול ראש בני ישראל שזכה לשלימות וממנו נקבל התורה.

והוא דרש להפקיר את הכל למען תורה ותפילה. ולא לעסוק בחיי עולם הזה העובר.

ואז הקושיה הגדולה ביותר: איך יתפרנסו?

אז רבינו כבר דיבר על זה. עבדת בחינם ואכלת בחינם.

ואל תדאג כי הצדיק יסוד עולם מקיים העולם ובידו הרחבה לתת לך כל צרכיך.

@טיפות של אור, אני יודע שזלזול ברבנים נוגד את כללי הפורום, ----

תודה על התיוג, להבא כדאי לדווח על הודעות בפרטי

א. איך זכריה הנביא כותב בזכריה שהגוים לעתיד יעלו לרגל רק בחג הסוכות, והרי גרים חייבים ב3 רגלים?

ב. איפה יהיה מקום לכל הגויים בארץ ישראל?

ג. אם כולם יתגיירו הם יגורו בארץ ישראל, אז שאר העולם יהיה ריק וזה סותר "לא תוהו עשאה לשבת יצרה" ו"פרו ורבו ומלאו את הארץ"

ד. במה יהיה ניכרת בחירת ה' את ישראל על פני שאר העמים? "ואתם תהיו לי סגולה מכל העמים".

ה. אין מקבלין גרים לעתיד לבוא

ו. במדרש כתוב שלעתיד לבוא הגוים מבקשים שה' יתן גם להם את.התורה והוא מסרב

אני מסכים שבעתיד כל הגוים יאמינו ביהדות ויהיו בני נוח, אבל לא יתגיירו.

אין ספק שצפוי גל אדיר של גויים שירצו להתגייר בעתיד, ככתוב

"וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ"

אך קרוב לוודאי שלא כל באי עולם יתגיירו.

1."וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד."

2. "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד."

3. "כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ."

4. "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

ומה אתה בכלל מייחס חשיבות לפסוקים? הרי מי שכתב אותם הוא במעמד נחות ביחס למעמדו של רבי נחמן לשיטתך, לא?

חזרה לה' הכוונה שיאמינו בתורה.

גיור זה מילה טבילה ובית דין.

אין מקבלים גרים לעתיד לבוא

"...וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

אם לשון חכמים קשה אני ירשום בלשון פשוטה:

היהודים ידריכו את הגויים בדרך ה'

יעבדו אותו ויאמינו שהיהדות נכונה ויקיימו 7 מצוות בני נוח.

איפה כתוב שיתגיירו? גיור זה לא רק אמונה בתורה, אלא מילה טבילה ובית דין.

ומה אתה עונה על הקושיות שהקשתי?

ישראל כלב באיברים. לב אמור להיות קטן.

גוים רבים הכוונה אנשים מגוים רבים, נניח מליון איש. וגם אם כדבריך. גם מואב זה גוי, כמה מנו? מאה אלף אולי.

אחרת איפה יהיה מקום לכולם בארץ.ישראל? ארץ ישראל קטנה ונתח קטן מהעולם.

ב. בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה עמו יעקב חבל נחלתו.

משמע שיש עם קטן שהוא עם ה' מתוך 70 אומות.

"אשר חלק ה אותם לכל העמים תחת כל השמים, ואתכם לקח ה להיות לו לעם נחלה"

ג. לא זוכר את הספוק על 70 איש מלשונות הגוים יחזיקו בכנף איש יהודי אחד

ד. ועמדו זרים ורעו צאנכם ואתם כהני ה תקראו

ה. הפסוק שהבאת מדבר מייד על בחירת ה את ישראל מכל העמים "ונלוו גוים רבים...ונחל ה את יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים"

כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקים עִמָּכֶם

"ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו"

מציון תצא תורה, הכוונה הוראה. לא תורת משה

הקבלה כל הגרים הם בעצם נשמות יהודיות שהתגלגלו לגוים ואנו מחזירים אותם כליקוט ניצוצות.

לא נשמות גויות שהפכו לנשמות יהודיות.

וכן חזל אמרו שנשמות גרים כבר עמדו בהר סיני.

הרמחל בדרך ה אומר שרק שורש קטן מהנשמות יצאו ממנו נשמות ישראל והשאר נשמות גוים

כמדומני רבי נחמן מסכים עם זה

אחרת היה כתוב "ונלוו כל הגוים"

אבל כמובן טוב גם ללמוד חלקים אחרים

א. שני כיוונים, שאולי הם מחלוקת ראשונים: 1.הפרי חדש אומר שזה חלק מהכלל הרגיל שכל המצוות שכשרות ביום כשרות מהתורה מעלות השחר, וחזל תיקנו לכתחילה לחכות לנץ החמה כדי לא להתבלבל. ובקרבן הקלו כדי להספיק יותר קרבנות עד התמיד של בין הערביים (טעם שלא שייך בתפילת שחרית שרק מקבילה לתמיד). 2. באמת הזמן לכתחילה מאז שחיטת התמיד, אבל מצווה מן המובחר בנץ בגלל 'ייראוך עם שמש'

ג. לפי הרב נבנצל אין עדיפות בין תפילה לפני הנץ לתפילה אחרי הנץ, רק בנץ יש מעלה

לחלק מהראשונים (בין השאר הרמב"ם) לכתחילה יש לגמור קריאת שמע בנץ ולהתחיל עמידה מיד, וקריאת שמע אחרי/ עמידה לפני זה רק בדיעבד, וגם שם יש דיון האם לשיטתם צריך סמוך לנץ ממש או שכל הזמן שלפני הנץ (מדיוק בין השאר בלשון הרמב"ם), אבל אני לא כל כך מונח בסוגייה, ובכל מקרה להלכה לא חוששים לדעות אלו, מלבד העובדה שעל כולם מוסכם שיש מעלה גדולה בתפילה בנץ.

בנוסף, זכור לי איזה משהו שאולי יש דעות שאם אתה לא קורא ק"ש סמוך לנץ, ועמידה מיד בנץ אז לא סמכת גאולה לתפילה, אבל כאמור זה דעות מיעט קיצוניות ולגבי הדבר הזה אני בכלל לא בטוח שאכן יש דעה כזאת.

ב. שאלת למה בתפילה יש חילוק בין עלות השחר למשהאיר פני המזרח, בניגוד למצוות אחרות

באמת יש שיטות שבכל המצוות גם בדיעבד יוצא רק משאיר פני המזרח (וזה הכוונה "עמוד השחר" במשנה במגילה, או שעמוד השחר שם לאו דווקא)

לדעה שיש חילוק, בתמיד הקלו לכתחילה לפני הנץ בגלל העומס של הקרבנות (פרי חדש), אבל איחרו מעלות השחר למשהאיר פני המזרח בגלל הטעות שהייתה עם הלבנה, שמוזכרת במשנה ביומא (מגן אברהם. ובאמת בדיעבד גם תמיד כשר מעלות השחר)

[על גבי זה, יש לציין שיש שיטות שלתפילה באמת רק הנץ ועלות השחר חשובים, למרות שעלות השחר זה לא משהאיר פני המזרח]

בפשטות מדאורייתא.

מה שכתבת שבדיעבד כשר כשנשחט לפני, זה לפי המג"א.

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, אבל אם כתבת כנראה שלא, אז טוב שהדגשת

אך טווח הזמנים לעניין 'זמן תפילה' אינו מוגדר לפי זמן הקטרת האיברים, (שמותר להקטירם אפילו בלילה, אלא שחביבה מצווה בשעתהּ) אלא מוגדר לפי הזמן הכשר (גם אם בדיעבד) - לשחיטת התמידים.

כך שמעלות השחר (לפי המגן אברהם ופרי חדש אף לפני משאיר מזרח, ולאליה רבא וגר"א דווקא משאיר המזרח) עד 4 שעות נחשב זמן תפילה כי עד אז הוא בכלל 'בוקר', וכשר לשחיטה (לפי ר' יהודה שהלכה כמותו).

ולפי דעת השו"ע שלפני הנץ החמה נחשב לזמן דיעבד, אינו משום שאין זה מוגדר 'תוך זמן תפילה', אלא ככל המצוות שביום שמצוותם אחר שתנץ החמה, (או משום שמאבד בכך את האפשרות להתפלל שחרית בזמן המובחר - עם הנץ)

גם טווח 'זמן תפילה' של תפילת המנחה נקבע לפי הזמן הכשר (אף אם בדיעבד) לשחיטת תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל מחצות היום, עד הערב (לרש"י ולשו"ע- עד צאת הכוכבים, ולתר"י ולגר"א - עד השקיעה). אלא שלגבי מחצית השעה שלאחר חצות - החמירו בין לעניין שחיטת התמיד ובין לעניין תפילה - מחשש טעות. (למג"א וברכי יוסף - אף בדיעבד לא יצא, ולפר"ח וערוה"ש - יצא, וכשיטתם נראה לענ"ד מדברי הראשונים).

א. ביום הכיפורים, מחמת עומס העבודה על הכהן הגדול- שגם נשאר ער בלילה, הצום, ורצון להקדים את עבודת היום כדיי להקדים את הכפרה, הקדימו את הקרבת התמיד. ביום רגיל היה נשחט עם הנץ.

ב. בשעת הדחק ודיעבד אלו שני צדדים של אותה המטבע. פשוט לעשות את זה מראש עושים רק בשעת הדחק, ולאחר מעשה (או בארמית: דיעבד-שעשה) זה תופס. בגלל שזה היתר שקשה לסמוך עליו, סומכים רק במקום הדחק. וידוע הכלל 'שעת הדחק כדיעבד דמי', כלומר דבר שבדיעבד הוא בסדר, בשעת הדחק אפשר לעשות מראש.

ג. זכורני שכן. איני יכול לספק מקורות.

בסדר העבודה היומיומי המתואר במסכת תמיד מתוארת שחיטת התמיד בתחילת פרק ד, וקריאת שמע של אנשי משמר בתחילת פרק ה. ובברייתא למדנו "הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים", וברור מתוך דברי רש"י בברכות יא: שהברייתא מדברת באופן כללי, ולא רק יום הכיפורים, כך שיוצא ששחיטת התמיד בכל יום היתה עוד לפני זמן 'משיכיר'.

גם במסכת תמיד [פרק ג משנה ב])

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

הצתה מאוחרת אמנם, אבל היינו עסוקים בשטויות של בני אדם, וברגע מסוים גם סביב ענייני הקופים.

לי זה נשמע שיש קשר הדוק בין ההלכה לבין המדע, מפני שהניסיון האמפירי מפריד רביית אדם מרביית הקופים הגדולים (וכמובן קופים אחרים, שגם גנטית רחוקים יותר מהמשפחה). יש מקורות הלכתיים שמבדילים בין אדם לבין קוף, אבל הפרטים שהם מספקים כלל אינם מדעיים אלא אגדיים, כגון סנהדרין ק"ט ע"א.

האדם הוא פרימט, אבל לא קוף גדול. לקופים הגדולים 24 זוגות כרומוזומים בגרעיני התאים. לאדם 23 זוגות (ומן הסתם לכל ההומינידים). גם מבחינה פילוגנטית זה מפריד אדם מקוף, אחרת היינו גם קופים וגם בננות. השוני הכרומוזומלי אחראי ככל הנראה לשחרור שרירי הלסת העצומים המחזיקים בגולגולת הקוף, ועושים את מבנה הלסתות הקופי ל"חייתי" כלומר, מלבני. לסת האדם משוחררת מתפיסת הלחץ העצומה הזאת, והיא אליפטית.

מובן שכל זה הוא בהתיישבות מוחלטת עם האבולוציה הדרוויניסטית.

ולא נראה לי שסבר שהם תבוניים או שאדם יכול להוליד מהם. גם אם זה דברי אגדתא. מכאן רואים שרבי יוסי סבר שאם ישנו בעולם יצור דמוי אדם, הוא יטמא באוהל כאדם מריבוי בפסוק.

ב. לגבי שלדים אני לא חושב שהולכים כאן לפי מדע אלא לפי חזקה. אם זה נראה כמו אדם או לא

לפי הירושלמי זה משהו שאנחנו בכלל לא מכירים במציאות ["בר נש... חיי מן טיבורייה"], לפי הערוך אלה בני אדם אבל עם איזו מין מוגבלות ("הגדלים ביערים"), לפי התפארת ישראל שם זה אורנגאוטן. אני לא חושב שיש פירוש מובן ומקובל. לגבי ה"נראה כמו אדם", עדיין לא מתיישב לי מה לחשוב. האם הדניסובים היו "אדם"? אם דניסובי היה "מתגייר", האם היה גיורו מכניסו תחת שם ישראל? אני בספק רב שאתה או אני שאיננו פתולוגים או אנתרופולוגים נתבונן בשלד הדניסובי, נבין שזה היה משהו "אחר", ואנו יודעים בוודאות שזה היה משהו אחר ולא סאפיינס.

אילו זה בני אדם הגרים ביער רק עם מוגבלות הם היו בדין אדם לכל דבר.

"בני אדם הגדלים ביערים" זה כינוי לקופי אדם. כמו שבאינדונזית "אורנג אוטן" פירושו "איש היער" זה לא שחשבו שהוא אדם עם מוגבלות.

ב. לא צריך פה דין "אדם". אלא רק דין לטמא באוהל. רבי יוסי לא סבר שהם אדם לכל דבר, רק לגבי טומאה באוהל.

אם למראה עין הוא רנאה כמו שלד אדם - נראה שלא הולכים לפי המדע אלא לפי מראה העין. כי התורה ניתנה לבני אדם ולא למדענים במעבדה. כנל מותר לאכול חיידקים

(בעל תפארת ישראל על המשנה)

אך סביר הרבה יותר שמדובר בייצור קרוב הרבה יותר לבן אנוש.

מרדכי כסלו טוען טענה מרתקת לפיה מדובר בצאצאי ייצורים דמויי אדם (מיני 'אדם הקדמון') שהיו בעולם לפני בריאת אדם וחווה, אך לא היתה להם את יכולת הדיבור.

בהחלט ייתכן למשל שאדני השדה עשו שימוש בכלים (ברמה מתקדמת בהרבה מהשימוש בכלים שקופים עושים).

פרט של המין הביולוגי "אדם נבון" (סאפיינס)? או אדם, לצורך העניין הומיניד כלשהו, אבל נבון (כי כאמור הדניסובים היו לצורך העניין תבוניים לגמרי, או למשל הננסים של פלורס)?

ולא רק שמות עצם

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדת עם יצורים ימיים שמטשטשים את הגבול בין צמח לבעל חיים.

שאצות ושושנות ים (שנראה די פשוט שמותרות הן באכילה ואינן בכלל שרץ המים, אם כי למעשה הייתי מברר זאת בצורה יסודית יותר ולא ממהר לאכלם).

דינן כמו כמהין ופטריות וברכתן שהכל ואינן ניקחות בכסף מעשר ואין מערבין בהן (עירובי תחומין).

וממצוות התלויות בארץ פשוט לי שפטורות.

מחוברת לקרקע.

ויש יצור דמוי שושנת ים שמחובר לקרקע שהוא בעצם מדוזה שזזה וטורפת, והוא מתחלק לכמה מדוזות שמשתחררות ממנו ומשייטות בים בחפשיות. מה דינו כשמחובר לקרקע?

ומה לגבי דין סיכוך בסכך?

אצות כמובן פשיטא שאינן שרץ

התברר לי שחלק ממיני שושנות הים הן בעלות יכולות תנועה שאינן מאפיינות צמחים כלל, ונראה ברור שמינים אלו מסווגים כ"שרץ המים".

יש מינים שיכולים לנטר ממקומן, ויש שבאפשרות לזחול ממקומם על קרקעית הים.

תנועה או חיבור לקרקע?

ואם כן, מה דין צמח טורף? (הוא גם נע קצת כשטורף).

ברור לי שצמח טורף אינו 'שורץ'. דבר שלעולם אינו נעקר כלל ממקום גידולו אינו שרץ. אך אם עוקר את עצמו, באמצעות יכולת התנועה העצמית שלו, נראה לענ"ד שנחשב שורץ, גם אם זה נעשה באיטיות רבה.