היא גם נעלבה ממך וגם אולי איבדה אמון בפלטפורמה מסוימת בגללך, אז נגרם לה נזק.

גם אם לא היה יום כיפור.

האם הנזק והעלבון הגיעו לה? אתה טוען שכן, אני אישית לא מסכים איתך, אבל לא באתי להתווכח.

ואתה מנסח את מה שעשית כ"טעות", אז יש לך את מלוא הסיבה להתנצל.

אם תרצה אוכל לפרט סיבות נימוקים הצדקות והסברים, אבל לא מוצא סיבה עכשיו

הרי אמרת את זה *לה*, והיא שמעה את זה ונעלבה

זה שזה אומר משהו על שיקול הדעת ועל הנימוס שלך זה נכון אבל אתה לא הסיפור כאן. התנצלות איננה חלק מעבודת המידות, אלא נסיון לתקן משהו שעשית כלפי מישהו אחר. עשית, תתקן. אלא אם חשוב לך שהיא תישאר פגועה, ואז אולי כדאי להסביר לה למה חשוב לך שהיא תיפגע (לא רעיון טוב, אבל זה קו המחשבה האפשרי השני)

התנצלות לא כנה, ובלי הבנת הטעות וחרטה - לא רק שלא שווה כלום, אלא גרועה יותר משתיקה.

לא הייתה בתגובה שלי שמץ של ציניות, אני באמת חושב שלא הבנת את הטעות שלך.

ובכן, אנסה להסביר לך איפה לדעתי הטעות שלך:

א. הבחורה כתבה לך אחרי שראתה תמונה שלך ש"אתה לא הטעם שלי" שזו סיבה לגיטימית לפסילה, גם אם בניסוח לא רגיש - לא הייתה לה שום כוונה לפגוע.

אתה לעומת זאת הגבת לה בנקמנות ובמטרה לפגוע בה ש"משום מה באופן מאוד מוזר פתאום לא בא לי עלייה, ושיש עוד המון דגים בים חוץ ממנה".

זה לא ש"הטעות היחידה שלי היתה לרדת לרמה הנמוכה שלה" כמו שאתה כותב - אתה השווית והעלית - היא אמנם התבטאה בחוסר רגישות (לא שאמרה משהו לא לגיטימי, אתה פשוט נעלבת שהיא פסלה אותך - שגם זה לגיטימי אבל אין מה להאשים אותה בזה), אבל אתה הגבת בנבזות ובכוונה רעה.

ולא רק שלא התביישת להתנהג ככה - עוד פרסמת את זה כ"סיפור נחמד שקרה לי, עם מסר" כאילו היית לוחם צדק ו"הראית לה מה זה". 

ב. עכשיו אתה מבין שהבחורה נפגעה (ובאמת שעצוב לקרוא מה שהפגיעה שלך בה גרמה לה לעשות ומן הסתם להרגיש), אבל אתה עדיין בטוח שאתה בסדר וש"היא צריכה ללכת לאלף עזאזל". במקרה כזה אין טעם בהתנצלות, פשוט אין.

ג. אין לי, כמו לרוב המגיבים בשרשור הקודם שלך, שום דבר אישי נגדך. התנהלת בצורה שגויה ועשית טעות חמורה בעיניי (וכאמור, אתה עדיין ממשיך באותה הגישה) וכתבתי את זה. אם בעיניך תגובות עם ביקורת "עושות לך חור בראש" ואתה רוצה רק תגובות מפרגנות אתה מוזמן לכתוב מחברת אישית ולהגיב לעצמך שם, כאן זה פורום פתוח וכשאנשים רואים דברים כמו מה שעשית לבחורה ההיא טבעי שיגיבו לפי דעתם, גם אם זה פחות נוח לך.

הרבה פעמים הצטדקות שבאה עם התנצלות לא באה כדי להצדיק את המעשה אלא מסיבה אחרת - כדי להבהיר שלא רק שאני מתחרט בדיעבד שעשיתי מה שעשיתי, אלא שמלכתחילה היה מדובר בטעות שלי.

לדוגמה-

"התכוונתי למשהו אחר, אני מצטער שנפגעת, באמת לא רציתי להעליב, זה ממש לא מה שאני חושב עליך ולא מה שרציתי שתרגיש"

"זה ממש לא אופייני לי. זאת היתה טעות. אני אף פעם לא עושה דברים כאלה, ודוקא איתך כן... אני ממש אוכל את עצמי שככה עשיתי"

"כעסתי. זה לא היה דיבור מתוך מחשבה. זאת היתה התפרצות. אני ממש עצוב שפרקתי את הכעס עליך, לא הגיע לך להיפגע" ואפילו "כעסתי עליך בגלל שאמרת __, ובשבילי זה ממש נורא בגלל __, לא בגלל שבאמת הגיע לך שאכעס עליך"

"הרגשתי באותה סיטואציה שזה היה נכון לומר כך, בגלל __. במבט לאחור ברור שטעיתי, ואני מצטער"

לפעמים אנשים שמצטדקים כשהם מתנצלים זה לא כדי להגיד "הייתי בסדר ודוקא הגיע לך להיפגע, אבל אני גם צדיק ומתנצל" אלא כדי להגיד "זה כל כך לא בסדר שאני אפילו לא מבין איך עשיתי דבר כזה. גם בשביל עצמי אני מתבייש שכך התנהגתי"

הבחורה פסלה אותך על מראה, אמרה שהמראה שלך לא לטעם שלה.

אולי הייתה צריכה לשקר לך ולומר סיבה אחרת או סתם לא לפרט ואולי לא, אבל לא היו כאן שום כוונה רעה ושום אגרוף.

אתה לעומת זאת הגבת לה בנקמנות ובכוונה לפגוע.

אתה באמת לא רואה את ההבדל?

סליחה שאני שוב מתייחס לנושא, לא רציתי לכתוב דברים שלא ינעמו לחלק מהאנשים בזמן החגים. אבל היו אנשים שניסו להוציא אותי הכי מגעיל שרק אפשר. ולא אתייג אותם. אך מישהי לקחה אישית את ההתבטאות על הדגים בים וגזרה משמעות על היחס לאמא שלי, לא הבינה שרק חיפשתי להגיב באותו מטבע לחוסר כבוד של הבחורה והבנתי שטעיתי, והחליטה שאני נפגעתי מהבחורה עד עמקי נשמתי וזה כי אני הכי שחצן ומגעיל אי פעם, והחליטה שהבחורה לא נפגעה ממני בכלל כי היא שמחה להיפטר מחלאה שכמוני. כמובן שההפך נכון ואני שמחתי להיפטר ממנה, והתחלתי לחשוב שאולי היא נפגעה יותר ממה שחשבתי (כי התחלתי לחשוב שאולי הכל הפוך ממה שהיא כתבה), וראיתי שהיא אכן עזבה את הקבוצה בגללי.

וכתבתם לי לא להתנצל תוך מתיחת ביקורת עלייה, ומישהו אחר כתב לא להתנצל אם אני לא מכיר בטעות שלי (לקח את הצד בהתלבטות שנוח לו) ובזכותו התחלתי לחשוב שאולי טוב שהיא עזבה את הקבוצה כל היא בגישה החסרת טאקט שלה, ולכן הגבתי איך שהגבתי בצורה שגרמה שיכולה לגרום לה לחזור מתוך הבנה בטעות שלה.

האירוע נחתם. מוזמנים להזדעזע ולהגיב כרגיל שאסור לי לחפש את האישה שלי עם הגישה הנוראית שלי וכהנא רבות. אני כבר ביטלתי מעקב ולא אראה אף אחת מהתגובות שלכם. מי שמגיב בזלזול, שימשיך להגיב ואני אחליט האם להתעלם או לחשוב על האפשרות ההפוכה ממה שהוא כותב לי. אמנם צריך לקבל אמת ממי שאמרה, אך אני מאמין שיש פה מספיק אנשים טובים שיגיבו בכבוד ואקבל את האמת מהם. 

מה המטרה של התגובה הזו?

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳