התשובה שלי.

קודם כל, אם זאת בחורה שאני רואה שהיא אוהבת צדיקים, את התורה, צנועה בהלך החיים ולא אחת של בילוים וקניונים

רק אז אני מוכן להתפשר.  אחרת זה כניסה למיטה חולה

אז קודם כל, שבת, כשרות, וטהרה זה בטוח. ושלא יהיה לה ידידים (וגם לי כמובן לא יהיו ידידות)

אחרי זה, על צניעות אני מוכן קצת להתפשר... שרוולים קצרים או חצאית קצרה לדעתי זה דבר שיכול ועשוי להשתנות.

ההתפרטות המעשים היא רק ביטוי לרמה רוחנית. ביטוי מחייב. אבל רק ביטוי.

אני מאמין שאתה מחפש משהי עם שאיפות דומות לשלך

שכל התפשרות ברמה הדתית זה התפשרות בשביל הילדים שלך...

ילדים קולטים בעיקר את האהבה של ההורים למה שהם עושים, והאמונה בצדקת דרכם.

זה פחות מעניין אותם כמה הם מצליחים לקיים...

מכיר הרבה זוגות שהאמא אפילו בלי כיסוי ראש, והאבא הולך לדף יומי ונרדם (בלי כוונה) 

אבל כשהם רואים רב הם נמסים. והם מכבדים את התורה.. והילדים שלהם צדיקים אחד אחד!!

כמובן לא אומר להתפשר עד כדי כך.. אבל העיקרון שזה לאו דווקא מה שמשפיע

(אגב, זה שאדם מעיר על דברים דתיים זה לאו דווקא נובע מאהבה לקב"ה... אתן בטח יודעות)

מגיל מסיום בנות דוסיות ,ובבקשה לא לבקש ממני להגדיר מהי דוסיות ואיך מודדים רמה דתית....,

מוצאות רק בנים פחות דוסים-

אם החיצוניות בסדר הפנימיות פחות , אם המידות סבבה שמירת המצוות פחות

וכן על זה הדרך.

וכן, מודעת לחוסר המושלמות שבי. ועדיין יש רף מסויים שכבר כואב עד בלתי אפשרי נפשית ורגשית  לרדת ממנו.

בנות חמודות, תתחתנו הכי מוקדם שאתן יכולת כי האיכות לרוב הולכת ויורדת גם אם אולי יש חריגים פה ושם.

מרגע שהם יוצאים מהישיבות ועוזבים את החממות או שהדוסים כבר נשואים ולאלה שלא מצפים הרבה ניסיונות שיקשו עליהם מאוד מאוד לשמור על רמה תורנית.

מועדים לשמחהQ!

אני רואה את הצד שלי והצד של החברות המדהימות שלי..

לפעמים תוהה אם הנישואין "מחזיקים" את הרמה התורנית או שכל מי שקצת חלש אופי או לא הטמיע מספיק את לימוד התורה עתיד לרדת בין אם רווק ובין אם נשוי. מניחה שיש גם וגם.

ובכל זאת נראה לי שנישואין כן מחזיקים יותר מרווקות

להערכתי יותר אצל בחורים מאשר בחורות אבל גם בזה יכול להיות שאני ממתקדת מדי בשבצת שלי ובמשבצות דומות לשלי.

ובקשר למה שרשמת למעלה-

את יכולה להסביר מה הכוונה שברגע ששחררת פתאום הגיעו הצעות מתאימות יותר?

את מתכוונת ל'להרחיב את הכלים' במובן הרוחני/נפשי/רגשי?

אני מכירה בנות מעולות בכל מידה, צדיקות אמיתיות, בעלות חסד, מאירות ומצמיחות וכו' שהקב"ה 

זימן להן בעלים שמהצד היו נראים כאלה שאולי שבגלל הן כאלה מדהימות רק הן יכולות להכיל אותם....

אז איך משחררים? מה? ..

תודה!

אני לא חושבת שזאת הנחה מוטעית

אבל מסכימה שכדאי להתמקד בחשיבה חיובית.

אז מה, לשקר לעצמי?

יש לך חלופה אמיתית לזה?

אני לא התכוונתי לגיל שלך ..יכולה להירגע יש לך עוד תקווה

רק דוגמא אחת לצורך העניין-

פעם היה לי דייט עם בחור שישב קרוב מאוד אלי, ממש נכנס למרחב הפרטי שלי שוב ושוב ובזמנו חשבתי שאולי יש לו בעיה ואפילו הרחקתי קצת לכת בכיוון המחשבות שלי.. הקיצר התקשרתי לאחת מהן כדי לקבל אישור לתחושות שלי פחות או יותר..

ומה היא אומרת לי? 

"עזבי אותך, תתחתני איתו ודי. הם כולם סתם". משהו כזה. 

והיא בחורה באמת משכמה ומעלה.

וואלה, כעסתי עליה בזמנו. כשהיינו באותה הסירה היא הייתה נותנת לגיטימציה לדברים הכי זוטריים ופתאום..

כיום חושבת שאולי היא כן אמרה דברי טעם. הגיל. לא יודעת.

איך תדעי מי מתאים לך?

רק אם יהיו בו את כל הדברים שאת מאמינה ורוצה בכל לב שיהיו בו?

מה אם התכניות של ה' הן אחרות בשבילך? (בשבילי? בשבילנו?)

לא התנסחתי טוב..מקווה שהבנת מה ניסיתי לשאול.

יש אנשים שעושים דרך ארוכה של צמיחה וגדילה או שהם בעלי כוחות נפשיים מאוד גדולים כדי שבסוף יצליחו להכיל ולחיות בשלום עם הזיווג ה"בעייתי" שלהם, לפחות בעיניים הגשמיות שלנו..

זיווג מתאים זה לא רק מדהים למדהימה ובעייתי לבעייתית. 

כל אחד מקבל מה שכנראה נכון לו-

יש נכון כיפי

ויש נכון מספק אחרי עבודה מפרכת מאוד..

להבין מה חסר לי?..

הרבה דברים. הרבה עין טובה. הרבה.

יש לי עין סבבה בד"כ חח..

עם רוב מה שכתבת

רק חושבת שאין בעיה עצמית במסגרות נפרדות ולדעתי לפעמים עדיף  לכתחילה,

יש בעיה רק אם מנותקים מהמציאות ..ואין חיבור נפשי עמוק לתורה, למצוות ולה'

אם יש חיבור עמוק -האדם צריך להיות מסוגל לבחור ב"נכון" בכל מקום 

וגם כשיש מעידות כן אמורים להצליח לקום מחדש.

מישהו פעם אחר לי במפורש שזה מה שגורם לחברים שלו (כולם חוזרים בתשובה) לרדת אחרי כמה שנים בישיבה.

על תשובות מורכבות, תשובות פשוטות. סחתיין לכולם! זה נושא מורכב ופשוט כאחד.

אני מרגיש ממש סיפוק שככה הצלחתי לפתוח שרשור כ90 תגובות! כל הכבוד לי! חחח

לגלות סוד קצת... השאלה הנ"ל בוניה על בסיס שאלה יותר יסודית - עד כמה א-להים/יהדות/דת/איך שלא תקראו לזה תופס מקום משמעותי בחיי, ואיך הוא תופס מקום ומה הביטויים של זה..

גם אם הדת הוא הדבר הכי חשוב לי בעולם עם אני לא נפגש עם א-להים שאני עוסק בחיי החול שלי אז א-להים תופס צדדים מסויימים שולא אחרים אז לכן כמו כן בזוגיות מה שנחשב 'חיי חול' אני לא אראה קשר בין הדת לזוגיות עצמה.

עוד דבר - מה המדד לרמה דתית - הישגים דתיים? לסיים ש"ס גמרא? או מספיק חצי? לא קמתי הבוקר לתפילה, אני פחות דתי?

או שעצם המדד הוא בהתקדמות האישית? ואם הקצב של ההתקדמות איטי? או שהרמה נמדדת על פי האידיאלים הגבוהים שאני מוציא מגרוני - "בית של תורה"? "לחיות את ה' יתברך"? עצם זה שאני מכריז שאני רוצה להיות ממש ממש דתי - זה משנה את הרמה הדתית שלי? כנות דתית? מחשבה עמוקה? 

עבודת המידות, עד כמה זה עניין דתי? מוסר, זה עניין דתי?

כל התשובות לשאלות הנ"ל יתנו השלכות גם לזוגיות. זוגיות ב'צל הדת'.

בהצלחה לכולנו. בתפילה שנתבשר לבשורות טובות!

רק חשוב לשים לב:

זה שאני בוחר אישה על בסיס רמה דתית, לעתים רק מנציח את הפער בין הדת לחיי המעשה, כי אז הרומנטיקה נתלית בדת, רומנטיקה היא לא רגש דתי, ולא אהבה ולא זוגיות.

וכמו שכתבת, יכול להיות שהדגש הדתי בחיפוש בן\בת הזוג הוא רק שימוש ציני בדת לצרכי שיכנוע עצמי זול, במקום לעשות תליך פנימי עמוק ואמיתי. כמו להתלבש באופן מסוים ולדבר באופן מסויים. התנהגות ששוב רק מנציחה את הפער בין הרוחני למעשי כלשון הרב קוק.

מקווה שהובנתי

חיי הדת מתבצעים כשהחול משתעבד לקודש. החול עדיין חול.

גבר חתיך הוא יהיה גבר חתיך, אם זה ינותב לבית נאמן בישראל זאת השאלה הדתית.

ועליו דיברה תורה, תחום הקודש הוא בית המקדש, והנבואה, ומתנות הכהונה.

כשגבר חתיך, זה ביטוי להופעת חסד ה' עליו ברמה כזו או אחרת (אאכ הוא סר טעם, כנזם זהב באף חזיר).

כשגבר ואשה אוהבים, לא צריך להוסיף לזה משהו, זה בעל ערך בעצמו, גם אם הם לא משוחחים כל היום על בית של קדושה.

ובית ומשפחה הם בעלי ערך כשלעצמם, בכל החיים הפשוטים שכל אדם חי.

אולם כמובן, הדת מתבטאת בכל תחומי החיים: בתום, בצדק, ביושר, באהבת טוב וחסד, בהצנע לכת ובהתנהגות קדושה לאלהים: באכילה, בחיי המין ובעבודת האלהים. אבל אין היא דורשת קודש ושגב שמחוצה לחיים, אלא אינהרנטית לחיים בעצמם.

ולכן, אדם משגשג מבחינה כלכלית (לפחות בכלכלה העתיקה המבוססת על חקלאות), הוא ביטוי נשגב מאוד לשם ה'.

ואיש ואשה שאוהבים בתמים, ויש שלום ביניהם, אין לך דבר יותר דתי ויהודי מזה, ועדות גדולה מזו לשריית שכינתו יתברך.

שוב, קיצרתי במקום שאמרו להאריך. 

איך נראה מבחינתך אדם צדיק?

האם זה זקן ופיאות ומדבר כל היום הרב קוק

או אדם ישר וטוב לב (באידיש אומרים "ערליך"), שלאו דווקא מחצין כל שנייה את עובדת יהדותו, אבל ניכר עליו שהוא אדם שעובד את האלהים בתנועתיו הכלליות, ושומר הלכה (ושוב, לאו דווקא "מדקדק")

את מחפשת מישהו משבט לוי, כמו שקראנו היום:

"יורו משפטיך ליעקב, ותורתך לישראל"

רק חשוב שזה יהיה מחודד.

כי הברומטר שהיצבת, הוא לא לאדם דתי, אלא לכהן, למי שמתכתר בכיתרה של תורה. ציטטת מתוך האיגרת אותה כותב הרמב"ן, שזמירות היו לו חוקיו, אל בנו המתגדל בתורה.

"ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו, והבינו מדעו, להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי, והלך ישר כמו שעשהו האלהים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע"ה אומר: "י"י מנת חלקי וכוסי, אתה תומיך גורלי".

(רמב"ם שמטה ויובל יג,יג)

שני אפשרות -

א. דברים מעשיים/חברתיים וכולי

ב. רצון ה'.

התכוונתי לאפשרות השנייה.

המונח כשלעצמו לא תואם למשמעות הזאת כי אי אפשר למדוד כמה 'הקב"ה אוהב מישהו' ומתוך כך הבאתי את השאלת בהודעה.

קיצר, אפשר להתייחס למושג 'רמה דתית' כמשהו חיצוני ואני מסכים איתך. אפשר להשאיל אותו למשמעות יותר רצינית ואז כך יובנו הדברים הנ"ל שכתבתי

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥