הוא שלט על כל היהודים...........

""אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו וכשאול ודוד שמינם שמואל הרמתי ובית דינו.""

אז הרבי לא יכול טכנית להיות משיח?

ואני הבנתי שחבד לורקחים את הרמבם בהקשר ""רוחני"" וכל השאר רואים אץת המשיח בתור מלך """מדיני""  כזה,

אבל הרבה יותר הגיוני שהרמבם התכוון שהסימנים יהיו רוחנים לא???

המון יהודים כיבדו והעריכו אותו , חבדניקים ולא חבדניקים

אבל היו לו סמכויות כלשהן?

ונראה לך שמלך יכול להיות מלך על היהודים בחוץ לארץ ומשם למלוך?

תכלס, הוא נפטר.. איך הוא יהיה משיח?

זאת אומרת שאם יקום לתחיה יוכל להיות המשיח, במידה וישלים את שאר התנאים כמובן

"אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות"

מה שבטוח:
שהרמב"ם לא פסק כך להלכה בהלכות עליהן מסתמכים חסידי חב"ד,

וכן שדניאל ודאי לא התאים לכל התנאים שהרמב"ם מנה לחזקת משיח ומשיח ודאי. 

אני הבנתי אותה ככה:

היום ראוי רבנו הקדוש

ובעבר, כשדניאל היה חי הוא היה ראוי.

וראיה לכך מהרמבם שכשבר כוכבא נפטר הוא ודאי לא משיח

ורק משום שאף אחד אחר לא התעסק בנושאים הללו.

אני מרשה לעצמי לפקפק בקביעה הזו

פשוט שבמצב כרגע, כשאינו בחיים - אינו לא בחזקת משיח ולא משיח ודאי.

אגב, באוזניי שמעתי את הרב מרדכי אליהו זצ"ל
שהיה מקורב ומיודד מאוד עם האדמו"ר האחרון,
אומר בצער שהואיל ומת, ודאי אינו משיח.

וכי יעלה על דעתנו, שאם מישהו יקום לתחייה, וימלוך ויבנה את בית המקדש ויקבץ נידחי ישראל וכו', הוא לא יהיה משיח, רק בגלל שהוא קם לתחייה?

זו שאלה מציאותית, האם זה יכול לקרות, אבל לא שאלה הלכתית, ולכן לא היה לרמב"ם צורך להביא את זה, גם אם הוא נוקט כך.

כמובן, מי שלא מילא את התנאים הבסיסיים שהרמב"ם מפרט, הוא אינו משיח ואינו בחזקת משיח, גם אם קיימת אפשרות תיאורטית שיהיה משיח בהמשך. זה נכון גם לאנשים שחיים היום, וגם לאנשים שכבר נפטרו, [על הצד שקיימת אפשרות שמשיח יבוא מן המתים].

ניתן לפרש שהגמרא מביאה דוגמאות למי שמתאים להיות המשיח, דוגמא מבין החיים ודוגמא מבין המתים, אבל לא שמי שכבר מת יהיה המשיח.

אתה כתבת שהגמרא קובעת במפורש שמשיח יכול לבוא מהמתים. זה לא נכון, זו פרשנות.

מילא להוכיח שזה אפשרי איכשהו, 

אבל כדי להוכיח שהוא כן זה כבר צריך סימוכין מעל כל ספק

אבל הוא לא מיוחס לבית דוד?

ממה שראיתי, רק בן אחר בת. יש גם בן אחר בן?

אבל זה לא הסימן שהרמב"ם נתן.

אלא באמונה שלימה

בפועל הסימנים מתאימים לפי ההסברים של  אדמור"י חב"ד שהסבירו אותם בלי קשר ישיר אליהם.

החסידים עשו את ההקשר

כלומר, אתה מסכים שהלכתית אינו משיח?

וכך מקובל בחסידות  חב"ד החל מהאדמו"ר הראשון.

עוד לפני הרמב"ם, ובכל מקרה כל הסימנים שברמב"ם מתאימים.

לא מאמין שתסכים לכל ההסברים אך יש דרכים שונות להסביר את הרמב"ם  - וכולן צודקות

והפסיקו להגיד את זה אחרי שהם נפטרו?

אז מה נשתנה האדמו"ר האחרון?

אז למה הרמב"ם כותב שאם מת זה מוכיח שאינו משיח?

אם לא שייכת מיתה בנשיא הדור, למה היא שייכת בכל האדמורים הקודמים?

זה שכתוב משהו בגמרא לא אומר שצריך לעשות אותו,יש לנו הלכה.

בגמרא מובאת דעה של בן עזאי שמצווה ללמד את ביתו,

וגם כתוב בגמרא את דעת יעקב איש כפר נבוריא שדגים טעונין שחיטה.

והפוך,הרמבם לא רצה שכל קבוצה תמנה את רבה למשיח,

לפיכך הוא קבע תנאים-שרק מי שעומד בהם הוא משיח.

ואחד התנאים הוא שאם ה"חזקת משיח" נפטר\נהרג\מת,הוא לא משיח.

על מה בנויה ההלכה אן לא על הגמרא?

שוב, מאיפה הגיעה ההלכה של מי שמת אינו ראוי להיות משיח?

שמבינים מאיפה יש על מה לדון לגופו של ענין, 

אז אני נניח יכול לשחוט דגים כמו בהמות כי כתוב בגמרא סיפור שמישהו אמר כך?

"שוב, מאיפה הגיעה ההלכה של מי שמת אינו ראוי להיות משיח?"

בקשר לזה,אם אתה אומר שמשיח יכול להיות משיח גם אם הוא מת,וחולק על הרמבם,אין מה לדון איתך...

"שמבינים מאיפה יש על מה לדון לגופו של ענין, "

אשמח לדעת אם אתה יודע את מקור כל ההלכות שאתה מקיים.

אבל יש הלכה כזאת,אי אפשר להכחיש,

וזה לא שאם אני אלמד מה מקורה היא תשתנה...

וכך הוכח שאינו משיח.

אם הוא מת בלי סיבה שהוכח שהוא לא , על זה הרמב"ם לא מדבר.

ובכ"מ יש מקורות שלא שייכת מיתה.

לא הכי מובן בשכל  האנושי, אבל  ע"פ מקורות התורה כן.

היא שאתם קודם כל יוצאים מנקודת הנחה שהוא המשיח ,

ורק לאח"מ מחפשים סימוכין לכך.

אמור להיות הפוך, לעניות דעתי

זוהי מהותה של תורת החסידות.

אז אני מאמינה שאבא שלי הוא המשיח

רצה לחפש מקורות

זה לא שאומרים סתם.

יש את תורת  החסידות שהיא תורה שלימה שמבוססת על פנימיות התורה ומשם מגיעות המסקנות השונות

לנו יש ספר אחר, שלפיו הוא ממש בדרגה של משיח.

העניין מאוד פשוט,

הרמבם כתב סימנים לזיהוי מלך המשיח,סימנים פשוטים.

הבעיה היא שהחבדניקים מעוותים את דברי רבנו משה,ומוציאים אותן מהפשט שלהם.

לדוגמא כאן:

יש על זה הסבר קבלי שעדיין זה אפשרי - בית המדרש

מצד אחד אתה טוען שזה מעל כל ספק, צד שני אתה אומר לי אבל אתה חייב להאמין.

לא יודע, זה מזכיר לי את ה"קסמים" של אחיין שלי שאומר לי: "אני יכול להעלים משהו אבל תעצום רגע עיניים"

אתה בעצם בעקיפין משדר שמי לא חושב שהוא המשיח אין לו אמונה.  זה בעצם מניפולציה...

עוד משהו, יצא לי בעבר להתארח אצל בישיבה של חב"ד וגם למדתי את אחת השיחות בחברותא

וראיתי דברים שלדעתי הרבי עם כל הכבוד הוא לא משיח..

מי שרוצה להיות חב"דניק צריך לשנות את דרכו ואת ההלכות שלו..

ולא נראה לי שמשיח אמור להיות ראש של "כת" סגורה אלא צדיק כללי שכולם יכולים להתחבר אליו.

יש דרכים שונות ביהדות

כולם  נכונות.

לדלג על כמה דרכים ביחד זה לא נכון.

יש דרכים שבשביל להתחייב עליהם צריך אמונה, בהחלט

ואתם טוענים שכולם אמורים ללכת לפיה אם הבנתי נכון.

אחותי למדה בחב"ד אמרו לה להתפלל כמו אשכנזים למרות שהיא לא,

ניסו לשכנע את אמא שלי לא לאכול שרויה בפסח.

זו עבודה אישית.

איך לבטא את זה כלפי חוץ

 זה כל אחד עושה בדרך  שונה

אני אומר, שלפי מה שראיתי אצל חבדניקים (ואגב, אחותי למדה בחב"ד)

כולם הולכים לפי אותה הלכה שכנראה הרבי פסק או האדמורים שלפניו..

כך שאם אני ספרדי ורוצה להיות חב"ניק אני אצטרך לשנות את ההלכה..

שינוי נוסח

אוכל  בפסח.

לא חסר יוצאי מרוקו ותימן שהולכים בדרך חב"ד ומשלבים את מסורת  אבותיהם עם ההלכות על  פי החסידות

ולגבי מה שענית על האמונה, אז זה כנראה לא מעל כל ספק. 

משיח אמור להוכיח את עצמו כמה שידוע לי. כל אחד יטען שהוא משיח ויגיד שצריך לזה אמונה.. נשמע בעייתי

בינתיים עם כל הכבוד אני מאמין בדרכו של צדיק אחר

בלי קשר כרגע ליוצא מן הכלל

ישראל הם מעל התורה

וצריכים לשמור על חוקי התורה.

שחוקי התורה מסכנים את היהודי, הכללים משתנים.

יש כללים לתורה ויש פירוש מה זה 'מותר' ו'אסור'.

שמכירים את הכללים הבסיסיים מבינים כל דבר מאיפה הוא נובע.

הכללים הבסיסים נקראים "פנימיות התורה"..

ושחיים איתם הם מחיים את כל חלקי התורה.

ולמשל מבינים , ששיחה בטילה על דברים  מסוימים בשבת הם חילול שבת לא פחות מהדלקת  אור

אבל מה שלא נכון הוא מה שכתבת:"ולמשל מבינים , ששיחה בטילה על דברים  מסוימים בשבת הם חילול שבת לא פחות מהדלקת  אור."

כי העיקר זה לקיים את רצון המלך ולא לעבור עליו, לא משנה מהו.

אולי זה העיקר, ודאי מרכיב חשוב -

אבל ההבדל קיים וכולם כולל בעל התניא יודו בזה.

.

עיינתי קצת בהלכות מלכים לרמב"ם,

הפעם שבהשוואה לרבי.

בהנחה שכולם מקבלים את הרמב"ם לפסיקה בנושא הזה,

כי אף גדול אחר לא פסק ודיבר על כך (ממה שידוע לי).

הלכות מלכים ומלחמות פרק יא

ח.  ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'-הרי זה בחזקת שהוא משיח:  אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל-הרי זה משיח בוודאי.

נסיתי לראות אם הרבי עומד בתנאים:

ואם יעמוד מלך- הרבי לא היה יכול להיות מלך,מכיוון שכדי להמליך מלך צריך "בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא כיהושע"

מבית דויד - ממה שראיתי, רק בן אחר בת.

הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, - ב"ה הרבי היה כזה.

ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, - הוא לא עשה זאת,ולא,לחלק נרות שבת זה לא נקרא.

ויילחם מלחמות ה'- הרבי לא היה מצביא, לא היה לו צבא והוא לא פיקד על צבא ולא עשה מלחמות (ואם תרצו להגיד שזה מלחמות רוחנית, בידוע שרבי עיקבא אמר שזאת מלחמה גשמית כמו שעשה בר כוזיבא,שלא נהיה גדול הדור אלא רק מצביא צבאי.)

-הרי זה בחזקת שהוא משיח:  - אם עמד בכל התנאים, הוא רק בחזקה של משיח, אבל כבר הוכח שהוא לפחות לא עמד בחצי מהתנאים, לכן הוא אפילו לא בחזקה.

אם עשה והצליח,- כאמור, הוא לא עשה והצליח, כי הוא לא עמד בתנאים הבסיסים.

וניצח כל האומות שסביביו, - ברור שלא, כאמור הוא לא היה מפקד או מנהיג צבאי.

ובנה מקדש במקומו,- בית המקדש עדיין לא בנוי.

ולכן הוא לא המשיח!

שמח לשמוע.

אם אתה רוצה לבחון בעצמך - אז נימקו לך יפה למה הרבי לא מתאים לסימנים לבחון מיהו המשיח. [אם חסר לך משהו במה שהסבירו, כתוב ואנסה גם אני להסביר].

אם אתה רוצה לסמוך על אחרים, אז תסמוך רוב גדול של חכמי ישראל וציבור שומרי המצוות, שאומרים שהרבי אינו משיח.

לחסידו כמובן ישנם פירושים ופלפולים כיצד הוא כן ענה על כל התנאים הללו,
אם הם עצמם מודים שהרמב"ם גופא, לא התכוון אליהם

מה? יש גמרא ש770 נחשב למקדש? שלזה התכוון הרמב"ם?

שאלתי שתי שאלות:

האם יש לך מקור מהגמרא לכך ש770 נחשב למקדש?

האם יש לך מקור שההגדרה הנ"ל למקדש היא מה שהרמב"ם התכוון אליו?

תוכל להביא לפה?

ושמקדש במקומו היינו בית המקדש בירושלים.
עיינו שם בהערה וד"ל

מעבר לכך שכל הקונטרס לא מבוסס על פשט

ואולי יש לומר, שמרומז בלשון הרמב"ם (בהלכות מלך המשיח "ובנה מקדש במקומו" – דלכאורה: מהו הצורך להשמיענו כאן שבנין המקדש הוא במקומו? ולאידך, למה אינו מפרש המקום, " ובנה מקדש בירושלים"? – ש"במקומו" רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות (לפני ש"הרי זה משיח בודאי"), היינו, שבהיותו בגלות (ששם יושב וממתין ומצפה לגאול את בנ"י ושכינה עמהן מהגלות) בונה מלך המשיח מקדש (מעט) שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים (כמו "בי כנישתא דשף ויתיב", "שנסע מקדש ויש שם"), בתור הכנה למקדש העתיד, שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב (עם הקב"ה ובנ"י) לירושלים.

מי שאומר שהרבי הוא מלך המשיח הולך לפי המקורות החב"דיים.

שאמרו אותם גאוני עולם

ואתה טוען טענות עמומות על רבנים..

זה פורום תורני, תביא מקורות ולא דיעות אישיות

אבל כפי שאמרתי מקודם. לא על זה הדיון

https://www.psakdin.net/psak_large.pdf

הפסק הזה נכתב לפני הסתלקותו או אחריה?

מכיר אישית את האחראים לזה

גם בפני פונים ושואלים לא ענה ואמר אני המשיח.

יש לו כל מיני רמיזות פזורות פה ושם, לא מעבר

איזה סברא עקומה.

שבית המדרש של הרבי מקום המקדש וחדרו של הרבי הוא קודש הקודשים ששם יש את  השראת עצמותה ומהותה של השכינה.

בכל  מקום שהוא, זו הגישה מתחילתה של יסוד החסידות.

מאמין שמי שלא הולך עם הגישה הזו יחטוף שוק ממנה.

70 פנים לתורה...

על פי פנימיות התורה הדברים מבוארים אחרת

לתת את ההסבר שמתאים לתקופה.

המורה של הבעל  שם טוב היה אחיה השילוני, תעשה חשבון לבד מאיפה המקורות של תורת החסידות

ידע את דברי חז"ל יותר טוב מאיתנו

הסבירו לך מה המסגרת, אם אתה ממש רוצה להבין, תפתח ספרים תלמד ותבין

אתה שולח אנשים "ללמוד ולהבין".
זה נחמד, זה אפילו נכון,
אבל מזמן שלחתם אותי ללמוד לעומק את החומר, למדתי - והקושיות רק נעשו חמורות יותר ורחוקות עוד יותר מהפשט ומדברי חז"ל. וכשאדם כמוני ניגש אח"כ עם השאלות הללו לחב"דניק מצוי, או אפילו למדן, הוא מגלה שגם לו אין תשובות

אבל לשכנע אחרים בדרך הזו, לא תוכל.
אתה אפילו לא מצליח להציג את הדברים כפשטם כדי שיתיישבו על הלב

רק מנסה להסביר שבדרך שרוב האנשים שכאן יהיה להם קשה להגיע למסקנה כמו חבדני"ק..

כי 'כפשוטם' - לכל אחד זה פירוש שונה

אבל אם כל המטרה שלך בדיון היא להסביר למה יהיה לנו קשה להבין ראש של חב"דניק, ניחא

מנסים להסביר לחבדניק למה לומר הלל ביום ירושלים

וחבדניק מנסה להסביר את האמונה שהרבי הוא מלך המשיח.

הסוף ידוע מראש

אם זו המטרה אז הצלחת בגדול.

למי שיודע.. 

וד"ל

לומדת ומלמדת.

יש אגרת מפורסמת  של הבעל  שם טוב לגיסו ר' גרשון מקיטוב שהוא מספר על עליית נשמה שהוא עשה וראה מה יהיה.

דברים שאנחנו בדרגתנו לא מבינים

עכשיו גם על ארץ ישראל שברוח. האם זה יגיע בהמשך גם לישראל שברוח?

ב'ספר החיים' (לאחיו של המהר"ל) נשאלת שאלה: מדוע אין התורה אומרת במפורש שהכוונה היא לירושלים, אלא נאמר סתם "המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו"? התשובה המובאת שם היא, שאמנם מקום הקרבת הקרבנות כפשוטם של דברים הוא בירושלים, אך כל מקום שיהודי מתפלל בו לקב"ה נהפך ל"מקום אשר יבחר ה'". והקשר לירושלים הוא, שבכל מקום בעולם מתפללים לעבר ירושלים.

בביתי, בניתי את בית המקדש?

ב. אז זה נהפך ל"מקום אשר יבחר ה' ". כלומר, ה' בוחר את המקום המדובר, ומעריך אותו. הוא לא נהפך לא לבית המקדש לעניין ההלכה, ובוודאי שכותב ספר החיים לא התכוון שצריך להקריב שם קורבנות, ולכן מן הסתם הוא גם לא התכוון בזה לעניין המשיח.

ג. אני דיברתי בנוגע לדבריך על זה שארץ ישראל זה לא בהכרח מקום גשמי.

תורת  החסידות מתעסקת ומסבירה בדיוק את הנקודות האלו

והיא אוחזת בדיעה שארץ ישראל כיום זה מקום רוחנית כך שזה נוגע באופן ישיר למצוות ישוב הארץ ויציאה לחו"ל 

בחסידות מופיעה הרבה רעיוניות רוחניים על מצוות, אבל ברור שהם לא באים להחליף את הפשט.

הרבה אדמורים עלו לארץ כפשוטו ולא אמרו שמדובר רק על משהו רוחני.

או בגלל שהם לא חשבו שהגיע הזמן לעלות.

בכ"מ הם לא אמרו שא"י היא לא מקום גשמי.

אבל עשו במקומם ארץ ישראל על ידי העבודה הרוחנית

יש עבודת ה' שונה בגלות, אני מסכים.

אבל א"א לקרוא למישהו שעושה את העבודה הזאת "משיח",

א"א לומר שהרבי בנה את בית המקדש.

גם אתה מסכים שבית המקדש השלישי יבנה בירושלים (כפשוטו), נכון?

אבל ההתחלה בזה נעשית על ידי הבניה של בית המקדש במקומו בהתאם תנאים האפשריים בגלות.

אגב, בית המקדש השלישי ירד מן השמים ונצטרך להעמיד רק את השערים.

כך שלא יהיה שייך בניה בבית המקדש בכ"מ

אז למה לקרוא לרבי משיח?

אפשר לומר מק' שיש לו פוטנציאל להיות משיח.

בכ"מ משיח זה מעבר לסימנים , זו דרגא רוחנית גבוהה.

על "המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן".

מה זה מי?

ה' לא ציווה את עמ"י ללכת לא"י? משה - נכנס או לא נכנס לא"י?

אולי גם ברית מילה זו לא מצווה באמת מעשית אלא רק רעיו של הסרת העורלה מהלב?

זה נראה לי כבר הפוך על הפוך

יש את המצוות שאפשר וחובה לקיימם.

יש את העובדה הרוחנית של כל מצוה, אלו שאפשר לקיימם בגשמיות וגם אלו שאי אפשר לקיימם.

הצמח צדק (האדמו"ר השלישי) כתב ספר עם טעמי מצוות ע"פ החסידות, שם  אפשר לראות את ההקבלה בין העישה הגשמית  והרוחנית

אילו סברות עקומות,

ויותר מזה,איזה עיוות של דברי הרמבם...

והגר"א עצמו בפירושו למשלי כותב שאין לפסוק דינים בנגלה ללא ידיעת פנימיות התורה!

אגב-פנימיות התורה זה או פילוספיה או קבלה.

אפשר לפתוח דיון נפרד על זה

יש לנו תורה אחת...

ובזמן הגלות המקום נודד ולא מקדש את  המקום הגשמי באותה קדושה.

הרי גם קודש הקודשים אינו בבחינת מקום גשמי..

בכ"מ,האדמור האחרון של חסידות חבד לא היה רבינו ראש הגולה.

לפי זה, מותר (וצריך) להקריב קרבנות ב770, ולעלות לשם לרגל וכו'.

אבל אם גם הלכתית יש לבית הרבי דין מקדש, למה לחלק? ואיך מותר להיכנס אליו טמאי מתים?

אז למה לא להיות בירושלים? ואיך מותר להיכנס לשם בטומאה?

בנוסף לקדושתה של ירושלים הכותל והר הבית - כל אחד לפי דרגתו.

יש את העבודה הרוחנית שנפעלה על  ידי בית המקדש בתפארתו וכיום היא בצורה אחרת.

לא הבנתי.

הרבי לא אמר לא להיות בירושלים כדי לא לבטל עשה של פסח? אבל למה? הרי ממילא העבודה היא רוחנית בגלות. ואם לא, איך מותר להיות ב770 ולבטל קרבן פסח?

ולפי אחת הדיעות בהלכה יש אפשרות של  הקרבת קורבן פסח אפילו בטומאה.

לצאת מידי חשש כרת הרבי הורה לחסידיו לצאת מירושלים

לאח"כ הרבי אמר שבסיום המלחמה כברב החליטו לא להחזיק במקום כך שלמפרע התברר שהחשש לא היה נכון.

סוג של לימוד זכות על  אלו שנשארו

זה לא עונה על השאלה שלי.

אתה טענת שבימינו אין חיוב קרבן פסח כי העבודה בגלות היא רוחנית.

אם זה נכון, למה הרבי חשש?

אם לא, איך מותר לבטל קרבן פסח באמריקה?

אבל זה לא סותר את החיוב הגשמי.

וזה דוגמא, שהענין של הקורבנות קיים

להקריב את הנפש הבהמית  על ידי תפילה בהתלהבות במזבח הפרטי שבבית המקדש הפרטי של כל  אחד  ואחד שזה אותה עבודה  של הקרבה הבהמה באש המזבח.

אבל  אם יש חיוב גשמי עושים אותו.

בחב"ד יש את עבודת התפילה שנמשכת שעות ארוכות, אבל עדיין  המתפלל שומע לפני קדושה ברכו וכו.

אז לכן אני שואל: למה אתם לא מקריבים ב770?

וההקרבה של הקורבנות וכדו' מוסבר בחסידות איך עושים אותה בצורה רוחנית.

כפי שאמרתי מקודם

הבהמה = נפש בהמית

האש = התלהבות.

יש מזבח פנימי וחיצוני שזה דרגות שונות בהלהבות, אם היא נראית בצורה פנימית או חיצונית

וכן הלאה

אם הבנתי נכון: ב770 העבודה פנימית לא בגלל הדור, אלא בגלל המיקום שהוא בגלות?

מכניסים את א - אלופו של עולם לגולה וזה נהפך לגאולה

צריך לגלות את הכוונה הפנימית של הגלות, לא להגאל  ממנה

אני לא חושב שהם טוענים שהגאולה כבר נשלמה.

אני צודק? @מושיקו

השלבים התחילו אבל לא הסתיימו בשלימותם

אאלט יש ויש.

המחלוקת מה זה אומר כיסוי.

בכ"מ יהיו צדיקים שיקומו ראשונים בתחיית המתים, כך שגם לפי הסברה שמשיח מן המתים הוא יקום ראשון ויגאל  את עם  ישראל

איפה בדניאל? לא זכור לי.

אגב מה זה הר"ת  ע"י?

יתכסה ולא ימות.

לפי איזה פירוש? לא ראיתי מי שאומר כך.

כאן יש ריכוז מקורות
נגלה וחוזר ונכסה – חב"דפדיה

אני למדתי את רש"י אחרת.

ולפי זה, אנחנו יודעים מתי הרבי יתגלה.

אבל זה אחד המקורות שזה מציאותי

ואם עד שנת ה'תת"ג לכל המאוחר הרבי לא יחזור כמשיח, נדע שלא היה משיח.

א' מעיקרי האמונה..

אני לא חושב כ"כ קדימה..

אני מאמין שיבוא המשיח, לא יודע מי הוא.

אז גם אם אומרים על מישהו שהוא המשיח מאמינים שהוא יבוא בכל יום

ולא  אומרים  שאם הוא לא יבוא עד זמן X א הוא לא.

למה חמש?

עוד כמה זמן?

עשרים וארבע.

זה יהיה דיון עקר כי הגישה הראשונית שונה.

המשיחיזם הוא דוגמה (dogma) זרה לגמרי ליהדות האורתודוכסית.
כפירה בעיקר לטעון שהוא המשיח כשאין בחיים חיותו, וכשיהיה בו הקיצו ורננו שוכני עפר אז נדבר.

בוודאי מי שצריך להבין מבין.
הטרמינולוגיה שבה אני משתמש כאן מעידה על עצמה כשייכת לדבר - כפליים לתושיה אם תרצו - גם אם לא יהיה זה נוח לתנועה ולחסידות כולה שעל אף היכרותי רבת השנים אני מותח קו מסויים של ביקורת.
אני מסכים לגמרי עם הרעיון המקורי של בית רבינו שבבבל לאור מה שליובאוויטש לקחו על עצמם לעשות באמריקה, בשנים ובעשורים קשים מאין כמותם ליהדות בהקשר הרוחני והזהות בכלל, כמו עוד לפני כן בברית המועצות, ובחזרה מאמריקה לרוסיה (ושאר הגוש הסובייטי לשעבר) אחרי נפילת הקומוניזם. והיה בזה תורה וגדולה במקום אחד. אבל בכל זאת, יש התעלמות ממש דוגמאטית של החסידות מאסון היהדות האורתודוכסית במלחמת העולם השנייה ובמקומה מין היסטוריה אלטרנטיבית (ושתמיד היתה מעין משיחית) בעניין ההימלטות דרך צרפת. ובמקום זאת, דמוניזציה נוראה והשחרה אינסופית של ימי הבולשביקים - כולל אלו שעוד לפני ההשתגעות הטוטאלית של הסטאליניזם (שלא ארכה שנים כה רבות כפי שמתארים זאת), כאילו ה"גלות" באלמה אטה וכדומה היו ממש אינקוויזיציה שלא נראתה כמוה, ולא היא ואין כאן מקום להאריך, וזו הגזמה ותעמולה.

לא הגיוני שאין לחבדניקים הוכחות והם סתם משקרים......

הרי בגמרא בעירובין מדברים על זה שהוא יכול לבוא פתאום וכו'..

ובדורינו אין בכלל מלך יש בחירות.  

אז מוזר לי לפרש שהמשיח חייב להיות מלך.. אולי יש לזה עוד פירוש?

זה לשונו:

ח.  ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'-הרי זה בחזקת שהוא משיח:  אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל-הרי זה משיח בוודאי.

אבל פתאום נזכרתי ש(כמדומני) הטענה של המאמינים היא שצריך לציית לדרכו כדי להביא אותו.

זה בעצם השלב הבא של הטענה

אין בי שמץ ביקורת על הרבי עצמו, ולא על משנתו

רק על אותם חסידים ששמו דברים בפיו, טועים ומטעים

הם מאמינים

שזה ככה

וכמובן שזה לא נכון, לא בגלל הרמב"ם , אלא בגלל הנביאים והתורה שידעו לתאר איך יהיה המשיח ואיך תהיה הגאולה.

והרבי מלובביץ' הוא בכלל לא שם

היו לו זכויות, הרבה זכויות. אולי היה הוא היה עושה ניסים.

אולי

אבל משיח, לא. לא מה פתאום.

משיח זה משהו אדיר, זה משהו מופלא.

זה בדיוק העניין שאומר הנביא "כי עין בעין יראו"

אבל החבדנניקים חבר'ה טובים ולא רוצה להעליב.

שיאמינו במה שהם רוצים.

אבל אם להיות מאוד מילוליים - אורתודוקסיה - האמונה הישרה. קונסרבטיזם - שימור.

ככל שקונסרבטיזם מטרתו לשמר את המסורות הקיימות ואת הגישות האמוניות הקיימות – הוא אינו שונה כל־כך מאורתודוקסיה. אולי דווקא האורתודוקסיה יותר חדשנית (כמו חסידות, ראי"ה, או גישות אמוניות חדשות בתחום האורתודוקסי) לעומת גישה שמרנית פרופר.

במונחים המקובלים אמנם, קונסרבטיזם מציג כאידיאל גישה שמשמרת עקרונות מסוימים אך לא את הכל (בניגוד לדתי לייט שמכיר בהלכה אך בוחר לשמור את החלקים המתאימים לו).

זה לא משנה איזו גישה דתית מאמצים, תמיד יש מתח בין "זאת התורה אשר שם משה" (או הפרשנות המסורתית שלה) לבין אתגרים אישיים או כלליים, לבין העבר ולבין ההווה. ובכל גישה דתית, תמיד מוצאים איזשהו איזון מסוים, על ספקטרום משתנה.

באופן כללי, כמו שהרש"ר הירש אומר – אנחנו צריכים להיות "רפורמים" – אך ה"רפורמה" אינה צריכה להתמקד בתיקון הדת, אלא בתיקון עצמנו. נקודת המוצא האינדיבידואלית (בסוף האינדיבידואל הוא היחידה העיקרית כאן) יכולה להיות שונה אבל צריך להסתכל איך אנחנו מנסים להיות קרובים יותר לשמיים במקום להוריד כל ערך ומושג לרמתנו הנמוכה.

אני אדחוק אותך לפינה (ואתה כמובן לא חייב לענות )

בעיניך יש סיבה טובה שספרי פסיקה אורתודוקסים לא מצטטים תשובות של Rabbi David Golinkin למשל?

באופן כללי, ספרי פסיקה אורתודוקסיים יצטטו פוסקים שמוגדרים כאורתודוקסיים, ולא כאלה שלא, גם אם מדובר רק בהגדרה עצמית.

כלומר, סיבה טובה מבחינה דתית

לבין תנועת ההשכלה וכיו"ב הוא עמוק. האיבה מהמאה ה־19 לא דעכה וזה לא מעניין כרגע את האורתודוקסים לשככה. (כאנקדוטה: היה בקהילות מסוימות ש"נשלטו" על ידי הרפורמים בגרמניה, שלא ניתן היה לכהן כבעל תפקיד אם היית מניח תפילין, כי זה פאסה ומיושן). מספיק נזק יצרו התנועות האלה בזמנו, גם אם יש פלגים יותר מתונים שיכולים להשתלב איכשהו בסיפור היהודי.

להקרא חכמי דת.

למשל היו פילוסופים יהודים בספרד לקראת הסוף שהיו גם בקיאים בתורה, וניסו להסביר שלפי התורה עצמה הלכתית מוטב להתנצר ולא לאבד את הרכוש או להיות מגורש, כי גם כשאתה מתנצר אתה יכול להשכיל את המושכלות.

וגאונים בתורה ואפיקורסים תמיד היו: חיווי הבלכי, ברוך שפינוזה, אוריאל דה קוסטה ועוד.

הקונסרבטיביזם אינו דבר חדש. ותמיד חכמי ישראל הוקיעו כאלו

מסורתיים יותר?

חיצונית הם נראים כמו חילונים. אבל אף פעם לא ממש הצלחתי להבין מה הם.

הרפורמים - די ברור לי. אנחנו - ברור לי. קונסרבטיבים? בתכל'ס נשמע לי רפורמים.

או לפחות זו האסוציאציה איתה גדלתי בנוגע להם.

רק כמקור השראה, ואילו האורתודוקסיה והקונסרבטיביות מאמינות במושג הלכה)

אנחנו מאמינים במציאות ה', במעמד הר סיני ומתן תורה למשה, ובשכר ועונש.

הרפורמים כופרים בשלושתם, ולפחות בשניים האחרונים.

איפה הקונסרבטיבים ביחס לזה? באתר שלהם יש התחמקות מובהקת מהתייחסות לזה. הם הולכים סחור סחור ולכרמא לא קרבים.

ההלכה של השולחן ערוך וכמותו, או ההלכה שהאומה קיבלה על עצמה לדורותיה, או נגד מה שאמרו תלמידי חכמים גדולים וצדיקים ששימשו את גדולי החכמים בדור שלפניהם.

ב. אי אפשר לשים גבול מדויק , כי התורה אינה נוסחא אלא דבר ה' החי באומה לדורותיה, אך לטווח ארוך התברר סופית מה בחוץ ומה בפנים. ייתכן שתמיד יהיה תחום אפור שיתברר רק עוד 100 שנה עם הוא בחוץ או בפנים. זה דומה לשדה ראיה - אי אפשר לסמן בקו חותך את גבולותיו.

ג. הטענה נגד הקונסרביטיבים היא כמה :

1. הם חושבים שהתורה היא דת ולא אומה, ולכן הם חושבים שהם יכולים לפרש את הגמרא כרצונם משל היו מרטין לוצר שמנסה לפרש את הנצרות המקורית (כנל הקונסרסטיבים וכנל היהודים הפונדמנטליסטים מהד הימני של המתרס). כלומר הם מנסים לפרש טקסט עתיק בלי להיות נאמנים למה שהאומה קיבלה לדורותיה בהלכה.

2. הם לא שמים על הכללים שההלכה עצמה אמרה איך משנים הלכה

3. הם חושבים שכל חוקר גאון ובקיא יכול לפסוק הלכה ולא רק תלמיד חכם ענק וצדיק ששימש את גדולי החכמים בדור הקודם

4. הם חושבים שכיום ניתן לשנות הלכות ולא מודעים לכך שזה יקרה רק כשתקום סנהדרין ובאופן כללי שנחיה כממלכת כהנים וגוי קדוש ורק כשהתורה תחיה בכל רבדי האומה

5. הם באופן כללי, חוץ מההלכה, נגררים אחרי הלך רוח תרבותי הנפוץ בעולם, בלי להציב זקיפות קומה של תרבות עם ישראל שהוא האקטיבי והמבקר את התרבויות מה לנו ומה לצרינו, אלא נגררים אחרי הלך הרוח השולט בעולם

אבל אני התרשמתי קצת שההגות הקונסרבטיבית דווקא מאוד מעצימה את הרעיון שההתגלות מופיעה דרך רצון עם ישראל, בחינת "אם אינם נביאים בני נביאים הם", ודווקא לכן הם לא מוטרדים מחקירה ביקורתית של המקורות

היתה באשמתינו. "בני ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה כטומאת הנידה היתה טומאתם לפני".

אבל נכון שבגלות זה לא באשמתינו.

חוץ מזה שהטומאה בגלות היא לפרט, בעוד שהכלל דווקא נטהר במהלך הגלות מהחטאים שגרמו לחורבן "אז תרצה הארץ.את שבתותיה כל ימי הושמה"

… שכיום כולנו בגלות.

הטומאה בימינו על הפרט בארץ נובעת מהתסביך של מעבר מהגלות לארץ ישראל, כך שאפשר לומר שהגלות בעבר גורמת לטומאה בהווה ומתקיים "דל כבודנו בגוים ושקצונו כטומאת הנידה" גם היום.

אמנם יצאנו מהגלות באמת, אבל בתודעה אנחנו עדיין בגלות. כי כם שחי כעם הפלאפלעם ככל העמים ולא כממלכת כהנים ועם ה', עדיין בתודעת גלות

… בחרו בטומאת נידה ולא בטומאת מת למשל.

אמנם מפני חטאתינו גלינו מארצנו אבל שנאת הגויים כלפינו היא עוורת ללא כל סיבה.

כיום יש שנאת זרים בכל מיני מדינות אבל שנאת יהודים זה קטגוריה בפני עצמה.

השנאה הזאת תעבור מן העולם רק שיתקיים מה שכתוב בחלק השני של "עלינו לשבח" כלומר

…."וכל בני בשר יקראו בשמיך"….

שהגוים גרמו לנו להיות משוקצים בעיני ה' כטואמ תהנידה.

אתה טוען שהכוונה שהגויים משקצים אותנו בעיניהם כטומאת נידה המרוחקת מבעלה?

מצד אחד זה לא מסתדר מצד שני זה באמת מקביל ל"דל כבודנו בגוים".

ואולי המשורר סתם בחר בדימוי נידה לתיאור זה שיהודים מאוסים בעיני הגוים, על סמך הפסוק "תזרם כמו דווה (נידה או זבה) צא תאמר לו" (זה היה בימים שהקפידו על טומאה וטהרה ביום יום ונזהרו לגעת בנידה או במה שהיא יושבת עליו. ולכן הדימוי של מישהו שנגעלים ממנו דומה לדימוי נידה שכולם התרחקו ממה שישבה עליו (וכן הרמבן אומר ששמה נידה כי היא מנודה מכל אדם וכן לבן נמנע מלהפוך את הכר של רחל בגלל שלא נגע בכר טמא נידה וגם לפני התורה כך נהגו בני אדם) כמו הביטוי "הוא מצורע בעיני הציבור" בימינו

כלומר כוונת המשורר "דל כבודינו בגוים ואנו כמצורעים בעיניהם")

… אנחנו בניו. ולכן שנאת הגויים תעבור מן העולם ללא קשר אילינו או למעשינו .

השנאה תעבור רק כאשר "….יכירו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך…. "

"כטומאת הנידה היתה טומאתם לפני" "ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי" "חודשכם ושבתכם שנאה נפשי נלאתי נשוא" "וימאס בכל זרע יעקב ויתנהו ביד שוסים"

....אחת מהם "שתשרה שכינה על ישראל" . שכינה לא תשרה במקום טמא לא בפנימיות ולא בחיצוניות.

ולפני החורבן שהטומאה לא היהת כטומאת נידה, נאמר "השוכן איתם בתוך טומאותם" "אף על פי שטמאים - שכינה עמהם"

.....געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה."

"גלו - שכינה עמהם"

לא מאסתים להפר בריתי

עיין ערך גלות שכינה

וגם כל יהודי ארץ ישראל אינם בגלות. זו עובדה, אפשר לדון במשמעות שלה. אך זו עובדה על פי עצם ההגדרה של 'גלות'. עיין מהר"ל נצח ישראל פרק א.

אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות

אתה צודק.

כמו בימי השופטים שאיש הישר בעיניו יעשה וחוסר שלטון.

התנאי לגאולה זה שעם ישראל שבארץ ישראל לא משועבד מדינית לשום עם אחר. גם מדינת חסות (כמו ממלכת יהודה של צדקיהו שהיתה משועבדת לבבל) נחשבת עצמאות לפי ההלכה.

עובדה שבחנוכה עדיין לא היה מלך אבל כבר יצאנו משעבוד מלכוית ואומרים הלל.

החרדים חלקם מנמקים שמכיוון שהמדינה הוקמה על בסיס להיות עם ככל העמים ולא עם ה', אז היא מדינה גויית שמאוכלסת ביהודים. ולכן לשיטתם לא יצאנו משעבוד מלכויות שהרי לשיטתם עדיין מדינה גויית שולטת עלינו.

הרב קוק מפריך את טענתם אחד לאחד בספר אורות

…היה אוחז באותה דעה בדיוק. בכל מקרה אני לא מזלזל בהשקפה הזאת שלכם אני פשוט לא שלם אתה ולכן אין טעם לדון בזה. צריך לכבד את הדעה הנגדית מבלי להשתכנע.

כופרת שיש , בלתי אפשרי להפריד ממנה את זה שהיא יהודית .

כשם שהרב קוק כותב באורות ישראל ותחיתו פרק לא:

טעות גדולה היא ביד אותם שאינם מרגישים את האחדות הסגולית שבישראל, וחפצים הם בדמיונם להשוות את הענין האלהי הזה, המיוחד באופי הישראלי, לענין כל תוכן של עם ולשון אשר בכל משפחות האדמה, ומזה בא הרצון לפלג את הענין הלאומי ואת הענין הדתי לשתי פלוגות, ושתיהן יחד נחלו בזה שקר, כי כל עניני המחשבה, ההרגשה והאידיאליות, שהננו מוצאים באומה הישראלית, חטיבה אחת בלתי מחולקה היא, והכל ביחד עושה הוא את צורתו המיוחדה. אמנם כשם שטועים המתאמצים להפריד את החלקים הבלתי מתחלקים הללו, ככה יותר הם טועים אותם שהם סבורים שאפשר הדבר שהחלוק והפרוד יעלה בידם של כל המתאמצים להפריד את התיומת, ומזה בא שהם לוחמים נגד מחזיקי חלק אחד מהחטיבה הישראלית בחמה שפוכה, על הפרדתם המהבלת, מבלי לשים על לב איך צריכה המלחמה הזאת להתכונן. אם היה אפשר להפריד באמת את התכנים הרוחניים שבכנסת ישראל, אלא שהדבר מנוע מפני איזה חק תורי, אז היתה צריכה המלחמה להיות מכוונת נגד המחזיקים בחלק נפרד מיוחד, לבלע ולכלות את צביונם מעל שמי האומה. אבל כיון שמניעת הפירוד היא מניעה מוחלטת בטוחים אנחנו שהמפרידים, מחזיקי החלקים הבודדים, אינם טועים כ"א בציור דמיונם ולא בפועל הויתם, כי באמת בזה החלק הפרטי, כיון שיסודו בחיי האומה בכללה, הרי הכל כבר נמצא בו, וצריכה המלחמה להיות מיוחדת רק לגלות להם את טעותם ולברר להם, שכל מאמצי חילם להפריד את האחדות הישראלית העליונה לא יעלו בידם. וההסתגלות של שלמי המחשבה והרצון הישראלי, בכל עמק טבעיותו, צריכה רק להיות לבקר את החזיון החלקי מכל עבריו, ולהראות בו בעצמו את כל סימני תמותו וכליליותו מכל הנושאים כולם, גם מאותם הרעיונות שבעלי הרוח רצו כבר להסיח מהם את דעתם ולעקרם מנפשותיהם. ע"י בירור ענין אמתי זה יעמדו סוף סוף כל בעלי התפרדות על ההכרה, שדי להם לכלות לשוא את כחם, ותחת להחזיק בחלק נפרד מדומה, שכל השאיפות והתכנים הכלליים של כל האומה כולה, בכל ערכיה, כלולים בו, אלא שהם כהים ומטושטשים, ומתוך כך מונעים הם מהנפשות המחזיקות בו את שובעם הרוחני, מצמצמים את מרחב רוחם ומדריכים אותם בנתיבות מלאי חתחתים, - יותר נח יהיה להם להכיר באמת את האמת המציאותית ולהחזיק בכל התוכן החי הקודש של אור ישראל השלם בכל הופעותיו בגלוי. בזה יושיעו את נפשם מכל צרה ומחשכים, ויביטו וינהרו אל ד' ואל טובו, ולא יצטרכו עוד לענות את נפשם בשברי רעיונות כהים ומטושטשים, אשר לא יוכלו מעבר מזה להפטר מהם לנצח ומעבר אחר למצא להם ברור והארת רוח, כי הם תכנים אשר טובם ולשד חייהם הנלהב והעצום לא יתגלה כ"א על הככר הרחב והשלם שכל החיים הישראליים, במהותם הכללית והשלמה, מתראים בו בכל מלא עזיזותם.

ב. אני מכבד את דעת החרדים, היא פשוט לא נכונה עובדתית

שהתפתחה תופעה בקרב מאמיני בהרב קוק שקושרת קהלים הנדונים עם ערב רב ויוצרת פילוג. אבל שוב לא רוצה לדון בזה מה גם שיש טענות לכן ולכן.

הם לא היו בימי הרב קוק אז הוא לא דיבר עליהם.

אבל הוא כן כינה את בן יהודה "אבר מדולדל שכרם בית ישראל לא תחסר מעלים נובלים כמוהו" בגלל שאמר על עצמו שהוא הפנה עורף לעבר של אומתו

… אפילו הרב נזהר מלהגדיר הגדרה כזאת . היום מגדירים הגדרה זאת ללא אבחנה . הוא בטוח לא היה מסכים לזה.

בימי הרב קוק לא היה פרוגרס או פוסט ציונות. אבל ייתכן שאכן ראה את היהודים המתבוללים בלונדון שפעלו להכשיל את הצהרת בלפור כבחינת ערב רב

…. שאלתי את ai :

האם הרב קוק השתמש במושג ערב רב בכתביו?

תשובה:

כן, הרב קוק (הראי"ה) השתמש במושג "ערב רב" בכתביו, אולם השימוש בו הוא שולי יחסית מבחינה כמותית (מופיע פעמים בודדות בלבד), והוא מציג גישה מורכבת ומסויגת מאוד כלפי החלת המושג הזה בפועל על קבוצות או אנשים בעם ישראל. [1, 2]

ההתייחסות המרכזית והמפורסמת ביותר שלו לנושא מופיעה בספרו מאמרי הראי"ה (עמ' 59–60), שם הוא דן במושג ומזהיר מפני השימוש הפוליטי או החברתי בו: [1, 2]

1. ביקורת חריפה על השימוש במושג למטרות מחלוקת

הרב קוק יצא נגד גורמים דתיים בדורו שהשתמשו במושג הקבלי "ערב רב" כדי להוציא קבוצות של יהודים חילונים (כמו החלוצים והציונים) אל מחוץ לכלל ישראל. הוא כתב כי אותם אנשים "לוקחים את כל דברי הסודות הקדושים הללו... כפשוטם, ומרבים על ידי זה מחלוקת בישראל". לשיטתו, פירוש מושגים קבליים מורכבים בצורה שטחית ומגזרית פוגע באחדות העם. [1, 2]

2. הגדרת מאפייני ה"ערב רב" לפי תכונות מוסריות

במקום לזהות את ה"ערב רב" עם קבוצה אידיאולוגית או פוליטית מסוימת, הרב קוק ציטט את ספר הזוהר והגדיר את המושג דרך תכונות נפש ומוסר לקויות. לפי דבריו, סימני ה"ערב רב" הם: [1, 2]

• חוסר רחמנות כלפי האחים (בני ישראל).

• נטייה להטות חסד ולדאוג לאומות העולם על חשבון טובתם וסבלם של ישראל.

• הכבדת עול על בני ישראל וביזוי התורה ולומדיה. [1, 2]

3. פתח לתקווה ותיקון

אפילו כשהוא מתאר אנשים שנושאים את קליפת ה"ערב רב", הרב קוק מדגיש כי בדור הגאולה גם הם עשויים להשתנות. הוא מציין שרבים מהם, למרות ריחוקם הנוכחי מקדושה, "עלולים להכיר ולידע שהתורה היא נשמתן של ישראל". הוא קורא להתנהג עמם בנחת ובדרכי נועם כדי לקרבם, ולא להדוף אותם החוצה. [1]

בשל מורכבות הניסוחים של הרב קוק, כיום בשיח הציבורי והתורני ישנן פרשנויות הפוכות לדבריו: זרמים רדיקליים ואנטי-ממלכתיים נתלים לעיתים בדבריו כדי להצדיק מאבק במי שהם מגדירים כ"ערב רב", בעוד שמרבית תלמידיו מדגישים את אזהרתו המפורשת מפני קריעת העם והשימוש הפסול בכינוי זה. [1, 2, 3]

בכל מקרה טרמנלוגיה לא חשובה.

מה זה משנה "ערב רב" או "מזיקים לאומה"?

… העונים להגדרה בסעיף 2. אם הרב נזהר לא להגדיר מי אנחנו שנגדיר אנשים ספציפיים.

בלי להזכיר שמות של אנשים

למישהו חשוב לכתוב "אני ממליץ להימנע מהספר הזה והזה"? מצויין. בוצע

לא רואה בכך בעייה. אני גם די בטוח שלאיש שבמוקד הדיון אין בעייה בקיומו. גם לא זיהיתי בכל האשכול אפילו רמז לביטויי זלזול או פגיעה באיש המדובר.

שהוא כמעט אנוס בהחלטה לקום בבוקר ולקיים מצוות (או מצוות אורתודוקסיות)

היה נפוץ ברוסיה הקומוניסטית,

בימינו מקרה נדיר אך קיים.

ברגע שגילה זאת,

מטבע הדברים הוא מתחיל לחקור ולהתעניין ביהדות.

חילוני הוא אינו תינוק שנשבה.

הוא פוסק שהקראים הם תינוקות שנשבו, למרות שחיו ליד היהודים הרגילים וידעו את כל הטענות נגדם

ומה כתוב שם?

שהקראי לא ידע שהוא יהודי.

חילוני יודע שהוא יהודי.

הם חיו תמיד בשכנות ליהודים הרגילים וידעו שהרבניים סוברים שהם חוטאים והכירו את הטענות נגדם.

תסתכל בעוד מקומות ברמבם, הוא מנמק בגלל ש"מעשה אבותיהם בידיהם".

והתעלמת מהחזו"א רוב פוסקי דורותינו ומההגיון הפשוט

"..שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם]...'

כלומר גם אם שמע את טענות היהודים, בגלל שחונך לקראות (גם אם ידע שיש רבניים ופגש אותם בילדותו וידע שהם רואים בו חוטא).

גם חילוני בימינו לא חונך בבית ספר דתי.

ודתלש ברוב המקרים מצבו הפסיכולוגי דומה למצב הםסיכולוגי של קראי מלידה בימי הרמבם.

נראה לי החזו"א נימק על דתלשים "שאין ההשגחה ניכרת בימינו וקל לכפור" או משהו דומה

אפשר להגיד על כל היהודים שהם תינוקות שנשבו כי אין להם כוח ללחום מלחמת היצר.

או כי בא להם לפטור את עצמם.

אבל זה ממש לא נכון.

וזו לא ההגדרה של תינוק שנשבה.

רק "כמו" או דמיון מקביל.

הרמב"ם או השולחן ערוך לא סוברים כמוהו שיהודי שפרק עול תורה ומצוות בניו הם תינוקות שנשבו.

ואני לא אוחז מהחזון איש.

חילוני זה לא שיש לו גם יצר טוב לקיים מצוות וגם יצר רע אבל אין לו כוח להלחם.

פשוט במודע אין לו יצר טוב שיאמר לו "יאללה בא נניח תפילין".

אםאין גם יצר טוב וגם יצר רע, אין בחירה חפשית, כי אין בין מה לבחור.

(יש לו בחירה חפשית לקיים מצוות מוסריות בססיות שהוא מבין שזה רע לגנוב. ויש לו בחירה חפשית זעירה לברר קצת על למה להיות דתי, אלא שזה שוגג קרוב לאנוס)

דעת הרבי מליובאוויטש היא כי יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות בדורנו הם בגדר "תינוק שנשבה", - מכוון שחונכו לא לקיים מצוות בדומה לילד קטן שהיה בידי גויים שאיך ידע לקיים מצוות

סתם דוגמא למשהו שקפץ לי לראש במקרה...

איפה כתוב בתורה שמותר לגלח זקן?

אין דבר כזה.

זה שיגעון חדש של ימינו.

היהדות החילונית הציונות בישראל תמיד חיו בין יהודים והם יודעים הרבה מאוד מה מותר ומה אסור - כולנו מחוברים לאינטרנט.

אתה לא יכול להכחיש דבר כזה.

התינוקות היחידים שנשבו היחידים הם העלייה הרוסית לפני 40 שנה וזה עבר מן העולם.

לכל אחד יש בחירה - מי שרוצה שמד ילך לשמד.

שכן 'תינוק שנשבה לבין הגויים' הוא כפשוטו.

יש כמה מחלוקות וכמה שיטות בין גדולי הדור האחרון בעניין, אך מקובל שחילוני רגיל, דינו כתינוק שנשבה, לפחות בצעירותו. בוודאי חילוני שאין לו ממשק כמעט עם דתיים.

לבין דין בדיני שמים תינוק שנשבה.

הראשון דיון הלכתי, השני אמוני

זה אותו דבר.

כמו שמפרידים בין מדינה להלכה כמובן שזה עוד המצאה.

המדינה צריכה ללכת על פי ההלכה.

נפקא מינא לגבי ענישה בבית דין תינוק שנשבה ויחס כלפיו וכו'

הדיון בדיני שמים זה לא דיון הלכתי כי זה נוגע לשאלה האם ה' יעניש אותו או לא. אין נפקא מינא.

לכן יכול להיות תינוק שנשבה הלכתי אבל לא בדיני שמים , וכן ההפך.

ב.מסכים איתך שהמדינה צריכה ללכת לפי ההלכה

בשמיים יש 24 בתי דין,

כל הגזירות נגזרו בשמיים עלינו וכולם ביושר.

בית דין של מטה קובע על פי בית דין של מעלה בין אם נקבל את זה או לא.

ועכשיו השאלה איך בשמיים נתנו לחילונים לשלוט על הדתיים?

ואיך בית המשפט החילוני חזק מהדתי?

וזה בדיוק מה שאמרתי קודם - כי הרבנים אינם הגונים.

השמאל שיקרו שצעקו "משתמטים" "שיוויון" ועכשיו הם קוראים לחרדים בואו ותקבל כרצונכם...

והחרדים מתפתים להם!

חס ושלום אנשי אמת (החרדים) ילכו לשקרנים וישבו בחיקם?

או שהם אינם אנשי אמת כי אם שקר גמור הם...

הלכה זה רצון ה' מה שנעשה פה בעולם.

ה' לא הולך לפי זה.

למשל ה' ממשיך להוריד גשם בשבת.

ב. גם אם תיאורטית נזרום איתך שתינוק שנשבה שחייב מיתה בידי שמים ימות, אז זה תוצאה, לא עונש. כמו שצדיקים מתים יחד עם הרשעים בעוון הדור למרות שהם צדיקים. או כמו שעוזא מת כי נגע בארון ה למרות שהיה אנוס

ג. השאלה איך בשמים נתנו היא נושא אחר כבר

חוקי התורה ניתנו על ידי משה רבינו בהר סיני,

ואלו הם חוקי ה' והיהודים - אם נרצה לשבת לבטח בארצינו ולא תקיא אותנו הארץ.

בתורה כתוב שוב ושוב, אם ילכו בדרכי ה' יצליחו - ואם ירשיעו יענשו.

לכן, חוקי מדינת ישראל חייבים להיות במקביל לחוקי התורה וההלכה היהודית.

ואם לא, הפך קדושה זה טומאה, וחס ושלום גם דינים וחורבן וכו'.

אבל!

(-----) לא לעשות גדולים וללכת אחריהם כמו עיוורים - (-----) זוהי צביעות ושימוש בתורה כקרדום לחפור בה.

דת תורתנו מאוד רחמנית גם על החוטאים אפילו הקשים ביותר, אז אי אפשר להשוות אותנו לערבים חס ושלום.

ומי שמשווה את דת תורתינו לערבים הוא שונא ישראל מובהק וטיפש.

בתורה יש שני חלקים : אגדתא והלכתא

כי עיקר האמונה היא במשה רבינו!!!

הוא נתן תורה והלכה!!!

מה לך ולה'?

התגלה אליך?

ציווה אותך להודיע לעם דרך ה'?

כל התורה האמונה ההלכה מגיע ממשה!

[יש לך ראש ממשלה יום אחד מצטלם עם טלית ותפילין - וביום אחר מצטלם במסעדת חסילונים וסרטנים עם חבריו האמריקאים]

אתה לא יכול להפריד בין הלכה ותורה לאמונה - לא קיים דבר כזה.

וחכמים המשך שלו.

תורה כוללת אגדתא גם

אבל כשם שגם בהלכה אתה מפריד בין דיני שמים לאדם, כך גם בתינוק שנשבה, אין חיוב שתינוק שנשבה הלכתית מקביל אחד לאחד לדיני שמים בגדר תינוק שנשבה

הלכה=מצווה=רצון ה ש **אנחנו** נעשה או לא נעשה משהו.

אבל מה הוא יעשה, זה כבר סיפור אחר

נ=שירת הנפש

נח=שירת האומה

נחמ=שירת האדם

נחמן=שירת העולם

אבל כל אחד אחר, מבתי מדרש אחרים - ימצא את רבו שלו.

האם למדת את כל התורה? כל המדרשים? ראשונים ואחרונים? ספרי חסידות אזוטריים? מוסר? חכמי ספרד?

ככל שמוצאת חן בעיניי הגישה הפרשנית של ר' נחמן, קשה לי לראות בו המילה האחרונה.

אז ענה: "אתם אינכם כל כך חוטאים".

התורה לא ניתנה למלאכי השרת כי בעולם האמת אין שקר, אין רע, אין חטאים - לכן גם לא שייך גם לקרוא לזה בשם טוב/אמת כי אין מציאות של רע או שקר.

דברי תורה/תוכחה/אמת נעשו דווקא על ידי גודל החטאים, השקר, ההתרחקות מה' יתברך.

דווקא עכשיו בדורותינו אלה בגודל החושך הנורא התורה נעשתה גדולה יותר בריבוי חטאינו.

רבי חיים ויטאל פותח את ספר שערי קדושה ומסביר מהי תורה = תיקון האדם.

ואם אדם למד תורה ולא יצא מן החטא? והמשיך בקילקול מעשיו? כי לא העיקר הוא הלימוד אלא המעשה - ראה מעשה עשיו שהיה תלמיד חכם.

רבי נחמן היה גדול ביותר ואמר "ביני לבין משיח אין חילוק" - תורתו היא תורת משיח ממש והוא קיבל אותה מהמשיח מהיכלו של משיח קן ציפור.

התורה של רבי נחמן מבררת את האמונה הנכונה מה שלא קיים בשום ספרי התורה של חז"ל קודם לכן.

על ידי תורתו זוכין לעבוד ה' באמת ללמוד מלחמת היצר הרע מלחמת עמלק. לזכות לתכלית הנצחי.

ועוד אמר רבי נחמן -

"אני מוליך את אנשיי בדרך של צדיקים גדולים מאוד",

"ה' יתברך לא יעשה לי זאת לקחת מאנשיי קודם זמנם עד אשר יזכו בעולם הזה למה שצריכים לזכות",

מעולם לא ירד לעולם צדיק כזה ותורה כזו ולא נשמעו דיבורים כאלה.

ואם אתה חפץ בקיום התורה אז רק ברסלב ולעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

[ואני רואה את כל המתקרבים החדשים לברסלב - בעיקר בחורים צעירים - חלקם מחפשים תיקון באמת לשם שמיים וחלקם שלא לשם שמיים.

אבל אם ישראל עשו עגל - זה לא מעיד על משה רבינו]

להפסיק ללמוד מדרשי חז"ל, ראשונים, מהר"ל, רמח"ל, נפש החיים, חסידות, והוגי ישראל של דור אחרון, (אולי גם תנ"ך?)

מצויין שאתה מתחבר לתורת ברסלב, כל אחד ומה שמתאים לו. אך המחשבה היהירה שמי לא פגש את התורה הזו לא יכול לעבוד את ה' באמת - היא מקוממת. לא רק משום שזו לא אמת, אלא בעיקר כי יש בכך מן הזלזול בשאר התורה שבעל פה.

אך אך דאגה, זה שיגעון ידוע של ברסלברים שהאמת רק אצלם. אני מקווה שזו מחלה חולפת.

אולי אתה מזלזל בתורה שבעל פה?

אולי אצלך השיגעון גדלות?

ואולי רק אתה מחלה חולפת?

יש לך משהו נגד רבי נחמן, ואתה מתבייש בזה?

אז אתה מדבר על חסידיו?

אני לא אמרתי לך שחסידי ברסלב הם הרבי בעצמו,

ולא צדיקים - אבל אשרי מי שמחפש אמת.

ומובטח שלעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

גם נגד חסידיו אין לי הרבה מעבר למה שכבר כתבתי.

אני מקווה גם שרוב חסידיו לא לוקים בחסרונות הללו, ושזה רק מיעוט קטן מהם שלא מעיד על הכלל, אך אני לא מכיר מספיק חסידי ברסלב על מנת לדעת.

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:12

אני לא יכול לדבר בכלליות על כל אדם ואדם.

אבל הכל תלוי ברצון של האדם, בלב, שיבקש רק לעשות רצון ה' יתברך בכל דבר. והאמת תאיר לו, בכל אשר ילמד.

אבל אם האדם מבקש למלא תאוותו לעצמו -

אז הוא יעקם את התורה כרצונו.

לכן נצרך פירוש חדש לסתור את פירוש ההבל.

וכך נוצרה לה תורה על תורה על תורה.

ואני יגיד לך דבר שאולי אתה לא רוצה לשמוע,

הרמב"ם!

רבי נחמן אמר שהיה לו ויכוח גדול בשמיים עם הרמב"ם בעצמו - איך הוא כתב דברים כאלה?!?!?

וככה היו הרבה צדיקים שכתבו ספרים,

וכתבו טעויות כי הם לא מושלמים.

רק אצל רבי נחמן אין שום טעות.

משה רבינו חזר לעולם 5 פעמים:

רבי שמעון בר יוחאי

^

הארי

^

הבעל שם טוב

^

רבי נחמן

^

המלך המשיח

רק הם קיבלו מה' יתברך בעצמו וגילו חדשות בעולם,

וכל שאר הצדיקים קיבלו מהם בכתב ובעל פה.

לכן אל תתפלא אם הרמב"ם או שאר הצדיקים כתבו גם טעויות.

לשאלותיך:

- אני מכוון לאמת.

- ורוצה לעשות את רצון ה'.

ועכשיו הבה נדון בחלק מההבלים שכתבת

'הרבה צדיקים כתבו טעויות' - נכון עובדתית.

בעיקר בהלכה ובענייני העולם הזה.

'רק אצל רבי נחמן אין שום טעות' - אולי, לא יודע לא מאד משנה. הוא לא כתב ספרים על גבי ספרים בהלכה - אם היה כותב - קרוב לוודאי שגם היה כותב טעויות לפעמים.

אך מדבריך משתמע שאתה טוען, (ואני מקווה שאני מבין לא נכון) ששאר הצדיקים טעו בענייני אגדה כי לא לא היו צדיקים מספיק - בשונה מרבי נחמן שהיה צדיק מכולם. גם לוּ היה זה נכון, זו אמירה מזלזלת. זלזול ברוב צדיקי עולם (לאורך הדורות!).

אגב, מעניין שיהושע ושמואל וישעיהו ועזרא לא מופיעים ברשימה התמוהה שלך.

בטח גם הם טעו על ימין ועל שמאל כי 'לא היו צדיקים מספיק' וצריך למחוק פסוקים שכתבו ולשלב במקומם קטעים מליקוטי מהר"ן...

את תורת רבי נחמן זצ"ל.

במקום לדבר נגד תורות אחרות - אולי תדבר בעד תורתו?

במקום לעשות לו פולחן אישיות - ולעשות תחרות כאילו הוא הכי צדיק שקם מאז משה רבנו -

(לא שאני טוען שזה בהכרח לא נכון, אני לא חוקר גליות ולב, אני אני יודע שאתה ושכמותך גם בהכרח לא יודעים אם זה נכון או לא, אך זה לא מונע מכם לעשות מצדיקותו את עיקר האמונה ה-14, אהה אוי התבססתי כאן בטעות על הגות הרמב"ם, שהוא בטח טעה בכל עיקרי האמונה, לא משנה, מחקתי).

אנשים נרתעים מתורת רבי נחמן, כי מריחים מקילומטרים את העיוותים שעשו ממנוּ חסידי חסידיו...

הרבנים של הציונות הדתית משלבים הכל מהכל: תורה, אוניברסיטה, צבא, עבודה, רפואה, תפילה ועוד.

אבל זו לא דרך האמת!

דרך האמת היא לתת הכל לה' יתברך את הרפואה, הפרנסה, המשפחה, שכל מעשינו יהיו לשם שמיים.

תפילה תפילה תפילה.

התאוריה לשלב חיי חומר עם רוחניות היא לא עצת הצדיק, אלא ----

ואין אדם הראוי להיקרא רב"י רק הצדיק הגדול ראש בני ישראל שזכה לשלימות וממנו נקבל התורה.

והוא דרש להפקיר את הכל למען תורה ותפילה. ולא לעסוק בחיי עולם הזה העובר.

ואז הקושיה הגדולה ביותר: איך יתפרנסו?

אז רבינו כבר דיבר על זה. עבדת בחינם ואכלת בחינם.

ואל תדאג כי הצדיק יסוד עולם מקיים העולם ובידו הרחבה לתת לך כל צרכיך.

@טיפות של אור, אני יודע שזלזול ברבנים נוגד את כללי הפורום, ----

תודה על התיוג, להבא כדאי לדווח על הודעות בפרטי

א. איך זכריה הנביא כותב בזכריה שהגוים לעתיד יעלו לרגל רק בחג הסוכות, והרי גרים חייבים ב3 רגלים?

ב. איפה יהיה מקום לכל הגויים בארץ ישראל?

ג. אם כולם יתגיירו הם יגורו בארץ ישראל, אז שאר העולם יהיה ריק וזה סותר "לא תוהו עשאה לשבת יצרה" ו"פרו ורבו ומלאו את הארץ"

ד. במה יהיה ניכרת בחירת ה' את ישראל על פני שאר העמים? "ואתם תהיו לי סגולה מכל העמים".

ה. אין מקבלין גרים לעתיד לבוא

ו. במדרש כתוב שלעתיד לבוא הגוים מבקשים שה' יתן גם להם את.התורה והוא מסרב

אני מסכים שבעתיד כל הגוים יאמינו ביהדות ויהיו בני נוח, אבל לא יתגיירו.

אין ספק שצפוי גל אדיר של גויים שירצו להתגייר בעתיד, ככתוב

"וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ"

אך קרוב לוודאי שלא כל באי עולם יתגיירו.

1."וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד."

2. "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד."

3. "כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ."

4. "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

ומה אתה בכלל מייחס חשיבות לפסוקים? הרי מי שכתב אותם הוא במעמד נחות ביחס למעמדו של רבי נחמן לשיטתך, לא?

חזרה לה' הכוונה שיאמינו בתורה.

גיור זה מילה טבילה ובית דין.

אין מקבלים גרים לעתיד לבוא

"...וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

אם לשון חכמים קשה אני ירשום בלשון פשוטה:

היהודים ידריכו את הגויים בדרך ה'

יעבדו אותו ויאמינו שהיהדות נכונה ויקיימו 7 מצוות בני נוח.

איפה כתוב שיתגיירו? גיור זה לא רק אמונה בתורה, אלא מילה טבילה ובית דין.

ומה אתה עונה על הקושיות שהקשתי?

ישראל כלב באיברים. לב אמור להיות קטן.

גוים רבים הכוונה אנשים מגוים רבים, נניח מליון איש. וגם אם כדבריך. גם מואב זה גוי, כמה מנו? מאה אלף אולי.

אחרת איפה יהיה מקום לכולם בארץ.ישראל? ארץ ישראל קטנה ונתח קטן מהעולם.

ב. בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה עמו יעקב חבל נחלתו.

משמע שיש עם קטן שהוא עם ה' מתוך 70 אומות.

"אשר חלק ה אותם לכל העמים תחת כל השמים, ואתכם לקח ה להיות לו לעם נחלה"

ג. לא זוכר את הספוק על 70 איש מלשונות הגוים יחזיקו בכנף איש יהודי אחד

ד. ועמדו זרים ורעו צאנכם ואתם כהני ה תקראו

ה. הפסוק שהבאת מדבר מייד על בחירת ה את ישראל מכל העמים "ונלוו גוים רבים...ונחל ה את יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים"

כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקים עִמָּכֶם

"ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו"

מציון תצא תורה, הכוונה הוראה. לא תורת משה

הקבלה כל הגרים הם בעצם נשמות יהודיות שהתגלגלו לגוים ואנו מחזירים אותם כליקוט ניצוצות.

לא נשמות גויות שהפכו לנשמות יהודיות.

וכן חזל אמרו שנשמות גרים כבר עמדו בהר סיני.

הרמחל בדרך ה אומר שרק שורש קטן מהנשמות יצאו ממנו נשמות ישראל והשאר נשמות גוים

כמדומני רבי נחמן מסכים עם זה

אחרת היה כתוב "ונלוו כל הגוים"

אבל כמובן טוב גם ללמוד חלקים אחרים