הוא שלט על כל היהודים...........

""אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו וכשאול ודוד שמינם שמואל הרמתי ובית דינו.""

אז הרבי לא יכול טכנית להיות משיח?

ואני הבנתי שחבד לורקחים את הרמבם בהקשר ""רוחני"" וכל השאר רואים אץת המשיח בתור מלך """מדיני""  כזה,

אבל הרבה יותר הגיוני שהרמבם התכוון שהסימנים יהיו רוחנים לא???

המון יהודים כיבדו והעריכו אותו , חבדניקים ולא חבדניקים

אבל היו לו סמכויות כלשהן?

ונראה לך שמלך יכול להיות מלך על היהודים בחוץ לארץ ומשם למלוך?

תכלס, הוא נפטר.. איך הוא יהיה משיח?

זאת אומרת שאם יקום לתחיה יוכל להיות המשיח, במידה וישלים את שאר התנאים כמובן

"אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות"

מה שבטוח:
שהרמב"ם לא פסק כך להלכה בהלכות עליהן מסתמכים חסידי חב"ד,

וכן שדניאל ודאי לא התאים לכל התנאים שהרמב"ם מנה לחזקת משיח ומשיח ודאי. 

אני הבנתי אותה ככה:

היום ראוי רבנו הקדוש

ובעבר, כשדניאל היה חי הוא היה ראוי.

וראיה לכך מהרמבם שכשבר כוכבא נפטר הוא ודאי לא משיח

ורק משום שאף אחד אחר לא התעסק בנושאים הללו.

אני מרשה לעצמי לפקפק בקביעה הזו

פשוט שבמצב כרגע, כשאינו בחיים - אינו לא בחזקת משיח ולא משיח ודאי.

אגב, באוזניי שמעתי את הרב מרדכי אליהו זצ"ל
שהיה מקורב ומיודד מאוד עם האדמו"ר האחרון,
אומר בצער שהואיל ומת, ודאי אינו משיח.

וכי יעלה על דעתנו, שאם מישהו יקום לתחייה, וימלוך ויבנה את בית המקדש ויקבץ נידחי ישראל וכו', הוא לא יהיה משיח, רק בגלל שהוא קם לתחייה?

זו שאלה מציאותית, האם זה יכול לקרות, אבל לא שאלה הלכתית, ולכן לא היה לרמב"ם צורך להביא את זה, גם אם הוא נוקט כך.

כמובן, מי שלא מילא את התנאים הבסיסיים שהרמב"ם מפרט, הוא אינו משיח ואינו בחזקת משיח, גם אם קיימת אפשרות תיאורטית שיהיה משיח בהמשך. זה נכון גם לאנשים שחיים היום, וגם לאנשים שכבר נפטרו, [על הצד שקיימת אפשרות שמשיח יבוא מן המתים].

ניתן לפרש שהגמרא מביאה דוגמאות למי שמתאים להיות המשיח, דוגמא מבין החיים ודוגמא מבין המתים, אבל לא שמי שכבר מת יהיה המשיח.

אתה כתבת שהגמרא קובעת במפורש שמשיח יכול לבוא מהמתים. זה לא נכון, זו פרשנות.

מילא להוכיח שזה אפשרי איכשהו, 

אבל כדי להוכיח שהוא כן זה כבר צריך סימוכין מעל כל ספק

אבל הוא לא מיוחס לבית דוד?

ממה שראיתי, רק בן אחר בת. יש גם בן אחר בן?

אבל זה לא הסימן שהרמב"ם נתן.

אלא באמונה שלימה

בפועל הסימנים מתאימים לפי ההסברים של  אדמור"י חב"ד שהסבירו אותם בלי קשר ישיר אליהם.

החסידים עשו את ההקשר

כלומר, אתה מסכים שהלכתית אינו משיח?

וכך מקובל בחסידות  חב"ד החל מהאדמו"ר הראשון.

עוד לפני הרמב"ם, ובכל מקרה כל הסימנים שברמב"ם מתאימים.

לא מאמין שתסכים לכל ההסברים אך יש דרכים שונות להסביר את הרמב"ם  - וכולן צודקות

והפסיקו להגיד את זה אחרי שהם נפטרו?

אז מה נשתנה האדמו"ר האחרון?

אז למה הרמב"ם כותב שאם מת זה מוכיח שאינו משיח?

אם לא שייכת מיתה בנשיא הדור, למה היא שייכת בכל האדמורים הקודמים?

זה שכתוב משהו בגמרא לא אומר שצריך לעשות אותו,יש לנו הלכה.

בגמרא מובאת דעה של בן עזאי שמצווה ללמד את ביתו,

וגם כתוב בגמרא את דעת יעקב איש כפר נבוריא שדגים טעונין שחיטה.

והפוך,הרמבם לא רצה שכל קבוצה תמנה את רבה למשיח,

לפיכך הוא קבע תנאים-שרק מי שעומד בהם הוא משיח.

ואחד התנאים הוא שאם ה"חזקת משיח" נפטר\נהרג\מת,הוא לא משיח.

על מה בנויה ההלכה אן לא על הגמרא?

שוב, מאיפה הגיעה ההלכה של מי שמת אינו ראוי להיות משיח?

שמבינים מאיפה יש על מה לדון לגופו של ענין, 

אז אני נניח יכול לשחוט דגים כמו בהמות כי כתוב בגמרא סיפור שמישהו אמר כך?

"שוב, מאיפה הגיעה ההלכה של מי שמת אינו ראוי להיות משיח?"

בקשר לזה,אם אתה אומר שמשיח יכול להיות משיח גם אם הוא מת,וחולק על הרמבם,אין מה לדון איתך...

"שמבינים מאיפה יש על מה לדון לגופו של ענין, "

אשמח לדעת אם אתה יודע את מקור כל ההלכות שאתה מקיים.

אבל יש הלכה כזאת,אי אפשר להכחיש,

וזה לא שאם אני אלמד מה מקורה היא תשתנה...

וכך הוכח שאינו משיח.

אם הוא מת בלי סיבה שהוכח שהוא לא , על זה הרמב"ם לא מדבר.

ובכ"מ יש מקורות שלא שייכת מיתה.

לא הכי מובן בשכל  האנושי, אבל  ע"פ מקורות התורה כן.

היא שאתם קודם כל יוצאים מנקודת הנחה שהוא המשיח ,

ורק לאח"מ מחפשים סימוכין לכך.

אמור להיות הפוך, לעניות דעתי

זוהי מהותה של תורת החסידות.

אז אני מאמינה שאבא שלי הוא המשיח

רצה לחפש מקורות

זה לא שאומרים סתם.

יש את תורת  החסידות שהיא תורה שלימה שמבוססת על פנימיות התורה ומשם מגיעות המסקנות השונות

לנו יש ספר אחר, שלפיו הוא ממש בדרגה של משיח.

העניין מאוד פשוט,

הרמבם כתב סימנים לזיהוי מלך המשיח,סימנים פשוטים.

הבעיה היא שהחבדניקים מעוותים את דברי רבנו משה,ומוציאים אותן מהפשט שלהם.

לדוגמא כאן:

יש על זה הסבר קבלי שעדיין זה אפשרי - בית המדרש

מצד אחד אתה טוען שזה מעל כל ספק, צד שני אתה אומר לי אבל אתה חייב להאמין.

לא יודע, זה מזכיר לי את ה"קסמים" של אחיין שלי שאומר לי: "אני יכול להעלים משהו אבל תעצום רגע עיניים"

אתה בעצם בעקיפין משדר שמי לא חושב שהוא המשיח אין לו אמונה.  זה בעצם מניפולציה...

עוד משהו, יצא לי בעבר להתארח אצל בישיבה של חב"ד וגם למדתי את אחת השיחות בחברותא

וראיתי דברים שלדעתי הרבי עם כל הכבוד הוא לא משיח..

מי שרוצה להיות חב"דניק צריך לשנות את דרכו ואת ההלכות שלו..

ולא נראה לי שמשיח אמור להיות ראש של "כת" סגורה אלא צדיק כללי שכולם יכולים להתחבר אליו.

יש דרכים שונות ביהדות

כולם  נכונות.

לדלג על כמה דרכים ביחד זה לא נכון.

יש דרכים שבשביל להתחייב עליהם צריך אמונה, בהחלט

ואתם טוענים שכולם אמורים ללכת לפיה אם הבנתי נכון.

אחותי למדה בחב"ד אמרו לה להתפלל כמו אשכנזים למרות שהיא לא,

ניסו לשכנע את אמא שלי לא לאכול שרויה בפסח.

זו עבודה אישית.

איך לבטא את זה כלפי חוץ

 זה כל אחד עושה בדרך  שונה

אני אומר, שלפי מה שראיתי אצל חבדניקים (ואגב, אחותי למדה בחב"ד)

כולם הולכים לפי אותה הלכה שכנראה הרבי פסק או האדמורים שלפניו..

כך שאם אני ספרדי ורוצה להיות חב"ניק אני אצטרך לשנות את ההלכה..

שינוי נוסח

אוכל  בפסח.

לא חסר יוצאי מרוקו ותימן שהולכים בדרך חב"ד ומשלבים את מסורת  אבותיהם עם ההלכות על  פי החסידות

ולגבי מה שענית על האמונה, אז זה כנראה לא מעל כל ספק. 

משיח אמור להוכיח את עצמו כמה שידוע לי. כל אחד יטען שהוא משיח ויגיד שצריך לזה אמונה.. נשמע בעייתי

בינתיים עם כל הכבוד אני מאמין בדרכו של צדיק אחר

בלי קשר כרגע ליוצא מן הכלל

ישראל הם מעל התורה

וצריכים לשמור על חוקי התורה.

שחוקי התורה מסכנים את היהודי, הכללים משתנים.

יש כללים לתורה ויש פירוש מה זה 'מותר' ו'אסור'.

שמכירים את הכללים הבסיסיים מבינים כל דבר מאיפה הוא נובע.

הכללים הבסיסים נקראים "פנימיות התורה"..

ושחיים איתם הם מחיים את כל חלקי התורה.

ולמשל מבינים , ששיחה בטילה על דברים  מסוימים בשבת הם חילול שבת לא פחות מהדלקת  אור

אבל מה שלא נכון הוא מה שכתבת:"ולמשל מבינים , ששיחה בטילה על דברים  מסוימים בשבת הם חילול שבת לא פחות מהדלקת  אור."

כי העיקר זה לקיים את רצון המלך ולא לעבור עליו, לא משנה מהו.

אולי זה העיקר, ודאי מרכיב חשוב -

אבל ההבדל קיים וכולם כולל בעל התניא יודו בזה.

.

עיינתי קצת בהלכות מלכים לרמב"ם,

הפעם שבהשוואה לרבי.

בהנחה שכולם מקבלים את הרמב"ם לפסיקה בנושא הזה,

כי אף גדול אחר לא פסק ודיבר על כך (ממה שידוע לי).

הלכות מלכים ומלחמות פרק יא

ח.  ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'-הרי זה בחזקת שהוא משיח:  אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל-הרי זה משיח בוודאי.

נסיתי לראות אם הרבי עומד בתנאים:

ואם יעמוד מלך- הרבי לא היה יכול להיות מלך,מכיוון שכדי להמליך מלך צריך "בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא כיהושע"

מבית דויד - ממה שראיתי, רק בן אחר בת.

הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, - ב"ה הרבי היה כזה.

ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, - הוא לא עשה זאת,ולא,לחלק נרות שבת זה לא נקרא.

ויילחם מלחמות ה'- הרבי לא היה מצביא, לא היה לו צבא והוא לא פיקד על צבא ולא עשה מלחמות (ואם תרצו להגיד שזה מלחמות רוחנית, בידוע שרבי עיקבא אמר שזאת מלחמה גשמית כמו שעשה בר כוזיבא,שלא נהיה גדול הדור אלא רק מצביא צבאי.)

-הרי זה בחזקת שהוא משיח:  - אם עמד בכל התנאים, הוא רק בחזקה של משיח, אבל כבר הוכח שהוא לפחות לא עמד בחצי מהתנאים, לכן הוא אפילו לא בחזקה.

אם עשה והצליח,- כאמור, הוא לא עשה והצליח, כי הוא לא עמד בתנאים הבסיסים.

וניצח כל האומות שסביביו, - ברור שלא, כאמור הוא לא היה מפקד או מנהיג צבאי.

ובנה מקדש במקומו,- בית המקדש עדיין לא בנוי.

ולכן הוא לא המשיח!

שמח לשמוע.

אם אתה רוצה לבחון בעצמך - אז נימקו לך יפה למה הרבי לא מתאים לסימנים לבחון מיהו המשיח. [אם חסר לך משהו במה שהסבירו, כתוב ואנסה גם אני להסביר].

אם אתה רוצה לסמוך על אחרים, אז תסמוך רוב גדול של חכמי ישראל וציבור שומרי המצוות, שאומרים שהרבי אינו משיח.

לחסידו כמובן ישנם פירושים ופלפולים כיצד הוא כן ענה על כל התנאים הללו,
אם הם עצמם מודים שהרמב"ם גופא, לא התכוון אליהם

מה? יש גמרא ש770 נחשב למקדש? שלזה התכוון הרמב"ם?

שאלתי שתי שאלות:

האם יש לך מקור מהגמרא לכך ש770 נחשב למקדש?

האם יש לך מקור שההגדרה הנ"ל למקדש היא מה שהרמב"ם התכוון אליו?

תוכל להביא לפה?

ושמקדש במקומו היינו בית המקדש בירושלים.
עיינו שם בהערה וד"ל

מעבר לכך שכל הקונטרס לא מבוסס על פשט

ואולי יש לומר, שמרומז בלשון הרמב"ם (בהלכות מלך המשיח "ובנה מקדש במקומו" – דלכאורה: מהו הצורך להשמיענו כאן שבנין המקדש הוא במקומו? ולאידך, למה אינו מפרש המקום, " ובנה מקדש בירושלים"? – ש"במקומו" רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות (לפני ש"הרי זה משיח בודאי"), היינו, שבהיותו בגלות (ששם יושב וממתין ומצפה לגאול את בנ"י ושכינה עמהן מהגלות) בונה מלך המשיח מקדש (מעט) שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים (כמו "בי כנישתא דשף ויתיב", "שנסע מקדש ויש שם"), בתור הכנה למקדש העתיד, שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב (עם הקב"ה ובנ"י) לירושלים.

מי שאומר שהרבי הוא מלך המשיח הולך לפי המקורות החב"דיים.

שאמרו אותם גאוני עולם

ואתה טוען טענות עמומות על רבנים..

זה פורום תורני, תביא מקורות ולא דיעות אישיות

אבל כפי שאמרתי מקודם. לא על זה הדיון

https://www.psakdin.net/psak_large.pdf

הפסק הזה נכתב לפני הסתלקותו או אחריה?

מכיר אישית את האחראים לזה

גם בפני פונים ושואלים לא ענה ואמר אני המשיח.

יש לו כל מיני רמיזות פזורות פה ושם, לא מעבר

איזה סברא עקומה.

שבית המדרש של הרבי מקום המקדש וחדרו של הרבי הוא קודש הקודשים ששם יש את  השראת עצמותה ומהותה של השכינה.

בכל  מקום שהוא, זו הגישה מתחילתה של יסוד החסידות.

מאמין שמי שלא הולך עם הגישה הזו יחטוף שוק ממנה.

70 פנים לתורה...

על פי פנימיות התורה הדברים מבוארים אחרת

לתת את ההסבר שמתאים לתקופה.

המורה של הבעל  שם טוב היה אחיה השילוני, תעשה חשבון לבד מאיפה המקורות של תורת החסידות

ידע את דברי חז"ל יותר טוב מאיתנו

הסבירו לך מה המסגרת, אם אתה ממש רוצה להבין, תפתח ספרים תלמד ותבין

אתה שולח אנשים "ללמוד ולהבין".
זה נחמד, זה אפילו נכון,
אבל מזמן שלחתם אותי ללמוד לעומק את החומר, למדתי - והקושיות רק נעשו חמורות יותר ורחוקות עוד יותר מהפשט ומדברי חז"ל. וכשאדם כמוני ניגש אח"כ עם השאלות הללו לחב"דניק מצוי, או אפילו למדן, הוא מגלה שגם לו אין תשובות

אבל לשכנע אחרים בדרך הזו, לא תוכל.
אתה אפילו לא מצליח להציג את הדברים כפשטם כדי שיתיישבו על הלב

רק מנסה להסביר שבדרך שרוב האנשים שכאן יהיה להם קשה להגיע למסקנה כמו חבדני"ק..

כי 'כפשוטם' - לכל אחד זה פירוש שונה

אבל אם כל המטרה שלך בדיון היא להסביר למה יהיה לנו קשה להבין ראש של חב"דניק, ניחא

מנסים להסביר לחבדניק למה לומר הלל ביום ירושלים

וחבדניק מנסה להסביר את האמונה שהרבי הוא מלך המשיח.

הסוף ידוע מראש

אם זו המטרה אז הצלחת בגדול.

למי שיודע.. 

וד"ל

לומדת ומלמדת.

יש אגרת מפורסמת  של הבעל  שם טוב לגיסו ר' גרשון מקיטוב שהוא מספר על עליית נשמה שהוא עשה וראה מה יהיה.

דברים שאנחנו בדרגתנו לא מבינים

עכשיו גם על ארץ ישראל שברוח. האם זה יגיע בהמשך גם לישראל שברוח?

ב'ספר החיים' (לאחיו של המהר"ל) נשאלת שאלה: מדוע אין התורה אומרת במפורש שהכוונה היא לירושלים, אלא נאמר סתם "המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו"? התשובה המובאת שם היא, שאמנם מקום הקרבת הקרבנות כפשוטם של דברים הוא בירושלים, אך כל מקום שיהודי מתפלל בו לקב"ה נהפך ל"מקום אשר יבחר ה'". והקשר לירושלים הוא, שבכל מקום בעולם מתפללים לעבר ירושלים.

בביתי, בניתי את בית המקדש?

ב. אז זה נהפך ל"מקום אשר יבחר ה' ". כלומר, ה' בוחר את המקום המדובר, ומעריך אותו. הוא לא נהפך לא לבית המקדש לעניין ההלכה, ובוודאי שכותב ספר החיים לא התכוון שצריך להקריב שם קורבנות, ולכן מן הסתם הוא גם לא התכוון בזה לעניין המשיח.

ג. אני דיברתי בנוגע לדבריך על זה שארץ ישראל זה לא בהכרח מקום גשמי.

תורת  החסידות מתעסקת ומסבירה בדיוק את הנקודות האלו

והיא אוחזת בדיעה שארץ ישראל כיום זה מקום רוחנית כך שזה נוגע באופן ישיר למצוות ישוב הארץ ויציאה לחו"ל 

בחסידות מופיעה הרבה רעיוניות רוחניים על מצוות, אבל ברור שהם לא באים להחליף את הפשט.

הרבה אדמורים עלו לארץ כפשוטו ולא אמרו שמדובר רק על משהו רוחני.

או בגלל שהם לא חשבו שהגיע הזמן לעלות.

בכ"מ הם לא אמרו שא"י היא לא מקום גשמי.

אבל עשו במקומם ארץ ישראל על ידי העבודה הרוחנית

יש עבודת ה' שונה בגלות, אני מסכים.

אבל א"א לקרוא למישהו שעושה את העבודה הזאת "משיח",

א"א לומר שהרבי בנה את בית המקדש.

גם אתה מסכים שבית המקדש השלישי יבנה בירושלים (כפשוטו), נכון?

אבל ההתחלה בזה נעשית על ידי הבניה של בית המקדש במקומו בהתאם תנאים האפשריים בגלות.

אגב, בית המקדש השלישי ירד מן השמים ונצטרך להעמיד רק את השערים.

כך שלא יהיה שייך בניה בבית המקדש בכ"מ

אז למה לקרוא לרבי משיח?

אפשר לומר מק' שיש לו פוטנציאל להיות משיח.

בכ"מ משיח זה מעבר לסימנים , זו דרגא רוחנית גבוהה.

על "המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן".

מה זה מי?

ה' לא ציווה את עמ"י ללכת לא"י? משה - נכנס או לא נכנס לא"י?

אולי גם ברית מילה זו לא מצווה באמת מעשית אלא רק רעיו של הסרת העורלה מהלב?

זה נראה לי כבר הפוך על הפוך

יש את המצוות שאפשר וחובה לקיימם.

יש את העובדה הרוחנית של כל מצוה, אלו שאפשר לקיימם בגשמיות וגם אלו שאי אפשר לקיימם.

הצמח צדק (האדמו"ר השלישי) כתב ספר עם טעמי מצוות ע"פ החסידות, שם  אפשר לראות את ההקבלה בין העישה הגשמית  והרוחנית

אילו סברות עקומות,

ויותר מזה,איזה עיוות של דברי הרמבם...

והגר"א עצמו בפירושו למשלי כותב שאין לפסוק דינים בנגלה ללא ידיעת פנימיות התורה!

אגב-פנימיות התורה זה או פילוספיה או קבלה.

אפשר לפתוח דיון נפרד על זה

יש לנו תורה אחת...

ובזמן הגלות המקום נודד ולא מקדש את  המקום הגשמי באותה קדושה.

הרי גם קודש הקודשים אינו בבחינת מקום גשמי..

בכ"מ,האדמור האחרון של חסידות חבד לא היה רבינו ראש הגולה.

לפי זה, מותר (וצריך) להקריב קרבנות ב770, ולעלות לשם לרגל וכו'.

אבל אם גם הלכתית יש לבית הרבי דין מקדש, למה לחלק? ואיך מותר להיכנס אליו טמאי מתים?

אז למה לא להיות בירושלים? ואיך מותר להיכנס לשם בטומאה?

בנוסף לקדושתה של ירושלים הכותל והר הבית - כל אחד לפי דרגתו.

יש את העבודה הרוחנית שנפעלה על  ידי בית המקדש בתפארתו וכיום היא בצורה אחרת.

לא הבנתי.

הרבי לא אמר לא להיות בירושלים כדי לא לבטל עשה של פסח? אבל למה? הרי ממילא העבודה היא רוחנית בגלות. ואם לא, איך מותר להיות ב770 ולבטל קרבן פסח?

ולפי אחת הדיעות בהלכה יש אפשרות של  הקרבת קורבן פסח אפילו בטומאה.

לצאת מידי חשש כרת הרבי הורה לחסידיו לצאת מירושלים

לאח"כ הרבי אמר שבסיום המלחמה כברב החליטו לא להחזיק במקום כך שלמפרע התברר שהחשש לא היה נכון.

סוג של לימוד זכות על  אלו שנשארו

זה לא עונה על השאלה שלי.

אתה טענת שבימינו אין חיוב קרבן פסח כי העבודה בגלות היא רוחנית.

אם זה נכון, למה הרבי חשש?

אם לא, איך מותר לבטל קרבן פסח באמריקה?

אבל זה לא סותר את החיוב הגשמי.

וזה דוגמא, שהענין של הקורבנות קיים

להקריב את הנפש הבהמית  על ידי תפילה בהתלהבות במזבח הפרטי שבבית המקדש הפרטי של כל  אחד  ואחד שזה אותה עבודה  של הקרבה הבהמה באש המזבח.

אבל  אם יש חיוב גשמי עושים אותו.

בחב"ד יש את עבודת התפילה שנמשכת שעות ארוכות, אבל עדיין  המתפלל שומע לפני קדושה ברכו וכו.

אז לכן אני שואל: למה אתם לא מקריבים ב770?

וההקרבה של הקורבנות וכדו' מוסבר בחסידות איך עושים אותה בצורה רוחנית.

כפי שאמרתי מקודם

הבהמה = נפש בהמית

האש = התלהבות.

יש מזבח פנימי וחיצוני שזה דרגות שונות בהלהבות, אם היא נראית בצורה פנימית או חיצונית

וכן הלאה

אם הבנתי נכון: ב770 העבודה פנימית לא בגלל הדור, אלא בגלל המיקום שהוא בגלות?

מכניסים את א - אלופו של עולם לגולה וזה נהפך לגאולה

צריך לגלות את הכוונה הפנימית של הגלות, לא להגאל  ממנה

אני לא חושב שהם טוענים שהגאולה כבר נשלמה.

אני צודק? @מושיקו

השלבים התחילו אבל לא הסתיימו בשלימותם

אאלט יש ויש.

המחלוקת מה זה אומר כיסוי.

בכ"מ יהיו צדיקים שיקומו ראשונים בתחיית המתים, כך שגם לפי הסברה שמשיח מן המתים הוא יקום ראשון ויגאל  את עם  ישראל

איפה בדניאל? לא זכור לי.

אגב מה זה הר"ת  ע"י?

יתכסה ולא ימות.

לפי איזה פירוש? לא ראיתי מי שאומר כך.

כאן יש ריכוז מקורות
נגלה וחוזר ונכסה – חב"דפדיה

אני למדתי את רש"י אחרת.

ולפי זה, אנחנו יודעים מתי הרבי יתגלה.

אבל זה אחד המקורות שזה מציאותי

ואם עד שנת ה'תת"ג לכל המאוחר הרבי לא יחזור כמשיח, נדע שלא היה משיח.

א' מעיקרי האמונה..

אני לא חושב כ"כ קדימה..

אני מאמין שיבוא המשיח, לא יודע מי הוא.

אז גם אם אומרים על מישהו שהוא המשיח מאמינים שהוא יבוא בכל יום

ולא  אומרים  שאם הוא לא יבוא עד זמן X א הוא לא.

למה חמש?

עוד כמה זמן?

עשרים וארבע.

זה יהיה דיון עקר כי הגישה הראשונית שונה.

המשיחיזם הוא דוגמה (dogma) זרה לגמרי ליהדות האורתודוכסית.
כפירה בעיקר לטעון שהוא המשיח כשאין בחיים חיותו, וכשיהיה בו הקיצו ורננו שוכני עפר אז נדבר.

בוודאי מי שצריך להבין מבין.
הטרמינולוגיה שבה אני משתמש כאן מעידה על עצמה כשייכת לדבר - כפליים לתושיה אם תרצו - גם אם לא יהיה זה נוח לתנועה ולחסידות כולה שעל אף היכרותי רבת השנים אני מותח קו מסויים של ביקורת.
אני מסכים לגמרי עם הרעיון המקורי של בית רבינו שבבבל לאור מה שליובאוויטש לקחו על עצמם לעשות באמריקה, בשנים ובעשורים קשים מאין כמותם ליהדות בהקשר הרוחני והזהות בכלל, כמו עוד לפני כן בברית המועצות, ובחזרה מאמריקה לרוסיה (ושאר הגוש הסובייטי לשעבר) אחרי נפילת הקומוניזם. והיה בזה תורה וגדולה במקום אחד. אבל בכל זאת, יש התעלמות ממש דוגמאטית של החסידות מאסון היהדות האורתודוכסית במלחמת העולם השנייה ובמקומה מין היסטוריה אלטרנטיבית (ושתמיד היתה מעין משיחית) בעניין ההימלטות דרך צרפת. ובמקום זאת, דמוניזציה נוראה והשחרה אינסופית של ימי הבולשביקים - כולל אלו שעוד לפני ההשתגעות הטוטאלית של הסטאליניזם (שלא ארכה שנים כה רבות כפי שמתארים זאת), כאילו ה"גלות" באלמה אטה וכדומה היו ממש אינקוויזיציה שלא נראתה כמוה, ולא היא ואין כאן מקום להאריך, וזו הגזמה ותעמולה.

לא הגיוני שאין לחבדניקים הוכחות והם סתם משקרים......

הרי בגמרא בעירובין מדברים על זה שהוא יכול לבוא פתאום וכו'..

ובדורינו אין בכלל מלך יש בחירות.  

אז מוזר לי לפרש שהמשיח חייב להיות מלך.. אולי יש לזה עוד פירוש?

זה לשונו:

ח.  ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'-הרי זה בחזקת שהוא משיח:  אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל-הרי זה משיח בוודאי.

אבל פתאום נזכרתי ש(כמדומני) הטענה של המאמינים היא שצריך לציית לדרכו כדי להביא אותו.

זה בעצם השלב הבא של הטענה

אין בי שמץ ביקורת על הרבי עצמו, ולא על משנתו

רק על אותם חסידים ששמו דברים בפיו, טועים ומטעים

הם מאמינים

שזה ככה

וכמובן שזה לא נכון, לא בגלל הרמב"ם , אלא בגלל הנביאים והתורה שידעו לתאר איך יהיה המשיח ואיך תהיה הגאולה.

והרבי מלובביץ' הוא בכלל לא שם

היו לו זכויות, הרבה זכויות. אולי היה הוא היה עושה ניסים.

אולי

אבל משיח, לא. לא מה פתאום.

משיח זה משהו אדיר, זה משהו מופלא.

זה בדיוק העניין שאומר הנביא "כי עין בעין יראו"

אבל החבדנניקים חבר'ה טובים ולא רוצה להעליב.

שיאמינו במה שהם רוצים.

אני חושב שזה בעיקר תלוי בהרגשה שלך.

א. אם אני מבין נכון, הכוונה היא שבפורים זה נס של הגוף - הפיזי, ולא של הנשמה - הרוחנית. זה רעיון זה בסיסי שכמדומני מופיע בלבוש ו/או בט"ז.

ב. השאלה לא מובנת, אם כוונתך לשאול באופן כללי: מה שמחת הפורים תורמת תשאר השנה, זו באמת שאלה אינסופית שאפשר לשאול על כל דבר ומאידך בטח ניתן ליישב אותה בקלות.

אם כוונתך ספציפית על "עד דלא ידע", אז כמדומני שהרמ"א מסביר שהאדם לא יוכל לשקול אם יותר חשוב הנקמה בהמן או ההמלכה של מרדכי, כלומר שהנס בפורים (ולא רק) מורכב מנקמה ושכר בחדא מחתא, ולשיכור קשה לדעת אם יותר חשוב הדין ברשעים או שיותר חדוב השכר לצדיקים. קראתי שהרב אוירבך אמר שזה ההסבר הכי פשוט לדברי הגמ', וגם אני הקטן מסכים עם האמירה הזו

וזה כמובן תורם המון למחשבה על שכר ועונש.

ג. נדמה לי שההסבר בנגלה מספיק טוב. תקרא את הרמב"ן והר"ן במגילה דף א. מדפי הרי"ף.

בתורה כמוך פה בפורום. חוץ מהיסטורי

א. בשבת וביום טוב, קדושת הגוף (והחומר) יושבת על קדושת הזמן. קדושת הגוף כזו היא "לא חוכמה" כי אתה בתוך זמן שמרים אותך למעלה ונותן לך תחושת בטחון שאתה מסובב בקודש (אותו דבר בסעודת מצווה או בסעודה במקום קדוש).

קדושת הגוף העצמית מצריכה שתהיה שם באמת בתפיסה ובתודעה שלך בלי עזרים. שבאמת תבין שיש לגוף קדושה ובאמת תהיה מחובר חזק לה' כדי להרגיש שזה קדוש ושאתה לא עובד על עצמך. באופן קצת אבסורדי, מי ששמה מחובר יותר מאחרים גם לה' וגם לגוף (בצורה נכונה).

זה כמו שלהגיע להיות נביא כשיש השראת שכינה זה לא הכי חוכמה, החוכמה זה להיות נביא שחצב את כל הדרך מלמטה עד שהגיע לנבואה (וזה לענ"ד ההסבר למה כבר הרבה שנים אין נבואה).

בימי פורים (עוד לפני שהוא היה חג) ובמה שקרה לפני כן, התגלתה הקדושה הזו (נכון שאז זה היה כתוצאה מדחיפה אלהית, אבל לומדים משם את העקרון).

כיום זה יום חג אז יש בו גם את קדושת הזמן, אבל זה הפוך משבת ויו"ט- בפורים קדושת הגוף הובילה לקדושת הזמן, הגוף כל כך קדוש עד שגם הזמן התקדש (ויש בו גם מימד של קדושת המקום- קשור קצת לשאלה ג- יש הבדל בין המקומות מתי חל החג).  

העיקר הוא ללמוד מפורים את היסוד לכל שאר השנה.

ב. כשתופסים שזה לא וורט אלא אמת- כל המבט על החיים משתנה (למי שרודף אחרי האמת ומחפש לחיות אמיתות ולא ריגושים).

מי שלדוג' מבין ש"בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה" (לא מבחינה פיזית שזה רק תהליכים פיזיולוגיים במוח, אלא נשמתית), כלומר שבכל לילה הנשמה שלו עולה למעלה, תופס את השינה והקימה אחרת.

או לשיר בשבת "דורשי ה' זרע אברהם אוהבו" ולתפוס שיש בכל אחד מאיתנו "אברהמיות" מוחשית, וזה לא רק וורט או משהו פסיכולוגי או חינוכי, אלא משהו שאכן קיים בתוכנו.

ובכלל לא בשנמהמ.

ב. יום אחד משפיע על כל השנה

ג. מוקף אור מקיף פרוז אור פנימי. איממנטי טרנצננצדני. @צדיק יסוד עלום  מבין בזה

יציאת מצרים מוזכר יותר בתורה/נ"ך.

וסיפור יציאת מצרים לוקח יותר פסוקים מהמגילה.

בסוף אסתר זה סםר קצר.

גם על רות יש ספר שלם, בכל זאת היא לא חשובה יותר מדוד או שלמה או שמואל או משה או יהושע או יעקב שאין להם ספר שלם.

יש תופעה של "משלוח מנות תורני", שהביא לנו ספרים שלמים מדמויות כמעט לא צפויות, על מגילת אסתר.

לדוגמה, "מחיר יין" לרמ"א, ו"מנות הלוי" לר"ש אלקבץ.

זה מקסים בעיניי

אלא רק לשתות מים במקרה הפחות טוב.

שהוא הקדים בחודש

ראה שרשור מיקום מקביל והשווה:

https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=873061&forum_id=1364

ככה יוצא שיש שלוש חומרות יחד..

חומרא בשיעור כזית, כדעת התוס'

חומרא שהתקטנו השיעורים

חומרא ללכת לפי משקל (זו לא בדיוק חומרא אבל לצורך העניין)

* עוד לא הייתי בחו"ל. לא יוצא מהארץ.

* לא שומע כלל שירים בספירת העומר ובשלושת השבועות.

* אוכל 2 כזית במוציא מצה.

* שנתיים צמתי צום בכורות כמו שכתוב בעולת ראיה. מזל שידעתי לעצור בזמן..😅

(אם אני לא טועה בכל הדוגמאות יש פוסקים שסבורים שזה עיקר הדין ויש פוסקים שסבורים שניתן פחות אז מניח שזה עונה להגדרה של להחמיר.. כמו שכתבו פה על שתיה לפני התפילה.. יש פוסקים שסבורים שזה הדין, ויש שהקלו יותר וממילא לשיטתם זה חומרא..).

ותענית בכורות זה לא חומרה שמביאה לידי קולא?
 

כי בסוף לא מתרכזים במגיד מרוב רעב

מזכירים את בני רב פפא, להראות שאפשר לגדל משפחה של עשרה תלמידי חכמים גדולים.
 

הרמ"א כתב בסוף תשובותיו, שרב פפא היה עשיר גדול ומחזיק תורה ובזכות שעשה לבניו סיומים ושמחה לגמר מסכת, זכה שכל עשרת בניו היו גדולים בתורה. הוא ממשיך ומוצא בהם רמזים לעשרת הדברות ולעשרה מאמרות.

תודה!

וממליץ גם על הספר של ליקוטים של תורות ברסלב על פורים

סתם, קראתי את הספר הזה הרבה פעמים ונהניתי ממנו בכל פעם מחדש. מחפשת ספר שהוא יותר בגדר ספר לימוד...

תודה!

וספר יונה, אז אשמח לשמוע את שם הרב שכתב.

באמת סדרה טובה.

אם יש עוד כאלה אז גם אשמח לשמוע עליהן.

שנה שעברה. מן הסתם אלו אותם עקרונות, אבל בדרך כלל בכל מהדורה חדשה יש יותר דיוקים..
 

יש גם שני שיעורים שהרב גיא אלאלוף העביר שנה שעברה

זה אמנם רק חוברת כזה

אבל אני מאוד אהבתי

כל שנה משתדלת תקרא לפני פורים