שר ההיסטוריה ישפוט.
ההצבעה על הגירוש היתה שמית. נתניהו, לבנת, ועוד ח"כים נעדרו מהמליאה. משהתברר (בחוץ) שהובטח רוב גם בלעדיהם, הם נכנסו פנימה, הוסיפו את קולם, ומנעו את פיטוריהם. לשיטתך, נתניהו היה צריך להתנגד, ולחטוף מכתב פיטורין. כלומר גם לאכול דגים סרוחים וגם להיות מגורש מהעיר. כאמור גם בלעדיו היה רוב.
הוא העדיף להמתין עד אחרי דיון בבג"ץ שתוצאותיו צפויות מראש. רגע אחד לפני הכנסת בולדוזרים הוא התפטר.
אז עשה טובה, די עם שטיפת המוח והניסיונות הפתטיים לשכתב את ההיסטוריה העצובה. כבוד הם לא מוסיפים.
העובדות הן שמתנגדי הגירוש השמיעו קולות למראית עין, עלאק תחזיקו אותי. במקום התנגדות אקטיבית פיתו את הקהל להתרכז מאחורי רשת מוקפת ומצולמת בכפר מימון.
רק משת"פים ארורים מסוגלים לחלק סרטים כתומים, ולהמציא סיסמאות: פנים אל פנים, ובאהבה ננצח.
ולשחרר קיטור על הרב ישראל וייס.
ולסמן אותו כשעיר לעזאזל.
ולגונן על הרב פרץ.
במקום להפעיל אלפי יוצאי יחידות קרביות עם נשק שבסבירות גבוהה יגבה מחיר דמים, וישאיר צלקות נוסח אלטלנה, גייסו מאה ילדות בנות 14 לחלוקת פליירים בצמתים, וכמובן שנעצרו עד תום ההליכים.
הארכיון לא שוכח שום דבר.
התנגדות אקטיבית כאמור היתה יכולה להיות טריגר להפוך את ההצבעה בכנסת, כאשר נתניהו כבר אינו שר, ואינו מחוייב לשרון, ושניהם מעולם לא חיבבו במיוחד זה את זה. אבל לא זה מה שהיה בראשם של המשת"פים שאתה משום מה מטהר אותם.
ולא, לא אמרתי ואני לא אומר שהקוסם חבר הכנסת נתניהו, כתוארו אז, היה הופך את ההחלטה.