מי אמר שלו?
הוא קיים את כל הסימנים (מקדש=בית רבינו שבבל)(יש לו יחוס לדוד המלך וכו וכו...)
ואפילו אם הוא מת כתוב בגמרא בסהנדרין שמשיח יכול להיות מן המתים.
יש לכם הסברים למה הוא לא מלך המשיח???
כי אני ממש מבולבל....ואני חושב שהוא באמת מלך המשיח.
מי אמר שלו?
הוא קיים את כל הסימנים (מקדש=בית רבינו שבבל)(יש לו יחוס לדוד המלך וכו וכו...)
ואפילו אם הוא מת כתוב בגמרא בסהנדרין שמשיח יכול להיות מן המתים.
יש לכם הסברים למה הוא לא מלך המשיח???
כי אני ממש מבולבל....ואני חושב שהוא באמת מלך המשיח.
הוא שלט על כל היהודים...........
""אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו וכשאול ודוד שמינם שמואל הרמתי ובית דינו.""
אז הרבי לא יכול טכנית להיות משיח?
ואני הבנתי שחבד לורקחים את הרמבם בהקשר ""רוחני"" וכל השאר רואים אץת המשיח בתור מלך """מדיני"" כזה,
אבל הרבה יותר הגיוני שהרמבם התכוון שהסימנים יהיו רוחנים לא???
המון יהודים כיבדו והעריכו אותו , חבדניקים ולא חבדניקים
אבל היו לו סמכויות כלשהן?
ונראה לך שמלך יכול להיות מלך על היהודים בחוץ לארץ ומשם למלוך?
תכלס, הוא נפטר.. איך הוא יהיה משיח?
זאת אומרת שאם יקום לתחיה יוכל להיות המשיח, במידה וישלים את שאר התנאים כמובן
"אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות"
מבקש אמונהמה שבטוח:
שהרמב"ם לא פסק כך להלכה בהלכות עליהן מסתמכים חסידי חב"ד,
וכן שדניאל ודאי לא התאים לכל התנאים שהרמב"ם מנה לחזקת משיח ומשיח ודאי.
אני הבנתי אותה ככה:
היום ראוי רבנו הקדוש
ובעבר, כשדניאל היה חי הוא היה ראוי.
וראיה לכך מהרמבם שכשבר כוכבא נפטר הוא ודאי לא משיח
ורק משום שאף אחד אחר לא התעסק בנושאים הללו.
אני מרשה לעצמי לפקפק בקביעה הזו
פשוט שבמצב כרגע, כשאינו בחיים - אינו לא בחזקת משיח ולא משיח ודאי.
אגב, באוזניי שמעתי את הרב מרדכי אליהו זצ"ל
שהיה מקורב ומיודד מאוד עם האדמו"ר האחרון,
אומר בצער שהואיל ומת, ודאי אינו משיח.
סתם 1...וכי יעלה על דעתנו, שאם מישהו יקום לתחייה, וימלוך ויבנה את בית המקדש ויקבץ נידחי ישראל וכו', הוא לא יהיה משיח, רק בגלל שהוא קם לתחייה?
זו שאלה מציאותית, האם זה יכול לקרות, אבל לא שאלה הלכתית, ולכן לא היה לרמב"ם צורך להביא את זה, גם אם הוא נוקט כך.
כמובן, מי שלא מילא את התנאים הבסיסיים שהרמב"ם מפרט, הוא אינו משיח ואינו בחזקת משיח, גם אם קיימת אפשרות תיאורטית שיהיה משיח בהמשך. זה נכון גם לאנשים שחיים היום, וגם לאנשים שכבר נפטרו, [על הצד שקיימת אפשרות שמשיח יבוא מן המתים].
ניתן לפרש שהגמרא מביאה דוגמאות למי שמתאים להיות המשיח, דוגמא מבין החיים ודוגמא מבין המתים, אבל לא שמי שכבר מת יהיה המשיח.
אתה כתבת שהגמרא קובעת במפורש שמשיח יכול לבוא מהמתים. זה לא נכון, זו פרשנות.
מילא להוכיח שזה אפשרי איכשהו,
אבל כדי להוכיח שהוא כן זה כבר צריך סימוכין מעל כל ספק
אבל הוא לא מיוחס לבית דוד?
ממה שראיתי, רק בן אחר בת. יש גם בן אחר בן?
אבל זה לא הסימן שהרמב"ם נתן.
אלא באמונה שלימה
בפועל הסימנים מתאימים לפי ההסברים של אדמור"י חב"ד שהסבירו אותם בלי קשר ישיר אליהם.
החסידים עשו את ההקשר
כלומר, אתה מסכים שהלכתית אינו משיח?
וכך מקובל בחסידות חב"ד החל מהאדמו"ר הראשון.
עוד לפני הרמב"ם, ובכל מקרה כל הסימנים שברמב"ם מתאימים.
לא מאמין שתסכים לכל ההסברים אך יש דרכים שונות להסביר את הרמב"ם - וכולן צודקות
והפסיקו להגיד את זה אחרי שהם נפטרו?
אז מה נשתנה האדמו"ר האחרון?
אז למה הרמב"ם כותב שאם מת זה מוכיח שאינו משיח?
אם לא שייכת מיתה בנשיא הדור, למה היא שייכת בכל האדמורים הקודמים?
זה שכתוב משהו בגמרא לא אומר שצריך לעשות אותו,יש לנו הלכה.
בגמרא מובאת דעה של בן עזאי שמצווה ללמד את ביתו,
וגם כתוב בגמרא את דעת יעקב איש כפר נבוריא שדגים טעונין שחיטה.
והפוך,הרמבם לא רצה שכל קבוצה תמנה את רבה למשיח,
לפיכך הוא קבע תנאים-שרק מי שעומד בהם הוא משיח.
ואחד התנאים הוא שאם ה"חזקת משיח" נפטר\נהרג\מת,הוא לא משיח.
על מה בנויה ההלכה אן לא על הגמרא?
שוב, מאיפה הגיעה ההלכה של מי שמת אינו ראוי להיות משיח?
שמבינים מאיפה יש על מה לדון לגופו של ענין,
אז אני נניח יכול לשחוט דגים כמו בהמות כי כתוב בגמרא סיפור שמישהו אמר כך?
"שוב, מאיפה הגיעה ההלכה של מי שמת אינו ראוי להיות משיח?"
בקשר לזה,אם אתה אומר שמשיח יכול להיות משיח גם אם הוא מת,וחולק על הרמבם,אין מה לדון איתך...
"שמבינים מאיפה יש על מה לדון לגופו של ענין, "
אשמח לדעת אם אתה יודע את מקור כל ההלכות שאתה מקיים.
אבל יש הלכה כזאת,אי אפשר להכחיש,
וזה לא שאם אני אלמד מה מקורה היא תשתנה...
וכך הוכח שאינו משיח.
אם הוא מת בלי סיבה שהוכח שהוא לא , על זה הרמב"ם לא מדבר.
ובכ"מ יש מקורות שלא שייכת מיתה.
לא הכי מובן בשכל האנושי, אבל ע"פ מקורות התורה כן.
היא שאתם קודם כל יוצאים מנקודת הנחה שהוא המשיח ,
ורק לאח"מ מחפשים סימוכין לכך.
אמור להיות הפוך, לעניות דעתי
זוהי מהותה של תורת החסידות.
אז אני מאמינה שאבא שלי הוא המשיח
רצה לחפש מקורות
זה לא שאומרים סתם.
יש את תורת החסידות שהיא תורה שלימה שמבוססת על פנימיות התורה ומשם מגיעות המסקנות השונות
לנו יש ספר אחר, שלפיו הוא ממש בדרגה של משיח.
העניין מאוד פשוט,
הרמבם כתב סימנים לזיהוי מלך המשיח,סימנים פשוטים.
הבעיה היא שהחבדניקים מעוותים את דברי רבנו משה,ומוציאים אותן מהפשט שלהם.
לדוגמא כאן:
מצד אחד אתה טוען שזה מעל כל ספק, צד שני אתה אומר לי אבל אתה חייב להאמין.
לא יודע, זה מזכיר לי את ה"קסמים" של אחיין שלי שאומר לי: "אני יכול להעלים משהו אבל תעצום רגע עיניים"
אתה בעצם בעקיפין משדר שמי לא חושב שהוא המשיח אין לו אמונה. זה בעצם מניפולציה...
עוד משהו, יצא לי בעבר להתארח אצל בישיבה של חב"ד וגם למדתי את אחת השיחות בחברותא
וראיתי דברים שלדעתי הרבי עם כל הכבוד הוא לא משיח..
מי שרוצה להיות חב"דניק צריך לשנות את דרכו ואת ההלכות שלו..
ולא נראה לי שמשיח אמור להיות ראש של "כת" סגורה אלא צדיק כללי שכולם יכולים להתחבר אליו.
יש דרכים שונות ביהדות
כולם נכונות.
לדלג על כמה דרכים ביחד זה לא נכון.
יש דרכים שבשביל להתחייב עליהם צריך אמונה, בהחלט
ואתם טוענים שכולם אמורים ללכת לפיה אם הבנתי נכון.
אחותי למדה בחב"ד אמרו לה להתפלל כמו אשכנזים למרות שהיא לא,
ניסו לשכנע את אמא שלי לא לאכול שרויה בפסח.
זו עבודה אישית.
איך לבטא את זה כלפי חוץ
זה כל אחד עושה בדרך שונה
אני אומר, שלפי מה שראיתי אצל חבדניקים (ואגב, אחותי למדה בחב"ד)
כולם הולכים לפי אותה הלכה שכנראה הרבי פסק או האדמורים שלפניו..
כך שאם אני ספרדי ורוצה להיות חב"ניק אני אצטרך לשנות את ההלכה..
שינוי נוסח
אוכל בפסח.
לא חסר יוצאי מרוקו ותימן שהולכים בדרך חב"ד ומשלבים את מסורת אבותיהם עם ההלכות על פי החסידות
מבקש אמונהולגבי מה שענית על האמונה, אז זה כנראה לא מעל כל ספק.
משיח אמור להוכיח את עצמו כמה שידוע לי. כל אחד יטען שהוא משיח ויגיד שצריך לזה אמונה.. נשמע בעייתי
בינתיים עם כל הכבוד אני מאמין בדרכו של צדיק אחר
בלי קשר כרגע ליוצא מן הכלל
ישראל הם מעל התורה
וצריכים לשמור על חוקי התורה.
שחוקי התורה מסכנים את היהודי, הכללים משתנים.
יש כללים לתורה ויש פירוש מה זה 'מותר' ו'אסור'.
שמכירים את הכללים הבסיסיים מבינים כל דבר מאיפה הוא נובע.
הכללים הבסיסים נקראים "פנימיות התורה"..
ושחיים איתם הם מחיים את כל חלקי התורה.
ולמשל מבינים , ששיחה בטילה על דברים מסוימים בשבת הם חילול שבת לא פחות מהדלקת אור
אבל מה שלא נכון הוא מה שכתבת:"ולמשל מבינים , ששיחה בטילה על דברים מסוימים בשבת הם חילול שבת לא פחות מהדלקת אור."
כי העיקר זה לקיים את רצון המלך ולא לעבור עליו, לא משנה מהו.
אולי זה העיקר, ודאי מרכיב חשוב -
אבל ההבדל קיים וכולם כולל בעל התניא יודו בזה.
.
עיינתי קצת בהלכות מלכים לרמב"ם,
הפעם שבהשוואה לרבי.
בהנחה שכולם מקבלים את הרמב"ם לפסיקה בנושא הזה,
כי אף גדול אחר לא פסק ודיבר על כך (ממה שידוע לי).
הלכות מלכים ומלחמות פרק יא
ח. ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'-הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל-הרי זה משיח בוודאי.
נסיתי לראות אם הרבי עומד בתנאים:
ואם יעמוד מלך- הרבי לא היה יכול להיות מלך,מכיוון שכדי להמליך מלך צריך "בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא כיהושע"
מבית דויד - ממה שראיתי, רק בן אחר בת.
הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, - ב"ה הרבי היה כזה.
ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, - הוא לא עשה זאת,ולא,לחלק נרות שבת זה לא נקרא.
ויילחם מלחמות ה'- הרבי לא היה מצביא, לא היה לו צבא והוא לא פיקד על צבא ולא עשה מלחמות (ואם תרצו להגיד שזה מלחמות רוחנית, בידוע שרבי עיקבא אמר שזאת מלחמה גשמית כמו שעשה בר כוזיבא,שלא נהיה גדול הדור אלא רק מצביא צבאי.)
-הרי זה בחזקת שהוא משיח: - אם עמד בכל התנאים, הוא רק בחזקה של משיח, אבל כבר הוכח שהוא לפחות לא עמד בחצי מהתנאים, לכן הוא אפילו לא בחזקה.
אם עשה והצליח,- כאמור, הוא לא עשה והצליח, כי הוא לא עמד בתנאים הבסיסים.
וניצח כל האומות שסביביו, - ברור שלא, כאמור הוא לא היה מפקד או מנהיג צבאי.
ובנה מקדש במקומו,- בית המקדש עדיין לא בנוי.
ולכן הוא לא המשיח!
מבקש אמונהשמח לשמוע.
אם אתה רוצה לבחון בעצמך - אז נימקו לך יפה למה הרבי לא מתאים לסימנים לבחון מיהו המשיח. [אם חסר לך משהו במה שהסבירו, כתוב ואנסה גם אני להסביר].
אם אתה רוצה לסמוך על אחרים, אז תסמוך רוב גדול של חכמי ישראל וציבור שומרי המצוות, שאומרים שהרבי אינו משיח.
לחסידו כמובן ישנם פירושים ופלפולים כיצד הוא כן ענה על כל התנאים הללו,
אם הם עצמם מודים שהרמב"ם גופא, לא התכוון אליהם

מה? יש גמרא ש770 נחשב למקדש? שלזה התכוון הרמב"ם?
שאלתי שתי שאלות:
האם יש לך מקור מהגמרא לכך ש770 נחשב למקדש?
האם יש לך מקור שההגדרה הנ"ל למקדש היא מה שהרמב"ם התכוון אליו?
תוכל להביא לפה?
ושמקדש במקומו היינו בית המקדש בירושלים.
עיינו שם בהערה וד"ל
מעבר לכך שכל הקונטרס לא מבוסס על פשט
ואולי יש לומר, שמרומז בלשון הרמב"ם (בהלכות מלך המשיח "ובנה מקדש במקומו" – דלכאורה: מהו הצורך להשמיענו כאן שבנין המקדש הוא במקומו? ולאידך, למה אינו מפרש המקום, " ובנה מקדש בירושלים"? – ש"במקומו" רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות (לפני ש"הרי זה משיח בודאי"), היינו, שבהיותו בגלות (ששם יושב וממתין ומצפה לגאול את בנ"י ושכינה עמהן מהגלות) בונה מלך המשיח מקדש (מעט) שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים (כמו "בי כנישתא דשף ויתיב", "שנסע מקדש ויש שם"), בתור הכנה למקדש העתיד, שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב (עם הקב"ה ובנ"י) לירושלים.
מי שאומר שהרבי הוא מלך המשיח הולך לפי המקורות החב"דיים.
שאמרו אותם גאוני עולם
ואתה טוען טענות עמומות על רבנים..
זה פורום תורני, תביא מקורות ולא דיעות אישיות
אבל כפי שאמרתי מקודם. לא על זה הדיון
הפסק הזה נכתב לפני הסתלקותו או אחריה?
מכיר אישית את האחראים לזה
גם בפני פונים ושואלים לא ענה ואמר אני המשיח.
יש לו כל מיני רמיזות פזורות פה ושם, לא מעבר
איזה סברא עקומה.
שבית המדרש של הרבי מקום המקדש וחדרו של הרבי הוא קודש הקודשים ששם יש את השראת עצמותה ומהותה של השכינה.
בכל מקום שהוא, זו הגישה מתחילתה של יסוד החסידות.
מאמין שמי שלא הולך עם הגישה הזו יחטוף שוק ממנה.
70 פנים לתורה...
על פי פנימיות התורה הדברים מבוארים אחרת
לתת את ההסבר שמתאים לתקופה.
המורה של הבעל שם טוב היה אחיה השילוני, תעשה חשבון לבד מאיפה המקורות של תורת החסידות
ידע את דברי חז"ל יותר טוב מאיתנו
הסבירו לך מה המסגרת, אם אתה ממש רוצה להבין, תפתח ספרים תלמד ותבין
אתה שולח אנשים "ללמוד ולהבין".
זה נחמד, זה אפילו נכון,
אבל מזמן שלחתם אותי ללמוד לעומק את החומר, למדתי - והקושיות רק נעשו חמורות יותר ורחוקות עוד יותר מהפשט ומדברי חז"ל. וכשאדם כמוני ניגש אח"כ עם השאלות הללו לחב"דניק מצוי, או אפילו למדן, הוא מגלה שגם לו אין תשובות
אבל לשכנע אחרים בדרך הזו, לא תוכל.
אתה אפילו לא מצליח להציג את הדברים כפשטם כדי שיתיישבו על הלב
רק מנסה להסביר שבדרך שרוב האנשים שכאן יהיה להם קשה להגיע למסקנה כמו חבדני"ק..
כי 'כפשוטם' - לכל אחד זה פירוש שונה
אבל אם כל המטרה שלך בדיון היא להסביר למה יהיה לנו קשה להבין ראש של חב"דניק, ניחא
מנסים להסביר לחבדניק למה לומר הלל ביום ירושלים
וחבדניק מנסה להסביר את האמונה שהרבי הוא מלך המשיח.
הסוף ידוע מראש 
אם זו המטרה אז הצלחת בגדול.
למי שיודע..
וד"ל
לומדת ומלמדת.
יש אגרת מפורסמת של הבעל שם טוב לגיסו ר' גרשון מקיטוב שהוא מספר על עליית נשמה שהוא עשה וראה מה יהיה.
דברים שאנחנו בדרגתנו לא מבינים
הרבה כוחות יקרה!
הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך
אין פה שום משפחה חדשה בשכונה ![]()
עכשיו גם על ארץ ישראל שברוח. האם זה יגיע בהמשך גם לישראל שברוח?
ב'ספר החיים' (לאחיו של המהר"ל) נשאלת שאלה: מדוע אין התורה אומרת במפורש שהכוונה היא לירושלים, אלא נאמר סתם "המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו"? התשובה המובאת שם היא, שאמנם מקום הקרבת הקרבנות כפשוטם של דברים הוא בירושלים, אך כל מקום שיהודי מתפלל בו לקב"ה נהפך ל"מקום אשר יבחר ה'". והקשר לירושלים הוא, שבכל מקום בעולם מתפללים לעבר ירושלים.
בביתי, בניתי את בית המקדש?
ב. אז זה נהפך ל"מקום אשר יבחר ה' ". כלומר, ה' בוחר את המקום המדובר, ומעריך אותו. הוא לא נהפך לא לבית המקדש לעניין ההלכה, ובוודאי שכותב ספר החיים לא התכוון שצריך להקריב שם קורבנות, ולכן מן הסתם הוא גם לא התכוון בזה לעניין המשיח.
ג. אני דיברתי בנוגע לדבריך על זה שארץ ישראל זה לא בהכרח מקום גשמי.
תורת החסידות מתעסקת ומסבירה בדיוק את הנקודות האלו
והיא אוחזת בדיעה שארץ ישראל כיום זה מקום רוחנית כך שזה נוגע באופן ישיר למצוות ישוב הארץ ויציאה לחו"ל
בחסידות מופיעה הרבה רעיוניות רוחניים על מצוות, אבל ברור שהם לא באים להחליף את הפשט.
הרבה אדמורים עלו לארץ כפשוטו ולא אמרו שמדובר רק על משהו רוחני.
או בגלל שהם לא חשבו שהגיע הזמן לעלות.
בכ"מ הם לא אמרו שא"י היא לא מקום גשמי.
אבל עשו במקומם ארץ ישראל על ידי העבודה הרוחנית
יש עבודת ה' שונה בגלות, אני מסכים.
אבל א"א לקרוא למישהו שעושה את העבודה הזאת "משיח",
א"א לומר שהרבי בנה את בית המקדש.
גם אתה מסכים שבית המקדש השלישי יבנה בירושלים (כפשוטו), נכון?
אבל ההתחלה בזה נעשית על ידי הבניה של בית המקדש במקומו בהתאם תנאים האפשריים בגלות.
אגב, בית המקדש השלישי ירד מן השמים ונצטרך להעמיד רק את השערים.
כך שלא יהיה שייך בניה בבית המקדש בכ"מ
אז למה לקרוא לרבי משיח?
אפשר לומר מק' שיש לו פוטנציאל להיות משיח.
בכ"מ משיח זה מעבר לסימנים , זו דרגא רוחנית גבוהה.
על "המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן".
מה זה מי?
ה' לא ציווה את עמ"י ללכת לא"י? משה - נכנס או לא נכנס לא"י?
אולי גם ברית מילה זו לא מצווה באמת מעשית אלא רק רעיו של הסרת העורלה מהלב?
זה נראה לי כבר הפוך על הפוך
יש את המצוות שאפשר וחובה לקיימם.
יש את העובדה הרוחנית של כל מצוה, אלו שאפשר לקיימם בגשמיות וגם אלו שאי אפשר לקיימם.
הצמח צדק (האדמו"ר השלישי) כתב ספר עם טעמי מצוות ע"פ החסידות, שם אפשר לראות את ההקבלה בין העישה הגשמית והרוחנית
אילו סברות עקומות,
ויותר מזה,איזה עיוות של דברי הרמבם...
אגב-פנימיות התורה זה או פילוספיה או קבלה.
אפשר לפתוח דיון נפרד על זה
יש לנו תורה אחת...
ובזמן הגלות המקום נודד ולא מקדש את המקום הגשמי באותה קדושה.
הרי גם קודש הקודשים אינו בבחינת מקום גשמי..
בכ"מ,האדמור האחרון של חסידות חבד לא היה רבינו ראש הגולה.
סתם 1...לפי זה, מותר (וצריך) להקריב קרבנות ב770, ולעלות לשם לרגל וכו'.
אבל אם גם הלכתית יש לבית הרבי דין מקדש, למה לחלק? ואיך מותר להיכנס אליו טמאי מתים?
אז למה לא להיות בירושלים? ואיך מותר להיכנס לשם בטומאה?
בנוסף לקדושתה של ירושלים הכותל והר הבית - כל אחד לפי דרגתו.
יש את העבודה הרוחנית שנפעלה על ידי בית המקדש בתפארתו וכיום היא בצורה אחרת.
לא הבנתי.
הרבי לא אמר לא להיות בירושלים כדי לא לבטל עשה של פסח? אבל למה? הרי ממילא העבודה היא רוחנית בגלות. ואם לא, איך מותר להיות ב770 ולבטל קרבן פסח?
ולפי אחת הדיעות בהלכה יש אפשרות של הקרבת קורבן פסח אפילו בטומאה.
לצאת מידי חשש כרת הרבי הורה לחסידיו לצאת מירושלים
לאח"כ הרבי אמר שבסיום המלחמה כברב החליטו לא להחזיק במקום כך שלמפרע התברר שהחשש לא היה נכון.
סוג של לימוד זכות על אלו שנשארו
זה לא עונה על השאלה שלי.
אתה טענת שבימינו אין חיוב קרבן פסח כי העבודה בגלות היא רוחנית.
אם זה נכון, למה הרבי חשש?
אם לא, איך מותר לבטל קרבן פסח באמריקה?
אבל זה לא סותר את החיוב הגשמי.
וזה דוגמא, שהענין של הקורבנות קיים
להקריב את הנפש הבהמית על ידי תפילה בהתלהבות במזבח הפרטי שבבית המקדש הפרטי של כל אחד ואחד שזה אותה עבודה של הקרבה הבהמה באש המזבח.
אבל אם יש חיוב גשמי עושים אותו.
בחב"ד יש את עבודת התפילה שנמשכת שעות ארוכות, אבל עדיין המתפלל שומע לפני קדושה ברכו וכו.
אז לכן אני שואל: למה אתם לא מקריבים ב770?
וההקרבה של הקורבנות וכדו' מוסבר בחסידות איך עושים אותה בצורה רוחנית.
כפי שאמרתי מקודם
הבהמה = נפש בהמית
האש = התלהבות.
יש מזבח פנימי וחיצוני שזה דרגות שונות בהלהבות, אם היא נראית בצורה פנימית או חיצונית
וכן הלאה
אם הבנתי נכון: ב770 העבודה פנימית לא בגלל הדור, אלא בגלל המיקום שהוא בגלות?
מכניסים את א - אלופו של עולם לגולה וזה נהפך לגאולה
צריך לגלות את הכוונה הפנימית של הגלות, לא להגאל ממנה
השלבים התחילו אבל לא הסתיימו בשלימותם
אאלט יש ויש.
המחלוקת מה זה אומר כיסוי.
בכ"מ יהיו צדיקים שיקומו ראשונים בתחיית המתים, כך שגם לפי הסברה שמשיח מן המתים הוא יקום ראשון ויגאל את עם ישראל
איפה בדניאל? לא זכור לי.
אגב מה זה הר"ת ע"י?
יתכסה ולא ימות.
לפי איזה פירוש? לא ראיתי מי שאומר כך.
כאן יש ריכוז מקורות
נגלה וחוזר ונכסה – חב"דפדיה
אני למדתי את רש"י אחרת.
ולפי זה, אנחנו יודעים מתי הרבי יתגלה.
אבל זה אחד המקורות שזה מציאותי
ואם עד שנת ה'תת"ג לכל המאוחר הרבי לא יחזור כמשיח, נדע שלא היה משיח.
א' מעיקרי האמונה..
אני לא חושב כ"כ קדימה..
אני מאמין שיבוא המשיח, לא יודע מי הוא.
אז גם אם אומרים על מישהו שהוא המשיח מאמינים שהוא יבוא בכל יום
ולא אומרים שאם הוא לא יבוא עד זמן X א הוא לא.
למה חמש?
עוד כמה זמן?
עשרים וארבע.
זה יהיה דיון עקר כי הגישה הראשונית שונה.
ארץ השוקולדהמשיחיזם הוא דוגמה (dogma) זרה לגמרי ליהדות האורתודוכסית.
כפירה בעיקר לטעון שהוא המשיח כשאין בחיים חיותו, וכשיהיה בו הקיצו ורננו שוכני עפר אז נדבר.
בוודאי מי שצריך להבין מבין.
הטרמינולוגיה שבה אני משתמש כאן מעידה על עצמה כשייכת לדבר - כפליים לתושיה אם תרצו - גם אם לא יהיה זה נוח לתנועה ולחסידות כולה שעל אף היכרותי רבת השנים אני מותח קו מסויים של ביקורת.
אני מסכים לגמרי עם הרעיון המקורי של בית רבינו שבבבל לאור מה שליובאוויטש לקחו על עצמם לעשות באמריקה, בשנים ובעשורים קשים מאין כמותם ליהדות בהקשר הרוחני והזהות בכלל, כמו עוד לפני כן בברית המועצות, ובחזרה מאמריקה לרוסיה (ושאר הגוש הסובייטי לשעבר) אחרי נפילת הקומוניזם. והיה בזה תורה וגדולה במקום אחד. אבל בכל זאת, יש התעלמות ממש דוגמאטית של החסידות מאסון היהדות האורתודוכסית במלחמת העולם השנייה ובמקומה מין היסטוריה אלטרנטיבית (ושתמיד היתה מעין משיחית) בעניין ההימלטות דרך צרפת. ובמקום זאת, דמוניזציה נוראה והשחרה אינסופית של ימי הבולשביקים - כולל אלו שעוד לפני ההשתגעות הטוטאלית של הסטאליניזם (שלא ארכה שנים כה רבות כפי שמתארים זאת), כאילו ה"גלות" באלמה אטה וכדומה היו ממש אינקוויזיציה שלא נראתה כמוה, ולא היא ואין כאן מקום להאריך, וזו הגזמה ותעמולה.
סתם 1...לא הגיוני שאין לחבדניקים הוכחות והם סתם משקרים......
הרי בגמרא בעירובין מדברים על זה שהוא יכול לבוא פתאום וכו'..
ובדורינו אין בכלל מלך יש בחירות.
אז מוזר לי לפרש שהמשיח חייב להיות מלך.. אולי יש לזה עוד פירוש?
זה לשונו:
ח. ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'-הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל-הרי זה משיח בוודאי.
אבל פתאום נזכרתי ש(כמדומני) הטענה של המאמינים היא שצריך לציית לדרכו כדי להביא אותו.
זה בעצם השלב הבא של הטענה
אין בי שמץ ביקורת על הרבי עצמו, ולא על משנתו
רק על אותם חסידים ששמו דברים בפיו, טועים ומטעים
הם מאמינים
שזה ככה
וכמובן שזה לא נכון, לא בגלל הרמב"ם , אלא בגלל הנביאים והתורה שידעו לתאר איך יהיה המשיח ואיך תהיה הגאולה.
והרבי מלובביץ' הוא בכלל לא שם
היו לו זכויות, הרבה זכויות. אולי היה הוא היה עושה ניסים.
אולי
אבל משיח, לא. לא מה פתאום.
משיח זה משהו אדיר, זה משהו מופלא.
זה בדיוק העניין שאומר הנביא "כי עין בעין יראו"
אבל החבדנניקים חבר'ה טובים ולא רוצה להעליב.
שיאמינו במה שהם רוצים.
ערב טוב,
מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.
ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf
כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.
כתיבה וחתימה טובה לכולם!
הסימנים וסעודת הלילה • הסימנים לשנה טובה • סעודת הלילה • הנהגות יום ראש השנה
דגשים לראש השנה שחל בשבת • ערב החג • סדר היום • לקראת ערב שני
איסורי יום הכיפורים • איסור רחצה • איסור סיכה • נעילת הסנדלר • אישות
מעוברות ומניקות וחולים בתענית • נטילת תרופות • אכילה ושתיה ל"שיעורים"
מצוות ישיבה בסוכה • חיוב ישיבה בסוכה • ברכת לישב בסוכה ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים ◦ מנהג תימן
מבוא להלכות יום טוב • מלאכות שהותרו לצורך אוכל נפש • מלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפש • היתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפש • הלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב
כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טוב • כיבוי אש ביום טוב • גרם כיבוי ביום טוב
מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]
מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?
בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית
עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).
לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...
שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.
ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע
אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה
זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית
אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו
(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)
הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה
(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)
בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.
חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).
בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.
רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...
השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).
נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.
אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.
היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?
אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.
לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.
גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).
אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).
מענייןטיפות של אורגם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?
"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"
אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח
וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:
שמיטת כספים — הרעיון הכלכלי שמאחורי המצווה
רנן ציון אביאלי | לפרשת ספר דברים — ראה
---
כאשר קוראים את מצוות שמיטת הכספים בפרשת ראה, קל לחשוב שמדובר במצווה מוסרית יפה: לעזור לעניים, לוותר על חובות, לגלות רחמים. אך במבט עמוק יותר, ייתכן שהתורה מנסה לומר כאן משהו רחב בהרבה — לא רק על צדקה פרטית, אלא על האופן שבו מערכת כלכלית שלמה צריכה להתנהל כדי לשרוד לאורך זמן.
ומה שמפתיע במיוחד הוא שההלכה עצמה כבר הכילה בתוכה את ההבחנה הכלכלית הנכונה. צריך רק לדעת לקרוא אותה.
---
הבעיה הגדולה של כל מערכת אשראי
הכלכלה המודרנית בנויה על אשראי. אנשים לוקחים הלוואות כדי לקנות דירה, לפתוח עסק, ללמוד מקצוע, או פשוט לשרוד תקופה קשה. בלי אשראי קשה מאוד לקיים מסחר, השקעות וצמיחה.
אבל לכל מערכת אשראי יש בעיה פנימית: חובות נוטים להצטבר מהר יותר מהיכולת האנושית לשאת אותם.
בהתחלה החוב עוזר לאדם.
בהמשך — האדם מתחיל לעבוד בשביל החוב.
לחוב יש תכונה מיוחדת: הוא מחבר את העתיד אל העבר. כאשר אדם לווה כסף, הוא למעשה משעבד חלק מהעבודה העתידית שלו כדי לממן את ההווה.
זה הגיוני כאשר מדובר בהשקעה שבונה משהו: עסק חדש, דירה, לימודים, ציוד מקצועי.
אבל כאשר החובות מצטברים שנה אחר שנה רק כדי לסגור את החודש, נוצר מצב שבו העתיד כולו כבר תפוס מראש. השכר של מחר זורם לאחור — לכיסוי התחייבויות ישנות.
וכך אנשים עובדים יותר ויותר, אך מרגישים שהם נשארים באותו המקום.
---
המעלית שננעלה
אפשר לדמיין את מערכת האשראי כמו מעלית עם מגבלת משקל קשיחה.
כל עוד מספר האנשים סביר — המעלית פועלת.
אבל כאשר המשקל גדול מדי, היא פשוט ננעלת במקום.
בשלב הזה:
לא יעזור ללחוץ שוב על הכפתור,
לא יעזור לשמן את הכבלים,
ולא יעזור לצעוק על המנוע.
צריך פשוט להוריד משקל.
כך קורה גם בכלכלה. כאשר החובות במשק גדלים מעבר ליכולת ההחזר האמיתית, המערכת מתחילה להיחנק. הבנקים נעשים זהירים יותר, האשראי מתייקר, ומשפחות רבות לוקחות הלוואות לא כדי לצמוח — אלא רק כדי לשרוד.
בשלב כזה, הורדת ריבית כבר אינה פותרת את הבעיה. עוד הלוואה אינה פתרון — אלא עוד משקל על המעלית.
הבעיה אינה במנוע.
הבעיה היא במשקל העבר.
---
מה שהתורה הבינה לפני אלפי שנים
וכאן מופיעה שמיטת הכספים.
התורה מכניסה לתוך המערכת רעיון מהפכני:
גם לחוב יש תאריך תפוגה.
לא כל התחייבות יכולה להימשך לנצח.
שמיטת הכספים איננה ביטול האחריות — אלא הגבלת משך הזמן שבו העבר רשאי לשלוט בעתיד.
התורה לא ניסתה לבטל את האשראי. להפך — היא הבינה שאי אפשר לקיים חברה בלי הלוואות ובלי מסחר. אבל היא גם הבינה שחברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש עלולה להפוך בהדרגה לחברה של אנשים המשועבדים לעברם.
---
הלל הזקן והרגע שבו העולם השתנה
כמובן שמיד מופיעה השאלה המתבקשת: אם החובות עומדים להימחק — למה שמישהו יסכים להלוות?
זו בדיוק הבעיה שהתעוררה בתקופת הלל הזקן. לקראת שנת השמיטה אנשים פחדו להלוות לעניים מחשש שכספם לא יחזור. האשראי התכווץ, העניים נפגעו, והחברה איבדה חלק מן הערבות ההדדית שלה.
כדי למנוע את קפיאת השוק תיקן הלל את הפרוזבול — מנגנון משפטי שאפשר להעביר את החוב לבית הדין ובכך למנוע את מחיקתו.
בדרך כלל מציגים את הפרוזבול כפתרון הלכתי טכני וחכם. אבל במבט עמוק יותר, הוא מבטא מתח כלכלי אמיתי שקיים עד היום:
מצד אחד — חברה חייבת לאפשר לאנשים לפתוח דף חדש.
מצד שני — חברה אינה יכולה להתקיים בלי אמון במערכת האשראי.
אם מוחקים חובות בקלות רבה מדי — אנשים יפסיקו להלוות.
אבל אם לא מוחקים חובות לעולם — החברה כולה עלולה להפוך משועבדת לעברה.
---
מה שההלכה כבר ידעה
וכאן מגיע אולי החלק המעניין ביותר.
כבר בדברי חז"ל והפוסקים מופיעה הבחנה מעשית בין חובות שיש מאחוריהם נכס בר־גבייה — כגון משכון, קרקע או נכס ממשי — לבין חובות אישיים שאינם מגובים בנכס ממשי.
וזו הבחנה כלכלית עמוקה מאוד.
משכנתה על דירה, השקעה בעסק, הלוואה לציוד — יוצרים נכס ממשי. יש מאחוריהם משהו שאפשר לגבות, למכור או לבנות ממנו ערך עתידי.
לעומת זאת, חובות צרכניים שנועדו רק לאפשר הישרדות — מינוס כרוני, הלוואות מהירות בריבית גבוהה, אשראי שנלקח כדי לשלם חשמל או לקנות אוכל — אינם מייצרים נכס. פעמים רבות הם רק מנציחים מצוקה.
במילים אחרות:
התורה לא הייתה אנטי־אשראי.
היא ניסתה למנוע מצב שבו אשראי צרכני הופך למנגנון של שעבוד קבוע.
---
בלם בטיחות מודרני
כיצד יכול רעיון כזה לעבוד בעולם מודרני בלי לגרום לכאוס?
התשובה אינה מחיקת חובות פתאומית ושרירותית, אלא קביעת כללים ידועים מראש — בדומה לרעיון המשפטי של חוק ההתיישנות.
חוק ההתיישנות אינו מעודד פשע. הוא פשוט מכיר בכך שגם לזיכרון המשפטי חייב להיות גבול זמן.
באופן דומה, אפשר לדמיין מערכת שבה חלק מן האשראי הצרכני הלא־מגובה כולל מראש "אופציית פקיעה" מוגדרת: לאחר מספר שנים קבוע מראש, החוב נמחק.
כאשר הכלל ידוע מראש לכולם:
הבנקים נעשים זהירים יותר,
אשראי מסוכן מתייקר,
בועות חוב מתקשות להיווצר,
והלווה יודע שגם אם נכשל — אין מדובר בגזר דין לכל החיים.
שמיטה מתוכננת אינה כאוס.
היא בלם בטיחות.
---
ומה עם מי שיפסיד?
כמובן, אם מוחקים חובות — מישהו סופג הפסד.
אין קסמים בכלכלה.
אבל השאלה האמיתית אינה האם יהיה מחיר — אלא איזה מחיר מסוכן יותר:
מחיקה מבוקרת ומתוכננת מראש,
או קריסה כאוטית שמגיעה אחרי שהמערכת נחנקת לגמרי.
העולם המודרני כבר הוכיח שבזמן משבר גדול, המדינה תמיד מתערבת בסוף. במשבר של 2008 חילצו בנקים. בזמן הקורונה הודפס כסף בהיקפים עצומים. שוב ושוב מתברר שהפסדים גדולים לעולם אינם נשארים פרטיים באמת — בסוף הציבור משלם עליהם.
השאלה אינה האם תהיה התערבות.
השאלה היא רק מתי, עבור מי, ובאיזה מחיר חברתי.
---
הגבול של החוב
אולי זו הייתה החכמה הגדולה של השמיטה:
לא לבטל אחריות —
אבל גם לא לתת לחוב להפוך לגזר דין לכל החיים.
כי כל מערכת אשראי נוטה להתרחב.
חובות נוטים להצטבר.
והעבר נוטה להשתלט על העתיד.
חברה בריאה אינה חברה בלי חובות.
היא חברה שמבינה שגם לחוב — כמו לכל כוח אחר — חייב להיות גבול.
כי חברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש,
עלולה לגלות בסופו של דבר
שלא האדם מנהל את הכסף —
אלא הכסף מנהל את האדם.
"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')
פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.
היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.
כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.
המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.
לקנות היום את שמירת שבת כהלכתה חלק ב?
מהמהדורות הישנות)
באיזה איזור בארץ אתה מחפש?
הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)
ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.
את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.
לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.
לערוך ולהוציא אותה.
למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.
את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.
צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.
אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.
עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.
נקווה שלא יחצו גבולות...
יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.
(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)
בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.
…האם רלוונטי לשאול באגרות קודש אם מותר לבחור בבחירות הבאות עלינו לטובה?
אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)
זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.
הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.
הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות
ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד
למי? הוא לא אמר
נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים
אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.
חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.
הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.
חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.
חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.
… לא להכנס לפוליטיקה?
לא להיכנס לפוליטיקה
זאת אומרת לא להקים מפלגה
מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות
וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד
אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם
אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו
היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.
זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.
שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.
אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית
אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.
א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.
ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית
ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים
בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים
הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.
הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי
כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.
בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.
גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש
והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה
תשלח את הקישור ששלחת בעצמך
הוא סותר את כל מה שאמרת
.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.
...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."
ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.
הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.
הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:
עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.
עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.
אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).
שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.
יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.
יחי המלך!
…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.
הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.
אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.
ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.
תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.
היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”
חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)
לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.
מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית
לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.
לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.
העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.
וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!
משיח נאו
יחי המלך!
גאולה גאולה!
… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).
א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.
ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.
ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?
ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.
בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.
האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.
וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".
תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.
ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה
שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".
הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.
וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.
ה' יתברך שומע הכל תמיד.
ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,
גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.
לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -
וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.
… ולצערי זה עדין רלוונטי. יהודים שלוקחים באופן אובססיבי את מצוות ישוב ארץ ישראל וביודעין גורמים למחלוקת ושנאה (לא אצלי כי אני חושב שבעזרת השם הכל יסתדר) מעכבים את הגאולה ממש.
מצוות זה obvious. הנקודה היא לא להסתפק רק בהן. ומי שמתעלם מהן יורש גיהינום. פשוט מאוד, יהדות זה לא נצרות.
ועלינו רק להתפלל ולבקש.
חוץ לארץ = גלות
ארץ ישראל = גאולה
ואם יש בידיך לעשות? תעשה!
יש סגולה לעלות לארץ ישראל... לארוז מזוודה ולעלות!