כנ"ל שבט לוי ויהושוע בן נון אותה שאלה
בהנחה שלא נחשב שהם חטאו בעגל איכשהו
כנ"ל שבט לוי ויהושוע בן נון אותה שאלה
בהנחה שלא נחשב שהם חטאו בעגל איכשהו
במעמד הר סיני בטלה המיתה בעולם.
אבל אחרי חטא העגל היא חזרה, לא רק למי שחטא.
הרי המיתה היא כדי לסלק את זוהמת הנחש..
אבל מהם היא כבר הסתלקה לצמיתות
שברגע שעמ"י חטא ומשה שבר את הלוחות כל העולם חזר לקדמותו, יש עוד מה לתקן בעולם.
כל ישראל קשורים אחד לשני, החטא הוא לא רק עניין פרטי של מי שחטא.
לפני הכניסה זה בגלל שהוא חטא על מי מריבה, זה מקרא מפורש "על כן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם". יהושוע כן נכנס, לגבי שבט לוי לא מפורש.
מבקש אמונהקודם כל בגמרא יש מחלוקת אם יש בכלל קשר בין קבלת התורה לעניין המוות, השאלה שלך מבוססת על דעה אחת.
דבר שני, לא ברור מה הכוונה 'שלא ישלוט בהם מלאך המוות' - אם הכוונה לביטול המוות לגמרי או הנהגה שונה משאר בני האדם.
דבר שלישי, כל מה שנאמר שם הוא ברמת הכלל - 'קיבלו ישראל' 'קילקלתם מעשיכם' וכדו', זה לא עניין פרטי.
אז למה לא נחשדו ישראל על הבהמה?
ע"ז כב עב:
ואיבעית אימא אפילו מוצאה נמי רובעה דאמר מר חביבה עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן דא"ר יוחנן בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא אי הכי ישראל נמי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן
לא הבנתי.
זאת הסיבה שהבאתי את כל המימרא.
איך זה עונה על השאלה שלי?
זה לא עונה על השאלה שלי.
זה מימרא של ר' יוחנן.
הטעם למה? לדין של המשנה? זה לא משנה, המימרא עומדת בפני עצמה.
התחמקות יפה, ממש כמו פעם.
לא מדובר פה על טעם מצווה. מדובר פה על גמ' מפורש.
מי טען כך? על מה אתה מדבר?
המימרא עומד בפני עצמו, גם אם הוא לא טעם הדין.
אתה ממשיך בשיטה הישנה שלך, לעבור לטענות לגופו של אדם ולדיונים "מהותיים" ו"בסיסיים" כביכול, במקום לענות לטענה עצמה.
(אכן הייתה לשווא, כל הפוסקים הבינו כמוני, שמדובר על איסור מוחלט ועצמאי)
אין לי טעם להתווכח עם מישהו שבטוח שהוא מבין טוב יותר מראשונים ואחרונים.
מה זה שיטה חדשה?אתה ממשיך לא לענות...
הטעם שם הוא לא משום זוהמה בכלל.
ומה הקשר למתי היה חטא העגל?
יש לך עוד תשובות?
נ.ב. מעניין, לא ידעתי שאחרונים בכלל נחשבים אצלך למקור (אולי זה רק כשהם לא סותרים חלילה את הבנתך הקדושה).
דן רק אם אתה עונה עניינית.
מתי זלזלתי בתלמיד חכם? אתה זה שפירש את הרמב"ם נגד הבנת כל האחרונים, לא אני.
לא התעלמתי ולא סילפתי.
נ.ב. מה הקשר לדיון? (אכן כבר כתבו להזהר גם מזה).
אתה שוב לא מתייחס לטענה שלי.
הבאתי את ההלכה ואת טעמה לר' יוחנן, מה אתה עונה על זה? זה התשובה שאני מחפש, לא מחלוקות אמוראים בדיני ייחוד, שאינן רלוונטיות (כי כפי שכבר אמרתי, טעם האוסרים הוא לא משום שיש זוהמה).
לא הצגתי את עצמי כש"ס מהלך, הנחתי שהמימרא מוכר לכולם.
2. אז למימרא אין שום משמעות, לטענתך. אתה אומר שהיא מופיעה בסוגיא ללא כל סיבה, והשאלה 'אי הכי ישראל נמי' נשארת ללא תשובה.
אם זו מחלוקת, מה הקשר לי"ז בתמוז? (ולמה אין חיוב?)
מניין לך שלא סברו שאין חשד? לדעתך, סברו שיש חשד גם על אמו או בתו?
חוץ מזה, זוהמה זה יותר מסתם חשד, זה תאווה חזקה יותר - אפי' יותר מנשותיהן.
ושוב לא ענית לשאלה שלי.
מעולה, יישר כח.סתם 1...זו הייתה הדרך לשאול שאלה.
אה"נ, השאלה על דעת ר' יוחנן.
אתה סומך את שאלתך על מדרש הבא:
א"ר יוחנן בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא אי הכי ישראל נמי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן (ע"ז כב: )
מה היה תפקידו של הנחש? = סמא"ל
והיה סמא״ל השר הגדול שבשמים, וחיות ושרפים משש כנפים, וסמא״ל משתים עשרה כנפים, לקח הכת שלו וירד וראה כל הבריות שברא הקב״ה בעולמו, ולא מצא חכם להרע כנחש, שנאמר והנחש היה ערום מכל חית השדה. והיה דמותו כמין גמל, ועלה ורכב עליו (פרקי דרבי אליעזר יג)
סמא"ל בדברי חזל הוא גם השטן - והשטן הוא גם יצר הרע.
אמר ר"ל הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות (ב"ב טז.)
מהי הזוהמא? אם הנחש הוא בעצם היצר הרע - הזוהמא שנכנסה באדם - ישראל שעמדו על הר סיני, אומר רבי יוחנן, קיבלו תורה וחוקים אתים שמאזנים אותם מבחינה מוסרית, חז"ל קוראים לזה "תבלין" ליצר הרע. אבל הרומאי בן אותה תקופה לא פסקה זוהמתו של יצר הרע כי הוא לא קיבל תורה.
ואיך אני יודע שזה ככה?
כי הדיון שם בסוגיא על יחוד בהמתו של ישראל עם הגוי של אז. ור' יוחנן מסביר מאיפה נובע השוני בהתנהגות =
אצל נקבות מאי טעמא לא מייחדינן אמר מר עוקבא בר חמא מפני שהעובדי כוכבים מצויין אצל נשי חבריהן ופעמים שאינו מוצאה ומוצא את הבהמה ורובעה ואיבעית אימא אפילו מוצאה נמי רובעה דאמר מר חביבה עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן דא"ר יוחנן בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא אי הכי ישראל נמי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן
לסיכום: ר' יוחנן לא אמר שאין מוות לאחר מעמד הר סיני, אלא שאין זוהמא שזה בעצם עיוות מוסרי ואנושי. כלומר לישראל יש מודעות מוסרית ואנושית כי יש לו תורה - לעומת הגוי שחי בתקופת חז"ל ובעולמם - (חייל רומאי קלאסי היה אונס בוזז ורוצח ללא כל בעיה) שבעיני חז"ל הוא מזוהם בהתנהגותו.
אני מצטער אם זה נראה כאילו אני לא מגיב בכוונה...
פשוט אני מסכים עם מה שכתבת אז אין לי עניין להגיב. 
(ומשם יצאתי @ציאל)
סתם 1...רגע. תגובה בחלקים...
כשבנ"י היו במדבר הייתה להם תאווה אל הבשר. באותה תק' ה' התיר לשתות צוף. אכילת בשר לא הותרה לבני האדם (רק אחרי המבול ויש דרישה לחזור למצב הראשוני). הם פונים אל משה ורוצים לאכול מהבשר. משה מתנגד לרעיון כי יודע שאכילת בשר מורידה את בנ"י ממעמדם. חשוב לציין שבנ"י לא היו רעבים במדבר אבל הם לא בטחו שה' יספק להם את הנדרש ליום המחרת והיו חוששים. הם רוצים שמשה יתפלל בשמם לה' ולא בעצמם וכך משה חוטא בנוגע לסלע.
בסוף יהושע בן נון מתפלל עבורם (" לֶחֶם אַבִּירִים, אָכַל אִישׁ;") וכך היה את המן וכו. ה' הזהיר את העם לא לשמור אוכל ליום המחרת - ובקיצור קבורת התאווה.
בתגובה משה אומר "הרגני נָא הָרֹג" מפני שמבין נמצא במדרגה גבוה מדי - בשמים - ואינו יכול לראות מעיניהם של העם.
ה' נעתר לדרישת משה ונאמר "ויאסף" (הורג) את משה ובמקום מעלה דרגתם של שבעים (שגם שם יש סיפור)
המידע החסוי ממלחמת עמלק | אתר ישיבה
משמעות ייסורי גוג ומגוג | אתר ישיבה
אתה מניח שכל מי שלא חטא בעגל לא אמור למות ולכן אתה שואל. מנין לך הנחה זו?
כל שבט לוי לא חטאו, וגם אברהם אבינו לא חטא בעגל ובכל זאת מת!
כתוב שיש צדיקים שמתו "בעטיו של נחש" - משמע שבלי זוהמת הנחש לא אמורים למות.
כתוב גם שאם לא היו חוטאים אחרי מתן תורה לא היה שולט בהם מלאך המוות.
שאלתי גם על שבט לוי. אברהם אבינו היה לפני מתן תורה.. עליו אין לי שאלה
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
היית:
א. מתגייר/ת
ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח
ג. ערבי/ה חילוני/ת
ד. ערבי/ה מוסלמי/ת
ה. טרוריסט/ית
לפי דבריך, האדם הוא רק תבנית נוף מולדתו....
ואין בחירה חופשית. אין.
יש בזה הרבה, אבל בתוך כל זה, חייבת להיות בחירה חופשית
אחרת, במה אנו נבדלים מבעלי חיים ?
אפילו פעוטה. אבל בחירה חופשית ח י י ב ת להיות.
וכן פסק הרמ''א (אבן העזר כג,ו): "בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע... מכל מקום מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסור".
שלום!
אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה.
עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.
מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.
באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.
לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.
רקע:
סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.
אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה.
פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?'
באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!
העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת.
אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.
הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר.
אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.
יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?
סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.
לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.
אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?
זה פשוט לא רלוונטי.
ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.
אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.
הכי מצחיק / עצוב:
את חיממת את האווירה.
העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...
ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?
נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.
דיון לגיטימי.
אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.
אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?
הזיה.
אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.
רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.
כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה.
לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין?
להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.
אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?
איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?
כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?
בס"ד
דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי לא עם רופא ערבי,
היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל
שתודה ושלפי השם הוא יהודי.
לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.
בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי מ א ד לא נעים.
התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב
ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.
אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא
וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....
אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו
נסיון שהיה לך.
רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר
לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה
כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -
לזרוק אשפה על הרצפה כי ה ם ינקו הגויים
האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק
שזה מיטיב עם המידות שלנו...).
שזה ל א מיטיב עם המידות שלנו.
רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..
לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים
וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם
ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.
אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.
עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.
אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.
התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?
אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.
וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.
אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש.
לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג
בסגנון צעיר
תודה🙏
להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...
אולי ביי מי
למרות ש90 זה לא הרבה לשובר
אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...
לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח
אולי 2 בורקס בבא + לימודה
בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.
תכלס, אולי תקנו להם בורקס 
לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.
אם אתם יותר בעניין של יציאה אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)
הייתי במקרה שם
מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,
כרית עם תמונה עם המשפחה,
שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה