אני צריכה להרגיש חיבור לבעלי מתוך הרבדים השונים של החיים שלי.. 

קשה להסביר.. 

אבל לא לכולם זה חשוב אני מאמינה... 

יותר מעניין אותי לשמוע סיפורים בשטח.. 

מהשטח שלי היה קל לי להתחבר לאנשים עם מעגלים זהים לשלי... ושוב מבחינת דייטים כמובן.. 

מבחינת דברים אחרים אין לי כזה הרבה קריטריונים חח

אבל באמת נראה לך שבזוגיות זה יהיה קל ככה?????

ואני נגד הגישה שהפכים משלימים... 

כמה שיותר דומה בעיניי זה הכי מתאים.. 

אבל לא נכנסת לזה כרגע, כי בתכלס שידוכים בעיניי זה מעל לטבע בכלל .. זה לא שיש כאן איזה נוסחא של שונה או דומה.. 

אני נגד הגישה של זוגיות זה עבודה. למה מרגילים אותנו שזוגיות זה משהו מכביד וקשה? זה מעצבן אותי...

זוגיות צריכה להתחיל ממקום טוב, ועבודה על הטוב צריכה לתחזק את הטוב.

לא לקחת משהו שיפגיש אותי עם פערים שייקחו ממני כוחות נפש ואנרגיות מיותרות בהמשך החיים. טיפשי בעייני.

החיים מסובכים גם ככה. כמובן שאם הקב"ה יחליט אחרת בעבורי זה כבר משהו אחר.. 

זה סתם להסביר את זה בדרכים אחרות פשוט.. 

אני לא נבהלת משוני אם יימצא, אבל כמובן שאחפש כמה שיותר קרוב ומוכר בעיקר אני מדברת על העולם הרוחני שזה הפנימיות.. החיצוניות שתהיה שונה זה פחות מעניין אותי.. 

לא לחפש את השונה או לפסול את המתאים

לנסות לבדוק התאמה במידה והוא כזה

לא אגבור עלי.

ולא לחפש אתגרים בשוני

אבל לי מה שנשמע ממך זה שאת רוצה מישהו "מעניין", שנחשף לדברים בחיים שלו

זה לא חייב להיות מעגלים חברתיים 

זה יכול להיות גם לדוג' סיפור אישי.

ואם את באמת מחפשת מישהו מעניין אז דווקא מה שלא מוכר לך יעניין אותך, לא?

אבל כן מחפשת בחור שיש לו יכולת להתחבר לסגנונות ומגזרים שונים.. 

וכמובן שיהיה לנו מעניין ביחד. זה כבר משהו אחר חח

כנראה שחשבת שאני לא

אתה ו@קוד אבל פתוח נפגשתם במציאות?

הדעות שלכם מזכירות אחד את השני.. 

(אתם תמיד לא מסכימים איתי חח)

קודם כל, אין בה את המחוייבות שאמורה להיות בנישואים, מחר אתה יכול להפסיק וללכת למישהו אחר, ככה שקל מאד להבליג..

אין על מה לכעוס אם שניהם חושבים אחרת כי העיקר שכל אחד יצא עם המטען שלו.

אין משהו משותף לנהל, ואין ילדים באמצע שמצפים לקו אחיד

ומעל הכל, היא מלכתחילה אמורה להיות נוצרת מהפכים- כי היא נועדה שכל אחד יביא מחשבה אחרת כדי להגיע לאמת... 

כמובן ששניהם מחפשים את האמת, אבל פה צריך כמה שפחות התכתשויות כדי להתחבר.

השוני זה דבר מצוין!  אבל במקרים אחרים - כמו חברותא...

גם אני פעם כמעט נפרדתי ממישהו שממש שיגע אותי בדעות אלו..

מיכל וולשטיין? 

זו גם הגישה שלה.

אלא בהלך המחשבה, תפיסת עולם, כיוון החיים, במנטליות כללית...

וככה גם הבנתי שהיא התכוונה בדוגמאות שהיא הביאה בהודעת הפתיחה - מעגלים שאתה קשור אליהם

לאו דווקא שאתה מתנהג אותו דבר

אבל אני תמיד אומרת שלהכיל את השוני זה כלפי העולם

אצל בעלי אני רוצה להרגיש את הקרוב והמוכר... 

בכל אופן בונים בית ביחד.. 

אממ בעקבות מה ש@ניצנים כתבה, אני חושבת שלא דייקתי נכון

זה לא מחייב להיות מעגלים חברתיים... 

כי באמת יצא לי לפגוש אנשים ממנטליות שונה ממני, תרבות אחרת, הכל שונה

אבל משהו בפנים הרגיש קרוב. אבל באמת מבחינה רוחנית המעגלים היו קרובים מאוד.. 

כלומר לדעתי כן צריך שיהיה איזה משהו דומה שיחבר.. זה יכול להיות מעגלים חברתיים/רוחניים/אישיותיים וכו'

מניסיון אני אומרת... 

יש אנשים שאני יכולה להרגיש שאנחנו מכירים שנים מרוב שיש חיבור..

ואנשים שהם חמודים והכל, אבל חיבור לא יהיה גם אם הם יהיו בחיי כמה שנים טובות 

סתרת לי את התיאוריה שלי, יופי ..

סתם, כן יש בה קצת מן האמת.. 

אה רגע.. בעצם הבנתי משהו

כדי לבנות בית צריך באמת מעגלים משותפים + כימיה

סתם להתחבר למישהו מספיקה כימיה טובה.

תודה על הדיוק..

זהות, השתייכות ונישואין

זהות, השתייכות ונישואין - לקראת נישואין וזוגיות

ראוי שישתדל האדם לישא אשה הוגנת לו וראוי' לידבק בו -גם שיצטרך לעזוב את אביו ואת אמו -

כי לא יהיה דבוק אמתי בבלתי דומים אבל יהיה בדומים בלבד כי אז יכונו לדעת אחד:

(על הפסוק "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו..")

שאם הוא אדם מכיל

אז הוא לא חייב לגעת דווקא באותם המעגלים שלך.

ההפך בין בני זוג יש הרבה שוני שבסופו של דבר מחבר בניהם. 

מה שכן אנחנו בנויים בצורה כזו שהרבה יותר קל לנו להתחבר למי שאנחנו מוצאים איתו מכנה משותף. 

הכי קל לנו לפנות אל המוכר והידוע. 

אז איך זה מסתדר,

כאשר אדם יש לו יכולת הכלה. הוא יכול לצאת מהמוכר ולמצוא נקודות חיבור שהן גם מעבר למעגלים המוכרים. 

אני ובעלי למשל הגענו ממקומות מאוד שונים. סגנון שונה, עיסוק שונה לגמרי, בית שונה מאוד, מנטליות אחרת, הוא מישוב אני מהעיר וכו'

על פניו אם מסתכלים על הנתונים היבשים לא היו לנו הרבה מעגלים משותפים. אבל שנינו באנו עם הרבה רצון והכלה. 

ולאט לאט תוך כדי הכרות ואחרי החתונה עוד יותר. מצאנו כל כך הרבה דברים משותפים לשנינו שזה מדהים. 

כמו סגנון מוזיקה, אווירה ביתית, ועוד מלא דברים... 

המקום של פתיחות מול צמצום זה משחק דק. 

אני כן רואה חשיבות בצמצום הדברים שחשובים לנו ולפי זה לחפש את האדם המתאים. 

אבל לוודא שהצמצום הוא נכון לנו. נכון לבית שאנחנו רוצים להקים ולזוגיות שתהיה טובה לנו. 

למשל לומר,

"חשוב לי בחור שלומד בישיבה/ למד בישיבה" זה צמצום שהוא בסדר כי הוא מהותי והוא פותח מנעד רחב של אפשרויות.  

אבל לומר,

"חשוב לי בחור שלומד רק בישיבה שהיא בסגנון X" זה כבר צמצום שלא בטוח שהוא נכון.

כי לא בטוח שזה באמת מה שמתאים לי ולפעמים גם בישיבות שהן לא בסגנון X יכול להיות בחור שיכול להתאים לי ולבית שאני רוצה להקים.  

וחבל לפספס אותו. 

יש דרך להציג את היחס של האדם הפרטי מול הזוגיות וזה שכל אחד מגיע כמו שהוא כעיגול שלם לעבר העיגול השני

ע"י ההתקרבות העיגולים נהיים חופפים אחד לשני (עולים אחד על השני)

כלומר - ע"י ההכלה נהיים לאחד.

יש מבין?

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳