צריך יותר כמו אצל החרדים בלי משחקים בלי רושם בלי שיווקים

כל פגישה בין 2 היא קצת שיווק

החל מאיך אדם נראה, איך מדבר, מה חושב וכו'....

כולנו נגועים בזה ברמה זו או אחרת

כי זה טבע האדם 

שהרושם הראשוני משפיע

החיצוניות משפיעה....

לבוא במיטב בגדיי לדייט,זה שיווק?

להתאפר?

לבן - להתקלח לפני ?

וכו'... 

התקשורת הלא מילולית תופסת יותר מ 50% משיחה בין 2...

והיא לגמרי שיווק

מוזר לי שאתה רואה את זה בתור בעיה. הכי כיף זה לבוא בדייט בגישה שלזרום, בלי צורך לתת דין וחשבון על עצמי, בלי לחכות שישפטו אותי על מה אני עושה ומה לא. בלי פוזות, בלי לשחק אותה.

מדברים עם בנאדם, זורם סבבה, לא זורם לא נורא. מה הקשר בין שיווק לדייטים?

שיווק התפקיד של החברים שאתה נותן את המספר שלהם לבירורים..

גם אני לא מבינה על מה מדובר בשימוש במונח שיווק..

לאחרונה שוחחתי הרבה עם חסיד (מטפל רגשי) שהוא וילדיו סגרו וורט אחרי פגישה אחת של פחות משעה אפילו

כמובן אחרי בירורים ושדכנות

קנאתי בהם...

הוא אמר שהשיטה הזאת חוסכת ככ הרבה בעיות נפשיות ובלאגנים לפני חתונה

הוא צודק

אולי להם מאוד ברור לקראת מה הם הולכים כך שאין יותר מדי עניין בבחירה או ברגשות- הולכים לנהל בית ולגדל ילדים וזהו

זוגיות טובה ואהבה לא נמדדת בדברים כל כך טכניים, פתיחות נפשית, תקשורת ועומק

והכל יכול להתבסס אך ורק עם מציאות גופנית חומרית החל מחתונה

בלי זה הכל ארעי ומסוכן

ובנות

יש לכן דעות נהדרות

אך לעולם לא תהיו גברים

שיש להם קב אחד של שיחה לעומת תשעה שלכן

שיש להם יצרים יומיומיים

ועוד

או אם אתה לא יודע אחרת ואין ציפיות, הכל טוב

אני רואה זוגות חרדים, כן יש מצג זוגי מושלם כלפי חוץ ובית וילדים אבל לא קרה לי שראיתי תקשורת בינהם, אז אולי זה קורה בצינעה אבל גם אפילו מבט אוהב

ויש בזה הרבה אושר כשלעצמו, בזה שיש בית ולהקים משפחה אבל להיכנס לקשר שאתה לא שלם איתו ובחברה שלנו לסגור חתונה אחרי אפילו שבוע זה קשר שאנחנו לא שלמים איתו

אצלם יש פחות "ישות", יש יותר קבלה בטחון נוכחות ואושר

חוסר אושר נובע מ"אנא אמלוך", משליטה

אבל האם זה מה שקורה אצל חרדים?

הצורך לשלוט או להיות נשלט, הצורך באהבה או היעדר אהבה קיימים אצל כולם ברמות שונות,  ורק עם עבודה על אהבה עצמית אפשר להתגבר על זה. אז אולי חרדים יותר מתוקנים באהבה עצמית, קשה לי להאמין.... אבל יכול להיות שהם יותר מתוקנים דווקא בגלל שהם לא באמת חווים חיי רווקות

מה שקורה אצל חרדים הוא, טוב צריך להתחתן, יאלה הוא בחור טוב , היא בחורה טובה וסוגרים. ברמה התיאורטית זה מספיק ובמיוחד צריך להספיק כשכולם אותו דבר ואין ציפיות למשהו אחר

גם בדרך כלל יש היכרות של המשפחות הם לא סתם מתחתנים אחרי היכרות של פגישה אחת.

ואמנם הצד הפיזי חשוב אבל הוא חלק במכלול הזוגיות, ולא נכון להתחתן רק כדי למלא צרכים פיזיים

אתה לא צריך "לשווק".

כדאי רק שתאמר למי שמציע את השידוך, שיגיד לבחורה שאתה אדם כנה, לא עסוק ב"לשווק" את עצמך - ושכדאי להכיר טיפה יותר מאשר מבט ראשון.

תהיה אתה - תמצא מי שרוצה אותך כמו שאתה.

מי שעושה הצגות, אז לוקח פשוט עוד כמה דייטים עד שמבינים שלא מתאים..

תהיה אמיתי - תמצא מישהי אמיתית שאתה באמת מתאים לה והיא לך.

כל עוד אין לך בעיית מופנמות קשה או בעיית תקשורת מסוימת 

אז הכל בסדר ואתה יכול להתחתן עם האחת שלך

פשוט שאולי בדרך יבואו כמה שיגידו לא. 

לגטימי להן. לא אמור לעניין אותך.

תמשיך בדרך שלך. 

תהיה רגיש, נעים, אכפתי, מקשיב, תשתדל להיות אחראי איפה תהיה הפגישה. וזהו.

בהצלחה!!! 

היא שאם לדוגמה אתה מדבר על עצמך, אתה צריך לדעת לשים דגש על סיפורים שנעים לשמוע, ורצוי שמציגים אותך באור חיובי. או שלא תדבר יותר מדי דיבורים שליליים על עצמך. וזה ממש נפוץ שאנשים מדברים על עצמם דיבורים שליליים בדייטים או בכלל באינטראקציות חברתיות.

זה לא אומר להיות "לא אתה". זה פשוט אומר לבחור מה לספר ואיך לספר. מה לשאול ואיך לשאול. יש המון מה ללמוד בתחום, וזה אחד ההבדלים בין אנשים שכיף לדבר איתם ואתה מסיים את השיחה בהרגשה של " וואו איזה בן אדם מדהים פגשתי" ואתה זוכר אותו למקרה שתצטרך, לבין אנשים שאתה מסיים את השיחה בתחושה של "אה, בחור טוב" ושוכח ממנו אחרי דקה. זה לפעמים אנשים עם אותן תכונות אופי (בהקשרים שלא קשורים ליכולת לנהל שיחה) ועם אותן יכולות, פשוט אחד עושה רושם שיש לו את כל היכולות שלו ואולי טיפה יותר, ואחד עושה רושם שאין לו את היכולות שיש לו.

שווה ללמוד איך לעשות את זה, לדעתי שב עם חברים או עם עצמך אחרי שסיפרת על עצמך בדייט, ותחשוב מה סיפרת ואיך היית יכול לספר טוב יותר (גם אם הבחורה סיימה את הפגישה בעיניים בורקות ורצון עז להמשיך, עדיין היית יכול להיות עוד יותר טוב). תשיב לאנשים מרשימים כשהם מספרים על עצמם, מה הם עושים ואיך. דבר עם אנשים שמבינים בזה או חפש אם יש מקורות שתוכל ללמוד מהם.

בהצלחה!

זה נותן הרגשה של אדם עשוי מדי.

הכרתי בחור שעשה עלי רושם מדהים בהתחלה ואח"כ האני האמיתי שלו נחשף בהדרגה כי תכלס יש גבול כמה אדם מחשב מה להגיד ומה לא לפחות לדעתי וזה נותן תחושה  שיש דבר מה מוסתר בלי לדעת מה..

ראיתי חתימה של אחת הניקיות שאומר שכשאדם מנסה לעשות רושם -זה הרושם שהוא עושה..ממש מדוייק!

לדעתי מה שנכון לעשות זה לבוא מתוך רצון כן להכיר את הצד השני ולהתרשם ממנו ולשחרר את הרצון להרשים.

זה צריך לעבור תהליך עמוק של הפנמה, עד שאדם באמת חי את ההרגל החדש.

אבל באמת יהיה שלב שבו זה מלאכותי

וממש לא מדבר על "להרשים". כל דבר שאנחנו עושים או אמורים משאיר רושם. אז השאלה אם הרושם הוא חיובי או שלילי.

שוב הדוגמה שהבאתי - יש להמון אנשים נטיה להגיד דברים שליליים על עצמם. אם עושים את זה לא נכון, יכולה להיות לזה השפעה הרסנית. יש דרכים לומר את זה נכון ובהקשר נכון כדי לתת תחושה טובה לאדם שמולנו. אבל חוץ מזה אין סיבה, ובכל זת המון אנשים עושים ככה. אז אפשר פשוט להפסיק עם ההרגל הזה.

אני ממש מסכימה איתו.

ברור שהדרך שבה הוא הציג את זה נראה הרבה יותר "מאיים" , "תבניתי" ואובר מודעות להגדרתך.

אבל בסוף אולי לא ברמה קיצונית בהחלט כדאי לעשות חושבים אחרי דייט מה היה טוב ומה לא

ואגב לא רק אחרי דייט- זה כמו שתעשי חושבים אחרי ראיון עבודה או כל דבר אחר חשוב בחיים שלך שהמדד הראשוני להכרות הוא הרושם הראשוני.

אם יש הפנמה והזדהות עם תוכן הדברים התוצאה תיראה על פני השטח ממילא.

1 עדיף יתר מודעות מאשר אי-מודעות. רוב האנשים לא מושלמים ויצטרכו לבחור בין השניים, ואם הם עושים עבודה טובה כנראה יגיעו לאיזון סביר. אבל כדאי שאם יש הטיה היא תהיה לכיוון עודף מודעות

2 הבחור בשרשור הזה מתאר מצב, שבו לדעתו אחרי מחסום הפגישות הראשונות הבחורה תראה את היופי של האישיות שלו, ורק הוא צריך עזרה לעבור את הפגישות הראשונות. לכן גם אם אחרי הפגישות הראשונות יתברר שזה קצת מלאכותי, בינתיים היא תספיק לראות מה הוא באמת שווה (חבר סיפר לי שרק אחרי החתונה הוא גילה את כל התכונות החיוביות של אשתו. אז שאלתי אותו - אם ככה, למה התחתנת איתה? אז הוא אמר שהוא חשב שיש לה תכונות חיוביות אחרות, והתברר שהוא פירש את האישיות שלה ממש לא נכון. ברור שזה מקרה קיצוני ומשש לא מומלץ, אבל אם מישהו רוצה לצאת עם מישהי בגלל שהיא מתלבשת יפה ונשאר איתה כי היא טובה, אז טוב שהיא התלבשה יפה)

יכול להיות שבחורים מרגישים יותר את הצורך להרשים ובגלל זה כבחורה כל זה נשמע לי מוגזם?..

אף פעם לא התעסקתי ובדקתי את עצמי בדברים האלה.. אולי בגלל זה אני עוד רווקה.מי יודע?

בנות גם מצפות לזה - שתוביל, שתיזום, וגם שתרשים. זה חלק מדפוס ההתנהגות שנחשב "גברי".

כמובן במידה ובהגיון, ולא להגיע למצב שאתה "מנסה לעשות רושם" שאז באמת זה הרושם שאתה עושה

וברור גם שיש בנות שמצפות למשהו אחר, אבל ככלל הרושם שקיבלתי הוא שזה נחשב לדפוס התנהגות גברי ולכן בנות רוצות התנהגות כזאת (זה גם כיף להיות ליד אנשים כאלה. זאת בדיוק המשמעות של "אדם מרשים")

בכל מקרה אני לא מדבר כאן בכלל על לעשות רושם אלא על איזה רושם עושים - כלומר לא על החלק המלאכותי אלא על הבסיס של "אם תגידי לבחור שאת גרועה בכל מה שאת עושה, אל תצפי ממנו לסמוך עלייך שתמצאי את הדרך שלך הביתה לבד". ולדעתי זה התחום שהבחור כאן רצה עזרה ולכן לזה התייחסתי. אם בחור היה שואל "איך לעשות רושם" - שזה איך שחלק מהמגיבים הבינו את השאלה שלו ולכן שללו אותה - אני מניח שלא הייתי מתייחס בכלל

@והוא ישמיענו זה ענה לך על השאלה?

ההסתכלות ממש לא נכונה

אתה צריך להיות אתה ולתת לבחורה להכיר אותך ושאתה תכיר אותה

את לא סתם חכמה

את סתומה חכמה מאוד

שאין דבר רע בלהיות כנה ואמיתי, להפך. אני לא יכולה לסבול מישהו שהוא לא אמיתי איתי.

הסוויצ' שאתה צריך לעשות זה מ''לשווק את עצמי'' ל''להביא את עצמי''- כלומר, שצריך לבטא את האופי והתכונות שלך כבר על הדייט הראשוו, גם אם אתה לא מוחצן (אני מדברת כאחת כזאת). 

בהתחלה זה לא קל, אבל עם הזמן השינוי קורה וזה הופך ליותר טבעי. 

אבל..

כאילו מרגיש לי שבנות רוצות על ההתחלה למצוא איזה משהו מושלם ולא כ"כ נותנות צ'אנס..

וככה נשמע גם מחברים שלי

ומה שומע מחברים

תרחיב

חשוב מאוד

לענות מחר בעז"ה,

גם כתבתי די במהירות ובלי הרבה מחשבה. אז מחר אשתדל להבהיר את כוונתי

תודה לכם בינתיים על התגובות!

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.